האם באמת קרה נס פך השמן בחנוכה?

בהרצאה זו אליעד כהן דן בנושא נס פך השמן, אירוע מפורסם המוזכר ביהדות בהקשר לחג החנוכה. אליעד מתחיל בסיפור עצמו, המסופר במסורת היהודית, שלפיו היה בבית המקדש פך שמן קטן שהספיק ליום אחד בלבד, ובאופן ניסי השמן הספיק לשמונה ימים שלמים. הוא מנתח את הסיפור בצורה שיטתית ומפורטת, בוחן האם מבחינה לוגית ופיזיקלית הסיפור הזה יכול היה להתרחש.

האם נס פך השמן הגיוני על פי חוקי הטבע?

אליעד מסביר שכדי להבין האם הסיפור ייתכן או לא, יש תחילה להגדיר במדויק מה אירע: היה פך שמן במקום מסוים, עם כמות מסוימת של שמן שהייתה אמורה להספיק ליום אחד. בכל יום באופן רגיל, הפתילה במנורה דולקת והשמן יורד בקצב מסוים עד שהוא נגמר בסוף היום. לפי הסיפור, הפעם התרחש אירוע מיוחד שבו אותה כמות שמן, באותם תנאים בדיוק, הספיקה להרבה יותר זמן.

אליעד מדגיש את חשיבות הבהרת הפרטים המדויקים של הסיפור לפני שקובעים אם הנס הגיוני או לא. הוא מדגיש שוב ושוב שהקביעה האם אירוע הוא אפשרי או בלתי אפשרי תלויה קודם כל בהגדרה המדויקת של תנאי האירוע.

האם חוקי הפיזיקה מאפשרים את נס חנוכה?

אליעד כהן מעלה את הטענה המרכזית שבטבע, בפיזיקה, אין "חריגות" מחוקי הטבע. אם אירוע מתרחש תחת תנאים זהים לחלוטין, הוא יקרה תמיד באותו אופן בדיוק. למשל, אם זורקים אבן באוויר, אפשר לחשב בדיוק איפה ומתי היא תיפול. הוא מדגיש שלא תיתכן חריגה כמו שאש פתאום לא תשרוף או שחפץ לא ייפול כשעוזבים אותו. החוקים הפיזיקליים קבועים ואין בהם סטייה.

עם זאת, הוא מבהיר שיש מצבים שבהם נדמה שיש "סטייה" בגלל שהתנאים הסביבתיים השתנו במעט, ולכן חשוב להגדיר בדיוק את התנאים של האירוע המדובר. אם התנאים היו בדיוק זהים בכל פרט קטן, באופן מוחלט, אז בוודאי שהתוצאה חייבת להיות זהה. ואם בכל זאת קרה משהו אחר, זה אומר שמשהו כן השתנה בתנאים, גם אם איננו מודעים לכך.

אליעד מסביר זאת בעזרת דוגמה מעולם היומיום: אם נוסעים במכונית במהירות 100 קמ"ש, לא ייתכן שפתאום ללא סיבה המכונית תיסע במהירות של 200 קמ"ש. זה לא יקרה לעולם, כי יש חוקיות בעולם הפיזיקלי. כך גם במקרה השמן. אם השמן הספיק ליום אחד בכל מצב רגיל, לא יכול להיות שבאותם תנאים בדיוק, הוא פתאום יספיק ליותר ימים.

האם יכולים להתרחש אירועים אקראיים בטבע?

אליעד כהן ממשיך להסביר שצריך להבחין בין אירועים סיבתיים ואירועים אקראיים. הוא מבהיר כי אם תהליך הוא סיבתי, אז תמיד תהיה לו סיבה מסוימת, ואין אפשרות שמשהו יתרחש בצורה אקראית ללא סיבה. אם לדוגמה התהליך של שריפת השמן הוא סיבתי, אז אין אפשרות ששמן יישרף לאט יותר או לא ייגמר אלא אם כן היה שינוי בתנאים (כגון טמפרטורה, איכות השמן או גורמים אחרים).

הוא מוסיף דוגמה: אם מישהו אומר את המילה "שלום" בדיוק ברגע מסוים, האם זה אקראי או סיבתי? אליעד אומר שצריך להחליט אם מדובר באירוע שיש לו סיבה, ואם הוא סיבתי, אז בהינתן אותם תנאים בדיוק הוא יחזור על עצמו באותו אופן.

האם יש סתירות בחוקי הפיזיקה?

אליעד כהן מתייחס לנושא שחוקי הפיזיקה יכולים להשתדרג ולהתפתח, אך מסביר כי אף פעם חוק חדש אינו סותר את הקודם, אלא הוא רק כולל בתוכו הבנה נוספת ורחבה יותר. אין בפיזיקה מצב שבו חוק אחד סותר באופן מלא חוק אחר באותו הזמן ובאותם התנאים. כאשר נדמה לנו שיש סתירה, זה פשוט מפני שאנו מתייחסים למציאות בממדים...