... כאשר הוא חש חוסר ביטחון: מה גרם לי בדיוק להרגיש חוסר ביטחון כרגע?. החקירה המדויקת הזאת יכולה לעזור לו לזהות את הגורמים הפנימיים או החיצוניים שמשפיעים עליו, וכך להבין מדוע הביטחון העצמי שלו משתנה. ברגע שיבין את הסיבתיות הפנימית , הוא יוכל ליצור לעצמו ביטחון עצמי יציב יותר על ידי חזרה על התנאים ...

... תוכל לדעת אותו משום שאין בזה היגיון או סיבתיות. מידע סיבתי מידע שיש בו היגיון וסיבתיות פנימית, לדוגמה: ספרי פילוסופיה, ספרות, מדע או כל טקסט שיש בו רצף הגיוני בין חלקיו. כאן, מי שיודע ...

... נוצר במקרה - חלק 4 - הוכחה ליצירה אקראית 2! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. נשאל: מה גורם לאדם לחשוב שהעולם לא נוצר במקרה, אלא נוצר בצורה מתוכננת על ידי אלוהים? נשיב: האדם מכיר את המנגנון של סיבה שגוררת תוצאה. אקראיות מייצגת חוסר סיבה. ולא הגיוני שהתהליך כולו חסר סיבה. הפרכה + נוכיח שהעולם כן נוצר במקרה! ניקח תהליך כלשהו של סיבה שגוררת תוצאה . נשאל: מה גרם לאירוע X לקרות דווקא כפי מה שהוא? נשיב: קיימת סיבה כלשהי שגרמה לאירוע להיות דווקא כפי מה שהוא ולא אחרת. נשאל: מדוע הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא? זא מי החליט שהסיבה עצמה תהיה קיימת ברגע X כלשהו? נסיק: הכל אקראי . הסבר: אדם זורק לדוגמה אבן כלפי מעלה והאבן נופלת כלפי מטה. נשאל: מהי הסיבה שבגללה האבן נופלת כלפי מטה? נשיב: בגלל חוק המשיכה שגורם לדברים ליפול כלפי מטה וכולי. נשאל: ומה הסיבה שחוק המשיכה עצמו קיים ברגע הזה? תשובה: אין סיבה! זא אין שום חוק סיבה שמחייבת את כוח המשיכה להיות דווקא כפי מה שהוא ברגע הזה. ואכ נשאל: אז מדוע האבן נופלת למטה ולא עולה כלפי מעלה עפה לצדדים נשארת במקום? נשיב: הכל קורה באופן אקראי לחלוטין תמיד. נשאל: אז מה הוא כוח המשיכה? נשיב: חוק המשיכה, הוא לא יותר מאשר תיאור של המכנה המשותף בין אירועים אקראיים שחוזרים על עצמם. ונחדד: ניקח כל תהליך בעולם של סיבה שגוררת תוצאה. נשאל: מדוע הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא ולא אחרת? דהיינו, מהיכן נובע הכוח של הסיבה עצמה? מה גורם לסיבה עצמה להיות קיימת? נשיב: קיימת סיבה אחרת לכך שהסיבה היא כפי שהיא... ואז נמשיך לשאול: ומה הסיבה שקיימת סיבה אחרת וכולי... ונסיק: הכל באופן אקראי לחלוטין תמיד! מסקנה: העולם נוצר בצורה

... נוצר במקרה - חלק 3 - הוכחה ליצירה אקראית 1! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. ניקח את ציר הזמן כולו ונתבונן ברגע אחד בתוך ציר הזמן. אל מול עיננו ישנה תמונה מלאה בפרטים שונים, שמייצגת את כל המציאות כולה ברגע אחד של ציר הזמן. נשאל: כמה אפשרויות קיימות לכיצד תהיה המציאות ... בכל רגע היא דווקא כפי מה שהיא ולא אחרת? נשיב: קיימת סיבה כלשהי לכך שהמציאות היא דווקא כפי שהיא ברגע X ולא אחרת. נשאל: ומה הסיבה שהסיבה עצמה היא דווקא כזו שמחייבת את ... דווקא כפי שהם ולא אחרת? מסקנה מתבקשת: העולם כולו אקראי לחלוטין! כל התהליכים שבעולם, גם אלו שנראים מסודרים הם אקראיים לחלוטין. כל מה שנראה לאדם כמתוכנן ומסודר, זה בסך הכל בגלל שבצורה אקראית דברים חוזרים על עצמם. אך באמת מצד האמת, אין ... סך כל האפשרויות לכיצד תהיה המציאות בכל רגע של ציר הזמן. עבור כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, ... המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם בתוך כל ציר הזמן. אלו הם חוקי הפיזיקה. זא הכל אקראי לחלוטין כולל הכל. וכל מה שנראה כמסודר, אלו הדברים שבאופן אקראי חוזרים על עצמם. חיזוק לנל: בעולם קיימים תהליכים שנראים כאקראיים ותהליכים שנראים כמתוכננים. עפ ההסבר הנל, ניתן להבין כי התהליכים שנראים כאקראיים, נובעים מכך שבסידור האקראי של סך כל האפשרויות על ציר הזמן, יש שינויים בין רגעים שונים במצבים השונים של ... שנראים כמסודרים, הם מייצגים את הדברים שבסידור האקראי חזרו על עצמם בכל הרגעים. מסקנה: הכל אקראי, כולל בריאת העולם עצמה. ...

... נוצר במקרה - חלק 1 - איך נוצר העולם?! האם באופן אקראי? נקדים: כל המאמרים שעוסקים בנושא בריאת העולם במקרה, יוצאים מנקודת הנחה שניתן להוכיח כי העולם עצמו נברא. האקראיות מספקת אלטרנטיבה לכיצד הופיע נוצר נברא העולם. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי קיימת גם האפשרות כי ... אלוהים ? - חלק 1. טיעון: לא יתכן כי העולם נוצר במקרה. שאלה: איך נוצר העולם? תשובה: על ידי בורא אלוהים שרצה לברוא את העולם. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: האם לבורא הייתה סיבה מדוע הוא ברא את העולם? נשיב: כן, הייתה לו סיבה מדוע הוא ברא את העולם. אין מקרה! אלוהים לא עושה שום דבר סתם כך. לכל דבר יש סיבה, וגם לבריאת העולם יש סיבה, שהיא אלוהים. נשאל: מהי הסיבה שבגללה נוצר הרצון של אלוהים לברוא את העולם? נשיב: קיימת סיבה כלשהי, מדוע אלוהים רצה לברוא את העולם. נשאל: והסיבה עצמה הראשונה, מדוע היא עצמה נוצרה? אפשרויות לתשובה: 1 - איננו מבינים את אלוהים ואיננו יודעים כיצד הסיבה הראשונה הרצון הראשון נוצר. תגובה: ממילא ניתן לומר את אותו הדבר על העולם, שאיננו יודעים כיצד ... לערב את אלוהים בעניין. אפשרות נוספת: 2 - אלוהים נוסף יצר את אלוהים שיצר את העולם. דהיינו, לכל בורא יש בורא אחר שברא אותו עד אין סוף. או בצורה מדויקת יותר: לא קיימת סיבה ראשונה, אלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. תגובה: ממילא אין הבדל בין אלוהים שברא את העולם, לבין העולם עצמו, כי שניהם נבראו על ידי מישהו אחר עד אין סוף. דהיינו, אין אלוהים ראשון שברא את העולם, אלא כל אחד נברא על ידי מישהו אחר עד אין סוף. אפשרות נוספת: 3 - הסיבה הראשונה הרצון הראשון של אלוהים, נוצר במקרה באופן אקראי ללא סיבה. תגובה: ממילא אפשר לומר שהעולם עצמו נוצר במקרה ללא סיבה.

סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? ... דוגמה מפורטת של אדם המדליק אש כדי לשרוף נייר. המחשבה האוטומטית היא שהאש היא זו ששרפה את הנייר, אך לפי אליעד, אין באמת הוכחה חד - משמעית לכך. ייתכן שהנייר נשרף מסיבה אחרת, והאש היא רק דבר שהתרחש במקביל ולא בהכרח סיבת הבעירה. אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, אליעד משתמש בדוגמה תאורטית שבה המציאות כולה קיימת רק ברגע אחד בודד, ללא עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע מסוים גרם לאירוע אחר, כי אין אירוע קודם ואירוע הבא. כל דבר הוא סיבה לעצמו ותוצאה של עצמו בו זמנית, ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, כי העובדה שהאדם אינו מבין למה אירוע מסוים התרחש, אינה אומרת שלאירוע אין סיבה כלל. בנוסף, אם האדם חושב שהוא מבין את ה

... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה עמוקה ויסודית על מושג הבחירה החופשית, ... רוצה לבצע אותה, ולכאורה זה מעיד על כך שבחר בה. אלא שכאן מתחילה הבעיה - למה בכלל האדם רצה לעשות את אותה פעולה ולא פעולה אחרת? מה המשמעות של סיבה הכרחית וסיבה אפשרית? כדי להבין לעומק את מושג הבחירה, אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות שקיימות עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, אלא נאלץ לבצע את הפעולה. לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא מתלבט אם לעשות משהו או לא, ובסוף הוא מחליט כן לעשות - עדיין, אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה והאם היא קיימת? האפשרות השלישית שאליעד מציג היא סיבה שלא מכריחה באופן מוחלט, אלא רק מאפשרת את קיומו של האירוע. אולם הוא מסביר שהמושג סיבה לא מכריחה בעצם זהה לחוסר סיבה מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או רצון שלו: למה רציתי דווקא את זה ולא משהו אחר? וכאן נמצאות שתי האפשרויות: או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים , כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא

... מסודר יש מסדר, האם העולם אכן מסודר או אקראי? האם העולם חכם או טיפש? האם יש בורא מסדר לעולם? האם עולם מסודר מעיד בהכרח על קיומו של מסדר? אנשים רבים טוענים שאם העולם שלנו נראה מסודר, חכם ומתוחכם, זו ... הזו, מכיוון שבעיניו היא נראית חסרת סדר. לעומת זאת, כשהוא הולך למוזיאון ורואה ציור שנראה לו כקשקוש אקראי לחלוטין, הוא עדיין יניח שיש צייר חכם ומתוחכם שיצר אותו בכוונה. מדוע? כי האדם מניח שיש איזו חכמה נסתרת מאחורי הציור, גם אם הוא לא מבין אותה. אבל בערימת ... ותלויה בשכל האנושי. האדם מחליט שמשהו מסוים הוא מסודר כי הוא מצליח לראות בו דפוסים חוזרים, היגיון פנימי או תועלת. מנגד, דברים שבהם האדם לא רואה דפוס או תועלת, הוא מגדיר כלא מסודרים. אך לפי אליעד, אם היה לאדם שכל גדול בהרבה מהשכל האנושי, למשל פי פציליון, הוא ... אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום האמנות: יש ציורים שנראים מתוחכמים ומושקעים, אך בפועל הם נוצרו בצורה אקראית על ידי בעלי חיים או ילדים קטנים, ללא מחשבה מכוונת. ובכל זאת אנשים מתפעלים מהם וחושבים שהם נוצרו בידי אמן מתוחכם. הדוגמה הזאת מוכיחה שההנחה שמשהו נראה ... שלנו לגבי תחכום וסדר היא מוגבלת ויכולה להטעות אותנו. למה אנשים חושבים שספר הוא מתוחכם יותר מכתם דיו אקראי? דוגמה נוספת שאליעד נותן היא הטענה של רבנים מסוימים שאומרים שאם דיו יישפך על הרצפה, לעולם לא ייווצר מכך ספר, מכיוון שספר הוא דבר מתוחכם בעל משמעות, בעוד ... מאוד שיש בכתם דיו אינסוף משמעויות נסתרות שהשכל האנושי פשוט לא מסוגל לקלוט. כלומר, מה שנראה לנו אקראי, יכול להיות מתוחכם אפילו יותר מספר שנכתב בכוונה תחילה. האם אינסוף אפשרויות מייצרות בהכרח סדר? אליעד מסביר נקודה פילוסופית חשובה: במרחב אינסופי של מקום וזמן, בהכרח כל האפשרויות וכל הצירופים האפשריים יקרו. הוא מדגים זאת דרך זריקת קובייה או רצף מספרים: אם יש אינסוף אפשרויות ואינסוף הזדמנויות, אז בהכרח ייווצרו ... לגמרי, כמו המספרים מאחד עד מאה ברצף. לכן, העולם שלנו - עם כל החוקיות והסדר שלו - יכול להיות פשוט תוצאה מקרית לחלוטין של אינסוף אפשרויות ואינסוף זמן. זה אומר שאין שום הכרח לוגי לקיומו של מסדר, אלא רק תחושה אינטואיטיבית וסובייקטיבית של האדם. האם קיום אי ... מסודרים, אולי זה דווקא אומר שאין מסדר כלל. הרבנים יטענו כנגדו שהאדם פשוט לא מבין את התחכום בדברים האקראיים. אבל כאן בדיוק הנקודה: אם יש דברים שאנחנו לא מבינים את התחכום שלהם, אז אולי גם הדברים שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים - בעצם לא באמת מובנים לנו. אם יש מסדר ... אינטליגנטי לעולם. האם העולם באמת מסודר? האם יש הוכחות לקיום אלוהים? מי סידר את העולם? האם המציאות אקראית או מתוכננת? האם תחכום מעיד על מתכנן? מה ההבדל בין סדר לאי סדר? ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על הרצון שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים לשלוט בו כלל. אליעד מתחיל בהסבר בסיסי של תהליך קבלת ההחלטות שלנו: כאשר אנחנו עושים משהו, זה תמיד נובע מרצון. למשל, אם אדם מגיע להרצאה ... באמצעות תודעה מרכזית, יש פסל גדול ששולח לכלבים מסרים ומניע אותם. בדיוק כמו בסדרה, האדם נשלט על ידי מנגנון רצון פנימי שמחליט בשבילו מה הוא ירצה או לא ירצה. מדוע לא ניתן לשלוט ברצון באופן מוחלט? אליעד מסביר שאי אפשר באמת לבחור את הרצון, כי כדי לבחור ברצון מסוים, האדם ... וכך הלאה עד אינסוף. במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון להרגיש טוב או לא להרגיש רע מופיע בכלל? האדם אינו יכול לשלוט על רצון זה, כיוון שהוא מופעל על ידי סיבות פנימיות וחיצוניות שאינן בשליטתו. אולם אליעד מציין כי ניתן לראות זאת מנקודת מבט אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של המציאות שלו. מנקודת המבט הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון. מהו התהליך לחקירת הרצון והשליטה ... השלב הבא הוא לשאול מי אחראי לרצון עצמו - האם הרצון הזה נוצר מבחירה שלנו, או שהוא נוצר באופן אוטומטי על ידי סיבות חיצוניות. ככל שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו ... שטחיות ולהתחיל לחקור את המציאות עצמה. על האדם לנסות להבין את עצם קיומה של המציאות, מדוע בכלל יש רצון, מדוע יש זמן ומקום, וכך הלאה. כאשר האדם יתעמק בשאלות האלה, הוא יגיע להבנה עמוקה של המציאות, ואז שאלת הבחירה והרצון תהפוך לברורה ומובנת מאליה. האם באמת יש לנו בחירה ... נשלטת באופן מלא. היא שואלת את עצמה אם באמת יש לה בחירה חופשית, במיוחד כאשר היא נתקלת בכאב או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה אינה בכאב עצמו, אלא בכך שהיא לא רוצה את הכאב. הוא מציע לה לחשוב על הבחירה שלה בהקשר של ... לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל? בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא ... ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים. אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת? שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו שמביא אותי לכאן, בשכל אני מבינה את זה. אליעד: אבל ... שלך, עכשיו השאלה מי אחראי עליו? האם את אחראית על הרצון? מי מפעיל את הרצון? איך הרצון פועל? שאלה: אני מגיעה כל הזמן למסקנה שהוא, אני קוראת לו הוא, שהוא מפעיל אותי. אני כל הזמן מנסה להישאר בשאלה הראשונה. אליעד: זה בסדר גמור, את הולכת לפי הקצב שלך, אל תקפצי קדימה, תלכי פנימה, עד שתגיעי לקצה. בפשיטות, למה אני עושה? כי אני רוצה, ... שאת בוחרת את הרצונות שלך? כי כדי שתבחרי אותם את צריכה רצון, אי אפשר לבחור בלי רצון. לדוגמה, עכשיו קורה לך משהו אקראי, האם בחרתי בזה? לא, זה אקראי, אם אין לך רצון אתה לא יכול להגיד שבחרת בזה, כי אם דחפו אותך ונפלת, האם תגיד שבחרת ליפול? לא, זה אומר שאין כאן רצון. דבר שהוא בלי רצון, זה לא נקרא ... האם זה סימן שאתה בחרת אותו? שאלה: לא, איך אני יכול לעשות משהו שאני לא רוצה? אליעד: למשל דחפו אותך, למשל משהו אקראי, הלכת ונפלת? שאלה: השאלה היא הרי יש הבדל בין דברים שבאים מבחוץ לבין דברים שבאים מבפנים? אליעד: לא משנה, כעיקרון אני אומר, דבר שאתה לא רצית אותו, לא ... ברור. שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן. אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש