🖨אין תשובה וגם אין שאלה - אחדות ההפכים, נפרדות ההפכים - אחדות ונפרדות כישות אחתובו יתבאר, כי יש בעולם שלנו שתי נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אין שום תשובה לשום שאלה בעולם, ואין שום פיתרון לשום בעיה בעולם. ומצד שני, יש נקודת מבט נוספת, שבה, אין שום שאלה בעולם כלל ואין שום בעיה בעולם כלל.
והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר את מה שהוא שונה ממנו. ומנקודת המבט הזו, אין שום פיתרון מלא לשום בעיה בעולם. כי כל פתרון באשר הוא, הוא חסר את כל שאר היתרונות, שיש בכל שאר הפתרונות האפשריים, ששונים ממנו. ובכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו, ולכן לעולם, אין שום פיתרון מושלם.
ונחדד, כי גם מנקודת המבט הזו, יש פיתרון חלקי לכל דבר, אך אין פיתרון מושלם לשום דבר. כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון חלקי הוא טוב, מנקודת המבט הזו, יכול להיות פיתרון, שיהיה טוב באופן חלקי, גם אם לא באופן מושלם. אבל פיתרון מושלם, לעולם לא יכול להיות. משום ששום דבר בעולם אינו מושלם.
ונחדד עוד, כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון שאינו מושלם, גם הוא טוב (בשלמות?), הרי שמנקודת המבט הזו, גם אין שום בעיה מושלמת כלל. כי אם האדם לא מחפש את השלמות, הרי שזה אומר, שמנקודת מבט מסוימת, כל המצבים טובים באותה המידה. כי כאשר אין נקודת ייחוס של שלמות, הרי שהכל טוב באותה המידה.
ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ניתן לשאול עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם לא יודע. וכל ידיעה, מכילה בתוכה, את אי ידיעת מה ששונה ממנה. ולכן, בכל ידיעה, יש חיסרון. ולכן, שום ידיעה אינה שלמה.
כגון לדוגמה, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט שבה יש הפרדה בין סיבה לבין תוצאה, הרי שתמיד על כל סיבה יהיה ניתן לשאול, איזו סיבה קדמה לאותה הסיבה הראשונה. וניתן להמשיך לשאול את השאלה הזאת, עד אין סוף, ולכן אין שום אפשרות למצוא תשובה לשאלה, של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיו"ב.
וכל זמן שהאדם מפריד בין דבר להיפוכו, הוא מפריד בין טוב לבין רע. ובכל דבר, יש גם טוב וגם רע כלשהם. ולכן, תמיד האדם יחפש את הדבר הטוב יותר. כי תמיד יש חיסרון כלשהו, בכל דבר. ולכן, תמיד יש רע בכל דבר, ולכן תמיד יש טוב יותר, ולכן, לעולם האדם לא יכול להשיג את השלמות.
והרעיון הוא, שבשכל האנושי הרגיל, שמפריד בין דבר לבין היפוכו, בשכל האנושי הזה, אין שום שלמות לשום דבר, ולעולם האדם לא יוכל למלא את החיסרון שלו בשלמות, אלא רק באופן חלקי בלבד, שתמיד יהיו בו חסרונות. ושאם האדם רוצה את השלמות, ומשתמש בשכל שמפריד בין דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת.
אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, הוא מגיע לאי הידיעה, דהיינו, שהאדם לא יודע להבדיל בין דבר להיפוכו, שאז האדם יודע שהכל אחד. ומנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין דבר לבין היפוכו.
וכאשר אין הבדל בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע יותר מאשר ידיעה אחת, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע שום דבר מוגדר...
הסוד של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?הסוד של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של ... היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל הישויות כולן, יש מכנה משותף כלשהו. ויש איזה רובד פנימי כלשהו מאחורי כל ... האדם מתבונן, אז הוא מבין שבעצם ברובד הפנימי ביותר של המציאות, יש רק אחדות ויש רק הוויה אחת ללא נפרדות. אך תכף שהאדם מסתכל על כל דבר אחר שהוא רחוק מהשורש של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר ... על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא שואל איך מתוך אחדות נוצרה נפרדות. ואחכ השאלה הזאת באה לידי ביטוי, באיך מתוך הכל טוב והכל אחד, נוצר הבדל בין טוב לבין רע. אלא ... צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז במה זה בא לידי ביטוי הנפרדות של הישויות האלו? ואם לא, דהיינו, אם היצירה שונה מהיוצר שלה, אכ כיצד יתכן שתהיה יצירה שונה מהדבר שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי ... הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי גם בעולם שלנו של הנפרדות, גם בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר האדם רואה אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה ... לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו ... ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי של האדם לבין הרצון של המציאות. ונוצרה נפרדות בין האדם החושב לבין המחשבה שלו לבין המציאות שעליה הוא חושב. ואחכ יש עוד רמות שונות של נפרדות. כי כל בני האדם רוצים בתוך תוכם את אותו הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. והתהליך של התהוות הנפרדות מהאחדות, הוא בכל הרמות של המציאות. כי בכל פעם שכמות הישויות הנפרדות גדלה בין רמה לרמה של נפרדות, הרי שבעצם זה תהליך זהה ודומה לתהליך הראשון שבו נפרדה הנפרדות מהאחדות של המציאות. כך שהתהליך של הפרדת הנפרדות מהאחדות, הוא בכל הרמות של המציאות. כך שהשאלה של איך מאחדות נוצרה נפרדות, הוא נכון לגבי כל הרמות השונות של המציאות. כי בכל התהליכים שבעולם יש היווצרות של נפרדות מתוך אחדות. ויש סיבה ראשונה לכל הסיבות. ואעפכ יש סיבות שונות. ויש שכל אחד מאחורי כל השכלים שבעולם, ואעפכ ... שונים בעולם וכיוב. וכל שתי ישויות, או שהן זהות זו לזו בשלמות, ואכ ממילא הן ישות אחת, או שהן נפרדות זו מזו בדבר כלשהו, ואכ שתיהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר שמאחד אותן. וגם אם הדבר הזה הוא נתפש ככלום ממש בעיני השכל האנושי של האדם, הרי שעדיין כל שתי ישויות שנפרדות זו מזו, הן ביחד מהוות איזה שלם אחד גדול יותר שמכיל את שתיהן. ואיך שלא נסתכל על המציאות, תמיד תהיה נקודת מבט שממנה אין שום נפרדות כלל, שהיא נקודת המבט של שורש המציאות. ובכל מקרה, השאלה הנשאלת היא, איך מתוך האחדות של המציאות מתהווה הנפרדות של המציאות, בכל הרמות השונות של המציאות. במאמר מוסגר נאמר, כי קיימת דרך מילוט מהשאלה הזאת, והיא אם נאמר ...
ליצור הבנה, להבין כל אחד, לתקשר עם אנשים, הנחות יסוד, אחדות או נפרדות, לימוד קבלה, לימודי קבלה, נפרדות או אחדות, ללמוד קבלה, להתחבר לאחדות, להתחבר לנפרדותליצור הבנה, להבין כל אחד, לתקשר עם אנשים, הנחות יסוד, אחדות או נפרדות, לימוד קבלה, לימודי קבלה, נפרדות או אחדות, ללמוד קבלה, להתחבר לאחדות, להתחבר לנפרדותליצור הבנה, להבין כל אחד, לתקשר עם אנשים, הנחות יסוד, אחדות או נפרדות, לימוד קבלה, לימודי קבלה, נפרדות או אחדות, ללמוד קבלה, להתחבר לאחדות, להתחבר לנפרדות מה המשמעות של האחדות והנפרדות? הדיון על האחדות והנפרדות מציב את המושגים הללו כמרכיבים מרכזיים להבנת המציאות והתפיסה האנושית. כל אחד מהם משקף תפיסה שונה של המציאות: האחדות מצביעה על חיבור ושיתוף, בעוד שהנפרדות מצביעה על הבחנה וייחודיות בין יחידים. השאלה המרכזית שעולה כאן היא האם האחדות קודמת לנפרדות או להפך. העיקרון המרכזי שעלה מההרצאה הוא שלא ניתן לחוות נפרדות ללא קיומה של תחושת אחדות כלשהי. אם לא הייתה תחושת אחדות, לא היה מושג של נפרדות. מצד שני, האחדות אינה יכולה להתקיים מבלי שהנפרדות תתפוס מקום. כלומר, האחדות והנפרדות משולבות זו בזו בצורה כזו שאי אפשר להפריד ביניהם לחלוטין. כיצד ניתן לחוות את האחדות? כדי לחוות את האחדות יש צורך להבין שהנפרדות היא אשליה. אדם שמרגיש נפרדות חווה את העולם ככזה שיש בו הבחנות ברורות בין אני לבין האחרים. לעומת זאת, אדם החווה את האחדות רואה ... חוויה של אחדות מוחלטת תתבטא בכך שהוא ירגיש חיבור לכל אדם ולכל דבר באותה מידה. האם יש מעבר בין נפרדות לאחדות? המעבר בין תחושת הנפרדות לתחושת האחדות מתרחש כאשר אדם מתחיל לחקור את הנחות היסוד שלו לגבי המציאות. שאלת היסוד היא אם באמת קיימת הפרדה מוחלטת בין דברים, או שמא מדובר באשליה שנוצרת כתוצאה מצורת התפיסה של האדם. יתכן כי האחדות והנפרדות הן שני צדדים של אותה תופעה, כלומר, כשאדם מבין כי הוא תופס את המציאות בצורה שמפרידה בין דברים, הוא יכול במקביל לתפוס את המציאות גם בצורה שמאחדת אותם. מה הקשר בין אחדות, נפרדות ואושר? אושר אמיתי נובע מההבנה שהנפרדות היא חלק מהאחדות ושני המושגים משתלבים יחד. אדם שחי בתחושת נפרדות מוחלטת מרגיש חסר ושאינו שלם, משום שהוא רואה את עצמו כנפרד מהמציאות שמסביבו. לעומת זאת, אדם שמבין שהנפרדות היא חלק מהאחדות, יכול להרגיש אושר פנימי יציב יותר. למשל, אם אדם סובל מחיסרון מסוים, הוא ירגיש את החיסרון ... אם נעמיק לתוך המהות שלהם, נוכל לראות שהם עשויים מאותו חומר, חווים רגשות דומים ומושפעים מאותו עולם. למה קיימת נפרדות? השאלה למה קיימת נפרדות היא שאלה עמוקה. התשובה עשויה להיות שהתודעה שלנו בנויה בצורה שמחלקת את המציאות לקטגוריות, כך שנוכל להבין ולנווט בה. אם נבחן את הדברים לעומק, נגלה שלמעשה אין באמת נפרדות מוחלטת בין שום דבר לדבר אחר. מה השאלה הבסיסית ביותר שעלינו לשאול? השאלה הבסיסית ביותר היא האם האחדות קודמת לנפרדות או להפך. כלומר, האם המציאות הבסיסית ביותר היא האחדות שממנה נוצרה הנפרדות, או שהנפרדות היא המצב הבסיסי שממנו מתגבשת האחדות. לפי התפיסה של אליעד כהן, לא ניתן באמת להפריד בין המושגים הללו, משום שכל אחד מהם קיים בתוך השני. אם אין נפרדות, לא ניתן להגדיר את האחדות, ואם אין אחדות, לא ניתן להגדיר את הנפרדות. מהי האחדות המוחלטת? כיצד הנפרדות והאחדות מתקיימות בו זמנית? איך ניתן לחוות אחדות ולצאת מהנפרדות? למה האושר תלוי בהבנת האחדות? האם אפשר להתעלות מעל לתחושת הנפרדות? מה המשמעות של האחדות והנפרדות? האחדות והנפרדות הן שני מושגים מרכזיים להבנת המציאות והתפיסה האנושית. ישנו דיון מעמיק על האם אחדות קודמת לנפרדות או להפך. מצד אחד, ניתן לומר שלא ניתן לחוות נפרדות ללא קיומה של אחדות, משום שאם לא הייתה תחושת אחדות כלשהי, לא היה מושג של נפרדות. מצד שני, לא ניתן לחוות אחדות ללא נפרדות, משום שהאחדות היא המיזוג של מה שנתפס כמרכיבים נפרדים. אליעד מסביר כי המציאות מחברת את בני האדם זה לזה, אך בו זמנית מאפשרת לכל אחד לחוות את עצמו כנפרד. כלומר, האחדות והנפרדות קיימות במקביל ומשתנות בהתאם לפרספקטיבה שממנה מתבוננים על המציאות. כיצד ניתן לחוות את האחדות? כדי לחוות את האחדות יש צורך להבין שהנפרדות עצמה היא אשליה מסוימת. אדם שמרגיש נפרדות חווה את העולם כמקום שבו יש הבחנה ברורה בין אני לבין האחרים, בעוד שאדם שחווה אחדות רואה את כל ... החוויה המוחלטת של אחדות תתבטא בכך שהוא ירגיש חיבור לכל אדם ולכל דבר באותה מידה. האם קיים מעבר בין נפרדות לאחדות? התהליך של מעבר בין חוויית הנפרדות לחוויית האחדות נובע מהעמקה בתפיסה של המציאות. אליעד מסביר כי אדם יכול ...
רגשות, מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדותרגשות, מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדותרגשות, מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות האם באמת קיימים רגשות או שאין דבר כזה רגש? אליעד מסביר כי מצד אחד, תמיד יש רגשות, מאחר והאדם ... רמות: הרמה של הצורות והרמה של המהות. בעולם של אחדות מוחלטת, הצורות והמהות הן דבר אחד, אך בעולם של נפרדות הן מנוגדות זו לזו. הצורות הן הדברים שאפשר להגדיר ולהבדיל, ואילו המהות היא הדבר שאין בו הבדל כלל. אם ... אליעד אומר שכאשר אדם יבין שהכל אחד, הוא לא יפחד יותר משום דבר, כי הוא יבין שכל פחדיו נובעים מנפרדות מדומיינת. האם יש הבדל בין חוויית קיום לאי - קיום? אליעד מסביר שכל אדם מרגיש שהוא קיים, אבל אם ... מצד שני, אם מתבוננים פנימה לתוך התחושה הזו, מגלים שהיא ריקה מכל תוכן ממשי. האם אפשר להרגיש אחדות דרך הנפרדות עצמה? אליעד מדגיש שהמטרה היא לא רק להבין את האחדות באופן שכלי או דרך מהות מופשטת, אלא לחוות את האחדות בתוך הנפרדות. הוא מבקש שהאדם יצליח להרגיש ולהבין שבחוויה המוגדרת והנפרדת שלו אין למעשה שום דבר מוגדר, וזה הכל כלום. הוא ... צריך להיות מסוגל להגיד על אותה נקודה בדיוק שהיא יש והיא אין, בלי לחלק את החוויה לשתי שכבות של נפרדות ואחדות. איך להפסיק לרצות להרגיש רק טוב? אליעד מציע להתבונן בשאלה מדוע אנחנו רוצים להרגיש טוב ולא רע, ולבדוק ... אין רגש. בעולם יש לנו את המהות ואת הצורות, בשכל של האחדות, המהות והצורות הם אחד, אבל בשכל של הנפרדות, המהות והצורות הם ניגוד. עכשיו אם אנחנו רוצים להעלים צורה, איך נעשה זאת? באמצעות המהות שלה. מה ההפך של ... אין הבדל. כאשר האדם מתבונן עד הסוף הוא מגיע לחוויית האחד. זה אומר שזה אמור לשנות לך את חוויית הנפרדות שלך. למשל יש לך דעה על משהו מסוים, אבל אם תתבונן על מהות הדבר אתה תבין שאתה לא יודע ... אם אתה אומר, בחיצוני זה ישנו, בפנימי זה איננו, אז אתה עדיין לא באחד. אתה אומר יש אחדות ויש נפרדות, אבל אתה עדיין לא באחד. אני רוצה שתסתכל על המציאות רק דרך הנפרדות, רק דרך האחדות, ואחר תראה שזה ממלא אחד את השני, שאין מקום שאין בו אחדות ואין מקום שאין בו נפרדות, ואז תבין שזה אחד. שאלה: אני עדיין לא מבין את הרק. אליעד: אתה אומר שמצד מסוים המהות ממלאת את ... עדן, אני רוצה שתהיה כולם בגיהינום וכולך בגן עדן. אתה מבחינתך רואה את המציאות כשכבה של אחדות ושכבה של נפרדות. עדיין לא הבנת שאין מקום שאין בו מהות, אני רוצה שתתבונן על המציאות בנקודת מבט שתהיה רק שם ובו זמנית תהיה גם רק כאן, ובו זמנית תהיה בשניהם. שאלה: לא הבנתי איך מצד הנפרדות אין רגש? אליעד: זה כמו מה שהוא שאל, הוא אמר, אני מוכן לקבל שזה אחד, אבל זה אחד רק מהצד של האחדות. ואני אומר לו, שגם מהצד של הנפרדות זה אחד. זאת אומרת שבשכל של הנפרדות אתה יכול להבין שזה כלום. יש לנו שכל ואין שכל. באין שכל זה אחד, אבל אני רוצה שתבין שגם בשכל זה אחד. אני רוצה שתבין שבתוך חוויית נפרדות לא תוכל להרגיש רגש מוגדר. יש אדם שיגיד, אני יודעת שבמהות זה אחד, אבל בנפרדות, בפועל, אני מרגיש שאני קיים, המהות זה שם אבל אני עדיין חש קיים. מה הרעיון כאן, שאני רוצה שבתוך חוויית הנפרדות שלך אתה תחווה את האחדות. מה זה למעשה נפרדות? נפרדות זה להגדיר ולהפריד. אני רוצה שבתוך חוויית ההגדרות השכליות שלך, אתה תצליח לראות שאתה לא חושב על שום דבר. ... כלום. אני רוצה שברגש המוגדר שלך אתה תחווה את הכלום. אני ארצה שתגדיר לי מה זה רגש, ואז אתה בנפרדות שלך תראה שזה כלום. שאלה: איך מתבוננים לתוך הרגשות? אליעד: מאוד פשוט, על ידי ששואלים, מה אני מרגישה? מה ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?