איך בודקים אם טענה היא אמת?

אליעד כהן מסביר כי כאשר אנו שומעים משפט, עולה לנו בראש שאלה בסיסית: "האם ועד כמה המשפט נכון?" המטרה של ההרצאה היא ללמד שיטת בדיקה יסודית של משפטים, במיוחד כאשר מדובר במשפטים המכילים סיבתיות, כלומר, משפטים בהם יש סיבה ותוצאה. הוא נותן דוגמאות ומפרט שיטות בדיקה באופן מקיף.

לדוגמה, אדם אומר "היום יום יפה כי מזג האוויר נעים". המשפט הזה מכיל שני מרכיבים עיקריים:

• הסיבה: "מזג האוויר נעים".
• התוצאה: "היום יום יפה".

כדי לבדוק משפט כזה, אליעד מסביר שיש לפרק אותו ולבדוק בנפרד את הסיבה ואת התוצאה, ורק לאחר מכן לבדוק את הקשר הסיבתי בין השניים. קיימות 5 אפשרויות לבדיקה:

1. האם ועד כמה הסיבה נכונה בפני עצמה?
2. האם ועד כמה התוצאה נכונה בפני עצמה?
3. האם הסיבה גרמה לתוצאה?
4. האם התוצאה אכן נגרמה מהסיבה?
5. אפשרות נוספת היא לבדוק אם ההיפך מהטענה יכול להיות נכון.

כיצד בודקים סיבה בפני עצמה?

כשאומרים "מזג האוויר נעים", צריך קודם כל לבדוק את המושג הזה בפני עצמו. האם באמת מזג האוויר הוא נעים? צריך להגדיר מה זה "נעים". ההגדרה חייבת להיות מנותקת מהתוצאה שאליה אנחנו רוצים לקשר את הסיבה.

כיצד בודקים תוצאה בפני עצמה?

את התוצאה "היום יום יפה", נבדוק באופן עצמאי מהסיבה. גם כאן, עלינו להגדיר מהו "יום יפה" ללא קשר לסיבה. אליעד מחדד ואומר שישנן תוצאות שאינן יכולות להיבדק בנפרד מהסיבה, לדוגמה: "הוא מת כי רצחת אותו". במקרה כזה, אפשר לבדוק בנפרד האם הוא מת, וגם האם באמת הרצח התרחש, אבל אי אפשר לבדוק את הקביעה "הוא מת בגלל הרצח" מבלי לקשר את הסיבה לתוצאה.

מתי נשאל "האם" ומתי "עד כמה"?

אליעד מסביר שיש הבדל בין לשאול "האם הטענה נכונה?" לבין "עד כמה הטענה נכונה?". אם לטענה יש פירוש אחד ברור, מספיק לשאול "האם?". אם יש מספר פירושים אפשריים, יש לשאול "האם ועד כמה?". למשל, השאלה "האם היום חם?" יכולה להיות פשוטה, אבל אם הביטוי "חם" נתון לפרשנות, נשאל "עד כמה היום חם?".

איך מוצאים את ההפך של כל טענה?

אליעד מתאר נוסחה פשוטה להטלת ספק ולמציאת ההיפך של משפט:

• שלב ראשון: לקחת את המשפט המקורי.
• שלב שני: לשאול מה ההפך הפשוט שלו. למשל, "האוכל טעים" - ההפך יהיה "האוכל לא טעים".
• שלב שלישי: להקצין את ההפך הזה. לדוגמה, "האוכל הכי לא טעים בעולם".
• שלב רביעי: לבדוק, "אולי ההפך נכון?" - "אולי האוכל לא טעים?"

לדוגמה נוספת, אם מישהו אומר "הקיר לבן", ההפך הפשוט הוא "הקיר לא לבן", וההפך המוקצן הוא "הקיר הכי שחור בעולם". המטרה של שיטה זו היא להביא את הבן אדם לבדיקה עמוקה ויסודית יותר של טענותיו.

דוגמאות להמחשה

אליעד נותן דוגמאות רבות כדי להבהיר את השיטה:

• אם מישהו אומר "אני גבוה", ההפך הפשוט הוא "אני לא גבוה", וההפך המוקצן הוא "אני הכי נמוך בעולם". השלב הבא הוא לשאול, "אולי אני באמת הכי נמוך בעולם?"
• "אני עצבנתי אותו", הופך ל"לא עצבנתי אותו", וההקצנה - "מעולם לא עצבנתי אותו". הבדיקה היא לשאול "אולי באמת מעולם לא עצבנתי אותו?"
• "התעוררתי מחלום", הופך ל"לא התעוררתי", וההקצנה - "אני תמיד ישן".

מטרת הדוגמאות היא להראות כיצד לבדוק טענות באופן שיטתי ולפרק אותן עד לבדיקת האפשרויות המוקצנות ביותר.

איך לבדוק קשרי סיבה ותוצאה מורכבים?

כאשר מישהו אומר, למשל: "אני מפחד כי יפטרו אותי", הוא מתאר סיבה ("יפטרו אותי") ותוצאה ("אני מפחד"). אליעד מדגיש שכאן יש לבדוק בנפרד:

• האם באמת יפטרו אותו?
• האם באמת הוא מפחד?
• רק אז לבדוק האם החשש מפיטורין גורם לפחד, ועד כמה החשש הזה מוצדק.

הסבר נוסף - הגדרת המושגים

אליעד מדגיש כי חלק מהבדיקות דורשות הגדרות ברורות של המושגים עצמם. לפני שנשאל "האם זה נכון?", חשוב להבהיר מהי בדיוק ההגדרה של המושגים המופיעים בטענה.

סיכום נוסחת הספק של אליעד כהן

הנוסחה המפורטת של אליעד כוללת ארבעה שלבים עיקריים:

• זיהוי הטענה המקורית.
• מציאת ההפך הפשוט שלה.
• הקצנת ההפך עד לקיצוניות המוחלטת שלו.
• לשאול "האם ועד כמה ההפך המוקצן הזה יכול להיות נכון?"

שיטה זו מיועדת לייצר בירור יסודי ועמוק יותר של האמת לגבי כל נושא ועניין.