הוכחה באמצעות סתירה לוגית, לוגיקה, שכנוע בצורה לוגית, איך מוכיחים הוכחה? אם נוכיח ש A נכון ונוכיח ש B נכון ונוכיח ש ... לחשוב ש A או B לא נכונים? איך אפשר לשכנע מישהו שמשהו שהוא מאמין בו אינו נכון, באמצעות הצגת סתירה לוגית? איך להוכיח הוכחה לוגית? איך לשכנע מישהו שטועה? מה קורה כשמאמינים בשני דברים שסותרים? האם אדם חייב לוותר על אמונה כשיש סתירה? מה דרוש כדי להוכיח שטענה שגויה? שיחה בנושא של איך המוח של מישהו משתכנע שמשהו לא נכון, באמצעות הוכחה דרך סתירה למשהו אחר נכון. לדוגמה, אם נוכיח ש A נכון ונוכיח ש B נכון ונוכיח ש A+B לא יכולים להיות ... זה מחייב את האדם לחשוב ש A או B לא נכונים? מהי הדרך לשכנע אדם שמשהו לא נכון באמצעות סתירה לוגית? הדיון עוסק בשאלה כיצד המוח משתכנע שמשהו אינו נכון באמצעות הצגת סתירה לוגית, ומדגים זאת בעזרת דוגמאות מפורטות ושיחה בין אליעד כהן לבין משתתף בשיחה, שהעלה שאלות וקשיים בנושא. המשתתף פתח ... מאמין בו אינו נכון. לדוגמה, אם מישהו מאמין שחוטים אדומים עוזרים לו להצליח, המשתתף מעוניין לשכנע אותו אחרת באמצעות סתירה. המשתתף טוען שאם יצליח להראות שהאמונה בחוטים אדומים עומדת בסתירה לדבר אחר שהאדם מאמין בו, האדם ישתכנע שזה לא נכון. האם הצגת סתירה בין שתי אמונות מחייבת את האדם לשנות את דעתו? אליעד כהן מסביר שכדי לגרום לאדם לשנות את דעתו בעזרת סתירה, ישנם שלושה תנאים הכרחיים: האדם חייב להיות בטוח ב - 100% שאמונה אחת (למשל A) נכונה. האדם חייב להיות ... עם זאת, הוא מסביר בפירוט רב שברוב המקרים האדם לא בטוח ב - 100% בכל אחת מהאמונות או בכך שהסתירה באמת קיימת, ולכן לא ישתכנע מיד לוותר על אחת האמונות. איך ספק משפיע על השכנוע? אליעד מציין שגם אם האדם לא השתכנע סופית, עצם ההצגה של הסתירה יוצרת אצלו ספק. לפני כן, הוא היה בטוח באמונה מסוימת, וכעת, בעקבות הצגת הסתירה, הוא אולי ירד מ - 100% ודאות ל - 33% או פחות, כלומר, הביטחון שלו מתערער. לדוגמה, אם האדם אומר: נכון שאני מאמין שחוטים אדומים עוזרים לי להצליח, ונכון שזה סותר אמונה אחרת שלי, אבל אולי הסתירה רק נראית לי, אולי אני לא באמת מבין נכון. במקרה כזה, הוא לא ישתכנע באופן מוחלט, אלא יישאר במצב ... מוחשית של אדם שטוען: נשך אותי נחש. אדם אחר שואל: אם באמת נשך אותך נחש, איפה הסימנים? כאן יש סתירה לוגית: אם נחש נושך, חייבים להופיע סימנים. אין לאדם סימנים. האדם טוען שהוא ננשך על ידי נחש. במקרה הזה, ... באמונה אלטרנטיבית? אליעד כהן מסביר באריכות שאם רוצים לשכנע אדם שמשהו שהוא מאמין בו אינו נכון, לא מספיק להציג סתירה בלבד. חייבים להציג בפניו אמונה אלטרנטיבית שהוא יהיה בטוח בה יותר מהאמונה המקורית שלו. אם האדם לא בטוח מספיק ... סותרים זה את זה? אליעד אומר שגם כאן האדם לא בהכרח יוותר על אחד החוקים, כי הוא עשוי לחשוב שהסתירה נובעת מחוסר הבנה שלו או מניסוח לא מדויק של החוק. כך שהסתירה עצמה לא תמיד מביאה לשינוי בדעה. סיכום עיקרי של המסקנות מהשיחה: בסופו של דבר, אליעד כהן מסכם שהדרך לשכנע אדם שמשהו לא נכון היא לא רק להציג סתירה לוגית, אלא גם לוודא שהאדם בטוח לגמרי באמיתות של שתי הטענות הסותרות וגם בעובדה שהן אינן יכולות להיות נכונות בו זמנית. רק אז האדם חייב, מבחינה לוגית, לוותר על אחת מהן. איך לשכנע מישהו שטועה? מה זו סתירה לוגית? האם אדם חייב לוותר על אמונה כשיש סתירה? איך מוכיחים שמשהו לא נכון? איך לגרום לאדם להטיל ספק? האם הסתירה מוכיחה בהכרח שמשהו שגוי? מה ההבדל בין ספק לבין הוכחה? איך אפשר לשכנע מישהו שמשהו לא נכון דרך סתירה? השיחה מתמקדת בשאלה פילוסופית ופסיכולוגית עמוקה: איך אפשר לשכנע מישהו שמשהו שהוא מאמין בו - אינו נכון, באמצעות הצגת סתירה לוגית. אליעד כהן מציג את אחד הכלים השכיחים ביותר לחשיבה רציונלית: אם נניח ששתי טענות A ו - B ... הן סותרות זו את זו, הרי שלפחות אחת מהן בהכרח לא נכונה. מכאן עולה השאלה - האם עצם הצגת הסתירה באמת גורמת לאדם לשנות את דעתו? מה התנאים לשכנוע דרך סתירה? אליעד מציג שלושה תנאים בסיסיים הדרושים כדי לגרום לאדם לשנות את דעתו בגלל סתירה: האדם צריך להאמין במאה אחוז בנכונות של אחת הטענות (למשל B). הוא צריך להאמין במאה אחוז בכך שטענה אחרת ... על אחת מהטענות, כי הוא לא יכול להחזיק בו זמנית את שלושת האמונות הללו. האם באמת אדם משתכנע כשיש סתירה? אחד המשתתפים בשיחה מביא מקרה שבו הוא רוצה להוכיח למישהו שטענה מסוימת שלו שגויה. לדוגמה, מישהו טוען שחוטים אדומים עוזרים לי להצליח. השואל מנסה להבין איך אפשר לשכנע את אותו אדם אחרת - אולי באמצעות הצגת סתירה לטענה. אבל אליעד מדגיש: גם אם נוכיח שיש סתירה, זה לא בהכרח יגרום לאותו אדם להשתכנע שטענתו שגויה. ייתכן שהאדם יוותר על האמונה בטענה השנייה (A) או יערער בעצם הסתירה. כלומר, אדם יכול לומר: נכון שאני מאמין גם ב - A וגם ב - B, ונכון שהם נראים סותרים, אבל אולי אין כאן באמת סתירה. מהי משמעות הספק בתהליך השכנוע? אליעד מסביר שכאשר מציגים לאדם סתירה, הוא אולי לא מוותר על אחת הטענות - אבל כן עלול להיכנס לספק. לדוגמה, אם לפני כן הוא האמין ... - ייתכן שרמת הוודאות שלו תרד מ - 100% ל - 33%, או לכל הפחות תחלש. זאת אומרת שהוכחת סתירה אינה בהכרח משכנעת במובן של שינוי עמדות, אבל היא כן מערערת את תחושת הוודאות. האם סתירה מוכיחה שמשהו לא נכון? אליעד מדגיש שאין הכרח שהסתירה מוכיחה שטענה כלשהי שגויה. גם אם נראה לאדם שהטענות סותרות, וגם אם הוא מאמין שכל אחת מהן נכונה, זה ... שאני חושב שהם סותרים, אבל אני לא יודע מה מהם שגוי. אז אני פשוט נשאר בספק. מה ההבדל בין סתירה לבין רמת וודאות? אחד ההיבטים העמוקים בשיחה הוא ההבחנה בין עצם הסתירה לבין מידת הוודאות של האדם לגבי הסתירה. לדוגמה: יכול להיות שהאדם בטוח ש - A נכון. ויכול להיות שהוא רק חושב שאולי B סותר את A. אבל אם הוא לא בטוח שהסתירה קיימת - אז אין לו מחויבות לוותר על אחת מהן. כלומר, רק אם האדם בטוח גם באמיתות של A, ... שנשך אותי נחש. מישהו אחר שואל: אם נשך אותך נחש - איפה הסימנים?. אם אין סימנים, אז זה עומד בסתירה לעובדה שנחש משאיר סימנים. כאן יש שלוש אמונות: אם נחש נושך - יש סימנים. לאדם אין סימנים. האדם טוען ...

האם סתירה בין 2 דברים מוחשיים? פחות הגיונית מאשר סתירה בין 2 דברים מופשטים? מה יותר וודאי, משהו מוחשי או מופשט? האם יש סוגים של דברים מוחשיים? האם יש ... החושים, אלא לרמת הוודאות. ככל שדבר נתפס כפחות ברור ופחות ודאי, כך אנשים יכולים יותר בקלות לקבל אפשרות לקיום סתירה. לדוגמה, אליעד מציין את הוויכוח על תחושת רע לי. התחושה רע לי היא מופשטת (לא נתפסת בחושים הפיזיים), אך ... יגיד לא, אין שם משהו. זהו עניין של חוסר בהירות, לא של מוחשיות מול מופשטות. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הסתירה בין בחירה חופשית לבין ידיעה מוקדמת (שאלת הבחירה והידיעה). הוא מסביר שאנשים לא תמיד יורדים לעומק הסתירה, ולכן מקבלים אותה למרות שהיא אינה הגיונית. אילו היו מבינים לעומק, היו רואים מיד את הסתירה ולא היו יכולים לקבל אותה. האם יש יתרון בדברים מוחשיים מבחינת אי - האפשרות לסתירה? אליעד מדגיש שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת האפשרות להכיל סתירה. הוא מבהיר שכל דבר, מוחשי ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר נתפס דרך הפשטה שכלית. בסוף כל מידע הופך למופשט, הוא מסביר, ואז הסתירה נבדקת לא דרך החושים אלא דרך ההפשטה. הוא מסכם את הנקודה: חוסר הבהירות וחוסר הוודאות הם אלה שמאפשרים לאנשים ... סוגים שונים של סתירות. מה שמשנה הוא רק רמת ההבנה והוודאות של האדם ביחס למה שהוא תופס. לכן, לדבריו, הסתירה לא קיימת במובן מוחלט בשום תחום, אלא נוצרת רק מתוך חוסר הבנה או חוסר בהירות. ברגע שהאדם מגיע להבנה מלאה, הוא רואה שאין סתירה אמיתית, לא בחושי ולא במופשט. סיכום הדברים: אליעד כהן מסכם את השיחה ואומר שהמסקנה המרכזית היא שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת הסתירה. הסתירה נובעת תמיד מרמת בהירות והבנת הנושא, ולא מעצם היותו נתפס בחושים או בשכל בלבד. גם החושים עצמם הם סוג של הפשטה, ולכן כל המידע, מוחשי ככל שיהיה, הוא מופשט במובן מסוים. לכן, הקלות או הקושי לקבל סתירה תלויים תמיד ברמת הוודאות וההבנה של האדם, ולא בהגדרה המוחלטת של מופשט או מוחשי. מה ההבדל בין מוחשי למופשט? ... מופשטים פחות ודאיים? איך וודאות משפיעה על תפיסת סתירות? האם חוש הראייה תמיד ודאי? מהי ודאות פנימית? האם קיימת סתירה מוחלטת?

... באמצעות דוגמה של חתול שחור ואדם גבוה שנותן סטירה. בפעם הראשונה שתפגוש חתול שחור ואז אדם גבוה נותן לך סתירה, לא תסיק מזה דבר. אך לאחר כמה פעמים שהמצב יחזור על עצמו, המוח יחפש חוקיות ויקשר בין החתול השחור ... הולך ביחד. אם לדוגמה אתה הולך ברחוב אתה רואה חתול שחור ואחרי שאתה רואה חתול שחור מישהו נותן לך סתירה אין קשר בין הדברים למחרת אתה הולך ברחוב ואתה רואה חתול שחור מישהו נותן לך סתירה אחר כך אין בין הדברים מתישהו כשאתה תראה חתול שחור, לא בוא ננסח אחרת אתה הולך ברחוב אתה רואה חתול שחור מישהו בא מול גבוה נותן לך סתירה בסדר יפה אתה אומר מאיפה הוא נתן לי סתירה, הלאה למחרת הלכת ברחוב ראית חתול שחור ואחרי שראית חתול שחור ראית מישהו גבוהה שהוא דומה להוא מאתמול אתה כבר אומר רגע אני זוכר ההוא מאתמול שהיה נראה ככה נתן לי סתירה נכון יפה. עכשיו אז אתה כבר נזהר אתה נזהר שהוא לא יתן לך סתירה למה כי אתה אומר רגע אתמול ראיתי מישהו גבוה נתן לי סתירה עכשיו ההוא אני רואה פה מישהו גבוה הוא גם יכול לתת לי סתירה איך אתה יודע כי אתה זוכר ראיתי גבוה נתן לי סתירה אני רואה פה מישהו גבוה הוא לא יתן לי סתירה מה קורה הוא בכל זאת נותן לך סתירה תופס אותך נותן לך סתירה, למחרת אתה עוד פעם הולך ברחוב אתה רואה חתול שחור ועוד פעם ראית מישהו גבוה ואתה כבר יודע שהוא הולך לתת לך סתירה והוא נותן לך סתירה בסדר למחרת עכשיו אתה כבר יודע. עכשיו מה קרה בהתחלה בפעם הראשונה לא ידעת שמישהו גבוה יתן לך סתירה והוא נתן לך סתירה הפעם השנייה אחרי כמה פעמים אתה כבר תדע שאיש גבוה יכול לתת לך סתירה בסדר תמצא איזה חוקיות אחרי כמה פעמים כשאתה תראה את החתול השחור אתה כבר תגיד רגע כל פעם שאני ... מבין המוח ימצא תבנית כל פעם שיש חתול שחור מופיע אחריו בן אדם גבוה בן אדם גבוה נותן לי סתירה. זאת אומרת כמו שאחרי x פעמים אתה תתחיל לזהות אנשים גבוהים ותחשוש מהם ואחרי x פעמים אתה גם תחבר ...

טאוטולוגיה, סתירה עצמית, לוגיקה, פילוסופיה, הכללה, להכליל, מותר להכליל, אסור להכליל, כתות, הכת של אליעד כהן, לכל כלל יש יוצא מן ... שלו באמת לא מפחדים, מכיוון שיש אפילו אנשים בתוך הקבוצה שלו שמפחדים ממנו או מהקבוצה עצמה. מה ההבדל בין סתירה עצמית לטאוטולוגיה? סתירה עצמית היא משפט שהוא בהכרח שקרי בכל מצב ובכל מקום. הוא לא יכול להיות נכון בשום תנאי. לעומת זאת, ... תפוז אף פעם לא יהיו שלושה תפוזים. המשפט הזה נכון מעצם ההגדרה של המספרים, ולכן הוא טאוטולוגיה. ההפך יהיה סתירה עצמית: תפוז ועוד תפוז הם שלושה תפוזים. מה הכוונה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל? אליעד כהן מסביר את ... או רעיונות אחרים, אפילו אם הם מוזרים או שונים מאוד משלו. מהי טאוטולוגיה? האם מותר להכליל בלי לבדוק? מהי סתירה עצמית? מה פירוש הביטוי לכל כלל יש יוצא מן הכלל? מדוע אנשים מפחדים מרעיונות חדשים? איך להטיל ספק בפרשנות ...

... להשגתם בצורה רגועה יותר, עם פחות לחץ, מתוך ידיעה ברורה שישנה רמת אושר פנימית עמוקה יותר. מדוע קיימת תחושת סתירה בין לימודי NLP לבין הלימוד כאן? אליעד מתייחס לכך שהסתירה אינה בין התיאוריה של NLP לבין ההסברים שלו, אלא בין הגישה שבה משתמשים בחלק מהקורסים של NLP לבין התובנות ... ולהצליח במטרות יחסיות כמו כסף, הצלחה, זוגיות, תוך שמירה על איזון נפשי ותחושה פנימית של חופש. איך להסתכל על סתירה שנראית בלתי ניתנת לגישור? לסיום, אליעד כהן מדגיש שהסתירה מתקיימת רק אם מאמינים שמטרות יחסיות מובילות לאושר מוחלט. בפועל, ניתן לפעול בשני מישורים בו זמנית - לשאוף למטרות ... כל טכניקת טיפול מה ההבדל בין מטרות יחסיות ומוחלטות? איך להתמודד עם חרדת ביצוע בראיון עבודה? מדוע נוצרת תחושת סתירה בין לימודי NLP לבין ההבנות שעולות כאן? בשיחה עלה נושא ה - NLP והקשר שלו לרעיונות שמוצגים כאן. נאמר ... פועלת החשיבה האנושית (כפי שמוסבר כאן), מגלים שההסתכלות על המוח יכולה להיות הרבה יותר רחבה ועמוקה. עולה טענה שישנה סתירה בין הגישה של ה - NLP המעודדת להציב מטרות ולשאוף להצליח בהן, לבין הרעיונות שמדגישים שהתמקדות מוגזמת במטרה יחסית (כגון כסף, הצלחה, מעמד) לא תביא בהכרח לאושר אמיתי. אך מובהר שאין סתירה אמיתית בין עצם התאוריה של ה - NLP לבין הדברים שנלמדים כאן, הקונפליקט נוצר בעיקר בשל הצגת המטרות היחסיות ... יעדים יחסיים וגם כדי לכוון לשינוי עמוק יותר ברמת התודעה. איך זה מתקשר לדוגמה של קביעת מטרות להצלחה ומציאת סתירה? אדם הלומד NLP, ובעיקר אם השיטה משולבת עם גישה של Coaching, עשוי לקבל מסרים כמו: קבע לך מטרות מוגדרות, ... בין החוויה של הצבת יעדים להשגת תועלת יחסית, לבין הפרספקטיבה של השקט המוחלט שאינו תלוי בדבר. כיצד להסתכל על סתירה שנראית בלתי ניתנת לגישור? נושא הסתירה עולה כשבמקום אחד מלמדים תציב מטרה כדי להיות מאושר, ובמקום אחר טוענים אל תחפש כלום, קבל את המציאות בשלמותה. מוסבר שהסתירה מתקיימת רק אם מאמינים שמטרה יחסית אחת תביא לאושר מוחלט. בפועל, אפשר לפעול בשני מישורים בו זמנית: להשיג מטרות ... תמשיכי. אוקי. ש: אבל בנתיים עד שאני חווייתי את זה, זה גם לקח לי קצת הפסקה בלבוא, זה שיש סתירה. אליעד: אוקי מה לדוגמה? ש: סתירה היא יותר ברמה שאתה יורד לרמת התוכן ואתה מתחיל לפרט מושגים, באמת ועובד על קישורים ואירועים אז זה באמת ... באה מפה ואני מתחילה לחשוב למה לקבוע מטרות כאילו כל מטרה היא מקור לסבל, אתה מבין, אתה מבין את הסתירה? לא? אליעד: סתירה, מי יכול להבין כזאת סתירה. עכשיו בואי נתחיל ממהתחלה. אוקי, זה מה שרצית להגיד? החיים קשים נכון. עכשיו בואי אני אסביר לך למה הם ... דבר. עכשיו, את חוויית קונטרסט בין מה שאני מסביר פה לבין מה שלמדת בקורס NLP. אבל את לא חוויית סתירה בין התאוריה של ה NLP לבין מה שאני מסביר פה. את חוויית סתירה בגישה שמשתמשים בה בגישה שמשתמשים ב NLP לבין מה שמסבירים פה. זאת אומרת אם נגיד באמצעות ה NLPהיו מסבירים ... את התוכנית האח הקטן לדוגמה אז אומרים לך שאם תשיגי מיליון שקל אז יהיה לך... וואלה אחי זה גם סתירה, את יכולה להגיד אני לא יכולה יותר ליהנות מהתוכנית, את יכולה להגיד אני יותר לא נהנת להכין אוכל, את ...

... יכולות להתקיים בו - זמנית, כלומר, אם האחת נכונה, השנייה חייבת להיות שגויה באופן מוחלט. כדי לקבוע האם יש סתירה, יש לוודא שהטענות מתייחסות לאותו זמן, אותו מקום ואותה משמעות מדויקת. לדוגמה, אם אדם אחד אומר יש שולחן בחדר ואחר אומר אין שולחן בחדר, הסתירה תלויה בכך ששני האנשים מתכוונים לאותו חדר, באותו זמן ובאותו המובן בדיוק. אליעד מסביר שייתכן מצב שבו שני אנשים ... ממשי, בעוד השני אומר אין כאן שולחן, ומתכוון לכך שאין שולחן אמיתי, אלא הולוגרמה של שולחן. במקרה זה, אין סתירה אמיתית, כי כל אחד מתייחס למשמעות אחרת של המילה יש. האם המילים יש ואין בהכרח יוצרות סתירה? לפי אליעד, לא תמיד המילים יש ואין יוצרות סתירה הכרחית. הוא נותן דוגמה נוספת: שני אנשים מדברים על אותו מקום ואותו זמן, אחד אומר יש פה שולחן, והשני ... אליעד מדגיש שכשמשווים בין שתי טענות, חובה שהן ינוסחו באופן זהה לחלוטין, ורק אז אפשר לבדוק האם קיימת ביניהן סתירה. לדוגמה, אם אדם אחד אומר התוצאות יהיו דומות והשני אומר התוצאות לא יהיו דומות, צריך קודם כל לוודא למה ... במונח דומות. האם הם מתכוונים שתהיה סטייה קטנה או גדולה? ייתכן שכל אחד מתכוון לדבר שונה, ולכן לא קיימת סתירה ביניהם באופן הכרחי. מה עושים כאשר טענות נראות דומות אך לא זהות לחלוטין? כדי לקבוע בוודאות שיש סתירה או אין סתירה, אליעד ממליץ לפרק את המשפטים ולהביא אותם לניסוח זהה בדיוק. לדוגמה, המשפט זה ביתי יכול להיכתב גם כזה הבית ... מילים שמשמעותן אינה חד - משמעית. לוודא שרק מילה אחת לפחות שונה בין המשפטים ושזו בדיוק המילה שיוצרת את הסתירה. לסיכום, אליעד מסביר שבדיקת סתירה בין טענות היא תהליך קפדני המחייב דיוק רב. לעיתים אנשים מתווכחים בלי להבין שהם לא מתכוונים לאותו הדבר בדיוק, ולכן הם חושבים שיש ביניהם סתירה בזמן שאין. ההקפדה על דיוק לשוני ולוגי היא קריטית כדי לנהל דיונים יעילים ולהבין באמת אם קיימת סתירה או הסכמה בין רעיונות. איך לזהות טענות סותרות? מהי סתירה לוגית? כיצד לנהל דיונים ללא סתירות? מה ההבדל בין טענות מנוגדות לטענות סותרות? איך לוודא שטענות לא סותרות בטעות? ... איך להתווכח נכון? איך להגיע להסכמה? האם אנחנו מסכימים? איך לגשר בין דעות שונות? אולי אנחנו מסכימים? האם יש סתירה? אולי אין סתירה? אולי יש הסכמה? איך ליצור הסכמה? האם יש אי הסכמה?

... יהודית, איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות? יהדות או נצרות, איך לגרום למישהו להאמין במשהו ספציפי? סתירה בין אמונות, אמונות סותרות, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים ממפלצות איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי ... נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון מי באמת מאמין בו. כך, הילד לא יראה סתירה ישירה בין הסיפורים, אלא יבין שהסיפור השני הוא חלק ממשהו רחב יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות ...

... לשמה בא לשמה, קונפליקט רגשי, קונפליקט שכלי, מהו פרדוקס? נגד השכל, לחץ נפשי, מבוי סתום, מודעות עצמית, הנחות יסוד, סתירה עצמית מהו פרדוקס רגשי ושכלי? ההגדרה של פרדוקס נוגעת למצב שבו שתי רעיונות או עקרונות, שנראים לכאורה סותרים, קיימים ...

... רצונות של אנשים שונים? הפתרון לפי אליעד הוא שמדובר בכל אדם כבטוי של אותה מהות עליונה, ולכן אין באמת סתירה בין הרצונות השונים. כל רצון הוא למעשה ביטוי של אותו רצון עקרוני שמניע את הכל. האם האדם יכול לשלוט ... כל צד היה אלוהים. הפתרון, לפי אליעד, הוא שלכל אחד יש פרספקטיבה שונה של אותה מהות עליונה, ולכן אין סתירה אמיתית, רק אשליה של סתירה שנובעת מהמבט החלקי. לסיכום, מהי הבחירה החופשית? לסיכום, אליעד כהן טוען שהבחירה החופשית היא אשליה. כל המציאות נשלטת על ... אליעד מציג גם את פרדוקס ריבוי האלוהים: אם נאמר שכל אחד הוא אלוהים ויכול להחליט הכל, איך ייתכן שיש סתירה בין רצונות של שני אנשים? הוא נותן דוגמה מהסכסוך בין ישראל לחמאס: אם כל צד היה באמת אלוהים ומחליט הכל, לא הייתה מתאפשרת סתירה כזאת. הפתרון לפרדוקס הוא ההבנה שכל הישויות הן ביטויים חלקיים של אותה ישות מהותית אחת, ולכן אין באמת סתירה בין רצונות - יש רק פרספקטיבה חלקית ואשליה של סתירה. לסיכום, מהי הבחירה החופשית לפי אליעד כהן? לפי אליעד כהן, הבחירה החופשית של האדם היא אשליה שנוצרת כתוצאה מהזדהות ...

... היכנס לתוך המוח שלך ושאל את עצמך - מה העובדה ומה הפירוש? הוא מציע דוגמה: אם מישהו נותן לך סתירה, זה עובדה. אבל זה שאתה אומר לעצמך הוא לא מכבד אותי או אני חלש - זה כבר פירוש. האדם ... סיטואציות דומות ולבדוק למה בסיטואציה אחת האדם מרגיש מושפל ובאחרת לא. לדוגמה, אליעד שואל: אם ילד קטן ייתן לך סתירה, האם תרגיש אותו דבר כמו שמבוגר נותן לך? האדם עונה: לא, מהילד אני ארגיש פחות מושפל. למה אירוע דומה משפיע עלינו בצורה שונה? אליעד מבהיר שההבדל בין הסיטואציות הוא בפירושים שהאדם נותן: אתה חושב שאם מבוגר נותן לך סתירה זה אומר שאתה חלש, אבל אם ילד קטן עושה את זה, אתה לא חושב כך. הוא ממחיש זאת: אם ... פירושים אחרים שצריך לחקור אותם לעומק, כי הם גורמים סבל משמעותי. הוא נתן דוגמה מעשית: אם מישהו נותן לך סתירה, השאלה האם באמת נתנו לי סתירה? היא עובדה פיזית ברורה. לנסות להטיל ספק בדבר הזה (כלומר להטיל ספק בתפיסת החושים שלך ממש), כמו לשאול: מי אמר שהוא נתן לי סתירה? אולי זה דמיון?, יגרום לאדם להשתגע ולחיות בתחושת בלבול קיצונית. לכן עדיף לקבל זאת כעובדה. לעומת זאת, הפירוש שאומר: זה שהוא נתן לי סתירה אומר שאני חלש או שאני זבל, הוא פירוש פנימי שלא מבוסס על עובדה מוחלטת, והוא הפירוש שצריך לחקור ולהטיל ...