... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה ... אינסוף. במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו ... ככל שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר. אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו ... הכאב - האם היא בוחרת להזדהות איתו או לא? לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק ... מניע את הרצון? האם יש לנו שליטה על הרצון או שהוא מנוהל מבחוץ? כדי להסביר זאת, אליעד מציין שלפעמים יש לנו רצון לשנות פעולה, אבל כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לרצות משהו אחר. לכן, הוא שואל אם אפשר באמת להיות אחראיים על הרצון שלנו. לסיום, אליעד מבהיר ... למשל, באתי לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני ... אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת? שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת ... לא רצית אותו, לא שייך להגיד שאתה בחרת בו. שאלה: ברור. שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן. אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת? שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת. אליעד: נכון, את כפופה לסיבות. שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי? אליעד: ... אליעד: אולי זה כן בשליטתך ואתה לא יודע? אולי אם היית מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית לכל, הרצון שלך הוא ... את העניין? אמרנו שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא תוצאה של משהו אחר, אז מי מחליט מה יהיה? הכל נגזר מהרגע הקודם, ומאחר שאת לא עומדת בתחילת ... או בצורה שאני לא מבינה אותה, אולי אני מניעה את הרצון שלי. אם הייתי אומר לך שאת בוחרת כי מכריחים אותך לבחור, זה לא נקרא שאת בוחרת. אם הייתי אומר לך שאת בוחרת בלי לרצות, זה גם נקרא שאת לא בוחרת, נכון? מה אנחנו אומרים, אולי את בוחרת לרצות להגיד זה טוב ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד ... גורם לו להרגיש טוב יותר. אך לפי אליעד, טיעון זה אינו מוכיח שאין בחירה חופשית, כי יכול להיות שהאדם בוחר את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון? כדי להעמיק בהבנת המושג ... אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, ... שאין הבדל בין אירועים שנתפסים כחשובים לבין אירועים שוליים, שכן אם כל המציאות מנוהלת בסדר מושלם, כל אירוע הוא תוצר של אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים ... שנעשית כי הטבע דוחף אותנו. לדבריו, מי שטוען שהטבע מכריח אותו, אינו כנה, כי בפועל אנשים מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא ... בחירה. סיכום ההרצאה של אליעד כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע ... נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ... אנחנו עושים זאת? אליעד מציין את הקושי בהבנת תהליך הבחירה, כאשר אדם יכול לשאול את עצמו: אם היה לי רצון חופשי, למה לא הייתי בוחר לרצות משהו אחר? הוא מסביר כי השאלה הזו לא מוכיחה כלום, מכיוון שאפשר להיות בעל בחירה גם אם אדם בוחר לרצות משהו שהוא לא בהכרח רוצה מבחינה אינסטינקטיבית. בסופו של דבר, הוא מציין את הדילמה ... כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב ... אם הייתה לי בחירה לא הייתי בוחר לרצות את זה, הייתי בוחר לרצות אחרת, אבל זה לא נכון, כי אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי עושה אחרת, זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע. אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את ... ליצור רצון בלי רצון? אליעד: עובדה שאלה: חייב להיות רצון כדי ליצור משהו. אליעד: אל תניח הנחות שאלה: למה שיהיה דבר? אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של ... את יצרת, המציאות יצרה את רצונך. אלוהים הוא הכוח הראשון. שאלה: מה זה הכוח הראשון? אליעד: המשהו הראשון, ה X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים. יש שולחן, הוא יכול להיות קיים ... המציאות, זה המושג נכלל במחויב המציאות, הוא הופך להיות המחויב, רוצה להפוך להיות אלוהים? תבין מה זה אלוהים. כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, אבל אם את מתחילה להבין מה יש ... דבר ודבר בודק, לא רק בודק אם פרצה רעידת אדמה, הוא בודק כל דבר. הולך ברחוב רואה גרגיר, הוא שואל למה נפל הגרגיר מול העיניים? מה הסיבה? שאלה: אני מדברת על משהו אחר, כאשר לאדם יש תחושה חזקה בנוגע למשהו ספציפי. ... ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות לתחושה, צריך לבדוק הכל, למעשה כשאת אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה ... שום רצון אחר שיפריע בדרך. איך הרצון וההבנה קשורים זה בזה? הרצון וההבנה קשורים קשר הדוק. האדם אומר: אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון. אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, ... שהאדם יעמיק את ההבנה, הרצון שלו יתגבר באופן אוטומטי. לדוגמה, אם אדם יבין בוודאות מוחלטת שכדי להיות מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת ... השלמה ויחווה אושר אמיתי. הדרך היחידה להגיע לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר ... ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה ... כיצד הרצון משפיע על הבנת המציאות? ההבנה והידיעה הן שגורמות לרצון לפעול בצורה נכונה. אם אדם מבין את המציאות נכון, הרצון שלו יתואם עם אותה הבנה. אם אדם מבין שהוא חייב לרצות משהו כדי להגיע למטרה מסוימת, הוא יפעל בהתאם לרצונו. הרצון וההבנה תלויים ... את משמעות העולם ואת כל מערכת המציאות. כאשר נבין זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר ... מדוע הדברים קרו לי, אז אתה סובל. בהנחה שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה. בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב ... על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל. מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, ... מקרה הנושא פשוט, אם העולם אקראי ואתה הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, אז אתה גם טיפש, לכל דבר יש פה ... חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי אז אתה גם טיפש שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי? אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי? הפסקה שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל ... את הכל, וכבר קבלת את המשמעות. זה לא משמעות החיים להביא ילדים, תביאי ואז תקבלי משמעות, זה לא זה, זה לא מה תשיגי, אם תביני מה המשמעות של העולם, לא תצטרכי עכשיו להתאמץ להשיג אותו. כי כבר יש לך אותה, ההבנה של משמעות העולם ... לשאול רק שאלה אחת ואתה מבזבז משאבים לשאול את החצי השני, אז אתה לא תמצא את התשובה. אני טוען שאדם כדי שהוא יקבל תשובה עליו באמת לשאול את השאלה, כדי לקבל משהו אתה באמת צריך לרצות אותו, לשאול פירושו לרצות לקבל תשובה. אבל אם אתה ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת ... מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק אותם. הדוגמה שאליעד נותן לכך היא תחושת הצמא: ... הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? ... מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן ... שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות ... להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול להצדיק את שני הצדדים באופן שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש ... לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי ...

... של המציאות, מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, ... את השאלה: מי או מה מנהל את המציאות, איך פועל העולם, מהי משמעותם של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל ... את כל המצבים האפשריים. לכן, לפעמים נוצר שולחן, לפעמים נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה ... סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע בדרך אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה ... לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו ... עליה היא אשליה שנובעת מחוסר הבנה של מהות הדברים. האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי ...

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים ... אותו, כיצד לשלוט במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק ... שואל שאלות פילוסופיות על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך היא שהם מזגזגים בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה ... להיות עקבי בזה ולהפסיק לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא חושב כל מחשבה שעוברת בראשו. כל ... באופן ברור ועקבי האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי. אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה ... להחליט באופן ברור האם אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא מה שגורם לחוסר הצלחה ותקיעות ... עם עצמך, תוכל באמת לפתור את הבעיות שמטרידות אותך ולהשיג שליטה אמיתית במחשבותיך. איך לשלוט במחשבות? מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על ...

... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום הוא שם לב יותר ... שאליעד נותן היא של אדם שרוצה לקנות נעליים. לפני שהוא החליט לקנות, הוא לא שם לב לפרסומות של נעליים, אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל תשומת הלב מודרכת לפי ההחלטות המודעות. האם התודעה משפיעה על ... מאוד רוצה מים, אבל הוא לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו מידע שקשור לרכב, שאותו הוא לא חיפש באופן מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים בהתאם למה שהיא מחפשת, אך לא כל דבר שהיא מחפשת באמת מופיע או קיים ... בתוך האינסוף הקיים. איך עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי?

... מנתחים תהליך? התנהגות של בעלי חיים, ניתוח תהליך של בעלי החיים, השכל שיש בכל דבר, תהליך סיבתי, תהליך אקראי, האנשה של בעלי חיים איך מנתחים תהליך? כיצד ניתן להבין את ההתנהגות של בעלי חיים? במהלך ההרצאה, נדונה ... היה כיצד אנו מבינים את ההתנהגות של בעלי החיים על פי דפוסים שאנחנו מזהים כבני אדם, ומהי הדרך בה אנחנו מפרשים את התנהגותם. מהו תהליך סיבתי ומהו תהליך אקראי? ננחה כי ישנם תהליכים סיבתיים שהם תהליכים שבהם יש קשר ברור בין פעולה לתוצאה, כמו שזיהינו אצל בעלי חיים. לדוגמה, כאשר אריה פועל בצורה מסוימת במהלך ציד, זה לא נובע משיקול דעת רציונלי של בעל חיים, אלא מתוך רצון לפעול לפי תחושות של טוב ורע. בהרצאה נדונה גם אפשרות של תהליך אקראי, שבו אין סיבה ברורה לפעולה. כלומר, אם נניח את התנהגות בעלי החיים בהנחה שהיא אקראית, הרי שזו תהיה תשובה פחות מבוססת. האנשה של ... חשב שהכוחות עומדים לרשותו, הוא יהיה מוכן יותר לקחת את הסיכון ולהיכנס לפעולה, בעוד שהלביאה לא תמיד הייתה משוכנעת שהסיכון שווה את התוצאה. ההבנה שבעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע - האם זה שיקול סיבתי או אקראי? בהמשך, העלו את השאלה האם התהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי או אקראי. האם התנהגות האריה והלביאה נובעת משיקול דעת מבוסס של טוב ורע, שבו כל אחד מהם מבצע את פעולתו מתוך ראיית טובת הנאה אישית, או שמא מדובר בהתנהגות אקראית שנובעת ממצב ספציפי. בשיחה התברר שהנחת היסוד היא שהתנהגות בעלי החיים נתפסת כסיבתית, כלומר, כל פעולה יש לה מניע ברור, כמו חיפוש אחרי מזון או הגנה על טרף. האם אנחנו יכולים להחיל תהליכים סיבתיים על בעלי חיים כמו אצל בני אדם? אחת השאלות המרכזיות הייתה האם תהליכים סיבתיים, כפי שהם מובנים אצל בני אדם, ניתן להחילם גם על בעלי חיים. לדוגמה, האם בעלי חיים מבצעים חישוב של מה טוב להם ומה ... התנהגות בעלי החיים מבוססת על רגש אינטליגנטי, או שמא על פעולה אינסטינקטיבית גרידא. אם אנו מניחים שהתהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי, יש להבין את מניעיהם לעומק, על מנת לא לפשט את המצב ולהניח שהם פועלים מתוך שיקול דעת כמו בני אדם. מהו תהליך סיבתי? האם בעלי חיים חושבים כמו בני אדם? האנשה של בעלי חיים האם בעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע? מהי התנהגות ...

... רצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי, רצון סיבתי, איך עובד הרצון? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור מוטיבציה? איך לשכנע? nlp מהם חוקי הרצון ואיך ניתן ... משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון ... רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו הרצון נובע מסיבה. אם אדם רוצה להיות טייס, יש לכך סיבות או מניעים ברורים, כמו הרצון להגיע ליעדים מסוימים, להשיג מטרות בחיים, או רצון להיות חלק מעיסוק מסוים. כיצד ניתן לחזק את הרצון או להחליש אותו? לפי אליעד, ... טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה אתה רוצה משהו, ובמידה והתשובה לא מבוססת על סיבה חזקה וברורה, תוכל להחליש את הרצון. אם אדם רוצה משהו מתוך תחושת חובה או מתוך סיבות שאינן אמיתיות, ... על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, זה יכול להפחית את עוצמת הרצון, משום שהוא מבין שייתכן ויהיה מסוגל להשיג את אותו הדבר בדרך אחרת, או פשוט לא לרצות את זה יותר. כיצד ניתן להשפיע על אחרים דרך הרצון? אליעד מציין את השפעת הרצון גם על אחרים. לדוגמה, ... לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כתוצאה מסיבה מסוימת, תלוי איך אנחנו בוחרים להסתכל עליו. בסופו של דבר, הרצון תמיד מבוסס על משהו - בין אם מדובר בסיבה ובין אם מדובר במניע אקראי. מהי המהות של הרצון? מהות הרצון, כפי שנדמה מההרצאה, היא שילוב של הסיבה והרצון האקראי. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים להפעיל את הרצון בצורה של אקראיות או שהסיבה תמיד תעמוד מאחוריו. ההבנה שמאחורי הרצון יכול להיות מניע אקראי יכולה להוביל אותנו למקום שבו אנחנו ... פועלים מתוך הבנה פנימית. מה זה רצון סיבתי? איך לחזק את הרצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי - איך זה עובד? איך להשפיע על אחרים? כיצד להחליש ...

... סיבתית - איך לעשות מניפולציה, באמצעות חיבור סיבתי שגוי, בין טענות שהן אכן נכונות? איך להציג משפטים שהם אמת, ולחבר אותם למסקנה שגויה? איך לשתול מחשבה? איך לשכנע ... לנצח בויכוח, באמצעות חיבור לוגי סיבתי שגוי, בין רעיונות נכונים? קשר סיבתי שגוי וכאן אבאר עוד שיטת מניפולציה מתוחכמת, והיא על ידי זה שמציגים שני רעיונות שהם אכן נכונים, אבל יוצרים ביניהם קשר סיבתי שהוא לא בהכרח נכון, אלא לפעמים הוא דווקא נגדי. והרעיון הזה, דומה לרעיון שאומר, שתציג מספר דברים שהם נכונים ושהשומע ... היא לא בהכרח האמת. מילה שמייצגת סיבתיות. כגון: בגלל ש כאשר רק ולכן למרות וכיוב, מילים שמבטאות קשר סיבתי כלשהו בין שני רעיונות. כאשר יכול להיות שהרעיונות עצמם הם אכן אמת. אבל המסקנה הלוגית שמוסקת מהם, היא לא בהכרח אמת. ... רוצה להצליח בחיים. אבל החיבור הסיבתי שבין שני המשפטים האלו, שכאילו כדי שתצליח בחיים, לשם כך עליך ללכת לעשות שיעורים, הוא כמובן לא בהכרח נכון. או לדוגמה ... שהם אכן נכונים, אבל אתה יוצר קשר סיבתי שאינו בהכרח נכון, בין המשפטים עצמם, שהם עצמם אכן נכונים. ולכן, בכל פעם שאתה שומע מילים שמבטאות סיבתיות, כגון לכן בגלל כאשר למרות ש בגלל ש משום כך וזו הסיבה ש ואף על פי וכיוב, עליך לשים לב, האם הרעיון של הקשר הסיבתי שבין המשפטים האלו, האם הוא נכון באמת, או שמא הוא רק נשמע נכון, בגלל המשפטים ה - אולי נכונים, שסביבו?! ...