כפי שכבר ביארתי, ככל שהרצון של האדם יותר מוגדר, כך גדלה כמות החרדות והפחדים של האדם. דהיינו, ככל שהאדם מסוגל להגדיר טוב יותר מה בדיוק הוא רוצה, כך גדלים הסיכויים שהמציאות לא תהיה כרצונו של האדם, וממילא גדלים הסיכויים לכך שהאדם ירגיש רע, וממילא גם גדלים הפחד והחרדה של האדם, שמא הוא ירגיש רע.
והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם לעבור מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. דהיינו, כאשר יש לאדם פחד מכך שהמציאות לא תהיה בדיוק כפי מה שהוא רוצה, כיצד יכול האדם להביא את עצמו למצב, שבו הוא ישחרר את הרצון המוגדר שלו, ויצליח לרצות רצון פחות מוגדר, שבו יש פחות סיכוי להיפגע? וכיצד אפשר להחליש רצון מוגדר, ולגרום לו להיות פחות מוגדר?
והתשובה היא, שמי שרוצה להחליש את הרצון שלו ולהפוך אותו לרצון שאינו מוגדר, עליו להתבונן על שורש ועל סיבת הרצון שלו. דהיינו, שעל האדם לחקור היטב ולהתבונן היטב, על הסיבות והמניעים שבגללם הוא רוצה את מה שהוא רוצה. כי הרצון של האדם בנוי משכבות שונות של רצונות שונים. החל מהרצון הפנימי ביותר, שהוא לא מוגדר כלל, ועד הרצונות החיצוניים יותר, שהם מוגדרים לפרטי פרטים.
לדוגמה: אדם רוצה לבצע את העבודה שלו בדרך כלשהי. הרצון הזה, נובע מרצון אחר פנימי יותר, שהוא שהאדם רוצה שהבוס שלו יהיה מרוצה ממנו. והרצון הזה עצמו, נובע מרצון אחר פנימי יותר וחזק יותר, שהאדם לא רוצה שהבוס שלו יפטר אותו. והרצון הזה נובע מרצון אחר פנימי יותר וחשוב יותר בעיני האדם, הרצון של האדם להתפרנס ולקבל משכורת. והרצון הזה נובע מרצון אחר פנימי יותר וחשוב יותר, שהוא הרצון של האדם שיהיה לו כסף. וזה נובע מהרצון של האדם, לקנות דברים כאלו ואחרים. וזה עצמו נובע מרצונות אחרים שיש לאדם, שמשרתים את הרצון של האדם להרגיש טוב, ושהאדם חושב שיהיה לו טוב אם המציאות תהיה כך או אחרת וכולי.
עד שמגיעים לרצון הראשון, שהוא שורש הרצון, שהוא הדבר שמניע את כל הרצונות של האדם, שהוא רצון שאינו מוגדר כלל. דהיינו, נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב ורע בכלל, ושמנקודת המבט הזו, הכל טוב ורע באותה המידה ממש, ואין טוב ורע כלל. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים.
והרעיון הוא, שככל שהאדם מזדהה יותר עם רצון חיצוני שלו, כך הרצון של האדם מוגדר יותר, וכך יש יותר סיכויים שהרצון שלו, לא יתמלא. לדוגמה: כאשר האדם ממוקד ברצון שלו לסיים את העבודה עד שעה מסוימת, יש המון סיכוי לכך שהוא לא יצליח למלא את רצונו.
אבל כאשר האדם ממוקד ברצון פנימי יותר, שהוא הרצון שהבוס שלו יהיה מרוצה ממנו, הרי שיש דרכים רבות יותר לגרום לבוס שלך להיות מרוצה ממך, גם אם לא תבצע את העבודה בצורה מסוימת. וכאשר האדם ממוקד ברצון פנימי יותר, שהוא שלא יפטרו אותו, הרי שיש עוד אפשרויות נוספות, לגרום לכך שלא יפטרו אותך, גם אם הבוס שלך לא יהיה מרוצה ממך.
וכאשר מתבוננים ברצון פנימי יותר, הרי שיש עוד דרכים להרוויח כסף ולקבל את מה שאתה רוצה, גם אם יפטרו אותך. וכאשר מתבוננים עוד יותר עמוק, הרי שיש עוד דרכים להרגיש טוב ולהיות מאושר, גם אם לא יהיה לך בדיוק את כל מה שאתה רוצה.
עד שמגיעים לרצון הראשון הפנימי ביותר, ששם, מצד האמת האובייקטיבית, שום דבר לא באמת משנה. ואם המציאות תהיה כך או אחרת, זה הכל שווה באותה המידה ממש. ושם אין שום ציפייה ושום פחד או חרדה כלל.
ונחדד עוד, שככל שהאדם מתבונן ברצון פנימי יותר, כך הרצון הוא פחות מוגדר, וממילא יש יותר אפשרויות שהרצון יתמלא. אבל מצד שני, כך גם הרצון של האדם הוא יותר חזק. כי ככל שהרצון פנימי יותר...
והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם לעבור מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. דהיינו, כאשר יש לאדם פחד מכך שהמציאות לא תהיה בדיוק כפי מה שהוא רוצה, כיצד יכול האדם להביא את עצמו למצב, שבו הוא ישחרר את הרצון המוגדר שלו, ויצליח לרצות רצון פחות מוגדר, שבו יש פחות סיכוי להיפגע? וכיצד אפשר להחליש רצון מוגדר, ולגרום לו להיות פחות מוגדר?
והתשובה היא, שמי שרוצה להחליש את הרצון שלו ולהפוך אותו לרצון שאינו מוגדר, עליו להתבונן על שורש ועל סיבת הרצון שלו. דהיינו, שעל האדם לחקור היטב ולהתבונן היטב, על הסיבות והמניעים שבגללם הוא רוצה את מה שהוא רוצה. כי הרצון של האדם בנוי משכבות שונות של רצונות שונים. החל מהרצון הפנימי ביותר, שהוא לא מוגדר כלל, ועד הרצונות החיצוניים יותר, שהם מוגדרים לפרטי פרטים.
לדוגמה: אדם רוצה לבצע את העבודה שלו בדרך כלשהי. הרצון הזה, נובע מרצון אחר פנימי יותר, שהוא שהאדם רוצה שהבוס שלו יהיה מרוצה ממנו. והרצון הזה עצמו, נובע מרצון אחר פנימי יותר וחזק יותר, שהאדם לא רוצה שהבוס שלו יפטר אותו. והרצון הזה נובע מרצון אחר פנימי יותר וחשוב יותר בעיני האדם, הרצון של האדם להתפרנס ולקבל משכורת. והרצון הזה נובע מרצון אחר פנימי יותר וחשוב יותר, שהוא הרצון של האדם שיהיה לו כסף. וזה נובע מהרצון של האדם, לקנות דברים כאלו ואחרים. וזה עצמו נובע מרצונות אחרים שיש לאדם, שמשרתים את הרצון של האדם להרגיש טוב, ושהאדם חושב שיהיה לו טוב אם המציאות תהיה כך או אחרת וכולי.
עד שמגיעים לרצון הראשון, שהוא שורש הרצון, שהוא הדבר שמניע את כל הרצונות של האדם, שהוא רצון שאינו מוגדר כלל. דהיינו, נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב ורע בכלל, ושמנקודת המבט הזו, הכל טוב ורע באותה המידה ממש, ואין טוב ורע כלל. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים.
והרעיון הוא, שככל שהאדם מזדהה יותר עם רצון חיצוני שלו, כך הרצון של האדם מוגדר יותר, וכך יש יותר סיכויים שהרצון שלו, לא יתמלא. לדוגמה: כאשר האדם ממוקד ברצון שלו לסיים את העבודה עד שעה מסוימת, יש המון סיכוי לכך שהוא לא יצליח למלא את רצונו.
אבל כאשר האדם ממוקד ברצון פנימי יותר, שהוא הרצון שהבוס שלו יהיה מרוצה ממנו, הרי שיש דרכים רבות יותר לגרום לבוס שלך להיות מרוצה ממך, גם אם לא תבצע את העבודה בצורה מסוימת. וכאשר האדם ממוקד ברצון פנימי יותר, שהוא שלא יפטרו אותו, הרי שיש עוד אפשרויות נוספות, לגרום לכך שלא יפטרו אותך, גם אם הבוס שלך לא יהיה מרוצה ממך.
וכאשר מתבוננים ברצון פנימי יותר, הרי שיש עוד דרכים להרוויח כסף ולקבל את מה שאתה רוצה, גם אם יפטרו אותך. וכאשר מתבוננים עוד יותר עמוק, הרי שיש עוד דרכים להרגיש טוב ולהיות מאושר, גם אם לא יהיה לך בדיוק את כל מה שאתה רוצה.
עד שמגיעים לרצון הראשון הפנימי ביותר, ששם, מצד האמת האובייקטיבית, שום דבר לא באמת משנה. ואם המציאות תהיה כך או אחרת, זה הכל שווה באותה המידה ממש. ושם אין שום ציפייה ושום פחד או חרדה כלל.
ונחדד עוד, שככל שהאדם מתבונן ברצון פנימי יותר, כך הרצון הוא פחות מוגדר, וממילא יש יותר אפשרויות שהרצון יתמלא. אבל מצד שני, כך גם הרצון של האדם הוא יותר חזק. כי ככל שהרצון פנימי יותר...
050-3331-331