9:54השמנה, ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 2
מהו נטל ההוכחה ואיך הוא קשור להרגלי אכילה?
המושג "נטל ההוכחה" מתייחס לשאלה מי צריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בדיון על קיום אלוהים, עולה השאלה האם המאמין חייב להוכיח שאלוהים קיים, או שמא האתאיסט חייב להוכיח שאלוהים לא קיים. בדיון כזה, כל צד טוען שהאחריות להוכחה נמצאת אצל הצד השני.
אליעד כהן מסביר כי עיקרון זה של נטל ההוכחה חל גם על התנהגות יומיומית, ומדגים את הרעיון דרך שני דפוסי התנהגות שונים:
הקשר בין שני דפוסים אלו לנטל ההוכחה הוא ברור. האדם שפועל לפי "בא לי" - לא דורש סיבה להתחיל לפעול, אלא סיבה להפסיק לפעול. כלומר, במקרה הזה נטל ההוכחה נמצא על הצד שמנסה לגרום לו להפסיק. לעומתו, האדם השני פועל באופן הפוך: אצלו נטל ההוכחה נמצא דווקא בצד של הפעולה עצמה. הוא לא יפעל עד שתהיה סיבה מוצדקת לפעולה.
איך זה מתבטא בהרגלי אכילה של אנשים שמנים לעומת רזים או אנורקטים?
אליעד ממחיש זאת דרך הסרט "השמן והרזה" ודרך ניתוח התנהגות של אנשים בעלי הרגלי אכילה שונים:
לפי אליעד כהן, אדם שרוצה לרדת במשקל צריך לשנות את החשיבה ואת נטל ההוכחה שלו. במקום המחשבה "אני אוכל כי בא לי", עליו להתחיל לשאול את עצמו בכל פעם שהוא מרגיש צורך לאכול: "האם יש לי סיבה מספיק חזקה או ממשית לאכול כרגע?". עליו להפסיק לאכול סתם, ולהתחיל לאכול רק כשהוא באמת חייב לעשות זאת.
לדוגמה, כשאדם מרגיש חשק או דחף לאכול סתם ללא רעב אמיתי, עליו לעצור את עצמו ולשאול: "האם יש לי סיבה אמיתית לאכול כעת?" אם התשובה היא לא - עליו להימנע מאכילה.
האם "בא לי" זו סיבה אמיתית לאכילה?
אליעד מדגיש כי התחושה של "בא לי" לא נחשבת לסיבה מספקת או אמיתית לאכילה. עצם הרצון לאכול הוא אמנם סיבה בסיסית, אבל לא סיבה מספקת מבחינה הגיונית או מוצדקת. אדם שרוצה לשנות את הרגלי האכילה שלו צריך להתייחס לתחושת הרצון לאכול בצורה שונה, ולדרוש מעצמו הצדקה מעבר ל"בא לי" לפני כל פעולה של אכילה.
הוא מדגיש כי זו בעצם כל השיטה: במקום שאדם יאכל מתוך דחף או חשק רגעי ויפסיק רק כשאין ברירה, עליו לאמץ דפוס חשיבה הפוך - להפסיק לראות ב"בא לי" כסיבה מספקת לפעולה, ולהתחיל לדרוש סיבה חזקה יותר.
כיצד העיקרון של נטל ההוכחה יכול לעזור בשינוי הרגלים בתחומים נוספים?
לסיום, אליעד מסביר שהרעיון של שינוי נטל ההוכחה רלוונטי לא רק להרגלי אכילה אלא גם לכל התנהגות והרגל אחר בחיים. אדם שיתרגל לחשוב באופן שבו הוא מבצע פעולות רק אם יש לו סיבה מספיק טובה, ולא מתוך דחפים רגעיים, יוכל לשנות הרגלים גם בתחומים נוספים כמו עבודה, לימוד או מערכות יחסים.
לדוגמה, אם אדם נוטה לבזבז זמן בטלוויזיה או במשחקים ללא מטרה ברורה, עליו לשנות את החשיבה ולדרוש מעצמו סיבה ממשית שתצדיק פעולה כזו. כך הוא יוכל להפסיק פעולות לא רצויות ולהתחיל לפעול בצורה ממוקדת ומודעת יותר בכל תחום בחייו.
אליעד מסכם כי השינוי בהרגלים מתחיל בשינוי עמוק של תפיסת "נטל ההוכחה" - מהגישה של פעולה ללא הצדקה לגישה של פעולה רק עם הצדקה ברורה ומוצדקת היטב.
המושג "נטל ההוכחה" מתייחס לשאלה מי צריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בדיון על קיום אלוהים, עולה השאלה האם המאמין חייב להוכיח שאלוהים קיים, או שמא האתאיסט חייב להוכיח שאלוהים לא קיים. בדיון כזה, כל צד טוען שהאחריות להוכחה נמצאת אצל הצד השני.
אליעד כהן מסביר כי עיקרון זה של נטל ההוכחה חל גם על התנהגות יומיומית, ומדגים את הרעיון דרך שני דפוסי התנהגות שונים:
- דפוס ראשון - אדם שפועל מתוך עיקרון של "בא לי". אדם כזה עושה כל פעולה שעולה לו בראש בלי לחפש סיבות עמוקות יותר. לדוגמה, ילד קטן פועל לפי מה שמתחשק לו: אם הוא רוצה משהו - הוא עושה, ואם לא - אז הוא פשוט נמנע מזה. לדוגמה, אם אדם רוצה לקשקש על שולחן, הוא עושה זאת פשוט "כי בא לו" ולא בגלל סיבה עמוקה או הגיונית. אדם כזה יפסיק לפעול רק אם תהיה לו סיבה ממשית לכך.
- דפוס שני - אדם שפועל רק אם יש לו סיבה טובה לפעול. אדם כזה לא יעשה דבר אם אין לו סיבה ברורה ומוצדקת. למשל, אם אין לו סיבה מספיק חזקה לקום מהמיטה, הוא פשוט יישאר לשכב.
הקשר בין שני דפוסים אלו לנטל ההוכחה הוא ברור. האדם שפועל לפי "בא לי" - לא דורש סיבה להתחיל לפעול, אלא סיבה להפסיק לפעול. כלומר, במקרה הזה נטל ההוכחה נמצא על הצד שמנסה לגרום לו להפסיק. לעומתו, האדם השני פועל באופן הפוך: אצלו נטל ההוכחה נמצא דווקא בצד של הפעולה עצמה. הוא לא יפעל עד שתהיה סיבה מוצדקת לפעולה.
איך זה מתבטא בהרגלי אכילה של אנשים שמנים לעומת רזים או אנורקטים?
אליעד ממחיש זאת דרך הסרט "השמן והרזה" ודרך ניתוח התנהגות של אנשים בעלי הרגלי אכילה שונים:
- אדם שמן אוכל משום שהוא פשוט רוצה לאכול, "בא לו", ואין לו סיבה מיוחדת. אם יש אוכל, והוא יכול לאכול - הוא יאכל. הוא מפסיק לאכול רק כשהוא כבר אינו מסוגל לאכול יותר, כשהצלחת מתרוקנת, או כשיש סיבה חזקה במיוחד להפסיק (למשל סכנה בריאותית מיידית).
- אדם אנורקטי לעומתו מתנהג הפוך. הוא כמעט לעולם לא אוכל אלא אם כן הוא חייב לאכול. כלומר, אצלו נטל ההוכחה נמצא על עצם פעולת האכילה. אם אין סיבה חזקה מאוד שתכריח אותו לאכול, הוא פשוט לא יאכל כלל.
לפי אליעד כהן, אדם שרוצה לרדת במשקל צריך לשנות את החשיבה ואת נטל ההוכחה שלו. במקום המחשבה "אני אוכל כי בא לי", עליו להתחיל לשאול את עצמו בכל פעם שהוא מרגיש צורך לאכול: "האם יש לי סיבה מספיק חזקה או ממשית לאכול כרגע?". עליו להפסיק לאכול סתם, ולהתחיל לאכול רק כשהוא באמת חייב לעשות זאת.
לדוגמה, כשאדם מרגיש חשק או דחף לאכול סתם ללא רעב אמיתי, עליו לעצור את עצמו ולשאול: "האם יש לי סיבה אמיתית לאכול כעת?" אם התשובה היא לא - עליו להימנע מאכילה.
האם "בא לי" זו סיבה אמיתית לאכילה?
אליעד מדגיש כי התחושה של "בא לי" לא נחשבת לסיבה מספקת או אמיתית לאכילה. עצם הרצון לאכול הוא אמנם סיבה בסיסית, אבל לא סיבה מספקת מבחינה הגיונית או מוצדקת. אדם שרוצה לשנות את הרגלי האכילה שלו צריך להתייחס לתחושת הרצון לאכול בצורה שונה, ולדרוש מעצמו הצדקה מעבר ל"בא לי" לפני כל פעולה של אכילה.
הוא מדגיש כי זו בעצם כל השיטה: במקום שאדם יאכל מתוך דחף או חשק רגעי ויפסיק רק כשאין ברירה, עליו לאמץ דפוס חשיבה הפוך - להפסיק לראות ב"בא לי" כסיבה מספקת לפעולה, ולהתחיל לדרוש סיבה חזקה יותר.
כיצד העיקרון של נטל ההוכחה יכול לעזור בשינוי הרגלים בתחומים נוספים?
לסיום, אליעד מסביר שהרעיון של שינוי נטל ההוכחה רלוונטי לא רק להרגלי אכילה אלא גם לכל התנהגות והרגל אחר בחיים. אדם שיתרגל לחשוב באופן שבו הוא מבצע פעולות רק אם יש לו סיבה מספיק טובה, ולא מתוך דחפים רגעיים, יוכל לשנות הרגלים גם בתחומים נוספים כמו עבודה, לימוד או מערכות יחסים.
לדוגמה, אם אדם נוטה לבזבז זמן בטלוויזיה או במשחקים ללא מטרה ברורה, עליו לשנות את החשיבה ולדרוש מעצמו סיבה ממשית שתצדיק פעולה כזו. כך הוא יוכל להפסיק פעולות לא רצויות ולהתחיל לפעול בצורה ממוקדת ומודעת יותר בכל תחום בחייו.
אליעד מסכם כי השינוי בהרגלים מתחיל בשינוי עמוק של תפיסת "נטל ההוכחה" - מהגישה של פעולה ללא הצדקה לגישה של פעולה רק עם הצדקה ברורה ומוצדקת היטב.
- איך להפסיק אכילה רגשית?
- מה ההבדל בין חשיבה של שמן לחשיבה של רזה?
- כיצד להימנע מאכילה מתוך שעמום?
- נטל ההוכחה בהרגלי אכילה
- איך לשנות הרגלים רעים?
- האם תחושת "בא לי" מספיקה כדי לאכול?
- איך לחשוב כמו אדם רזה?
ניתוח מושג נטל ההוכחה
נטל ההוכחה עוסק בשאלה מי הצד שצריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בוויכוח על קיומו של אלוהים, השאלה היא האם המאמין צריך להוכיח שאלוהים קיים, או שהאתאיסט צריך להוכיח שאלוהים אינו קיים. זהו דיון קלאסי שבו כל צד מטיל את חובת ההוכחה על הצד השני.
התנהגות המבוססת על סיבה מול חוסר סיבה
בחיים יש דפוסי התנהגות שונים:
בהתאם לשני הדפוסים הללו, אפשר לשאול: האם נטל ההוכחה חל על עשיית פעולה או על הפסקתה?
בסרט "השמן והרזה", אפשר לראות איך הדפוסים האלה מתבטאים בהרגלי אכילה:
אם אדם שמן רוצה להיות רזה, עליו לאמץ את הגישה ההפוכה לזו שהוא רגיל אליה. כלומר, במקום לאכול מתוך רצון סתמי ("כי בא לי"), עליו להכניס לעצמו כלל חדש: "אני אוכל רק אם יש לי סיבה טובה לכך". בכל פעם שהוא רוצה לאכול, עליו לשאול את עצמו: "האם אני חייב לאכול עכשיו?" ואם אין לו סיבה משכנעת - פשוט לא לאכול.
העברת נטל ההוכחה מהפסקה לעשייה
כדי לרדת במשקל, אדם שמן צריך להזיז את נטל ההוכחה מהפסקת האכילה לעשיית האכילה. כלומר:
הגישה שהוצגה כאן לא מתייחסת רק לאכילה, אלא לכל פעולה בחיים. יש אנשים שפועלים מתוך דחפים, ויש כאלה שלא פועלים כלל אלא אם כן הם מוכרחים. שינוי החשיבה לגבי נטל ההוכחה יכול לעזור לאדם לשנות את ההרגלים שלו, בין אם מדובר בהרגלי אכילה, עבודה, לימוד, או כל תחום אחר.
נטל ההוכחה עוסק בשאלה מי הצד שצריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בוויכוח על קיומו של אלוהים, השאלה היא האם המאמין צריך להוכיח שאלוהים קיים, או שהאתאיסט צריך להוכיח שאלוהים אינו קיים. זהו דיון קלאסי שבו כל צד מטיל את חובת ההוכחה על הצד השני.
התנהגות המבוססת על סיבה מול חוסר סיבה
בחיים יש דפוסי התנהגות שונים:
- יש אנשים שפועלים מתוך עיקרון של "בא לי". כלומר, הם עושים דברים כי מתחשק להם, בלי לחפש סיבה נוספת מעבר לכך. דוגמה לכך היא ילד קטן שפועל לפי דחפים טבעיים, הוא רוצה לעשות משהו - הוא עושה, לא רוצה - לא עושה.
- לעומת זאת, יש אנשים שפועלים לפי ההפך - הם לא עושים שום דבר אלא אם כן יש להם סיבה טובה לעשות זאת. כלומר, אם אין להם הוכחה לכך שהם חייבים לפעול, הם נשארים במצב של חוסר עשייה.
בהתאם לשני הדפוסים הללו, אפשר לשאול: האם נטל ההוכחה חל על עשיית פעולה או על הפסקתה?
- יש אנשים שאומרים: "אני עושה דברים כי בא לי, אם יש סיבה טובה להפסיק - אז אני אפסיק". במקרה זה, ההוכחה נדרשת עבור ההפסקה.
- לעומתם, יש אנשים שאומרים: "אני לא עושה שום דבר, אם יש סיבה טובה לעשות משהו - אז אני אעשה". כאן ההוכחה נדרשת עבור הפעולה.
בסרט "השמן והרזה", אפשר לראות איך הדפוסים האלה מתבטאים בהרגלי אכילה:
- השמן אומר: "אני אוכל כי בא לי". כלומר, הוא פועל לפי גישת "אני עושה דברים אלא אם כן יש לי סיבה לא לעשות". הוא לא שואל את עצמו האם יש סיבה מוצדקת לאכול, אלא פשוט אוכל כשהוא מרגיש צורך. הוא יפסיק לאכול רק אם לא יוכל יותר פיזית, אם ייגמר האוכל, או אם תהיה לו סיבה מאוד חזקה להפסיק (למשל סכנת חיים).
- לעומת זאת, אדם רזה או אנורקטי נוקט בגישה ההפוכה: הוא לא אוכל בכלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מספיק חזקה לאכול. אם אין לו הוכחה לכך שהוא חייב לאכול, הוא לא ייגע באוכל.
אם אדם שמן רוצה להיות רזה, עליו לאמץ את הגישה ההפוכה לזו שהוא רגיל אליה. כלומר, במקום לאכול מתוך רצון סתמי ("כי בא לי"), עליו להכניס לעצמו כלל חדש: "אני אוכל רק אם יש לי סיבה טובה לכך". בכל פעם שהוא רוצה לאכול, עליו לשאול את עצמו: "האם אני חייב לאכול עכשיו?" ואם אין לו סיבה משכנעת - פשוט לא לאכול.
העברת נטל ההוכחה מהפסקה לעשייה
כדי לרדת במשקל, אדם שמן צריך להזיז את נטל ההוכחה מהפסקת האכילה לעשיית האכילה. כלומר:
- במקום ההרגל של "אני אוכל כי בא לי", יש להפוך את החשיבה ל - "אני אוכל רק אם יש לי סיבה ממשית".
- כלומר, אם אדם מרגיש רצון לאכול, זה לא אמור להיות מספיק. עליו לבחון האם יש לו הכרח אמיתי לאכול.
- אם אין הצדקה, עליו לוותר על הארוחה.
הגישה שהוצגה כאן לא מתייחסת רק לאכילה, אלא לכל פעולה בחיים. יש אנשים שפועלים מתוך דחפים, ויש כאלה שלא פועלים כלל אלא אם כן הם מוכרחים. שינוי החשיבה לגבי נטל ההוכחה יכול לעזור לאדם לשנות את ההרגלים שלו, בין אם מדובר בהרגלי אכילה, עבודה, לימוד, או כל תחום אחר.
עכשיו יש סרט שנקרא?
ש: השמן והרזה.
אליעד: השמן והרזה עד כאן הבנו יפה עכשיו יש מושג שנקרא נטל ההוכחה מה זה נטל ההוכחה נטל ההוכחה זה נגיד שמישהו אומר יש אלוהים ומתווכחים יש אלוהים או אין אלוהים עכשיו יש שאלה מי צריך להוכיח האם זה שאומר אין אלוהים צריך להוכיח שאין או זה שאומר יש אלוהים צריך להוכיח שיש מי צריך להוכיח.
ש: שניהם.
אליעד: לא יודע יש וויכוח אז הדתי אומר לך אתה אומר שאין תוכיח שאין האתאיסט אומר לו אתה אמור שיש תוכיח שיש מי מהם צודק שאלה אחרת זה לא נושא השיחה עכשיו נטל ההוכחה פירושו מי צריך להוכיח אני צריך להוכיח שאין אתה צריך להוכיח שיש מי צריך להוכיח אוקי, עכשיו איך זה קשור לפרשה שלנו אז יש דבר שנקרא עם סיבה ובלי סיבה תכף תבינו איך זה קשור לנטל ההוכחה יש כמה דפוסים של התנהגות בחיים יש בן אדם שאומר אני עושה דברים בלי סיבה מה הכוונה עושה דברים בלי סיבה זה לא בכלל בלי סיבה הוא לא הולך ברחוב ואומר קוקוריקו בלי סיבה הכוונה בא לי זאת הסיבה למה עשית כי בא לי מה הסיבה שעשית כי בא לי זאת אומרת היה לו רצון לעשות מבחינתו עלה בדעתו לקשקש קשקש על השולחן אתה שואל אותו למה קשקשת הוא אומר כי זה מה שבא לי, ילד קטן לפי מה ילד קטן עושה דברים לפי מה שבא לו הוא בא לו הוא עושה הוא לא בא לו לא עושה אין לו איזה שיקולים וחישובים הוא עושה מה שבא לו עושה הוא עושה עד כאן הבנו.
זאת אומרת שיש לו רצון והוא מקשיב לרצון שלו והוא פועל עם סיבה אבל זאת לא באמת סיבה הסיבה היא כי בא לו אין סיבה מעבר לזה זה בא לי כי ככה בא לי, אוקי אז ככה בן אדם שעושה דברים בלי סיבה מה הכוונה עושה דברים בלי סיבה הכוונה בלי סיבה מספקת זאת אומרת הוא עושה מה שבא לו איך שבא לו כמה שבא לו כי בא לו עכשיו הבן אדם הזה מתי הוא יפסיק לעשות דברים כאשר תהיה סיבה לא לעשות אותם הוא אומר אני קם בבוקר ועושה מה שבא לי הוא אומר לעצמו מה בא לי לעשות ואני עושה איך תדע מה לעשות במשך היום אני עושה מה שבא לי כל מה שבא לך הוא אומר כל מה שבא לי חוץ מהדברים שאני לא יכול לעשות זה טיפוס אחד טיפוס אחר אומרים לו איך תדע מה לעשות במשך היום הוא אומר תראה אני לא עושה שום דבר אני בבוקר כשאני קם מה אני עושה ממשיך לישון אז אומרים לו מה אתה עושה כל היום הוא אומר אני עושה רק מה שאני חייב לעשות אם אני חייב מרגיש שאני חייב לא יכול לא לעשות עושה לא חייב לא עושה לא משנה אין דבר כזה בא לי אני לא בא לי לעשות כלום אני בא לי למות לא רוצה שום דבר רק רוצה למות לא רוצה שום דבר בכלל אם אני חייב אני עושה לא חייב לא עושה.
זה הבנת קודם כל את שני הטיפוסים עכשיו איך זה קשור לנטל ההוכחה כשאתה רוצה לעשות פעולה האם אתה צריך סיבה לעשות אותו או צריך סיבה להפסיק אותה זה כמו בנטל ההוכחה האם ההוכחה היא על הפעולה או על ההפסקה של הפעולה אם מישהו אומר אני עושה כי בא לי אז נטל ההוכחה נמצא על להפסיק בשביל להפסיק צריך סיבה ה - להפסיק צריך להביא הוכחה שצריך אבל על לעשות לא צריך להוכיח נטל ההוכחה השני אומר לא אני לא עושה כלום ה - default שלי זה לא לעשות בשביל לעשות צריך להוכיח תוכיח לי שאני צריך לעשות אחד אומר אתה תוכיח לי שאני צריך לעשות אם לא אני לא עושה זה השני הראשון אומר לו לא אני עושה מה שבא לי אתה תוכיח לי שאני צריך להפסיק ורק אז אני אפסיק נטל ההוכחה על להפסיק הראשון אומר נטל ההוכחה על להפסיק השני אומר נטל ההוכחה על לעשות, זה היה מסובך עד כאן אני לא בודק מה הבנת כי זה משהו אחר.
ש: לי יש שאלה למה פה נטל ההוכחה על זה וזה פה נטל ההוכחה על זה?
אליעד: מה זה נטל ההוכחה אחד אומר אני עושה מה שאני רוצה ככה בא לי לא צריך להוכיח הוכחות, מתי אני אפסיק.
ש: אוקי אז הוא יכול להפסיק כי בא לו.
אליעד: נכון אם לא בא לי אני אפסיק.
ש: אז איפה נטל ההוכחה?
אליעד: שנייה אבל מתי אני אפסיק בטוח אם תוכיח לי שאני צריך להפסיק אז גם אם בא לי אני אפסיק, זאת אומרת הוא אומר אני עושה מה שבא לי בא לי אני עושה לא בא לי אני לא עושה אבל מתי יבוא לי ואני לא אעשה אם תוכיח לי שאני לא יכול לעשות את זה והשני אומר תקשיב אני לא עושה כלום בחיים האלה בא לי לא בא לי לא אכפת לי אני לא עושה כלום תוכיח לי שאני חייב לעשות אני אעשה לא תוכיח לי אני לא עושה. עכשיו איך זה קשור לאכילה אז בשמן וברזה יש את אותו הדבר השמן מה אומר אני אוכל כי בא לי למה אתה אוכל למה לא בא לי אני אוכל עכשיו ברור שאם הוא אוכל יש לו רצון למה אוכל כי הוא רוצה למה הוא רוצה כי בא לי בא לי לאכול ולמה אתה אוכל את זה כי בא לי מה זאת אומרת בא לי עושה לי כייף בא לי לאכול אבל למה אתה אוכל את זה לא יודע פשוט בא לי למה אני צריך סיבה בא לי אני אוכל, עכשיו בן אדם שמן גם הוא לא אוכל עד שהוא מת מתי השמן מפסיק לאכול או כשנגמר האוכל בצלחת או כשהוא לא יכול לאכול יותר או כשמשהו או כשהוא אומר טוב אם אני אוכל יותר אני כבר אמות לא יכול לאכול יותר מפסיק זאת אומרת הוא אוכל כשבא לו למה הוא אוכל כי בא לו מתי הוא מפסיק לאכול כשבא לו או כשאי אפשר להמשיך.
לעומת זאת בן אדם אנורקטי נגיד הוא הפוך מה הוא עושה הוא אומר אני לא אוכל בכלל למה אתה לא אוכל לא בא לי לא רוצה לאכול לא אוכל כלום מתי הוא אוכל כשהוא חייב לאכול טוב אין מה לעשות חייב לאכול טוב נאכל, עכשיו מה באתי להגיד פה בסיפור עד כאן אתה הבנת אתה חושב שהבנת מה שדיברנו או שיש לך ספק עם מה שדיברנו עד כה.
ש: רגע אנורקטי התעורר רצון בו והוא אומר עד שתוכיח לי אני לא אוכל.
אליעד: מה זה אומר מתעורר הרצון האנורקטי?
ש: כן מצד מתעורר לו רצון לאכול וכל אחד יגיד אחרת ובעצם מה ההבדל.
אליעד: השאלה האם זה שבא לי זאת סיבה או לא סיבה.
ש: לא יודע אני רוצה להבין בהקשר למה שדיברנו.
אליעד: לשתיהם מתעורר רצון לאכול לכן אז האנורקטי אומר אז לא צריך עזוב אתה חייב לא עזוב לא צריך השמן אומר כן בוא נאכל.
ש: האנורקטי אומר התעורר לו רצון השני אומר התעורר לו רצון אני לא אוכל עד שאני אראה שיש סיבה מוצדקת.
אליעד: אם אני לא חייב לאכול אני לא אוכל הראשון אומר אני אוכל כי בא לי אני אפסיק רק אם אני לא אוכל להמשיך האנורקטי אומר אני לא אוכל אף פעם עזוב אותי לא רוצה לאכול אני אוכל רק אם אני חייב. עכשיו מה אני בסך הכל אמרתי אמרתי אתה שמן כן אתה רוצה להיות רזה כן שים לב איך אתה חי שים לב שאתה אוכל סתם ואתה מפסיק כשאין לך ברירה אלא להפסיק תעשה הפוך תגיד לעצמך מהיום בהנחה שאתה רוצה להיות רזה תגיד לעצמך מהיום אני לא אוכל יותר סתם מבחינתי כל פעם שתרצה לאכול תגיד למה אני חייב לאכול לא אז תפסיק זה הכל זה כל מה שאמרתי שים לב שכרגע אתה אוכל כי בא לך ואתה מפסיק כי אתה חייב אז תגיד לעצמך כל פעם שיבוא לך לאכול תשנה את הפקודה כשבא לך לאכול תגיד למה למה אני אוכל אל תאכל סתם ותפסיק כשאתה חייב אל תאכל בכלל תאכל רק כשאתה חייב זה הכל.
אתה הבנת את זה האם זה כדאי לא יודע מומלץ לא יודע אני בעד לא יודע רק אמרתי אם אתה רוצה זה מה שצריך בהנחה שזאת הבעיה שלך שאתה אוכל סתם, הבנת את זה אתה הבנת את זה?
ש: כן מתעורר לו רצון לאכול אצל שניהם מתעורר רצון לאכול.
אליעד: כן השמן הרזה לא מעניין אותי הרזה הוא לא נושא השיחה אתה צודק נכון הוא לא נושא השיחה עכשיו השמן התעורר לך רצון לאכול יפה אז ביומיום אתה אוכל למה כי אני רוצה לאכול אומר לך אדוני אין יותר אני אוכל כי אני רוצה לאכול אין נגמר אוכל כי רוצה לאכול אתה חייב לאכול אתה צריך להוכיח שאתה צריך לאכול אם אתה לא מסוגל להוכיח שאתה חייב לאכול אל תאכל תוכיח אתה יכול להוכיח שאתה חייב לאכול לא אם לא אל תאכל זה מה יש.
ש: זאת אומרת עצם זה שאני מרגיש צורך לאכול אל תקבל את זה כסיבה מוצדקת זה בעצם מה שאתה אומר לו?
אליעד: לא אם הוא מרגיש צורך שיאכל אצל השמן הוא לא מרגיש צורך לאכול הוא מרגיש רצון לאכול בא לו לאכול.
ש: אז משחקים עם אותם מילים.
אליעד: כן משחקים מה לעשות משחקים.
ש: מה?
אליעד: משחקים כן.
ש: לא יש לו דחף לאכול נכון.
אליעד: כן תשוקה אפילו לא תשוקה בא לו לאכול והוא אוכל אין תשוקה בא לו הוא אוכל זאת לא תשוקה בא לו והוא אוכל לא צורך בא לו והוא אוכל מה אני אעשה בוא נאכל אז הוא אוכל אין לא מסתבך כל כך הרבה הוא רוצה עושה לא רוצה לא עושה בא לו לאכול והוא אוכל זה הכל.
ש: הוא לא חושב אם יש סיבה לאכול הוא פשוט אוכל.
אליעד: בא לו כי הוא אוכל הוא אוכל בא לי לאכול אני אוכל אם תגיד לו אתה לא יכול לאכול הוא יפסיק אבל אם הוא יכול לאכול למה לא הוא רוצה לאכול. הבנו את זה?
ש: שנייה בוידאו השני הדגשת יותר את הקשר בין רצון לסיבה אמרת שזה שהוא רוצה לאכול זאת לא סיבה זאת אומרת זאת סיבה אבל היא לא סיבה שבגללה כאילו פרטת את זה לא הדגשת יותר, בחלק הראשון לא הדגשת יותר את הנושא הזה של בא לי זה רצון.
אליעד: מה אתה בא להגיד בזה?
ש: אם זה רצון.
אליעד: מה אתה בא להגיד בזה אבל מה אתה רוצה להגיד אתה שואל שאלה?
ש: שעכשיו זה יותר ברור לי.
אליעד: באמת אתה רוצה שנבדוק אותך?
ש: בוידאו השני, תשאל.
אליעד: אני לא אשאל.
ש: זכותך.
ש: השמן והרזה.
אליעד: השמן והרזה עד כאן הבנו יפה עכשיו יש מושג שנקרא נטל ההוכחה מה זה נטל ההוכחה נטל ההוכחה זה נגיד שמישהו אומר יש אלוהים ומתווכחים יש אלוהים או אין אלוהים עכשיו יש שאלה מי צריך להוכיח האם זה שאומר אין אלוהים צריך להוכיח שאין או זה שאומר יש אלוהים צריך להוכיח שיש מי צריך להוכיח.
ש: שניהם.
אליעד: לא יודע יש וויכוח אז הדתי אומר לך אתה אומר שאין תוכיח שאין האתאיסט אומר לו אתה אמור שיש תוכיח שיש מי מהם צודק שאלה אחרת זה לא נושא השיחה עכשיו נטל ההוכחה פירושו מי צריך להוכיח אני צריך להוכיח שאין אתה צריך להוכיח שיש מי צריך להוכיח אוקי, עכשיו איך זה קשור לפרשה שלנו אז יש דבר שנקרא עם סיבה ובלי סיבה תכף תבינו איך זה קשור לנטל ההוכחה יש כמה דפוסים של התנהגות בחיים יש בן אדם שאומר אני עושה דברים בלי סיבה מה הכוונה עושה דברים בלי סיבה זה לא בכלל בלי סיבה הוא לא הולך ברחוב ואומר קוקוריקו בלי סיבה הכוונה בא לי זאת הסיבה למה עשית כי בא לי מה הסיבה שעשית כי בא לי זאת אומרת היה לו רצון לעשות מבחינתו עלה בדעתו לקשקש קשקש על השולחן אתה שואל אותו למה קשקשת הוא אומר כי זה מה שבא לי, ילד קטן לפי מה ילד קטן עושה דברים לפי מה שבא לו הוא בא לו הוא עושה הוא לא בא לו לא עושה אין לו איזה שיקולים וחישובים הוא עושה מה שבא לו עושה הוא עושה עד כאן הבנו.
זאת אומרת שיש לו רצון והוא מקשיב לרצון שלו והוא פועל עם סיבה אבל זאת לא באמת סיבה הסיבה היא כי בא לו אין סיבה מעבר לזה זה בא לי כי ככה בא לי, אוקי אז ככה בן אדם שעושה דברים בלי סיבה מה הכוונה עושה דברים בלי סיבה הכוונה בלי סיבה מספקת זאת אומרת הוא עושה מה שבא לו איך שבא לו כמה שבא לו כי בא לו עכשיו הבן אדם הזה מתי הוא יפסיק לעשות דברים כאשר תהיה סיבה לא לעשות אותם הוא אומר אני קם בבוקר ועושה מה שבא לי הוא אומר לעצמו מה בא לי לעשות ואני עושה איך תדע מה לעשות במשך היום אני עושה מה שבא לי כל מה שבא לך הוא אומר כל מה שבא לי חוץ מהדברים שאני לא יכול לעשות זה טיפוס אחד טיפוס אחר אומרים לו איך תדע מה לעשות במשך היום הוא אומר תראה אני לא עושה שום דבר אני בבוקר כשאני קם מה אני עושה ממשיך לישון אז אומרים לו מה אתה עושה כל היום הוא אומר אני עושה רק מה שאני חייב לעשות אם אני חייב מרגיש שאני חייב לא יכול לא לעשות עושה לא חייב לא עושה לא משנה אין דבר כזה בא לי אני לא בא לי לעשות כלום אני בא לי למות לא רוצה שום דבר רק רוצה למות לא רוצה שום דבר בכלל אם אני חייב אני עושה לא חייב לא עושה.
זה הבנת קודם כל את שני הטיפוסים עכשיו איך זה קשור לנטל ההוכחה כשאתה רוצה לעשות פעולה האם אתה צריך סיבה לעשות אותו או צריך סיבה להפסיק אותה זה כמו בנטל ההוכחה האם ההוכחה היא על הפעולה או על ההפסקה של הפעולה אם מישהו אומר אני עושה כי בא לי אז נטל ההוכחה נמצא על להפסיק בשביל להפסיק צריך סיבה ה - להפסיק צריך להביא הוכחה שצריך אבל על לעשות לא צריך להוכיח נטל ההוכחה השני אומר לא אני לא עושה כלום ה - default שלי זה לא לעשות בשביל לעשות צריך להוכיח תוכיח לי שאני צריך לעשות אחד אומר אתה תוכיח לי שאני צריך לעשות אם לא אני לא עושה זה השני הראשון אומר לו לא אני עושה מה שבא לי אתה תוכיח לי שאני צריך להפסיק ורק אז אני אפסיק נטל ההוכחה על להפסיק הראשון אומר נטל ההוכחה על להפסיק השני אומר נטל ההוכחה על לעשות, זה היה מסובך עד כאן אני לא בודק מה הבנת כי זה משהו אחר.
ש: לי יש שאלה למה פה נטל ההוכחה על זה וזה פה נטל ההוכחה על זה?
אליעד: מה זה נטל ההוכחה אחד אומר אני עושה מה שאני רוצה ככה בא לי לא צריך להוכיח הוכחות, מתי אני אפסיק.
ש: אוקי אז הוא יכול להפסיק כי בא לו.
אליעד: נכון אם לא בא לי אני אפסיק.
ש: אז איפה נטל ההוכחה?
אליעד: שנייה אבל מתי אני אפסיק בטוח אם תוכיח לי שאני צריך להפסיק אז גם אם בא לי אני אפסיק, זאת אומרת הוא אומר אני עושה מה שבא לי בא לי אני עושה לא בא לי אני לא עושה אבל מתי יבוא לי ואני לא אעשה אם תוכיח לי שאני לא יכול לעשות את זה והשני אומר תקשיב אני לא עושה כלום בחיים האלה בא לי לא בא לי לא אכפת לי אני לא עושה כלום תוכיח לי שאני חייב לעשות אני אעשה לא תוכיח לי אני לא עושה. עכשיו איך זה קשור לאכילה אז בשמן וברזה יש את אותו הדבר השמן מה אומר אני אוכל כי בא לי למה אתה אוכל למה לא בא לי אני אוכל עכשיו ברור שאם הוא אוכל יש לו רצון למה אוכל כי הוא רוצה למה הוא רוצה כי בא לי בא לי לאכול ולמה אתה אוכל את זה כי בא לי מה זאת אומרת בא לי עושה לי כייף בא לי לאכול אבל למה אתה אוכל את זה לא יודע פשוט בא לי למה אני צריך סיבה בא לי אני אוכל, עכשיו בן אדם שמן גם הוא לא אוכל עד שהוא מת מתי השמן מפסיק לאכול או כשנגמר האוכל בצלחת או כשהוא לא יכול לאכול יותר או כשמשהו או כשהוא אומר טוב אם אני אוכל יותר אני כבר אמות לא יכול לאכול יותר מפסיק זאת אומרת הוא אוכל כשבא לו למה הוא אוכל כי בא לו מתי הוא מפסיק לאכול כשבא לו או כשאי אפשר להמשיך.
לעומת זאת בן אדם אנורקטי נגיד הוא הפוך מה הוא עושה הוא אומר אני לא אוכל בכלל למה אתה לא אוכל לא בא לי לא רוצה לאכול לא אוכל כלום מתי הוא אוכל כשהוא חייב לאכול טוב אין מה לעשות חייב לאכול טוב נאכל, עכשיו מה באתי להגיד פה בסיפור עד כאן אתה הבנת אתה חושב שהבנת מה שדיברנו או שיש לך ספק עם מה שדיברנו עד כה.
ש: רגע אנורקטי התעורר רצון בו והוא אומר עד שתוכיח לי אני לא אוכל.
אליעד: מה זה אומר מתעורר הרצון האנורקטי?
ש: כן מצד מתעורר לו רצון לאכול וכל אחד יגיד אחרת ובעצם מה ההבדל.
אליעד: השאלה האם זה שבא לי זאת סיבה או לא סיבה.
ש: לא יודע אני רוצה להבין בהקשר למה שדיברנו.
אליעד: לשתיהם מתעורר רצון לאכול לכן אז האנורקטי אומר אז לא צריך עזוב אתה חייב לא עזוב לא צריך השמן אומר כן בוא נאכל.
ש: האנורקטי אומר התעורר לו רצון השני אומר התעורר לו רצון אני לא אוכל עד שאני אראה שיש סיבה מוצדקת.
אליעד: אם אני לא חייב לאכול אני לא אוכל הראשון אומר אני אוכל כי בא לי אני אפסיק רק אם אני לא אוכל להמשיך האנורקטי אומר אני לא אוכל אף פעם עזוב אותי לא רוצה לאכול אני אוכל רק אם אני חייב. עכשיו מה אני בסך הכל אמרתי אמרתי אתה שמן כן אתה רוצה להיות רזה כן שים לב איך אתה חי שים לב שאתה אוכל סתם ואתה מפסיק כשאין לך ברירה אלא להפסיק תעשה הפוך תגיד לעצמך מהיום בהנחה שאתה רוצה להיות רזה תגיד לעצמך מהיום אני לא אוכל יותר סתם מבחינתי כל פעם שתרצה לאכול תגיד למה אני חייב לאכול לא אז תפסיק זה הכל זה כל מה שאמרתי שים לב שכרגע אתה אוכל כי בא לך ואתה מפסיק כי אתה חייב אז תגיד לעצמך כל פעם שיבוא לך לאכול תשנה את הפקודה כשבא לך לאכול תגיד למה למה אני אוכל אל תאכל סתם ותפסיק כשאתה חייב אל תאכל בכלל תאכל רק כשאתה חייב זה הכל.
אתה הבנת את זה האם זה כדאי לא יודע מומלץ לא יודע אני בעד לא יודע רק אמרתי אם אתה רוצה זה מה שצריך בהנחה שזאת הבעיה שלך שאתה אוכל סתם, הבנת את זה אתה הבנת את זה?
ש: כן מתעורר לו רצון לאכול אצל שניהם מתעורר רצון לאכול.
אליעד: כן השמן הרזה לא מעניין אותי הרזה הוא לא נושא השיחה אתה צודק נכון הוא לא נושא השיחה עכשיו השמן התעורר לך רצון לאכול יפה אז ביומיום אתה אוכל למה כי אני רוצה לאכול אומר לך אדוני אין יותר אני אוכל כי אני רוצה לאכול אין נגמר אוכל כי רוצה לאכול אתה חייב לאכול אתה צריך להוכיח שאתה צריך לאכול אם אתה לא מסוגל להוכיח שאתה חייב לאכול אל תאכל תוכיח אתה יכול להוכיח שאתה חייב לאכול לא אם לא אל תאכל זה מה יש.
ש: זאת אומרת עצם זה שאני מרגיש צורך לאכול אל תקבל את זה כסיבה מוצדקת זה בעצם מה שאתה אומר לו?
אליעד: לא אם הוא מרגיש צורך שיאכל אצל השמן הוא לא מרגיש צורך לאכול הוא מרגיש רצון לאכול בא לו לאכול.
ש: אז משחקים עם אותם מילים.
אליעד: כן משחקים מה לעשות משחקים.
ש: מה?
אליעד: משחקים כן.
ש: לא יש לו דחף לאכול נכון.
אליעד: כן תשוקה אפילו לא תשוקה בא לו לאכול והוא אוכל אין תשוקה בא לו הוא אוכל זאת לא תשוקה בא לו והוא אוכל לא צורך בא לו והוא אוכל מה אני אעשה בוא נאכל אז הוא אוכל אין לא מסתבך כל כך הרבה הוא רוצה עושה לא רוצה לא עושה בא לו לאכול והוא אוכל זה הכל.
ש: הוא לא חושב אם יש סיבה לאכול הוא פשוט אוכל.
אליעד: בא לו כי הוא אוכל הוא אוכל בא לי לאכול אני אוכל אם תגיד לו אתה לא יכול לאכול הוא יפסיק אבל אם הוא יכול לאכול למה לא הוא רוצה לאכול. הבנו את זה?
ש: שנייה בוידאו השני הדגשת יותר את הקשר בין רצון לסיבה אמרת שזה שהוא רוצה לאכול זאת לא סיבה זאת אומרת זאת סיבה אבל היא לא סיבה שבגללה כאילו פרטת את זה לא הדגשת יותר, בחלק הראשון לא הדגשת יותר את הנושא הזה של בא לי זה רצון.
אליעד: מה אתה בא להגיד בזה?
ש: אם זה רצון.
אליעד: מה אתה בא להגיד בזה אבל מה אתה רוצה להגיד אתה שואל שאלה?
ש: שעכשיו זה יותר ברור לי.
אליעד: באמת אתה רוצה שנבדוק אותך?
ש: בוידאו השני, תשאל.
אליעד: אני לא אשאל.
ש: זכותך.