...עלי לקחת? הדוגמה הזו מדגימה עד כמה אנשים התרגלו לחשוב שפרקטיקה פירושה בהכרח לעשות משהו פיזי, במקום להבין שייתכן שכלל לא צריך לעשות דבר. מהי פרקטיקה חיובית, ומה הופך אותה לנכונה? אליעד כהן מגדיר פרקטיקה חיובית כפרקטיקה ממוקדת - תכלית, כזו שבה האדם שואל את עצמו תמיד את השאלה: האם הדבר הזה שאני עושה או מתכוון לעשות יביא אותי למטרה הסופית שלי, שהיא להרגיש מאושר ולהיות שלם עם עצמי? לדעת אליעד, כל אדם צריך לעצור לפני שהוא עושה משהו ולשאול את עצמו מהי הסיבה שבגללה הוא רוצה לעשות זאת. אם הוא יבחן את עצמו...
...שלהם. רוב האנשים עסוקים בשאלות כמו איך להשיג כסף?, איך למצוא זוגיות?, איפה לגור?, אך לא עוצרים לשאול את עצמם שאלות בסיסיות ומהותיות כמו: למה כל כך חשוב לי לאהוב את עצמי? מדוע לשנוא את עצמי גורם לי להרגיש רע? חוסר השאלות הללו נובע מתכנות עמוק שבו האדם רודף אחרי מטרות חיצוניות מבלי להבין את הסיבות הבסיסיות לרצונות שלו. כיצד משתחררים מהתפיסה שיש טוב ורע מוחלטים? אליעד כהן מציע להבין שהתפיסות שלנו לגבי טוב ורע אינן מוחלטות. כשאדם מבין שתפיסותיו הן אפשריות בלבד ולא מחויבות המציאות, הוא משתחרר מהשעבוד...
...לו. לדוגמה, נניח במקרה הנל שמנהל המכירות מאשים את מנהל השיווק וכיוב, בכך שאין מכירות, עלינו למדוד את מנהל המכירות, האם הוא עושה את תפקידו כמנהל מכירות בצורה אופטימאלית? שאינה קשורה לתוצאות של תהליך המכירה. ואיך למדוד את מנהל המכירות, האם הוא עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר? תשובה: עלינו להתבונן בפעולות שעושה איש המכירות במסגרת תפקידו כאיש מכירות, מהרגע שהליד נכנס לארגון ועד הרגע שיש או שאין עסקה עם הלקוח ועלינו לחלק את התהליך הזה לחלקים. ולהתבונן בכל חלק בפני עצמו ולנסות להבין, האם לדעתנו או לדעת...
...האם אכן מדובר באמונה טפלה או לא. אחד מהם טוען בתוקף שמדובר בשטויות, בעוד השני מחליט לבדוק את העיקרון בעצמו. הוא מבקש משאלה אחרת - לקבל עבודה מסוימת, שבמקרה בדיוק התגשמה בעקבות אירועים אחרים שהתרחשו בכפר. בעקבות זאת, מתחילה תופעה שבה הדרדסים משוכנעים שהאבן אכן מגשימה משאלות. איך התפתח סיפור האמונה הטפלה בין הדרדסים? הסיפור מסתבך כאשר דרדס אבא מתלכלך לו הכובע, והוא הולך לדרדס חייט כדי שיסדר לו אותו. באותו הזמן הוא אמור ללכת עם משקפת כדי לצפות בהתפרצות הר געש יחד עם קוסם. במקביל, הצפרדע של גרגמל, שנוצרה...
...פחות עם דמות הקורבן, נשאל יותר שאלות ונתבונן במצבים בעיניים ביקורתיות, כך נוכל להתקדם, להיות יותר בשליטה ולהפוך את חיינו לטובים יותר. לקיחת אחריות דמות הקורבן אמפתיה בטיפול האמת מול קורבנות מדומים הסכנה בהזדהות אוטומטית לקיחת אחריות על החיים שלך: איך לזהות את מידת האחריות שלך? השאלה המרכזית היא: עד כמה אתה לוקח אחריות על חייך, ועד כמה אתה מסיר מעצמך אחריות? כיצד ניתן לדעת זאת? ישנן דרכים שונות לבחון זאת, ואחת מהן נוגעת לתגובתך כאשר אתה שומע על אדם שעבר חוויה קשה - אונס, גניבה, רמאות, שוד או כל פגיעה...
...דומה לכל שאר התהליכים המחזוריים בטבע. האם יש משמעות לחיים אחרי המוות או לעולם הבא? אליעד מציין בקצרה שהרבה אנשים משתמשים בשאלה אם נולדים, למה מתים? כהוכחה או בסיס לתיאוריות על משמעות החיים, גלגולי נשמות, או קיומו של עולם הבא וגן עדן. לטענתו, מדובר באמת חלקית או בשקר חלקי בלבד, ולא נכנס לפירוט נוסף בנושא זה. המיקוד שלו הוא בהבהרה שהשאלה עצמה מוטעית, כיוון שהיא אינה מכירה בטבע המחזורי של המציאות. מהי המסקנה המרכזית לגבי המחזוריות של חיים ומוות? המסקנה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שיש לראות את החיים...
.../ שמירת מתח שריר / Time Under Tension] אז בעיקרון, כאשר אתה מבצע חזרה בטווח תנועה מלא, אז אם אתה בשלב כלשהו, נועל את המפרקים שלך, הרי שבעצם השרירים שלך נחים. ואם אתה רוצה שהשרירים שלך לא ינוחו, אז עליך להשתדל כל הזמן לשמור על מתח בשריר, ולא לתת לעומס ליפול על המפרקים. וזה בלי קשר לשיקול של זה שאתה לא רוצה להעמיס על המפרקים. יחד עם זאת, גם אם אתה לא נועל את המפרקים שלך, הרי שיש מצב שאתה בעצם נח, תוך כדי התנועה שאתה מבצע. כיצד? משום שכפי שהסברתי, החלק הכי קשה בטווח התנועה, הוא כאשר זווית היישום היא...
...בעזרת הנתונים שיש לנו. אם יש עשר דרכים להוכיח זווית ישרה באמצעות מלבן, ורק דרך אחת דרך צורה אחרת, נעדיף לחפש הוכחות של מלבן כי הסיכוי גדול יותר שנמצא במהירות את הפתרון. האם תמיד הנתונים קשורים לפתרון הסופי? אליעד מסביר כי לא כל נתון בהכרח מועיל באופן ישיר, אבל בדרך כלל 99% מהנתונים ניתנים כדי לסייע בפתרון הבעיה. כשיש נתון שלא ברור כיצד הוא קשור לפתרון, צריך לשאול איך אני יכול לנצל את הנתון הזה?. אם לא מוצאים קשר ישיר, זה לא אומר שאין קשר - אלא רק שאנחנו צריכים לבדוק עוד דרכים עקיפות לחבר אותו לבעיה...
...הופעה חיצונית או הצלחה חברתית. אליעד מסביר כי הרצון להיות יותר מאחרים הוא מחשבה נפוצה מאוד, אך הוא גם מציג אותה כמשהו שאינו בהכרח טבעי או הכרחי. האם נולדים עם הרצון להיות יותר טוב מאחרים? אליעד מציין כי תינוק שנולד אינו מגיע לעולם עם השוואות לאחרים. התינוק אינו מוטרד אם למישהו אחר יש יותר אוכל או אם הוא נראה טוב יותר. הדבר היחיד שחשוב לתינוק הוא לספק את צרכיו שלו, כמו לאכול כשהוא רעב ולישון כשהוא עייף. מכאן, שההשוואה לאחרים והרצון להיות טוב יותר מהם אינם רצונות טבעיים אלא תוצאה של שטיפת מוח חברתית...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? אולי אנחנו במטריקס? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע בעולם? מי ברא את אלוהים? איך להיות מאושר? האם יש או אין אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם באמת הכל לטובה? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להצלחה, מאמן אישי קריירה, ייעוץ אישי בתחום ניתוח מחשבה לא הגיונית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331