עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש. וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי. אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של לדעתי בעיני נראה לי אני ... לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת ... דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי. יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה ... או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא

עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? ... בחושים, אמונה בזיכרון, מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה עבורך? מה ההגדרה שלך לעובדה? האם יש משהו שמבחינתך הוא עובדה ולא פירוש? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? יתכן שהתשובה שלך תהיה, שכן, שמבחינתך הכל זה רק פירוש, כי שום דבר לא ... הרי שהכוונה היא שהוא לא בטוח בשום דבר במאה אחוז. אבל כל אחד חושב, שיש רמות שונות של וודאות לגבי דברים שונים. ויש דבר שהוא יותר עובדה ביחס לדבר אחר שהוא פחות עובדה ויותר פירוש. ולכן בכל מקרה נגיע לשאלה, מהי עבורך עובדה? מה אתה מגדיר כעובדה? לאו דווקא במובן של מה אתה בטוח במאה אחוז שהוא נכון, אלא מה הופך משהו ליותר וודאי עבורך מאשר משהו אחר? מה הופך משהו עבורך ליותר עובדה ממשהו אחר? ואז יהיו תשובות אפשריות לדוגמה, כגון: אם אני רואה משהו בעין, הרי שזאת עובדה . או אם אני זוכר שראיתי משהו בעין, הרי שזאת עובדה וכיוב. במילים אחרות, עליך להגדיר, מה הופך עבורך משהו לעובדה. לדוגמה, נניח שנגדיר שמה שאתה רואה בעין, זאת עובדה. אז נניח שאתה רואה שולחן. האם זאת עובדה? תשובה: זה שאתה רואה משהו שעומד מולך, זאת עובדה. זה שהדבר שאתה רואה, שהוא מוגדר כשולחן, זה רק פירוש. כי ההבנה שמדובר בשולחן, את זה אתה לא ... חוש הראיה שלך, אלא בדרך אחרת. באמצעות זה שאתה זוכר שככה מגדירים את מה שאתה רואה. ולכן אם לדוגמה נגדיר, שמה שרואים בעין זאת עובדה וכל השאר זה פירוש, הרי שאז, לגבי השאלה האם כדור הארץ עגול או האם כדור הארץ שטוח, אז הרי שזה אומר, שהטענה שאומרת שכדור הארץ עגול, זאת לדוגמה, לא עובדה עבורך. כי אתה לא ראית בעין שלך, שכדור הארץ עגול, אלא רק דרך תמונות וכיוב. במילים אחרות, תגדיר מהי עבורך עובדה. דוגמה נוספת: נניח זה שאתה יודע איך קוראים לך, האם זאת עובדה? או פירוש? איך אתה יודע איך קוראים לך? זה הרי מבוסס על זיכרון, שמבוסס על חוש השמיעה. ... אז אתה לא תרצה את זה. ולכן אתה זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה

... מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? ... אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר היום יש יום יפה, ... אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא מהיר מאוד, מדובר בפירוש ... מסוכן, כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש. איך להשתמש בשיטה כדי ... ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה האם מדובר בעובדה או בפירוש? כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם ... מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים ... טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק איך לשתול ... כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד היום יש יום יפה, זה ... שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: האם מדובר בעובדה או בפירוש? במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים ... מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים ... טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק שלום לכולם, ... נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו ... ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח ... הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, עכשיו, הוא נחשב יום יפה או לא? זה כבר ... איזה רכב שנוסע מהר, האם הרכב נוסע מהר, האם זה עובדה או פירוש? אז תלוי, מהר ביחס למה? ביחס למה הוא ... בצבע שחור ואנחנו אומרים: הנה שולחן שחור, האם זה עובדה או פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו, זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? ... התשובה היא שיותר קל לשכנע אותו בעובדות, כי זה עובדה אומרים לו שלום תראה הנה פיל, פיל, יש פה פיל, אין ... בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה מסוכן מאוד זה ... עכשיו שימו לב שמאוד שקטה זה כבר פירוש, זה לא עובדה כי מי מחליט מזה מאוד שקטה? זה שיש 4.5 חדרים, נניח, זו עובדה אפשר לספור, 1, 2, 3, 4 וחצי, אבל זה שהיא מאוד ... שהוא יתחכם שהוא יגיד: לא, אבל הדירה מאוד שקטה זה עובדה, אוקי? נניח שזה עובדה, אז אפשר לדחוף שזה לא באמת עובדה, כי שקטה זה ביחס לצרכים של הבנאדם. אבל הרוב ... מי החליט שהוא מתאים? זה פירוש. זה שזה חדר זה עובדה, זה שהוא מאוד מתאים זה פירוש. כנל לגבי כל דבר ... של עובדות. עכשיו, איך זה עובד? ברגע שהבנאדם שומע עובדה, אומרים לו, אחד ועוד אחד כמה זה? 2. אומר נכון אמר ...

עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה? הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה הוא איך לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ... שלנו. לפי אליעד, כאשר אדם חושב על משהו או חוקר אותו, חשוב להבין שאין נוסחה מדויקת אחת שמאפשרת להבחין באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר או אפילו להרגשה של אותו הרגע. אליעד מסביר את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, ... שאינו מוטל בספק על ידי האדם באותו רגע. לעומת זאת, פירוש הוא האופן שבו האדם מפרש או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של סובייקטיביות בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא עלול להבין שזה היה רק פירוש. האם יש נוסחה מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש? לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. אין כלל מוחלט וחד משמעי שלפיו אפשר לקבוע בביטחון מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי ... עליו לבדוק מה בדיוק הוא ראה - את הפעולה עצמה, או רק פירוש שלו לפעולה. המהות של ההבחנה היא להבין שגם כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה (ראיתי בעיניים), ... אותם מהחדר. לכן עליו לבדוק כל מקרה לגופו, להחליט לפי המצב הרגעי והעדיפויות שלו באותו זמן. האם אפשר לסמוך על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן? אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין ... הייתה רק פרשנות. כל מה שנראה לנו כוודאי היום, יכול להיראות אחרת לגמרי מחר. אליעד מדגיש שאין אמת מוחלטת אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים. הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה ... שיש משהו ודאי כמו שולחן בחדר, עדיין ישנה פרשנות לגבי עצם קיומו, תכונותיו, מיקומו ועוד. מה השורה התחתונה לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש? המסר המרכזי הוא ... הקשר, תלוית מצב, ותלוית מודעות האדם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלה הזו היא להישאר מודעים לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כעובדה, ולהמשיך לחקור כל דבר מתוך הבנה שההבחנה הזאת משתנה כל הזמן. איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך לקבוע מה חשוב ...

... הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה וכאן אסביר לגבי העניין של לדייק בדיבור ולהיצמד לאמת, ביחס לבן אדם שכאשר הוא מביע את דעתו, ... לאמת? האם עדיין הוא יכול להיות טועה? מתי יהיה טעות לומר לדעתי ולא רק כאשר מדובר על עובדה מוחלטת? ועוד. אז ברמת העיקרון, טוב שהאדם אומר לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, שהוא משאיר מקום לספק, שאולי הוא טועה. אבל יש כאן כמה דברים ... - מנקודת מבט יחסית, צריכים לעשות הפרדה, בין דברים שהם דעה אישית, לבין דברים שנחשבים לעובדה. לדוגמה, האם האוכל טעים לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, זאת דעה אישית שלך. אבל זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית. ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית, זאת תהיה טעות. דוגמה נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים שנחשבים לפירוש וכולי. 4 - אבל יש עוד משהו שצריכים לדעת והוא שגם בדברים יחסיים, שאינם עובדה בהכרח, עדיין לא תמיד הגיוני לומר את המילה לדעתי. למרות שאכן מדובר על דעה אישית בלבד. כי לפעמים אומנם זו דעתך, דהיינו, אתה מכיר בכך ... שלא מבוסס על משהו ספציפי. במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא על עובדה או ניחוש. 5 - אבל יש עוד מקרה שגם בו צריכים להתבונן. נניח שלא מדובר על עובדה ולא מדובר על ניחוש סתמי, אלא מדובר על משהו באמצע. נניח לדוגמה שמישהו רואה רכב נוסע בכביש, ואומר לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו, האם מדובר על עובדה שכרגע ניתן לבדוק אותה, נניח שלא. ולכן כן הגיוני לומר לדעתי. כמו כן, האם מדובר על ניחוש בלבד? אז לצורך העניין נניח שלא, כי נניח שיש ... היגיון כלשהו. אז האם הגיוני לומר לדעתי? תשובה: כן ולא. דהיינו, אכן לא מדובר על קביעת עובדה ואכן לא מדובר על ניחוש, אבל כשאתה אומר שדעתך היא X, במידה ולא מדובר על ניחוש אלא דעתך מבוססת על משהו, עדיין צריך שרמת הוודאות שלך, ... כשמישהו אומר אמירה, אז הוא מייחס רמת וודאות כלשהי לאמירה שלו. החל מקביעה מוחלטת של עובדה, כגון כרגע יום ולא לילה שזאת אמירה של קביעה מוחלטת, של עובדה מוחלטת. ועד בקצה השני אני מנחש שבלוטו יצא המספר X, שזאת אמירה שאומרת, אין לי שום מושג, אבל זה הניחוש שלי בלבד. אבל בין הניחוש לבין העובדה המוחלטת, יש באמצע רמות שונות של וודאות. שבאות לידי ביטוי במילה לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, הדובר אומר, שלא מדובר על עובדה אבל גם לא מדובר על ניחוש. ולכן כשמישהו אומר, לדעתי, הרי שצריך לנסות להבין, מה רמת הוודאות שהוא מייחס לדעתו האישית, והאם הנחות היסוד שתומכות את העובדה הזאת, האם הן ניתן להסיק מהן את המסקנה האמורה, ברמת הוודאות האמורה. לדוגמה במקרה הנל, לדעתי, הרכב בלי ביטוח. אז נשאל את הדובר, האם זו קביעת עובדה? תשובה: לא. והאם זה ניחוש בלבד? תשובה: לא. אבל זאת דעתי האישית, שלדעתי, הרכב בלי ביטוח. ואז נשאל, על מה דעתך מבוססת ולמה זו דעתך? אז ... בלי ביטוח. עכשיו נשאל, האם זה שהדובר אמר את המילים לדעתי, האם זה עדיף על פני קביעת עובדה מוחלטת? תשובה: כן. האם זה עדיף על פני אמירה שזה ניחוש בלבד? תשובה: כן, כי עבור הדובר לא מדובר על ניחוש בלבד. אבל האם אכן אותו דובר ... הדעה שלו, אכן הגיוני? תשובה: לא בהכרח. בחיים יש לנו רמות של וודאות. ובין ניחוש לבין עובדה מוחלטת, יש רמות שונות של וודאות. ונניח שמשהו מוטל בספק, עדיין יש רמות של ספק ויש רמות של חוסר וודאות. וכאשר מישהו אומר שלדעתו X נכון, ... תהיה תואמת את הראיות שיש לו לכך שדעתו נכונה. זא שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ולהנחות היסוד שעליהן מבוססת הדעה של האדם. כי ... לדעתך הסיכוי לכך הוא נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או לא נכון. מה הסיכוי שמשהו נכון, מה אחוז ... שממנה מסיקים את המסקנה וכולי. לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים לדייק, למה זו דעתך? כמה לדעתך הדעה שלך ...

עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש? האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות? בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של ... מחר?, הוא יתקשה לחיות, כי הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כעובדה כדי להמשיך לתפקד. כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש? כדי להימנע מהקיצוניות של הכל פירוש, אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של אני רואה משהו זו עובדה, בעוד שהמשמעות של מה שאני רואה הוא יפה - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים. אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר יש כאן שולחן יפה, הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה . עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר ... כמו בעיניי או לדעתי במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו. האם אפשרי ... לא צריך רק לומר שהכל פירוש אלא גם להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש. מדוע חשוב להבחין בין ... אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הרגיש משהו, זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב שמישהו צחק עליו, ... במונח נראה לי לגבי כל דבר, גם כשמדובר בחוויה ישירה שלו, כמו נראה לי שהרגשתי עצוב, הוא בעצם מחליש את האמון שלו בעצמו. כי להרגיש עצוב זו עובדה ישירה, בעוד שנראה לי אמור להיאמר רק לגבי פירושים או לגבי דברים שיש בהם ספק. איך לא לטעות בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מציע דרך פרקטית להימנע מהטעויות האלו. הוא אומר שעל האדם ליצור מדרג ברור של מה שבטוח ומה שפחות בטוח. לדוגמה, הוא יכול לומר: אני בטוח שאני רואה כאן משהו - זוהי עובדה. לעומת זאת, אני בטוח שזה שולחן - פחות בטוח, כי ... לכן, מי שבאמת מחפש את האמת צריך להיות ישר עם עצמו ולבדוק את דרגת הוודאות שלו לגבי כל מחשבה וכל תחושה, ולא להיתפס לקיצוניות לא מעשית. עובדה או פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? האם הכל פירוש? למה אי אפשר להגיד שהכל ...

... או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות ... לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי. ...

... ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא דבר שאינו שנוי במחלוקת וכולל מידע שמוסכם על ידי כולם, כלומר, משהו שקרה או נאמר, ואין ספק בקיומו. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, זו עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא התוספת האישית או ההשערה לגבי הסיבה או המשמעות שמאחורי העובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה טיפש, והפירוש הוא שהוא התכוון להשפיל אותנו - זהו פירוש ולא עובדה. כל אדם עשוי לפרש את המילים בצורה שונה. דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ראיתי שולחן יפה, זו עובדה שראית שולחן, אבל אם אתה אומר שהוא יפה, מדובר בפירוש שלך שיכול להיות שונה מאדם אחר. מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? כאשר מערבבים עובדות ופירושים, המוח עלול להיתקל בכמה בעיות. כאשר אנו מצרפים בין העובדה לבין פירוש אישי, ישנה נטייה לקחת את הפירוש ולייחס לו את אותו תוקף כמו לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר ראיתי בחורה יפה, אמנם הוא ראה בחורה, אך ייתכן שזו לא הייתה הבחורה היפה ביותר בעיני אחרים, ולכן העניין של יפה הוא רק פירוש. הבעיה נוצרת כאשר אנו מאמצים את הפירוש כעובדה, ומתחילים להרגיש בטוחים בו, מה שיכול להוביל לסבל או בלבול אם הפירוש הוא שלילי. שני הנזקים העיקריים כאשר מערבבים עובדות ופירושים הנזק הראשון הוא כאשר הפירוש מקבל כוח של עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך אתה טיפש, ואתה מפרש את זה כהשפלה מכוונת, עשוי להיווצר סבל מיותר, כי לא בהכרח כוונתו הייתה כזו. לעיתים, פירוש חיובי ... לאדם להרגיש טוב, אך אם מדובר בפירוש שלילי, זה יכול לגרום לסבל. הנזק השני הוא כאשר העובדה עצמה מאבדת את בטחונה. אם אנו מערבבים את העובדה עם הפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בעובדות האמיתיות, כי אנחנו לא בטוחים אם הן מבוססות על מידע אמיתי או על ספקות. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו קראתי 100 ספרים, אז אני בטוח שאוכל לקרוא גם את הספר הזה, הוא מערבב בין העובדה (קראתי 100 ספרים) לבין הפירוש (לכן בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה), ובמקרים כאלה אם הפירוש לא מתממש, ייתכן שגם העובדה תיפגע, ויהיה ספק גם בנוגע אליה. מדוע ערבוב בין עובדות לפירושים גורם לחוסר ביטחון עצמי? כאשר אדם מערבב בין עובדות לפירושים, הוא מתחיל לחשוב ... אחרים, הוא מתחיל להטיל ספק ביכולת הזו, בגלל שהסיבה שהוא בטוח ביכולתו - היא רק פירוש ולא עובדה מוחלטת. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? כדי להימנע מערבוב עובדות ופירושים, עלינו להיות מודעים לכל פרט. יש להפריד באופן ברור בין מה ... בתוך תחום העובדות לבין מה שקשור לפרשנות האישית שלנו. לדוגמה: אם מישהו אמר לי משהו - זו עובדה . אם אני מפרש את זה ככוונה לפגוע בי - זה פירוש. אם קניתי משהו - זו עובדה. אם אני מאמין שהדבר יועיל לי - זו פרשנות אישית. כדי להבין את המציאות בצורה ברורה, עלינו להכיר בכך שמה שקורה כרגע הוא עובדה, בעוד שהזיכרון או המחשבה על העבר והעתיד הם כבר פרשנויות שיש בהן ספק. יש יתרון לפרשנויות במקרים מסוימים, כי הן יכולות להעניק תחושת ביטחון, אבל ... חוסר ביטחון עצמי קבלת החלטות מהי אמת ומהו ספק זיכרון וודאות מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא כל דבר שברור לכולם שקרה או נאמר, ושאין עליו ספק. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, עצם האמירה היא עובדה . פירוש הוא מה שאנחנו מוסיפים על העובדה, כמו הסבר או סיבה אפשרית שהתרחשה מאחורי הקלעים. אם מישהו אמר אתה טיפש ומסיקים מזה שהוא ניסה לפגוע בנו, זו כבר פרשנות ולא בהכרח עובדה. גם במקרה של ראיתי שולחן יפה: ראיית שולחן היא עובדה, אך הטענה שהוא יפה תלויה בטעם אישי או בהשקפת עולם. דוגמאות נוספות: מישהו קנה לי מתנה, זו עובדה. ההנחה שהוא עשה זאת כי הוא אוהב אותי, זו פרשנות. ייתכן שהוא קנה אותה מסיבה אחרת לגמרי. הזיכרון שלנו על מה שקרה אתמול הוא פרשנות ביחס להווה: אנחנו זוכרים שזה קרה, אך ייתכן שהזיכרון שלנו מתעתע. לכן עצם הזכירה היא לא תמיד עובדה מוחלטת. מה קורה כאשר מערבבים עובדות ופירושים? ברגע שמשלבים יחד עובדות עם פרשנויות במחשבה אחת (ראיתי בחורה יפה, במקום ראיתי בחורה + היא נראתה ... לקבל תוקף של עובדות. כשאומרים ראיתי בחורה יפה בביטחון מלא, הרכיב יפה נכנס לתודעה כעובדה, למרות שהוא רק פירוש סובייקטיבי. אם הפרשנות חיובית, היא עשויה לגרום להרגשה טובה, אך אם היא שלילית, נגרמים סבל ובלבול על בסיס משהו שאינו בהכרח ... שלא בטוח שזו הייתה כוונתו האמיתית. 2. העובדות עצמן מאבדות את ודאותן. כאשר מערבבים בין עובדה לפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בדברים שהם כן ודאיים. הוא מתקשה להבחין מתי המידע מבוסס ומתי הוא מבוסס רק על השערות. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו קראתי בעבר מאה ספרים, לכן אני בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה, הוא מערבב בין עובדה (קראתי מאה ספרים) לבין פירוש (לכן בוודאות אוכל לקרוא גם את הספר הנוכחי). במקרים כאלה, אם מתעורר ספק כלשהו בפרשנות, המוח מתחיל לפקפק גם בעצם ... שלנו. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? הדרך הפשוטה היא לשים לב בזמן אמת מהי עובדה ומהו פירוש. לדוגמה: מישהו דיבר אליי -

... לדוגמה, אם אדם לחוץ בעבודה כי הוא חושש מפיטורים, הסיגריה לא באמת פותרת לו את הבעיה. לכן עליו למצוא דרכים יעילות יותר לפתור את מקור הלחץ בעבודה. איך טכניקת עובדה או פירוש פותרת התמכרות? אליעד כהן מציע טכניקה פשוטה להפסקה אוטומטית של התמכרויות, גם ללא טיפול ישיר בהתמכרות עצמה: לתרגל ביומיום את ההבדל בין עובדה לפירוש. כלומר, כל הזמן לשאול האם מה שקורה לי הוא עובדה או רק פירוש?. למשל, המחשבה אני חייב לעשן היא פירוש ולא עובדה. ככל שהאדם מתרגל את ההבחנה הזו, הוא הופך באופן אוטומטי את המחויב (אני חייב לעשן) לאפשרי (אני יכול לעשן ואני יכול גם לא לעשן), וכך הוא משתחרר ... להפסיק לעשן יש משהו שאם הוא עושה אותו הוא יפסיק לעשן באופן אוטומטי גם בלי בכלל לטפל בעישון הדבר מאוד פשוט. הדבר כזה בן אדם צריך ביומיום להתעסק בנושא של עובדה ופירוש כל דבר שקורה לך בחיים זה עובדה או פירוש רגע זאת עובדה או פירוש זה שזה יפה זאת עובדה או פירוש זה שזה ככה זאת עובדה או פירוש זה שהוא אמר לי זאת עובדה או פירוש זה שהוא כעס זאת עובדה או פירוש זה שרציתי זאת עובדה או פירוש זה שהוא חשב זאת עובדה או פירוש כל הזמן לבדוק זאת עובדה או פירוש, עכשיו כשבן אדם בודק כל דבר אם זאת עובדה או פירוש אוטומטית הוא יפסיק את ההתמכרות שלו למה כי במוח המנגנון של עובדה ופירוש הוא מקביל למנגנון של מחויב ואפשרי מחויב זאת עובדה פירוש זה אפשרי הפירוש הוא אפשרי העובדה היא מחויבת כשבן אדם לוקח את הפירושים שלו ואומר רגע זה פירוש או עובדה בסוף מה שקורה שהוא מתחיל לראות את האמת הוא אומר זאת האמת זאת העובדה וזה הפירוש זאת האמת זה עובדה וזה הפירוש אוטומטית כשבן אדם במוח שלו מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח מתרגל נושא של מחויב ואפשרי אוטומטית באופן אוטומטי, באופן אוטומטי במוח המוח מתחיל להגיד רגע אם זה פירוש אז גם בסוף המוח יגיד לו אז גם המחשבה שאומרת אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן הרי מה זה התמכרות התמכרות זה בעצם אפשרי שהופך למחויב אפשרי שתעשן ואפשרי שלא תעשן ברגע שאתה אומר אני חייב לעשן אז בעצם האפשרי הפך ... לא אני חייב לאכול מתוק אז מעצם האפשרי אפשרי לאכול מתוק לא חייב אפשרי להמר לא חייב אפשרי לעשות זה לא חייב אבל אתה אומר לא אני חייב אז החייב הזה זה בעצם לקחת עובדה והפכת אותה לפירוש זה אותו מנגנון במוח וכשבן אדם מטפל במנגנון של העובדה והפירוש כל הזמן רגע זאת עובדה או פירוש כל דבר מה שזה אומר צריך ללמוד גם את זה אז אוטומטית במוח הוא מתחיל להפוך את המחויב הוא מתחיל לעשות רגע מה מחויב ומה אפשרי ואז הוא מבין שנגיד לאכול זה מחויב לעשן זה אפשרי אבל לעשן זה לא מחויב. הבנו את הסיפור אז עוד פעם מי שרוצה להפסיק התמכרות באופן אוטומטי מה צריך לעשות? ש: להתחיל לתרגל עובדה ופירושים. אליעד: נכון ובסופו של דבר מה זה יגרום לו? ש: לראות את האמת. אליעד: נכון ואז בסופו של דבר זה יגרום לו להפסיק לעשן או לא? ש: אם הוא יהפוך ... אבל מה שבטוח שהוא לא יהיה מכור לזה, יכול להיות שבסוף הוא יחליט שבא לו לעשן אבל במאה אחוז שהוא לא יחשוב שהוא חייב לעשן זה במאה אחוז מי שיעבוד על המנגנון של עובדה ופירוש במאה אחוז שבסוף הוא לא ירגיש שהוא חייב לעשן הוא לא ירגיש שהוא חייב שום דבר לא חייב כלום יותר כי הכל זה פירוש אתה רוצה לעשן תעשן אבל אתה לא ... רוצה. אליעד: לא אמרתי קרובים אמרתי זהים זה אותו מנגנון אפילו. ש: אוקי זה אותו מנגנון. אליעד: התהליך של לקחת מחויב ולהפוך אותו לאפשרי זה אותו תהליך של לקחת עובדה ופירוש לבדוק. ש: אז כאילו כל זה שאני כל היום אגיד רגע זאת עובדה זה פירוש וזאת

... דיבייטינג שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? ... שקרו בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא ... של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה. או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחוייב. דהיינו, מחוייב שאכן הדבר קרה, ואין ... שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים ... ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את הפירושים של העובדות שקרו, כאילו ... עליך לנסות להציג את הדברים שלו, כאילו הם רק פירוש בלבד, אך הם אינם עובדה מוכחת ושהם אינם אירועים שמחוייב שהם אכן קרו בפועל. והדרך לעשות ... שסיפרת, קרה X. דהיינו, סיפרת לנו סיפור שקרה כך או אחרת, אך זו אינה עובדה ממש. והשימוש לדוגמה במילה סיפור, הוא בעל משמעות שמחלישה את ... על ידי זה שבכל פעם שאתה מתייחס לעובדות שנאמרו, אתה מוסיף אל העובדה מילים שיגרמו לעובדה להיראות כאילו זה רק פירוש. לדוגמה במקום לומר ביום זה וזה קרה כך ... עוד יותר חזק, על הפירושים עצמם. דהיינו, כל דבר שהוצג לך, שהוא לא עובדה ממשית בפועל, אלא שהוא רק פירוש בלבד, עליך לטרוח ולהדגיש בצורה ... שכולם מסכימים שזה רק פירוש, ותדגיש שזה רק פירוש, ובאמצע תערבב גם עובדה. ואז גם העובדה נחלשה ומתייחסים אליה כאילו היא רק פירוש בלבד. ואת כל התהליך הזה, ... גם חיסרון, כי אז יכולים להתחיל לשים לב לכל משפט שאתה אומר, האם הוא עובדה או פירוש. ולכן צריך לעשות את זה בצורה מתוחכמת. שגם יוצר רושם ... אם אתה מוכרח להציג את הדברים כפירוש, ואתה לא יכול להתייחס אליהם כאל עובדה, עדיין שים לב שאתה לא חוזר פעמים מיותרות על המילים שגורמות להבין שמדובר בפירוש ולא בעובדה. ויש עוד טריק ומניפולציה, שבאפשרותך להציג את הדבר כפירוש, ואחכ להתייחס אליו כאילו הוא עובדה. ובסיכומו של דבר, התת מודע של האדם, נוטה להתייחס ולקבל יותר ... ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לגרום לכך שההתייחסות אליו תהיה כאל עובדה. ואתה... כשאתה שומע משהו... תבדוק, האם זאת באמת עובדה, או שזה רק פירוש?! ...