מה ההבדל בין להבדיל בין "יש ואין" לבין "יש או אין"?

אליעד כהן פותח את ההרצאה בנושא ניתוח מילולי והסבר על מושגים כמו "יש ואין", "אהבה ושנאה", וכיצד מתבצעת ההבדלה בין מושגים. לדבריו, המשפטים "להבדיל בין יש ואין" ו"להבדיל בין יש או אין" נראים דומים מאוד, אך למעשה קיים ביניהם הבדל משמעותי.

כאשר אדם מבדיל בין "יש ואין", המשמעות היא שהוא מראש מניח שישנם שני מצבים אפשריים: מצב של "יש" ומצב של "אין". כדי להבדיל ביניהם הוא חייב לבדוק, הוא צריך לשאול את עצמו האם קיים דבר כלשהו או שאינו קיים. לדוגמה, כאשר אדם נכנס לחדר והוא רוצה לדעת אם יש שם קיר או לא, הוא מבצע פעולה של בדיקה שמבוססת על ההנחה שאחד משני המצבים הללו חייב להיות נכון - או שיש שם קיר, או שאין שם קיר.

לעומת זאת, כאשר האדם אומר שהוא מבדיל בין "יש או אין", הוא למעשה שואל אם בכלל קיימת אפשרות כזו של מצב "יש" או מצב "אין". ההבדל הדק כאן הוא שבמקרה הזה האדם עדיין לא יודע אם קיימת אפשרות כזו בכלל, ולכן הוא צריך לבצע פעולת בדיקה ראשונית. לדוגמה, אם אדם שואל אם אפשר בכלל לקום או לא - הוא לא מבדיל רק בין שני מצבים, אלא קודם כל שואל האם בכלל קיימים שני מצבים אפשריים או לא.

אליעד נותן דוגמאות שונות להבהרת הרעיון: אדם שקם בבוקר ושואל את עצמו "האם אני יכול לקום?" - תחילה הוא מניח שיש שתי אפשרויות ("כן" או "לא"), ורק אחר כך הוא יכול לבדוק בפועל מה מתרחש במציאות - למשל, האם הרצפה קיימת מתחתיו או שיש רעידת אדמה שמונעת ממנו לקום.

מה הקשר בין הבדלה לבין אהבה אינסופית ושנאה אינסופית?

אליעד כהן מסביר כיצד הנושא של הבדלה בין יש ואין מתחבר למושגים של אהבה ושנאה אינסופיים. הוא שואל: האם מי שאוהב ללא תנאים מבדיל בין יש ואין? התשובה המורכבת שניתנת על כך היא שמי שאוהב או שונא עד הסוף, לא מבדיל בין "יש ואין" כתנאי לאהבתו או לשנאתו. כלומר, אדם שאוהב ללא תנאים אינו עושה את אהבתו למותנית במציאות של יש או אין. הוא אוהב ללא קשר למציאות חיצונית, ולכן לא משנה לו אם האדם או הדבר שהוא אוהב נמצא במצב של "יש" או "אין".

אליעד נותן דוגמה לכך: אם אדם אוהב עד הסוף, אהבתו אינה תלויה בשאלה אם יורד גשם או לא יורד גשם. האהבה שלו קיימת בכל מצב, ללא שום תנאי, ולכן למעשה לא קיימת אצלו הבדלה בין המצב שבו יש גשם לבין המצב שאין גשם. מבחינתו שני המצבים שווים, ולכן הוא גם לא מבצע שום פעולה של בדיקה או הפרדה ביניהם. גם אם הוא יודע שקיימת אפשרות של "יש" או "אין" גשם, זה לא משפיע על אהבתו - הוא פשוט אוהב תמיד.

לעומת זאת, אדם ששונא עד הסוף - שנאה ללא תנאים - נמצא במצב דומה אך הפוך. גם בשנאה אינסופית, השנאה לא תלויה במצב של יש או אין. מי ששונא עד הסוף, שונא ללא קשר לתנאים. הוא אינו בודק אם האדם או הדבר שהוא שונא אכן קיים או לא קיים, ואינו מציב שום תנאי לשנאה שלו.

מהי משמעות הביטוי "אהבה עד הסוף" ו"שנאה עד הסוף"?

אליעד מבהיר שביטויים אלו של "אהבה עד הסוף" ו"שנאה עד הסוף" מתארים מצב שבו האדם מרגיש את האהבה או השנאה בעוצמה אינסופית, ללא שום תנאי או הגבלה. "אהבה עד הסוף" משמעותה שהאדם לא חווה אפילו טיפה אחת של חיסרון או שנאה, הכל כרצונו, ואין שום דבר שמפריע לו או יוצר בו התנגדות. לכן, אם יש בו אפילו טיפת שנאה, האהבה שלו לא יכולה להיקרא אינסופית או ללא תנאים באמת.

לעומת זאת, אדם ששונא עד הסוף חווה את אותו הדבר בדיוק, רק באופן הפוך: אין בו אפילו טיפה של אהבה או של השלמה עם הדבר שהוא שונא. כל רצונו הוא שלא יהיה הדבר הזה, והוא פועל כדי להשמיד או להעלים אותו לחלוטין.

מדוע אדם שאוהב הכל אינו יכול לבצע שום פעולה...