אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ✔השמנה, ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:49השמנה, ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 1
מה ההבדל בין צורת החשיבה של אדם שמן לזו של אדם רזה?

ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשתי תפיסות מרכזיות הנוגעות לאכילה ולדפוסי חשיבה: החשיבה של האדם השמן לעומת החשיבה של האדם הרזה. אליעד מסביר כי ההבדל העיקרי הוא בגישה הבסיסית כלפי אכילה, כאשר ההבדל לא נוגע למצב בריאותי, אלא לתפיסת המציאות לגבי הצורך באוכל.

מהי הגישה הבסיסית של אדם שמן כלפי אכילה?

לפי אליעד כהן, האדם השמן מאמץ את הגישה: "אני אוכל כי בא לי". הוא לא צריך סיבה ממשית לאכול, אלא להיפך - הוא צריך סיבה ממשית לעצור את עצמו מלאכול. הוא אוכל כל עוד הוא יכול או כל עוד הוא רוצה, ומפסיק לאכול רק כאשר יש סיבה חזקה להפסיק, כמו פחד ממחנק, או תחושת מלאות מוגזמת. למעשה, המצב הבסיסי של האדם השמן הוא לאכול בכל הזדמנות, בלי להטיל ספק בסיבת האכילה.

מהי הגישה הבסיסית של אדם רזה כלפי אכילה?

לעומת האדם השמן, אדם רזה פועל בצורה הפוכה לחלוטין. הוא לא יאכל כלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מוצדקת לאכול. הוא בודק בכל רגע האם הוא חייב לאכול - רק אם יש לו רעב אמיתי הוא יאכל, וברגע שהרעב נעלם הוא מפסיק לאכול מיד. אצל האדם הרזה, המצב הבסיסי הוא לא לאכול כלל, והוא אוכל רק אם יש הצדקה ברורה לכך.

כיצד אליעד כהן ממחיש את הרעיונות הללו באמצעות "נטל ההוכחה"?

כדי להמחיש את הגישות הללו, אליעד נותן דוגמה של "נטל ההוכחה". הוא אומר שאם מישהו טוען שהתיק שלך שייך לו, השאלה היא מי צריך להוכיח - אתה שהחפץ הוא שלך, או האדם שטוען שהחפץ שלו. כך גם באכילה, יש גישה האומרת "אני עושה בלי סיבה" (כמו האדם השמן), ויש גישה האומרת "אני עושה רק עם סיבה מוצדקת" (כמו האדם הרזה).

איך ניתן לשנות דפוס חשיבה מאדם שמן לאדם רזה?

אליעד מציע דרך קיצונית לשינוי דפוס החשיבה של אדם שמן שרוצה לרדת במשקל: לאמץ גישה קיצונית האומרת "אני אף פעם לא אוכל, אלא אם כן אין לי ברירה בכלל". הוא מייעץ לאמץ גישה פנימית שאכילה היא כביכול "רעל", וכל פעם לפני אכילה לשאול "האם אני חייב את הביס הזה?", "האם אם לא אוכל אמות או ארגיש רע מאוד?". הרעיון הוא להעביר את האוטומט מאכילה ללא סיבה לאוטומט של אי - אכילה, ורק כאשר יש צורך אמיתי לאכול.

מה לגבי קיצוניות מסוכנת כגון אנורקסיה?

אליעד מתייחס לסיכון האפשרי של גישה קיצונית זו, ומסביר שלמרות שקיימת סכנה להגיע לאנורקסיה ואף למוות, הרעיון שלו הוא לא באמת להפסיק לאכול עד למוות, אלא להשתמש בגישה זו כאמצעי נפשי לשינוי ההרגל. הרעיון הוא שבאמצעות גישה קיצונית ניתן למצוא את האיזון האמיתי הנדרש לתזונה מתאימה.

איך להפוך מאדם רזה לשמן לפי אליעד כהן?

אליעד מסביר שניתן לעשות את התהליך גם בכיוון ההפוך: אדם רזה שמעוניין לעלות במשקל, צריך לפעול בדיוק הפוך: לאכול כל הזמן ובכל הזדמנות, ולהפסיק רק כאשר אין אפשרות פיזית להמשיך לאכול.

האם אנשים שמנים באמת מרגישים רעב תמידי?

אליעד מבהיר שברוב המקרים, אנשים שמנים לא באמת אוכלים בגלל רעב פיזי, אלא בעיקר מתוך אכילה רגשית, שעמום, דיכאון, או הרגל פסיכולוגי. למרות הטענה שאנשים שמנים "מרגישים רעב יותר", אליעד מתעקש שברוב הגדול של המקרים זו לא תחושת רעב אמיתית אלא תחושה נפשית או התניה פסיכולוגית.

איך ניתן להבחין בין רעב פיזי לרעב רגשי?

כדי לזהות את ההבדל בין רעב פיזי לבין רעב רגשי, אליעד ממליץ להתחיל בגישה קיצונית של אי - אכילה מוחלטת, ואז לאכול רק כאשר הרעב האמיתי כבר כמעט בלתי נסבל. כך ניתן ללמוד להבדיל בין מצב שבו הגוף באמת צריך אוכל, לבין מצב שבו יש צורך נפשי בלבד.

מדוע חשוב לדבר על קיצוניות בהקשר של הרגלי אכילה?

אליעד מדגיש שקיצוניות עשויה לסייע בשינוי דפוסים עמוקים של התנהגות. לדבריו, לפעמים רק דרך גישה קיצונית אפשר להגיע לשינוי משמעותי, ולאחר מכן האדם יכול למצוא את האיזון המתאים לו. הוא מתייחס בהומור לקיצוניות ומסביר שהיא כלי לשינוי, אך כמובן לא ממליץ לסכן את הבריאות בפועל.

למה לאכול רק כשחייבים באמת?

המטרה של אליעד היא ללמד אנשים לזהות את הצרכים האמיתיים שלהם, ולא לתת להרגלים, לתחושות רגשיות או לשעמום להוביל אותם. כאשר אדם מתחיל לאכול רק במצב של רעב אמיתי, הוא יתחיל לגלות אילו רגשות ומחשבות היו מוסתרים מאחורי הרגל האכילה שלו. לפי אליעד, ההגבלה הזו יוצרת מודעות גבוהה יותר להתנהגות ולאכילה.

האם המטרה היא להפוך את כולם לאנורקטיים?

אליעד אומר בהומור שמטרת הגישה הקיצונית הזו היא כביכול "למות רזה", אבל הוא מיד מוסיף שהכוונה היא רק למצוא דרך להשתחרר מההרגלים השליליים ולאפשר שינוי עמוק ויציב בהרגלי האכילה. הרעיון הוא להשתמש בקיצוניות כנקודת מוצא לשינוי, לא כמצב קבוע.
האם באמת היה סרט שנקרא השמן והרזה?

בסיפור המלא מתחיל איזכור לכך שכביכול היה סרט שנקרא השמן והרזה, ובאה שאלה האם הוא באמת קיים או לא. יש מי שאומר "לא, אני לא מכירה", ובאותה נשימה יש מי שאומר "כן, תכירי, בואי נתקדם הלאה". נוצרת כאן נקודה משעשעת: אדם אחד טוען שאינו מכיר, ובאותה עת אומרים לו שאין חשיבות להיכרות, פשוט ממשיכים לעלילה. זאת אומרת, אפילו אם לא מכירים את הסרט, אפשר להתחיל ולדבר על הנושא של "שמן ורזה" בצורת דימוי כללי שמוביל לשיחה רחבה יותר על אכילה והרגלי מחשבה.

מהו הקשר בין שמן ורזה לאכילה בפועל?

מתחילים לדבר על כך שכדי שאדם ישמין, עליו לאכול. זה לא הגיוני ולא מציאותי שאדם ישמין מהרוח, כלומר, אם לא תאכל - לא תשמין. ישנה אמירה שחושפת שעד כה לא נצפתה מציאות שבה מישהו מפסיק לאכול ונהיה שמן סתם כך. יוצא מכאן שאכילה היא הגורם המכריע שעלול לגרום לאדם להשמין. בהמשך מסבירים שהשמן מגלה שהוא משמין כתוצאה מאכילה מרובה, בשונה מזה שרזה בדרך כלל כי הוא אוכל רק את מה שהוא צריך.

שאלה: מה בין state of mind של שמן ל - state of mind של רזה?

בתוך ההסבר מופיעה הנחיה שלא מדובר בהבדל בין אדם בריא לאדם חולה, כי יכול להיות אדם שמן בריא ואדם רזה חולה. מה שרוצים להדגיש הוא שתי צורות הסתכלות או שתי צורות התנהגות כלליות:

1. אדם רזה (בהקשר של השיחה) הוא מי שאוכל רק מה שבאמת צריך ולא מעבר.

2. אדם שמן (בהקשר של השיחה) הוא מי שאוכל מעבר למה שהגוף באמת צריך.

דוגמה להמחשת העניין:

יש "נטל הוכחה" שבו מישהו טוען "התיק שלך שייך לי", והשאלה היא האם זה שאמרו לך את זה מחייב אותך להוכיח שהתיק שלך, או על הטוען להוכיח שהתיק שלו. הפנייה היא לרעיון כללי שיש גישה שאומרת "אני עושה בלי סיבה" וגישה שאומרת "אני עושה עם סיבה".

שאלה: מה הכוונה בגישה 'אני עושה דברים בלי סיבה'?

יש גישה שמסבירה: "אם בא לי לעשות משהו, אני עושה אותו כי ככה אני מרגיש". זו הגישה שבה אנשים נוטים לפעול מתוך תשוקה ספונטנית. לדוגמה, אדם קם בבוקר ואומר לעצמו "אם מתחשק לי לעשות דבר מסוים, פשוט אעשה אותו". הוא יימנע מעשייה רק אם יש סיבה מספיק חזקה להימנע.

שאלה: ומהי הגישה ההפוכה?

הגישה ההפוכה היא "אני לא עושה שום דבר כל עוד אין סיבה", כלומר, אני צריך הוכחה או הצדקה לעשות משהו. אני לא אזוז ולא אפעל, אלא אם כן יוסבר לי מה הרווח או הצורך שבדבר.

איך כל זה קשור לעלייה במשקל או לירידה במשקל?

לפי ההסבר, אדם שמן פועל בדרך כלל בגישה של "אני עושה מה שבא לי" (בענייני אכילה). הוא אוכל כי זה פשוט מתחשק לו. אין לו סיבה לעצור את עצמו אלא אם כן הוא נתקל בסיבה חזקה שמכריחה אותו לעצור (כמו תחושת מחנק, פחד מהתפוצצות, או חשש קיצוני שהוא יגיע למשקל מוגזם עוד יותר). כלומר, הוא עובר למצב של הפסקה רק אם יש הצדקה מהותית להפסיק, והבסיס הראשוני הוא "בא לי לאכול - אז אוכל".

כיצד חושב אדם רזה לפי ההסבר?

אדם רזה עשוי לפעול בגישה הפוכה: "אני לא אוכל סתם כך. אני צריך סיבה לאכול". אם אין לי סיבה לאכול, אני פשוט לא אוכל. הוא בוחן: "אם לא אוכל, אהיה רעב - ולכן מוטב לי לאכול כדי למנוע רעב או חולשה". אבל ברגע שתחושת הרעב נעלמת, הוא לא ממשיך לאכול.

איך אפשר לעשות טרנספורמציה מחשבתית משמן לרזה?

ברגע שאדם מזהה שהוא נוטה לאכול כל הזמן כי מתחשק לו, כדי לעבור למצב "רזה", הוא מוזמן לאמץ את הגישה שאומרת "אני לא אוכל סתם כך. למעשה, אני אפילו לא אוכל בכלל, חוץ מאשר כשאני ממש חייב". הניסוח הקיצוני הוא: "מבחינתי, אכילה היא רעל, ולכן אני נוגע באוכל רק אם אני חייב וחייב וחייב. ובכל פעם אני שואל את עצמי: האם באמת אין ברירה אלא לאכול עכשיו?". כך דוחפים את עצמנו לקצה השני, כי במקום שהאוטומט יהיה 'לאכול בלי סיבה', הופכים את האוטומט ל'לא לאכול בכלל' ואז מוסיפים אוכל רק במקרה של צורך ממשי.

מהי המשמעות של הגישה הקיצונית "אני אף פעם לא אוכל"?

בפועל, הכוונה אינה שאדם לא יאכל עד שיתמוטט באמת, אך משתמשים בגישה הזאת כהצהרה פנימית שמסייעת לו להגביל עצמו לאורך זמן. הנקודה היא לבדוק כל ביס: "האם אני חייב עכשיו את הביס הזה? האם אם לא אוכל עוד ביס ארגיש חולשה עצומה או כאב בטן חזקים של רעב?". המטרה היא לתרגל ריסון ולהפוך את המצב הנפשי כך שהאכילה מתבצעת רק במינימום הנדרש.

שאלה: ואיך אפשר להפוך מרזה לשמן?

באותו היגיון, רק הפוך: אם אדם רזה מדי ורוצה להשמין, הוא יעביר עצמו למצב של "אני אוכל כל הזמן כל עוד אני יכול. אני מפסיק לאכול רק אם אני באמת לא מסוגל להכניס לפה עוד דבר". לדוגמה, בכל רגע פנוי, פשוט לאכול שוב ושוב עד שאי אפשר להמשיך.

על מה עוד דיברו בקשר למשקל יתר?

עלו טיעונים שלפעמים לא מדובר רק בזה שהאדם "בא לו" לאכול, אלא ייתכן שהוא חש רעב מוגבר או שהנפש שלו שולחת אותות של דיכאון או שעמום שגורמים לו לתחושת דחף לאכול. במסגרת השיחה נטען שלפעמים אדם מרגיש "אני רעב" גם כשבפועל הוא כבר שבע, והתחושה הזו נובעת אולי מצורך נפשי. אבל ההסבר הכללי מדגיש שבמקרים רבים זה לא באמת רעב פיזי אלא התניה פסיכולוגית או הרגל של "הגיע הזמן לאכול שוב".

שאלה: אז מה המשמעות של להתחיל לאכול רק כשאני באמת חייב?

זה אומר לנסות לבדוק מתי באמת מגיע הרעב הפיזי ואי אפשר בלעדיו. יש אנשים שמנים שבאמת לא זוכרים מה זה רעב אמיתי, כי הם אוכלים הרבה לפני שמגיעים לתחושת רעב. הם ממלאים את עצמם שוב ושוב, ולכן כדי לחזור להבחין בין רעב אמיתי לדפוס רגשי, מומלץ להציב כלל קיצוני: "מהיום אני כאילו מפסיק לאכול לגמרי. עכשיו אני אוכל רק כשאני ממש ממש חייב, כשאני כמעט לא יכול להמשיך בלעדיו".

מה לגבי אנורקסיה או קיצוניות מסוכנת?

ישנה אמירה: אדם עלול להגזים וללכת לקיצוניות שבה הוא בקושי אוכל ויכול להגיע לאנורקסיה או למוות. כמובן שזה מצב קיצוני, אבל הרעיון בשיחה הוא להציג את ההיגיון העומד מאחורי שתי הגישות: גישת "תאכל כל עוד אתה יכול" אל מול גישת "אל תאכל אם אינך חייב". אם המטרה היא "להיות רזה", לעתים קל יותר להיצמד לגישה הקיצונית של מניעת האוכל ורק אחר כך למצוא את האיזון.

שאלה: האם זה מומלץ בהיבט הבריאותי?

הדובר עצמו מסביר שלא בהכרח מדובר במומחיות רפואית או בשאלת הבריאות. הוא מצהיר: "בהנחה שהאדם שמן ורוצה לרזות, שידע שזו דרך חשיבה: אכלתי מספיק, לא חייב עוד". ומי שמעדיף להישאר שמן או לא אכפת לו, זה גם לגיטימי.

שאלת הרעב האמיתי

אחת השאלות המרכזיות היא האם באמת השמן אומר לעצמו "אני רעב" או שהרעב הזה הוא בעצם רעב רגשי או רצון שלא מבוסס בצורך פיזי אמיתי. ממשיכים לטעון שיש מצבים שבהם "שובע פיזי" לא עוצר אדם מלהמשיך לאכול, כי אולי הוא "מרגיש צורך" אחר.

והאם שמן שמגביל את עצמו פתאום יגלה דברים על עצמו?

יש מי שאומר שעצם המעבר לגישה של "מותר לי לאכול רק כשאני חייב" יכולה להציף מחשבות ורגשות שלא היו גלויות קודם. האדם עשוי לגלות שהוא היה אוכל מדיכאון או משעמום, אבל השיחה מבהירה שזה כבר סיפור נוסף, והרעיון העיקרי הוא קודם כל לשנות את הדפוס הבסיסי.

איך ממשיכים מפה?

בהמשך מדגישים שאפשר לבחור מה לאכול ומתי, ושכל אחד יחליט בהתאם לשיקוליו. הדבר החשוב לדעת הוא שיש שתי גישות מנוגדות, ושהשמן הממוצע פועל לרוב בגישה "אני אוכל כי בא לי", ואילו מי שרזה לאורך זמן, פועל לרוב בגישה "אני אוכל רק כשאני באמת צריך".

מה קורה אם מישהו באמת מרגיש שהוא רעב כל הזמן?

עולה השאלה: "מה קורה כשאדם באמת לא מרגיש שבע, אולי יש לאדם בעיה הורמונלית?". בתשובה אומרים שהשיחה לא נכנסת למקרים חריגים או ביולוגיים, וממוקדת יותר בשגרת אדם ממוצע שרגיל לאכול הרבה יתר על המידה.

שאלה: האם יש כאן המלצה להפוך את כולם לאנורקטיים?

בסוף השיחה נאמר בחצי קריצה: "כן, כדי לצאת מהלופ, אפשר לחשוב כמו אנורקטי, תאכל רק כשאתה לא יכול יותר להתאפק". אבל מיד מציינים שאדם עלול לבחור בזה כדי להיות רזה בצורה קיצונית, עד כדי סיכון החיים. יש גם הומור בשיחה הזו סביב הרעיון של 'למות רזה' לעומת לצאת מכלל שליטה.

מדוע בכל זאת מזכירים קיצוניות?

משום שלעתים, כדי לשנות באופן דרמטי הרגל, מקצינים את התפיסה, ואחר כך מוצאים את נקודת האיזון. אם האדם מרגיש שאכילה נהייתה אובססיה, הוא יכול להנהיג כלל פנימי: "אני פשוט לא אוכל. רק אם אין לי ברירה בעולם, רק אם אני מרגיש חולשה איומה, רק אז אני נוגע באוכל". בפועל, כמובן לא להסתכן באמת, אבל זו גישה קיצונית שאמורה לעזור לזהות היכן עובר הגבול בין 'בא לי' לבין 'אני באמת צריך'.

סיכום ארוך ומפורט

כל השיחה עוסקת בפער שבין אדם שמרגיל את עצמו לאכול "כי בא לי" ומפסיק רק כשאין לו ברירה יותר, לבין אדם שמרגיל את עצמו לא לאכול בכלל אלא אם כן יש סיבה טובה. מופיע דגש על כך שלא דנים בתזונה בריאה באופן ספציפי, אלא רק על הבדל מנטלי שמסביר מדוע אדם מסוים נשאר רזה (כי הוא אוכל רק כאשר הוא צריך) ואדם אחר משמין (כי הוא אוכל בכל הזדמנות). יש שמביאים טענה שאנשים שמנים מרגישים רעב מוגבר או סוג של "כאב" שלא מרפה, אך ישנה הדגשה שמדובר בעיקר בהרגלי חשיבה ואכילה, ולאו דווקא במצב רפואי יוצא דופן.

השיחה רוויה בדוגמאות על "שובע", "האם אפשר להפסיק?" או "האם אני עלול למות אם לא אוכל?", ואף על "האם יש סיבה לאכול ביס נוסף?". מתחדדת ההמלצה לאימוץ גישה של "לאכול רק מה שבאמת חייבים" כאשר המטרה היא להפחית משקל. אם רוצים דווקא להשמין, עושים הפוך ונשארים בארוחה כל עוד אפשר להכניס עוד מזון, בלי לעצור עד שהגוף מאותת "אי אפשר יותר".
עכשיו היה שמן ורזה נכון נכון שהיה סרט השמן והרזה?

ש: לא לא מכירה.

אליעד: עכשיו את מכירה עכשיו בא נתקדם בסיפור לא משנה בא נתקדם בעלילה בן אדם בעיקרון כדי להשמין צריך לאכול נכון בגדול אתה לא יכול להשמין מרוח כאילו אם לא תאכל אתה בטוח לא תהיה יותר שמן אם תפסיק לאכול אתה יכול להשמין מלא לאכול אתה לא יכול נכון.

ש: אולי יש אפשרות כזאתי.

אליעד: במציאות לא נתקלנו בזה עדיין בן אדם לא הפסיק לאכול ונהיה שמן בכל מקרה בן אדם משמין מאכילה עכשיו בא נדבר על ה - state of mind של בן אדם שמן ו - state of mind של בן אדם רזה כאילו איך בן אדם רזה חושב ואיך בן אדם שמן חושב בסדר זה לא יהיה בדיוק אבל זה יהיה נכון בגדול, עכשיו אני לא מדבר על בריא או חולה יכול להיות שמן בריא ורזה חולה לא מדבר על זה בכלל אני מדבר עכשיו על שתי תפיסות אני מדבר על בן אדם שהוא רזה כי הוא אוכל מה שצריך ובן אדם שמן כי הוא אוכל מעבר למה שצריך, אוקי אז יש לנו דבר שנקרא נטל ההוכחה מכירים את נטל ההוכחה עכשיו מישהו אומר לך תוכיח נגיד מישהו אומר לך התיק שלך שלי האם אתה צריך להוכיח שזה שלך או הוא צריך להוכיח שזה שלו עכשיו איך זה קשור לנושא הזה בחיים יש שתי גישות יש גישה שאומרת אני עושה דברים בלי סיבה ויש גישה שאומרת אני עושה דברים עם סיבה נכון.

עכשיו מה זאת הגישה שאומרת אני עושה דברים בלי סיבה בא לי לעשות אני עושה למה אני עושה כי בא לי לעשות מה הסיבה שאתה עושה כי בא, עכשיו בן אדם שאומר אני עושה דברים כי בא לי לעשות מתי הוא לא עושה דברים כשיש סיבה לא לעשות זאת אומרת הוא קם בבוקר אומר אני עושה כל מה שבא לי הוא לא עושה דברים כשיש סיבה לא לעשות אותם זאת אומרת הוא יעשה מה שבא לו ומתי הוא לא יעשה מה משהו אם יש סיבה לא לעשות, זאת אומרת עצם זה שהוא רוצה אם בא לו לעשות משהו הוא עושה אותו הוא אומר זה שבא לי זה סיבה לעשות את זה עכשיו מה יכול לגרום לו לא לעשות משהו אם תהיה סיבה לא לעשות את זה, עכשיו יש גישה הפוכה יש גישה שאומרת אני לא עושה שום דבר לא עושה שום דבר למה שאני אעשה מה יצא לי מזה לא עושה כלום אני עושה רק דברים שיש סיבה לעשות אותם אם תביא לי סיבה אעשה לא תביא לי סיבה אני לא אעשה עד כאן הבנו.

עכשיו איזה חשיבה מובילה את הבן אדם להשמנה ואיזה חשיבה מובילה את הבן אדם להיות יותר בריא או רזה לצורך העניין בסדר אז זה עובד ככה בן אדם שמן איך הוא חושב הוא אומר לעצמו אני אוכל כי בא לי לאכול אני מפסיק לאכול רק כשיש לי סיבה להפסיק זאת אומרת הוא רואה אוכל בא לו לאכול בא לך לאכול תאכל בא לך לעשן תעשן אבל בוא נישאר באוכל בא לך לאכול תאכל למה אתה אוכל כי בא לי לאכול, עכשיו מה גורם לבן אדם שמן להפסיק לאכול כשיש סיבה להפסיק אי אפשר לאכול יותר כי אם אני אוכל יותר אני אחנק כי אוכל יותר אני אמות כי אם אני אוכל יותר אני אשמין עוד יותר אז יש לו סיבה להפסיק זאת אומרת מה שגרם לו לאכול זה כי בא לי בלי סיבה מה שגרם לי להפסיק לאכול זה כי יש סיבה להפסיק אבל הבן אדם הרזה חושב הפוך הוא אומר אני לא אוכל למה אתה לא אוכל לא יודע לא אוכל למה שאני אוכל מתי בן אדם רזה אוכל כשיש סיבה לאכול למה אתה אוכל כי אם אני לא אוכל אני אהיה רעב כי אם לא אוכל אני אהיה חולה כי אם אני לא אוכל אני לא יהיה בריא זה שני state of mind שונים, עכשיו אם בן אדם רוצה לעבור משמן לרזה יכול להיות גם הפוך שאתה רוצה לעבור מרזה לשמן אבל בא נניח שאתה רוצה לעבור משמן לרזה אתה צריך להגיד לעצמך מעכשיו אני יותר לא אוכל בלי סיבה מעכשיו אני לא אוכל בכלל אף פעם שום דבר לא אוכל ולא שותה בכלל שום דבר בעולם מותר לי לאכול ולשתות רק כשאני חייב לאכול ולשתות זה הקצה השני.

השמן הוא עושה הכל הוא אוכל ושותה מה שבא לו מתי שבא לו כמה שבא לו והוא מפסיק רק כשהוא חייב להפסיק אם אתה רוצה לשנות את זה תעשה הפוך תגיד מעכשיו אני לא אוכל כלום לא אוכל שום דבר יותר בעולם לא שותה שום דבר יותר בעולם מבחינתי לאכול ולשתות זה רעל מותר לי לאכול ולשתות רק אם אני חייב שזה אומר בעצם אסור לי לאכול ולשתות סתם רק אם יש סיבה לאכול ולשתות, זאת אומרת עכשיו אתה נגיד רעב ואתה מתחיל לאכול אבל אתה עושה את זה על כל ביס אפילו אתה מתחיל לאכול אכלת ביס ראשון אתה חייב לאכול את הביס השני אם לא תפסיק טוב הנה אני חייב לאכול עוד ביס כי אם לא אני אהיה רעב אז תאכל עוד ביס ביס שלישי אתה חייב לאכול לא אז תפסיק על כל ביס תבדוק את זה כי מה המתחכם יעשה הוא יגיד אין בעיה עכשיו אני חייב לאכול אז אני אוכל כבר מה שבא לי לא על כל ביס שאתה נותן אני חייב לאכול את זה אם לא לא אוכל.

עכשיו זה באמת אומר שאני מתכוון להגיד שמהיום אל תאכל יותר בכלל אבל הכוונה תפיסתית אם בן אדם נמצא בקצה שהוא מרגיש שהוא אוכל מה שבא לו כמה שבא לו והוא מפסיק לאכול רק כשאי אפשר לאכול יותר אז הוא צריך להגיד לעצמו מעכשיו ניתן למוח פקודה אחרת אני יותר לא אוכל אף פעם זהו לא אוכל עכשיו אתה בצום לא אוכלים יותר אסור לאכול כל פעם כשאתה רוצה לאכול למה לאכול לא צריך לאכול אל תאכל זהו לא צריך לאכול תאכל רק כשאתה צריך הבנו את הסיפור.

ש: מה המטרה אבל?

אליעד: בהנחה שהוא רוצה להיות רזה אמרתי בהנחה שהוא שמן והוא רוצה להיות רזה.

ש: לבריא או לא בריא?

אליעד: אמרתי בהתחלה שזה לא קשור לבריא או לא בריא עכשיו מה לאכול תחליט אתה מה לאכול כמה לאכול תחליט אתה בסדר לא משנה באיזו שעה לאכול לא נכנסתי לזה דיברתי על התפיסה יכול להיות שאתה רזה ואתה רוצה להשמין אז מעכשיו אתה מפסיק לאכול רק כשאתה לא יכול יותר לאכול בדיוק הפוך מה אתה עושה בזמנך הפנוי אוכל מתי מותר לך להפסיק לאכול רק כשאתה לא יכול לאכול יותר טוב אתה לא יכול לאכול יותר מותר לך להפסיק אם לא אתה אוכל ואוכל תאכל למה אתה לא אוכל תמשיך לאכול מותר לך להפסיק רק כשאתה לא יכול לאכול יותר. מה אתה רוצה להגיד?

ש: אני רוצה להגיד ששמן הוא אין לו רק את ההיבט הזה.

אליעד: לשמן יש הרבה צרות זאת אחת מהצרות.

ש: אוקי אבל לאכול.

אליעד: דרך אגב זאת גם זכותו להגיד אני רוצה לאכול כשבא לי ורוצה להיות שמן ככה בא לי זה גם בסדר.

ש: זה בסדר.

אליעד: נכון.

ש: אני אומר שמן יכול להגיד אני אוכל כי אני רעב.

אליעד: לא עוד לא היה שמן אחד בעולם שאמר אני אוכל כי אני רעב.

ש: למה לא יש.

אליעד: אם אתה אוכל כי אתה רעב.

ש: הם מרגישים תחושת רעב יותר.

אליעד: הוא עכשיו אם אתה אוכל כי אתה רעב ואתה מפסיק כשאתה לא רעב אתה לא תהיה שמן.

ש: לא בטוח.

אליעד: בטוח.

ש: יש נטייה של הגוף.

אליעד: בטוח תבדוק.

ש: מה שבטוח בטוח.

אליעד: תבדוק שמעת מה אמרתי אם בן אדם אוכל רק לפי תחושת רעב הפסיק להיות רעב מפסיק לאכול לא ישמין עוד פעם אתה יכול למצוא עכשיו איזה מקרה קיצון כן לא מדברים על איזה מישהו שיש לו איזה משהו ולא יודע איזה סיפור בסדר לא מדברים אני מדבר בממוצע אתה יכול להיות שאתה לא תהיה בריא אבל אתה לא תהיה שמן נגיד שתאכל כל היום רק שוקולד אבל רק כשאתה רעב הפסקת להיות רעב אל תאכל יותר אתה תהיה אולי חולה אבל לא תהיה שמן.

ש: טוב אני רואה שיש מקרים קיצוניים.

אליעד: אתה עוד מעט תגיד לנו שעדיף לאכול תזונה קטוגנית בסדר לא מדברים על שטויות כאלה אתה הבנת מה אמרתי אתה פוגש בן אדם שמן הוא אומר לך מה אני צריך לעשות את אומר לו תקשיב תסתכל על הדפוס של האכילה. מה את רוצה להגיד רצית להגיד משהו?

ש: כן.

אליעד: מה רצית להגיד?

ש: שבן אדם שמן זה לא יעזור לו אם אתה תגיד לו תאכל רק כשאתה לא רעב כאילו מה אמרת לאכול רק כשאתה חייב.

אליעד: אמרתי לו אל תאכל יותר אף פעם.

ש: החייב אצלו הוא מרגיש רעב גם כשהגוף שלו לא צריך גם כשהוא כבר אכל הרבה מעבר.

אליעד: זה לא נכון מה שאת אומרת.

ש: זה כן.

אליעד: את בטוחה בזה?

ש: לא במאה אחוז אבל.

אליעד: יפה אז אני בטוח שזה לא נכון.

ש: למה?

אליעד: אני אסביר לך יש אנשים הם לא באמת מרגישים רעב הם אוכלים משעמום אוכלים מדיכאון אוכלים מהרבה דברים לא בגלל שהם רעבים אף אחד לא אוכל כי הוא רעב.

ש: זה מתבטא בגוף כרעב.

אליעד: לא נכון מרגישים שבעים והם דוחפים עוד לא משנה עכשיו אתם רוצים שנתחכם שנגיד כן אבל הוא היה בדיכאון אז הוא הרגיש שהוא חייב לאכול לא נתחכם להתחכמות הזאת.

ש: אם הוא היה באמת מרגיש שבע אז הוא היה מפסיק לאכול אבל הוא לא באמת.

אליעד: לא נכון הוא מפסיק לאכול כשאי אפשר לאכול יותר הוא מפסיק כשאי אפשר לא יכול לאכול יותר מפסיק אוכל עד שהוא מתפוצץ אי אפשר לאכול יותר לא מסוגל לאכול יותר. מה אתה רוצה להגיד?

ש: אם הוא נכנס למצב שהוא אוכל רק כשהוא חייב ואז עולות לו מחשבות אני רוצה לאכול אני לא רוצה לאכול ככה הוא מגלה את הסיבות שבגללן הוא היה אוכל.

אליעד: זה עוד סיפור זה עוד סיפור אבל זה לא הסיפור המרכזי.

ש: זה הרצונות.

אליעד: זה עוד סיפור זה לא הסיפור המרכזי.

ש: אז מה הסיפור המרכזי?

אליעד: הסיפור המרכזי זה שאם הוא רוצה לצאת מהלופ שלו שיעשה הפוך שיגיד אני לא אוכל אלא אם כן אני חייב לאכול, עכשיו מה שהיא אומרת זה חצי נכון יש הרבה אנשים שמנים שכבר לא יודעים לזהות מתי הם רעבים ומתי לא כי הם אף פעם לא יהיו הם אוכלים הרבה לפני שהם רעבים הם כבר לא יודעים מתי הם רעבים הוא אומר אני לא יודע מה זה לאכול כשאני רעב ולהפסיק כשאני לא רעב כי אני לא יודע מה זה רעב לא זוכר מתי פעם הייתי רעב אז אתה צריך מעכשיו אתה לא אוכל יותר בכלל שום דבר לא אוכל ולא שותה גם כן כלום לא אוכל ולא שותה חוץ ממים מותר לך לאכול רק אם אתה עומד לגווע תרגיש תתחיל להרגיש רע ואז אחר כך תמצא איפשהו את האיזון באמצע, איך חושב בן אדם אנורקטי ככה חושב עד שאני לא גוסס לא אוכל אז תחשוב כמו בן אדם אנורקטי.

ש: בשביל?

אליעד: בשביל לא להיות שמן.

ש: כן אז המטרה שלי.

אליעד: להיות אנורקטי ולמות מזה כן זאת המטרה.

ש: זאת המטרה?

אליעד: זאת המטרה.

ש: יש עוד דרכים אפשר למות בעוד דרכים.

אליעד: אבל הוא רוצה למות מאנורקסיה הוא רוצה למות רזה. שאלות על זה משהו?
להתקדם הלאה הגזמה להמשיך רוצה לעבור אני אוכל התחלה צריך לאכול דיכאון פסיכולוגיות לגרום לה גישות מנוגדות אוכל איך לשמור איך לשמור על איך לשמור על הדיאטה איך לשנות איך לשנות הרגל איך לשנות הרגלים איך רזה חושב איך שמן חושב אכילה אכילה אובססיבית אכילה כפייתית אכילה משעמום אכילה רגשית אנורקסיה בולימיה בולמיה בלי סיבה דיאטה דיאטות הוכחה הוכחות הפרעות אכילה הפרעת אכילה הרגל הרגלים הרגשה הרזיה השמנה השמנה הרזיה השמנת יתר התמכרות לאוכל התמכרות לאכילה חוויה חוויות ירידה ירידה במשקל לאכול לאכול בלי סיבה לאכול רק כשרעבים להביא הוכחות להוכיח לחשוב לחשוב כמו רזה לחשוב כמו שמן ללא סיבה לרדת במשקל לרזות לשמור לשמור על לשמור על דיאטה לשמור על הדיאטה לשנות לשנות הרגל לשנות הרגלים לשנות התנהגות משעמום נטל ההוכחה סיבה סיבות עודף משקל רגש רגשות רגשיות רזה חושב רעב שינוי הרגלים שינוי התנהגות שמן חושב שעמום תחושה תחושות
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
... באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים אותם מדוע, הם עונים: לא יודע, פשוט ככה. אליעד כהן מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת אצל האדם, יש לה סיבה מסוימת גם אם היא נסתרת, לא ידועה או נשכחה לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, זמן וכאב נפשי לעיתים. לכן, האדם יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, וכך הוא פוטר את עצמו מן הצורך לחפש ולהתעמק. אך אליעד מסביר שיש כאן בעיה גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו כמשוגע. כי מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? אדם שהולך ברחוב ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1
... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל של המציאות. ואז האדם יראה שאין שום שאלה כלל. כי בשכל הגדול ... האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה , שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר?
... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם ... ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין ... הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם ... לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה ...
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
... ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה למה אנשים בוכים בלי סיבה? בכי ללא סיבה הוא מצב שבו אדם מוצא את עצמו בוכה בלי סיבה ברורה ובלי שהוא מצליח להבין מדוע הוא עושה זאת. לפי ההסבר של אליעד כהן, יש מספר גורמים ... בצורה יעילה. מהם הגורמים האפשריים לבכי? אליעד כהן מסביר שקודם כל יש לחלק את הגורמים לבכי לשני סוגים עיקריים: סיבות פיזיות וסיבות רגשיות. סיבה פיזית: בכי שנובע מגירוי פיזי ישיר, כמו למשל דמעות שנוצרות בעת חיתוך בצל. אליעד נתן ... עיניו, מה שיצר דמעות שגרמו לו להיראות כאילו הוא באמת בוכה. דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד בכי יכול להיגרם מסיבה פיזית ללא כל רגש מעורב. סיבה רגשית: בכי יכול לנבוע מרגשות חזקים של שמחה או של עצב. אליעד מציין שרוב האנשים, ברוב ... בוכים מתוך שמחה גדולה במיוחד, אלא נוטים יותר לבכות בגלל עצב או קושי רגשי כלשהו. למה אני מרגיש צורך לבכות בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כי בכי ללא סיבה ברורה, במיוחד כאשר האדם מרגיש שהוא בוכה בלי שהוא יודע למה, נובע מכך שהוא חווה עצב או קושי רגשי כלשהו שאותו הוא מדחיק. כאשר האדם מדחיק רגש או בעיה, הוא בעצם מסרב להכיר באופן מודע ברגש השלילי או בסיבה האמיתית לעצב שלו, ואז הרגש יוצא בצורה בלתי נשלטת של בכי. אליעד מבהיר שאדם שבוכה בלי ... ומתחיל להתמודד בכנות עם מה שמפריע לו באמת, הוא ירגיש הקלה משמעותית, מה שיפסיק באופן טבעי את הצורך שלו בבכי ללא סיבה. לסיכום, בכי בלי סיבה אינו באמת חסר סיבה, מדובר בסימן לכך שישנה סיבה רגשית שהאדם פשוט לא מודע לה או מדחיק אותה. הדרך להפסיק בכי כזה היא התמודדות ישירה ואמיתית עם מקור ההדחקה. למה אני בוכה בלי סיבה? הדחקה רגשית ובכי איך לעצור בכי ללא סיבה? למה אני מרגיש עצוב? איך להפסיק להדחיק רגשות? למה זולגות הדמעות מעצמן? לא יודעת למה אני בוכה, למה אני לא יכולה להפסיק לבכות? למה בוכים בלי סיבה? למה אנשים בוכים? הדחקה רגשית, הדחקה ובכי, לבכות ולהדחיק, למה מישהו בוכה? ממה נובע צורך לבכות? למה אני מרגיש צורך לבכות? איך להפסיק לבכות בלי סיבה? איך להפסיק לבכות מכל דבר? איך להתגבר על בכי? לבכות ללא סיבה, בכי בלי סיבה, רצון לבכות בלי סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
... לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה , מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה מה לעשות כשמגיעים למבוי סתום בחקירה עצמית? אליעד כהן מסביר באופן מפורט מה לעשות כשאדם מגיע למבוי סתום בחקירה עצמית. כשאדם נמצא בתהליך חקירה פנימית, הוא מנסה להבין ... אין פתרון. כיצד להרחיב את המידע הידוע? אליעד כהן מסביר שכדי להרחיב את הידע הקיים, האדם צריך לנסות לכתוב ספר או לספר סיפור על התחושות וההתנסויות שלו, מבלי להתייחס לסיבות שעדיין לא ידועות לו. לדוגמה, אדם שרוצה להבין למה הוא מעשן צריך להתחיל לספר מתי הוא מעשן, כמה הוא מעשן, האם הוא מעשן יותר או פחות במצבים מסוימים, וכך לנסות לראות דפוס ... הפרטים עוזר לפתור את הבעיה? אליעד מדגיש כי על ידי זיהוי הפרטים המדויקים של המצב, האדם יכול למצוא מידע שהיה סמוי מהעין קודם לכן. למשל, אם מישהו אומר אני עצבני בלי סיבה, עליו לחקור מה בדיוק הוא חש, מה בדיוק הוא מרגיש באותו רגע של עצבנות, מה קורה בגופו או במחשבתו בדיוק באותו רגע. כל מידע כזה יכול לפתוח את הדרך להבנה מעמיקה יותר. מה ... פתרון, עדיין ניתן להגיע להוכחה מוחלטת שאין פתרון, וזאת גם סוג של פתרון. איך לחקור את הרגשות והמחשבות באופן יסודי? כאשר האדם חוקר רגשות כגון לחץ, מועקה או דיכאון בלי סיבה, עליו לתאר בפירוט מקסימלי את החוויה שלו: מתי היא מתרחשת, מה בדיוק הוא מרגיש, מה היה באותו רגע קודם, ואיך בדיוק הוא מגיב פיזית או נפשית. ככל שהתיאור מדויק ומפורט ... כי החשיבות של פירוט היא בכך שהאדם הופך להיות מודע למה שקורה לו באמת, והמודעות הזאת בעצמה יכולה להביא להקלה או לפחות לסייע במציאת הדרך לפתרון. למה אני מרגיש מועקה בלי סיבה? איך מתמודדים עם לחץ ללא סיבה? מה לעשות כשלא מבינים את עצמנו? איך לצאת ממבוי סתום בחקירה עצמית? איך לזהות סיבות לפחד לא מוסבר? מדוע כדאי לפרק בעיות לחלקים קטנים? ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחוייבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחוייבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחוייבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה ... לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של ... לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה ... סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. ... גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית היא האם יש סיבה אחת מוחלטת וראשונית לכל דבר שקורה, או האם הדברים הם תוצאה של סדר של סיבות קטנות ושרשרת אירועים. מה ... פילוסופי, יש קשר הדוק בין סיבתיות לבין חופש הבחירה. אם כל דבר שקרה הוא תוצאה של סיבה קודמת, אז אולי אין לנו בכלל בחירה חופשית - כל הבחירות שלנו עשויות להיות תוצאה של סיבות שנמצאות מחוץ לשליטתנו. מצד ... וטבע מציינת כי כל אירוע פיזי או טבעי, קורה על פי חוקי הטבע והפיזיקה, שלפיהם סיבה ותוצאה מחויבות להתקיים. אם כל דבר פיזי נגרם על ידי סיבה קודמת וקשור לחוקים טבעיים, ... יכולים להשפיע על כך? האם כל פעולה שלנו נגרמת גם היא מהחוקיות הפיזיקלית? מהו חוק הסיבה הראשונה? החוק של הסיבה הראשונה מדבר על רעיון כי לכל דבר בעולם יש סיבה ראשונית, שהיא ההתחלה לכל ...
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו ... אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, אם נניח שכל פעולה בעולם סיבתית באופן מוחלט, ... מוחלט. במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, ... הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון ... שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו ... ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
... להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחא שתתבאר כאן ... בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי). אני מפחד שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה). אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי). אני בחרדה מכך שאמות. (סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך). וכיוב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש רוצה אוהב שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות ... ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה בטוח שהדבר קורה באופן אקראי ושאין שום אפשרות לשנות את זה, הרי שהוא לא היה ... כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחוייב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחוייב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמא: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, ה
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2
... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
... סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו אנחנו ... כאשר אנחנו שואלים איך משהו קורה?, כמו איך השמש זורחת?, איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה החסרה או את השלבים הנסתרים בתהליך הסיבתיות. אם אנחנו מזהים סיבה כלשהי לתוצאה מסוימת, אך עדיין שואלים איך היא גורמת לכך?, זה אומר שאנחנו חושבים שיש משהו נוסף בין הסיבה שזיהינו לבין התוצאה עצמה. יש לכך שתי אפשרויות מרכזיות: הסיבה שזיהינו היא לא הסיבה הישירה או הקרובה ביותר לתוצאה, אלא היא חלק משרשרת ארוכה יותר של סיבות, מה שנקרא שרשרת סיבתית. הסיבה היא אכן קרובה לתוצאה, אבל יש עוד סיבות נוספות הפועלות במקביל אליה ויחד הן יוצרות את התוצאה הסופית. מהו מבנה של שרשרת סיבתית (סבא - אבא - בן)? במבנה שרשרת סיבתית, כל תוצאה נוצרת מסיבה מסוימת, אך הסיבה עצמה היא תוצאה של סיבה אחרת, וכך נמשכת השרשרת אחורה בזמן או בתהליך. לדוגמה, אם יש לנו תוצאה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על השמנה, ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 1
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: סיבה, מי ברא את אלוהים? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם הכל אפשרי? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? איך להנות בחיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה, איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? מועקות נפשיות וייאוש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם גירושין? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך להאמין בעצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לנהל את הזמן? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למצוא זוגיות? איך לעשות יותר כסף? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל רוחני, מטפל קוגניטיבי התנהגותי, קואצינג בנושאי סיבה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 25_05_2025 השעה 12:50:37 - wesi1