סדר בחיים, חיים מסודרים, לתכנן את החיים, מה מוכרחים לעשות, ריכוז בעבודה
למה אתה לא מצליח להתרכז בעבודה ומה זה הכרחי באמת?
אנשים רבים מתקשים להתרכז בעבודה או במשימות השונות שהם מתכננים לבצע במהלך היום, ומתמודדים עם קושי לארגן את סדר היום שלהם בצורה יעילה. אליעד כהן מסביר את העניין דרך הדוגמה של אדם שקם בבוקר עם מחשבה ברורה על עבודה שהוא צריך לעשות, אך הוא רוצה במקביל גם לעשות דברים אחרים כמו ללמוד או לסכם תכנים, לטפל בכלב או פשוט להירגע. אותו אדם מוצא את עצמו מתקשה להתרכז במשימה אחת ספציפית ומרגיש מבולבל מכך.
למה אנחנו מרגישים צורך שהחיים יהיו מסודרים?
הסיבה שבני אדם מחפשים סדר בחיים, על פי אליעד, היא תחושה פנימית שזה "יותר מסודר", כלומר, שהסדר נותן תחושת ביטחון ונוחות נפשית. הוא מאתגר את הנקודה הזאת ושואל מדוע בכלל האדם חושב שהוא צריך שהחיים יהיו מסודרים? כשהאדם עונה שזה יוצר סדר, אליעד ממשיך ושואל למה בעצם צריך את הסדר הזה. התשובה היא בדרך כלל שהאדם פשוט רגיל להרגיש נוח יותר בסביבה מאורגנת, אבל אליעד טוען שהצורך הזה לא הכרחי מטבעו.
איך יודעים אם משהו הוא הכרחי?
כדי להבין את ההבדל בין מה שהכרחי לבין מה שלא, אליעד נותן דוגמה של "אכילה". האדם חייב לאכול כדי לשרוד, ולכן כאשר האדם רעב, הוא ילך לאכול בצורה אינסטינקטיבית וללא התלבטות אמיתית. לדברי אליעד, עצם העובדה שהאדם עושה משהו בצורה אינסטינקטיבית וללא בחירה מודעת, מעידה שהדבר הכרחי באמת. לעומת זאת, אם האדם מסוגל להימנע ממשהו או לדחות אותו בלי לחוש הכרח פנימי עמוק לעשותו, אזי הדבר הזה אינו באמת הכרחי.
לדוגמה, אם האדם רעב הוא פשוט יאכל אינסטינקטיבית, לכן אכילה היא הכרחית. הוא מבהיר זאת בכך שאפילו אם האדם יטען שהוא יכול לבחור לא לאכול, עדיין ברגע האמת, אינסטינקט ההישרדות ישתלט והוא ימצא את עצמו אוכל. זהו סימן לכך שזה אכן הכרחי. אם האדם מוצא את עצמו מבצע את הפעולה בכל מצב, גם כאשר הוא מנסה להימנע מכך, סימן שהיא הכרחית.
מדוע יש קושי להתרכז בעבודה או במשימות?
כאשר השואל מציין שהוא מתקשה להתרכז בעבודה שלו, אליעד מציע הסבר פשוט וברור: הוא לא מתרכז מספיק בעבודה מכיוון שהיא אינה הכרחית מספיק עבורו. אם האדם היה נמצא במצב של סכנת חיים, לדוגמה רעב קיצוני, והייתה לו האפשרות לעבוד תמורת אוכל, הוא היה מתרכז מיד ללא קושי. כלומר, חוסר הריכוז נובע מכך שהאדם לא באמת מרגיש הכרח פנימי או מצב הישרדותי מספיק חזק כדי להתמקד במשימה. כאשר משהו נתפס כ"לא מספיק הכרחי", קל לאבד ריכוז, להימנע ממנו או לדחות אותו.
האם עבודה שאינה מהנה היא בעייתית?
השואל מציג דוגמה נוספת לגבי עבודה כעורך דין, שהוא עושה אותה מתוך פנטזיה שיום אחד היא תוביל אותו למצב טוב יותר, שבו יהיה לו מספיק כסף ליהנות. אליעד עונה שאין שום בעיה ברצון להיות עורך דין או בכל עבודה אחרת. הבעיה אינה העבודה עצמה אלא כיצד האדם חווה את העבודה:
האם הבעיה היא ברצון עצמו או באופן שבו אנחנו חווים אותו?
אליעד מדגיש שאין שום רצון שהוא בעייתי בפני עצמו. אף רצון לא מייצר בעיה מטבעו. השאלה היחידה היא איך האדם חווה את הרצון שלו. אם הוא חווה את הרצון או העבודה כאמצעי להשגת מטרה אחרת בלבד, ולא נהנה או לא מסוגל ליהנות מהרגע ומהפעולה עצמה, התוצאה תהיה סבל. אם האדם מצליח ליהנות מהפעולה עצמה, הוא לא יחווה סבל, גם אם הפעולה קשה או מאתגרת.
למה פנטזיות על העתיד גורמות לסבל?
אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שיש לו פנטזיה לעבוד כמה חודשים כעורך דין, להרוויח הרבה כסף ואחר כך לבזבז אותו בהנאה. אליעד מדגיש שהפנטזיה הזאת עצמה יוצרת סבל, מכיוון שהאדם לא חי בהווה אלא תלוי בעתיד. כשהאדם חי בהמתנה לעתיד, הוא כבר סובל ברגע הנוכחי. גם אם האדם יגשים את הפנטזיה, הוא יחווה שוב סבל כאשר הכסף יתחיל להיגמר, או כאשר הוא יחשוש שההנאה תיעלם.
איך אפשר להפחית את הסבל מעבודה ומשימות?
הדרך להפחית את הסבל לפי אליעד היא לשנות את הגישה הפנימית כלפי הפעולות והמשימות. אם האדם ילמד ליהנות מהפעולה עצמה ולא רק ממה שהיא אמורה להביא לו בעתיד, הסבל ייעלם. המפתח נמצא בשינוי התפיסה של האדם כלפי מה שהוא עושה כרגע.
אנשים רבים מתקשים להתרכז בעבודה או במשימות השונות שהם מתכננים לבצע במהלך היום, ומתמודדים עם קושי לארגן את סדר היום שלהם בצורה יעילה. אליעד כהן מסביר את העניין דרך הדוגמה של אדם שקם בבוקר עם מחשבה ברורה על עבודה שהוא צריך לעשות, אך הוא רוצה במקביל גם לעשות דברים אחרים כמו ללמוד או לסכם תכנים, לטפל בכלב או פשוט להירגע. אותו אדם מוצא את עצמו מתקשה להתרכז במשימה אחת ספציפית ומרגיש מבולבל מכך.
למה אנחנו מרגישים צורך שהחיים יהיו מסודרים?
הסיבה שבני אדם מחפשים סדר בחיים, על פי אליעד, היא תחושה פנימית שזה "יותר מסודר", כלומר, שהסדר נותן תחושת ביטחון ונוחות נפשית. הוא מאתגר את הנקודה הזאת ושואל מדוע בכלל האדם חושב שהוא צריך שהחיים יהיו מסודרים? כשהאדם עונה שזה יוצר סדר, אליעד ממשיך ושואל למה בעצם צריך את הסדר הזה. התשובה היא בדרך כלל שהאדם פשוט רגיל להרגיש נוח יותר בסביבה מאורגנת, אבל אליעד טוען שהצורך הזה לא הכרחי מטבעו.
איך יודעים אם משהו הוא הכרחי?
כדי להבין את ההבדל בין מה שהכרחי לבין מה שלא, אליעד נותן דוגמה של "אכילה". האדם חייב לאכול כדי לשרוד, ולכן כאשר האדם רעב, הוא ילך לאכול בצורה אינסטינקטיבית וללא התלבטות אמיתית. לדברי אליעד, עצם העובדה שהאדם עושה משהו בצורה אינסטינקטיבית וללא בחירה מודעת, מעידה שהדבר הכרחי באמת. לעומת זאת, אם האדם מסוגל להימנע ממשהו או לדחות אותו בלי לחוש הכרח פנימי עמוק לעשותו, אזי הדבר הזה אינו באמת הכרחי.
לדוגמה, אם האדם רעב הוא פשוט יאכל אינסטינקטיבית, לכן אכילה היא הכרחית. הוא מבהיר זאת בכך שאפילו אם האדם יטען שהוא יכול לבחור לא לאכול, עדיין ברגע האמת, אינסטינקט ההישרדות ישתלט והוא ימצא את עצמו אוכל. זהו סימן לכך שזה אכן הכרחי. אם האדם מוצא את עצמו מבצע את הפעולה בכל מצב, גם כאשר הוא מנסה להימנע מכך, סימן שהיא הכרחית.
מדוע יש קושי להתרכז בעבודה או במשימות?
כאשר השואל מציין שהוא מתקשה להתרכז בעבודה שלו, אליעד מציע הסבר פשוט וברור: הוא לא מתרכז מספיק בעבודה מכיוון שהיא אינה הכרחית מספיק עבורו. אם האדם היה נמצא במצב של סכנת חיים, לדוגמה רעב קיצוני, והייתה לו האפשרות לעבוד תמורת אוכל, הוא היה מתרכז מיד ללא קושי. כלומר, חוסר הריכוז נובע מכך שהאדם לא באמת מרגיש הכרח פנימי או מצב הישרדותי מספיק חזק כדי להתמקד במשימה. כאשר משהו נתפס כ"לא מספיק הכרחי", קל לאבד ריכוז, להימנע ממנו או לדחות אותו.
האם עבודה שאינה מהנה היא בעייתית?
השואל מציג דוגמה נוספת לגבי עבודה כעורך דין, שהוא עושה אותה מתוך פנטזיה שיום אחד היא תוביל אותו למצב טוב יותר, שבו יהיה לו מספיק כסף ליהנות. אליעד עונה שאין שום בעיה ברצון להיות עורך דין או בכל עבודה אחרת. הבעיה אינה העבודה עצמה אלא כיצד האדם חווה את העבודה:
- אם האדם עובד מתוך תחושה שהוא עושה את זה רק כדי להשיג משהו אחר בעתיד (כמו כסף), הוא יחווה סבל או אי נוחות, מכיוון שהחוויה שלו היא שהפעולה הנוכחית אינה שלמה בפני עצמה אלא רק אמצעי להשגת אושר עתידי מדומיין.
- לעומת זאת, אם האדם נהנה ממה שהוא עושה כאן ועכשיו, הוא לא יחווה סבל מהמשימה הנוכחית.
האם הבעיה היא ברצון עצמו או באופן שבו אנחנו חווים אותו?
אליעד מדגיש שאין שום רצון שהוא בעייתי בפני עצמו. אף רצון לא מייצר בעיה מטבעו. השאלה היחידה היא איך האדם חווה את הרצון שלו. אם הוא חווה את הרצון או העבודה כאמצעי להשגת מטרה אחרת בלבד, ולא נהנה או לא מסוגל ליהנות מהרגע ומהפעולה עצמה, התוצאה תהיה סבל. אם האדם מצליח ליהנות מהפעולה עצמה, הוא לא יחווה סבל, גם אם הפעולה קשה או מאתגרת.
למה פנטזיות על העתיד גורמות לסבל?
אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שיש לו פנטזיה לעבוד כמה חודשים כעורך דין, להרוויח הרבה כסף ואחר כך לבזבז אותו בהנאה. אליעד מדגיש שהפנטזיה הזאת עצמה יוצרת סבל, מכיוון שהאדם לא חי בהווה אלא תלוי בעתיד. כשהאדם חי בהמתנה לעתיד, הוא כבר סובל ברגע הנוכחי. גם אם האדם יגשים את הפנטזיה, הוא יחווה שוב סבל כאשר הכסף יתחיל להיגמר, או כאשר הוא יחשוש שההנאה תיעלם.
איך אפשר להפחית את הסבל מעבודה ומשימות?
הדרך להפחית את הסבל לפי אליעד היא לשנות את הגישה הפנימית כלפי הפעולות והמשימות. אם האדם ילמד ליהנות מהפעולה עצמה ולא רק ממה שהיא אמורה להביא לו בעתיד, הסבל ייעלם. המפתח נמצא בשינוי התפיסה של האדם כלפי מה שהוא עושה כרגע.
- איך להתרכז בעבודה?
- מה הכרחי לעשות בחיים?
- איך ליהנות מהעבודה?
- מדוע קשה לי להתמקד במשימה?
- איך יודעים מה הכרחי לעשות?
- האם עבודה מתוך אילוץ גורמת לסבל?
- איך להתמודד עם דחיינות?
ש: אני קם בבוקר פתאום כאילו ואני יודע שיש לי עבודה מסוימת שאני צריך לעשות ויחד עם זה יש דברים אחרים שאני רוצה לעשות למשל כמו קצת ללמוד לסכם את הדברים שלך קצת אתה יודע לטפל בכלב שלי, אתה מבין ואז כאילו אני לא מצליח לתפוס משהו אחד.
אליעד: בא נשאל שאלה אתה חייב לתפוס משהו אחד?
ש: לא.
אליעד: אז אין שאלה, לא תסביר ברצינות הבן אדם נגיד אומר "אין לי מושג מה".
ש: לא, בא לי לתפוס ואני לא מצליח.
אליעד: למה בא לך לתפוס?
ש: כי זה יותר מסודר כזה בחיים.
אליעד: למה אתה צריך מסודר ילד קטן כשביאים לו צעצועים הוא משחק לפי סדר מסוים? הוא משחק מה שבא לו בא לך לזרוק תזרוק.
ש: לא אבל יש דברים שאני דוחה ואז זה אולי פוגע באנשים.
אליעד: יש לך בחירה אבל תבחר, תראה אם זה הכרחי אין שאלה ואם זה לא הכרחי אז גם אין שאלה.
ש: מה זה אומר הכרחי?
אליעד: לדוגמה לאכול נגיד זה הכרחי גם אם לא תרצה אתה תקום ותאכל.
ש: יש איזה משהו שזה הכרחי אתה יודע אם נגיד אני.
אליעד: אתה מחליט מה הכרחי או מה לא הכרחי, נכון או לא נכון?
ש: לאכול זה הכרחי?
אליעד: אתה מחליט.
ש: איך אני מחליט אם לאכול זה הכרחי אני נהיה רעב אם אני לא אוכל אני אמות.
אליעד: אבל עובדה שכשאתה רעב אתה הולך לאכול נכון גם אם לא תרצה אינסטינקטיבית אתה תלך לאכול זה לא באמת אתה בוחר זה סימן שזה הכרחי.
ש: הבנתי אז לאכול זה הכרחי.
אליעד: לא זה לא הכרחי אתה יודע מה ההוכחה שזה הכרחי? שגם אם אני אגיד לך שזה לא הכרחי אתה תעשה את זה זה סימן שזה הכרחי, עזוב לא צריך לאכול מעכשיו תפסיק? תמשיך זה סימן שזה הכרחי.
ש: אז זה הכרחי.
אליעד: אם אתה עושה את זה בכל מקרה.
ש: אז למה אתה אמרת לפני רגע שזה לא הכרחי?
אליעד: כדי להסביר לך שזה הסימן שזה הכרחי.
ש: אוקי לעבוד זה הכרחי?
אליעד: לא יודע תחליט אם אתה צריך אותו כדי לאכול ולאכול זה הכרחי אז גם לעבוד זה הכרחי.
ש: אז זה הכרחי.
אליעד: אם לחיות זה הכרחי.
ש: אז למה אני לא מצליח להתרכז בלעבוד?
אליעד: האמת כי זה לא הכרחי לך מספיק אם עכשיו היה לך, אם היית מת מרעב תתרכז אם היית מת מרעב מת מרעב ועכשיו הייתה לך פה פרוסת לחם והיו אומרים לך "תקשיב בשביל פרוסת הלחם הזאת אתה צריך לעשות איזו עבודה" תאמין לי שהיית מרוכז היית מרוכז שחבל על הזמן אז למה כי זה הכרחי העבודה.
ש: זה לא מספיק הכרחי.
אליעד: זה לא מספיק הכרחי נכון זאת האמת נכון או לא נכון?
ש: נכון אבל זהו איך שאתה הרעיון שלו נניח זה אומר שהוא או אני עושה משהו שהוא לא יציר של המציאות כאילו איזשהו דמיון.
אליעד: לא הבנתי תסביר את השאלה.
ש: נניח אני עושה משהו שממש בא לי עליו.
אליעד: כמו שאלוהים ממש רוצה לברוא את העולם ממש הוא נהנה מזה כל כך טוב לו שהוא עושה את זה.
ש: כן אין שאלה עכשיו יש לי איזו פנטזיה שאני אעבוד כמה חודשים בתור עורך דין ואני אעשה כסף וואלה אחרי זה יהיה לי טוב כי אני אוכל לבזבז את הכסף למה שבא לי.
אליעד: ואז יהיה לך רע כשתחשוב שהוא נגמר אתה יודע אבל נניח בא נתקדם נניח.
ש: אבל לפני זה רע לי עכשיו שאני עובד כעורך דין בשביל הכסף שאני ארוויח שיהיה לי לעוד כמה חודשים.
אליעד: וגם כשיהיה לך את הכסף גם אז יהיה לך רע זה לא משנה אוקי אז איפה השאלה?
ש: השאלה היא אם הרעיון של לעבוד עכשיו כעורך דין הוא לא הבעייתי "מלכתחילה".
אליעד: שום דבר לא בעיה בפני עצמה שום רצון הוא לא בעיה בפני עצמו השאלה היא איך חווה אותו, האם אתה חווה אותו לדוגמה כדבר שנועד לשרת משהו אחר שאז בעצם אתה חווה אותו כחוסר שלמות או שאתה חווה אותו כביטוי של השלמות.
ש: אני חווה אותו כחוסר שלמות כמשהו שבא לשרת משהו אחר.
אליעד: זאת התשובה אם אתה עובד כדי להשיג משהו אחר אז אתה סובל אם אתה נהנה ממה שאתה עושה אז אתה לא סובל.
ש: ואם יש רצון לעזוב את זה כבר שנתיים שאני לא עושה את זה.
אליעד: אז אתה סובל.
ש: נכון.
אליעד: ולמה אתה סובל כי אתה לא יודע ליהנות מכל דבר.
אליעד: בא נשאל שאלה אתה חייב לתפוס משהו אחד?
ש: לא.
אליעד: אז אין שאלה, לא תסביר ברצינות הבן אדם נגיד אומר "אין לי מושג מה".
ש: לא, בא לי לתפוס ואני לא מצליח.
אליעד: למה בא לך לתפוס?
ש: כי זה יותר מסודר כזה בחיים.
אליעד: למה אתה צריך מסודר ילד קטן כשביאים לו צעצועים הוא משחק לפי סדר מסוים? הוא משחק מה שבא לו בא לך לזרוק תזרוק.
ש: לא אבל יש דברים שאני דוחה ואז זה אולי פוגע באנשים.
אליעד: יש לך בחירה אבל תבחר, תראה אם זה הכרחי אין שאלה ואם זה לא הכרחי אז גם אין שאלה.
ש: מה זה אומר הכרחי?
אליעד: לדוגמה לאכול נגיד זה הכרחי גם אם לא תרצה אתה תקום ותאכל.
ש: יש איזה משהו שזה הכרחי אתה יודע אם נגיד אני.
אליעד: אתה מחליט מה הכרחי או מה לא הכרחי, נכון או לא נכון?
ש: לאכול זה הכרחי?
אליעד: אתה מחליט.
ש: איך אני מחליט אם לאכול זה הכרחי אני נהיה רעב אם אני לא אוכל אני אמות.
אליעד: אבל עובדה שכשאתה רעב אתה הולך לאכול נכון גם אם לא תרצה אינסטינקטיבית אתה תלך לאכול זה לא באמת אתה בוחר זה סימן שזה הכרחי.
ש: הבנתי אז לאכול זה הכרחי.
אליעד: לא זה לא הכרחי אתה יודע מה ההוכחה שזה הכרחי? שגם אם אני אגיד לך שזה לא הכרחי אתה תעשה את זה זה סימן שזה הכרחי, עזוב לא צריך לאכול מעכשיו תפסיק? תמשיך זה סימן שזה הכרחי.
ש: אז זה הכרחי.
אליעד: אם אתה עושה את זה בכל מקרה.
ש: אז למה אתה אמרת לפני רגע שזה לא הכרחי?
אליעד: כדי להסביר לך שזה הסימן שזה הכרחי.
ש: אוקי לעבוד זה הכרחי?
אליעד: לא יודע תחליט אם אתה צריך אותו כדי לאכול ולאכול זה הכרחי אז גם לעבוד זה הכרחי.
ש: אז זה הכרחי.
אליעד: אם לחיות זה הכרחי.
ש: אז למה אני לא מצליח להתרכז בלעבוד?
אליעד: האמת כי זה לא הכרחי לך מספיק אם עכשיו היה לך, אם היית מת מרעב תתרכז אם היית מת מרעב מת מרעב ועכשיו הייתה לך פה פרוסת לחם והיו אומרים לך "תקשיב בשביל פרוסת הלחם הזאת אתה צריך לעשות איזו עבודה" תאמין לי שהיית מרוכז היית מרוכז שחבל על הזמן אז למה כי זה הכרחי העבודה.
ש: זה לא מספיק הכרחי.
אליעד: זה לא מספיק הכרחי נכון זאת האמת נכון או לא נכון?
ש: נכון אבל זהו איך שאתה הרעיון שלו נניח זה אומר שהוא או אני עושה משהו שהוא לא יציר של המציאות כאילו איזשהו דמיון.
אליעד: לא הבנתי תסביר את השאלה.
ש: נניח אני עושה משהו שממש בא לי עליו.
אליעד: כמו שאלוהים ממש רוצה לברוא את העולם ממש הוא נהנה מזה כל כך טוב לו שהוא עושה את זה.
ש: כן אין שאלה עכשיו יש לי איזו פנטזיה שאני אעבוד כמה חודשים בתור עורך דין ואני אעשה כסף וואלה אחרי זה יהיה לי טוב כי אני אוכל לבזבז את הכסף למה שבא לי.
אליעד: ואז יהיה לך רע כשתחשוב שהוא נגמר אתה יודע אבל נניח בא נתקדם נניח.
ש: אבל לפני זה רע לי עכשיו שאני עובד כעורך דין בשביל הכסף שאני ארוויח שיהיה לי לעוד כמה חודשים.
אליעד: וגם כשיהיה לך את הכסף גם אז יהיה לך רע זה לא משנה אוקי אז איפה השאלה?
ש: השאלה היא אם הרעיון של לעבוד עכשיו כעורך דין הוא לא הבעייתי "מלכתחילה".
אליעד: שום דבר לא בעיה בפני עצמה שום רצון הוא לא בעיה בפני עצמו השאלה היא איך חווה אותו, האם אתה חווה אותו לדוגמה כדבר שנועד לשרת משהו אחר שאז בעצם אתה חווה אותו כחוסר שלמות או שאתה חווה אותו כביטוי של השלמות.
ש: אני חווה אותו כחוסר שלמות כמשהו שבא לשרת משהו אחר.
אליעד: זאת התשובה אם אתה עובד כדי להשיג משהו אחר אז אתה סובל אם אתה נהנה ממה שאתה עושה אז אתה לא סובל.
ש: ואם יש רצון לעזוב את זה כבר שנתיים שאני לא עושה את זה.
אליעד: אז אתה סובל.
ש: נכון.
אליעד: ולמה אתה סובל כי אתה לא יודע ליהנות מכל דבר.
050-3331-331