תהליך בירור האמת, להיצמד לאמת שלך, ללכת אחרי נקודת האמת שלך, לסמוך על השכל, להטיל ספק בשכל, איך לברר את האמת? לברר את האמת עם השכל, לא להאמין לשכל, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית
האם אפשר לברר את האמת בלי להאמין לשכל?
אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה את תהליך בירור האמת, תוך התמקדות בשאלה כיצד אפשר בכלל לחקור משהו בלי להאמין לשכל. אדם שאל: "איך אני יכול להאמין לשכל שלי כאשר כל בירור שאני עושה מתבסס על שכל שאני לא יכול לסמוך עליו?" בתגובה לכך, אליעד מנתח את השאלה ומראה את הסתירה לכאורה שעומדת בבסיסה: מצד אחד, האדם מבין שכדי לחקור כל דבר, עליו להשתמש בשכל, אך מצד שני, הוא גם נדרש להטיל ספק באמינותו של השכל עצמו.
אליעד כהן מציין שהסתירה לכאורה שהאדם מצביע עליה היא במידה רבה מדומה. הוא מדגיש כי אם באמת אדם היה מגיע למסקנה מוחלטת שהוא אינו יכול להאמין לשכל, המשמעות הייתה שהאדם יפסיק לדעת כל דבר שהוא. במצב שבו האדם לא מאמין בשכלו כלל, הוא לא יכול לחקור שום דבר, משום שכל בירור מתבצע באמצעות השכל. לכן, הטלת ספק בשכל יכולה להתרחש רק אחרי שאדם כבר משתמש בשכלו.
מהי הסתירה הפנימית בתהליך הטלת ספק בשכל?
אליעד מסביר כי אדם הטוען "אני לא מאמין לשכל שלי" מבטא בכך שהוא עדיין מאמין לפחות לטענה אחת שנובעת מהשכל עצמו - הטענה שהוא לא יכול להאמין לשכל. הדבר דומה למישהו שאומר "אין הבדל בין יש לאין" אך בעצם משתמש בהבדל הזה ממש כדי לטעון שאין הבדל. אם אדם באמת היה מטיל ספק בשכלו בצורה מוחלטת, הוא לא היה יכול להמשיך להחזיק בשום טענה, כולל הטענה שאינו מאמין בשכלו. ברגע שהאדם ממשיך לחשוב, לדבר או לפעול אחרי הטלת ספק, ברור שהוא עדיין מאמין בשכל לפחות במידה מסוימת.
כיצד אפשר לברר את האמת בצורה נכונה?
אליעד מסביר שכדי לברר את האמת באופן מעמיק, האדם צריך להיצמד לנקודת האמת האישית שלו. האדם צריך לקחת את הדברים שהוא כבר מאמין בהם ולבחון אותם לעומק, כדי לראות האם ועד כמה הם נכונים לפי ההבנה האישית שלו. במקום לנסות מיד להטיל ספק מוחלט בשכל באופן אבסטרקטי, האדם צריך להתחיל את הבירור דווקא מדברים קטנים יותר, למשל:
מה קורה כשמנסים להרים משקולות גדולות מדי בחקירת האמת?
אליעד מדגיש שהבעיה נוצרת כאשר האדם ממהר לקפוץ ל"רמות הגבוהות" של הבירור, כלומר, לשאלות הגדולות ביותר, כמו "האם אפשר להאמין לשכל בכלל?" ללא הכנה מוקדמת. הוא מדמה זאת למישהו שמנסה להרים משקולת של 100 ק"ג מיד בלי להתחיל במשקולות קלות יותר. במצב כזה, האדם עלול להגיע לתחושת חוסר אונים, כי הוא לא באמת הרים את המשקולת, אלא רק מדמיין שהרים אותה והחזיר אותה למקומה. במקום זאת, צריך להתחיל בשאלות קטנות ופשוטות יותר, ולברר אותן עד הסוף.
האם הטלת ספק בשכל באמת מובילה לאובדן ידע מוחלט?
לדברי אליעד...
אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה את תהליך בירור האמת, תוך התמקדות בשאלה כיצד אפשר בכלל לחקור משהו בלי להאמין לשכל. אדם שאל: "איך אני יכול להאמין לשכל שלי כאשר כל בירור שאני עושה מתבסס על שכל שאני לא יכול לסמוך עליו?" בתגובה לכך, אליעד מנתח את השאלה ומראה את הסתירה לכאורה שעומדת בבסיסה: מצד אחד, האדם מבין שכדי לחקור כל דבר, עליו להשתמש בשכל, אך מצד שני, הוא גם נדרש להטיל ספק באמינותו של השכל עצמו.
אליעד כהן מציין שהסתירה לכאורה שהאדם מצביע עליה היא במידה רבה מדומה. הוא מדגיש כי אם באמת אדם היה מגיע למסקנה מוחלטת שהוא אינו יכול להאמין לשכל, המשמעות הייתה שהאדם יפסיק לדעת כל דבר שהוא. במצב שבו האדם לא מאמין בשכלו כלל, הוא לא יכול לחקור שום דבר, משום שכל בירור מתבצע באמצעות השכל. לכן, הטלת ספק בשכל יכולה להתרחש רק אחרי שאדם כבר משתמש בשכלו.
מהי הסתירה הפנימית בתהליך הטלת ספק בשכל?
אליעד מסביר כי אדם הטוען "אני לא מאמין לשכל שלי" מבטא בכך שהוא עדיין מאמין לפחות לטענה אחת שנובעת מהשכל עצמו - הטענה שהוא לא יכול להאמין לשכל. הדבר דומה למישהו שאומר "אין הבדל בין יש לאין" אך בעצם משתמש בהבדל הזה ממש כדי לטעון שאין הבדל. אם אדם באמת היה מטיל ספק בשכלו בצורה מוחלטת, הוא לא היה יכול להמשיך להחזיק בשום טענה, כולל הטענה שאינו מאמין בשכלו. ברגע שהאדם ממשיך לחשוב, לדבר או לפעול אחרי הטלת ספק, ברור שהוא עדיין מאמין בשכל לפחות במידה מסוימת.
כיצד אפשר לברר את האמת בצורה נכונה?
אליעד מסביר שכדי לברר את האמת באופן מעמיק, האדם צריך להיצמד לנקודת האמת האישית שלו. האדם צריך לקחת את הדברים שהוא כבר מאמין בהם ולבחון אותם לעומק, כדי לראות האם ועד כמה הם נכונים לפי ההבנה האישית שלו. במקום לנסות מיד להטיל ספק מוחלט בשכל באופן אבסטרקטי, האדם צריך להתחיל את הבירור דווקא מדברים קטנים יותר, למשל:
- האם כדאי לי לקום בבוקר לעבודה?
- האם כדאי לי לאכול או לא לאכול?
- האם השולחן הזה יפה או לא?
מה קורה כשמנסים להרים משקולות גדולות מדי בחקירת האמת?
אליעד מדגיש שהבעיה נוצרת כאשר האדם ממהר לקפוץ ל"רמות הגבוהות" של הבירור, כלומר, לשאלות הגדולות ביותר, כמו "האם אפשר להאמין לשכל בכלל?" ללא הכנה מוקדמת. הוא מדמה זאת למישהו שמנסה להרים משקולת של 100 ק"ג מיד בלי להתחיל במשקולות קלות יותר. במצב כזה, האדם עלול להגיע לתחושת חוסר אונים, כי הוא לא באמת הרים את המשקולת, אלא רק מדמיין שהרים אותה והחזיר אותה למקומה. במקום זאת, צריך להתחיל בשאלות קטנות ופשוטות יותר, ולברר אותן עד הסוף.
האם הטלת ספק בשכל באמת מובילה לאובדן ידע מוחלט?
לדברי אליעד...
- איך להטיל ספק בשכל?
- מהי האמת המוחלטת?
- איך לבדוק אמיתות בעזרת השכל?
- האם אפשר לסמוך על השכל?
- מה ההבדל בין אמת סובייקטיבית לאמת אובייקטיבית?
- איך לברר את האמת עד הסוף?