ובו יתבאר, כי יש בעולם שלנו שתי נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אין שום תשובה לשום שאלה בעולם, ואין שום פיתרון לשום בעיה בעולם. ומצד שני, יש נקודת מבט נוספת, שבה, אין שום שאלה בעולם כלל ואין שום בעיה בעולם כלל.
והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר את מה שהוא שונה ממנו. ומנקודת המבט הזו, אין שום פיתרון מלא לשום בעיה בעולם. כי כל פתרון באשר הוא, הוא חסר את כל שאר היתרונות, שיש בכל שאר הפתרונות האפשריים, ששונים ממנו. ובכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו, ולכן לעולם, אין שום פיתרון מושלם.
ונחדד, כי גם מנקודת המבט הזו, יש פיתרון חלקי לכל דבר, אך אין פיתרון מושלם לשום דבר. כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון חלקי הוא טוב, מנקודת המבט הזו, יכול להיות פיתרון, שיהיה טוב באופן חלקי, גם אם לא באופן מושלם. אבל פיתרון מושלם, לעולם לא יכול להיות. משום ששום דבר בעולם אינו מושלם.
ונחדד עוד, כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון שאינו מושלם, גם הוא טוב (בשלמות?), הרי שמנקודת המבט הזו, גם אין שום בעיה מושלמת כלל. כי אם האדם לא מחפש את השלמות, הרי שזה אומר, שמנקודת מבט מסוימת, כל המצבים טובים באותה המידה. כי כאשר אין נקודת ייחוס של שלמות, הרי שהכל טוב באותה המידה.
ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ניתן לשאול עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם לא יודע. וכל ידיעה, מכילה בתוכה, את אי ידיעת מה ששונה ממנה. ולכן, בכל ידיעה, יש חיסרון. ולכן, שום ידיעה אינה שלמה.
כגון לדוגמא, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט שבה יש הפרדה בין סיבה לבין תוצאה, הרי שתמיד על כל סיבה יהיה ניתן לשאול, איזו סיבה קדמה לאותה הסיבה הראשונה. וניתן להמשיך לשאול את השאלה הזאת, עד אין סוף, ולכן אין שום אפשרות למצוא תשובה לשאלה, של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיו"ב.
וכל זמן שהאדם מפריד בין דבר להיפוכו, הוא מפריד בין טוב לבין רע. ובכל דבר, יש גם טוב וגם רע כלשהם. ולכן, תמיד האדם יחפש את הדבר הטוב יותר. כי תמיד יש חיסרון כלשהו, בכל דבר. ולכן, תמיד יש רע בכל דבר, ולכן תמיד יש טוב יותר, ולכן, לעולם האדם לא יכול להשיג את השלמות.
והרעיון הוא, שבשכל האנושי הרגיל, שמפריד בין דבר לבין היפוכו, בשכל האנושי הזה, אין שום שלמות לשום דבר, ולעולם האדם לא יוכל למלא את החיסרון שלו בשלמות, אלא רק באופן חלקי בלבד, שתמיד יהיו בו חסרונות. ושאם האדם רוצה את השלמות, ומשתמש בשכל שמפריד בין דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת.
אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, הוא מגיע לאי הידיעה, דהיינו, שהאדם לא יודע להבדיל בין דבר להיפוכו, שאז האדם יודע שהכל אחד. ומנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין דבר לבין היפוכו.
וכאשר אין הבדל בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע יותר מאשר ידיעה אחת, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע שום דבר מוגדר...
והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר את מה שהוא שונה ממנו. ומנקודת המבט הזו, אין שום פיתרון מלא לשום בעיה בעולם. כי כל פתרון באשר הוא, הוא חסר את כל שאר היתרונות, שיש בכל שאר הפתרונות האפשריים, ששונים ממנו. ובכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו, ולכן לעולם, אין שום פיתרון מושלם.
ונחדד, כי גם מנקודת המבט הזו, יש פיתרון חלקי לכל דבר, אך אין פיתרון מושלם לשום דבר. כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון חלקי הוא טוב, מנקודת המבט הזו, יכול להיות פיתרון, שיהיה טוב באופן חלקי, גם אם לא באופן מושלם. אבל פיתרון מושלם, לעולם לא יכול להיות. משום ששום דבר בעולם אינו מושלם.
ונחדד עוד, כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון שאינו מושלם, גם הוא טוב (בשלמות?), הרי שמנקודת המבט הזו, גם אין שום בעיה מושלמת כלל. כי אם האדם לא מחפש את השלמות, הרי שזה אומר, שמנקודת מבט מסוימת, כל המצבים טובים באותה המידה. כי כאשר אין נקודת ייחוס של שלמות, הרי שהכל טוב באותה המידה.
ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ניתן לשאול עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם לא יודע. וכל ידיעה, מכילה בתוכה, את אי ידיעת מה ששונה ממנה. ולכן, בכל ידיעה, יש חיסרון. ולכן, שום ידיעה אינה שלמה.
כגון לדוגמא, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט שבה יש הפרדה בין סיבה לבין תוצאה, הרי שתמיד על כל סיבה יהיה ניתן לשאול, איזו סיבה קדמה לאותה הסיבה הראשונה. וניתן להמשיך לשאול את השאלה הזאת, עד אין סוף, ולכן אין שום אפשרות למצוא תשובה לשאלה, של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיו"ב.
וכל זמן שהאדם מפריד בין דבר להיפוכו, הוא מפריד בין טוב לבין רע. ובכל דבר, יש גם טוב וגם רע כלשהם. ולכן, תמיד האדם יחפש את הדבר הטוב יותר. כי תמיד יש חיסרון כלשהו, בכל דבר. ולכן, תמיד יש רע בכל דבר, ולכן תמיד יש טוב יותר, ולכן, לעולם האדם לא יכול להשיג את השלמות.
והרעיון הוא, שבשכל האנושי הרגיל, שמפריד בין דבר לבין היפוכו, בשכל האנושי הזה, אין שום שלמות לשום דבר, ולעולם האדם לא יוכל למלא את החיסרון שלו בשלמות, אלא רק באופן חלקי בלבד, שתמיד יהיו בו חסרונות. ושאם האדם רוצה את השלמות, ומשתמש בשכל שמפריד בין דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת.
אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, הוא מגיע לאי הידיעה, דהיינו, שהאדם לא יודע להבדיל בין דבר להיפוכו, שאז האדם יודע שהכל אחד. ומנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין דבר לבין היפוכו.
וכאשר אין הבדל בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע יותר מאשר ידיעה אחת, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע שום דבר מוגדר...
050-3331-331