נייטרליות זה טוב או רע, אחדות ההפכים, מהו מצב נייטרלי? האם יש מצב בלי טוב ובלי רע? לא משנה האם זה טוב או רע, חופש, חזרה בתשובה, מה הטעם בחיים? להטיל ספק ברע, הערכה עצמית, להילחם ברע, לחזק את הטוב האם קיים מצב נייטרלי ללא טוב וללא רע? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את המושג של נייטרליות ואת משמעות המצב שבו לכאורה אין טוב ואין רע. אליעד מתאר כי מצב נייטרלי איננו באמת חוסר מוחלט של טוב ורע, אלא מצב שבו הכוחות של הטוב והרע מאזנים זה את זה באופן ... מושכים חבל בכוח זהה, החבל נשאר במקום לא כי אין כוח, אלא כי שני הכוחות שווים. לכן, גם במצב נייטרלי יש טוב ויש רע, אך שניהם קיימים בצורה מאוזנת. הוא מוסיף שהנייטרליות יכולה להתפרש באופן שונה מפרספקטיבות שונות: מנקודת מבט אחת, הנייטרליות היא מצב של לא משנה - כלומר, האדם מרגיש שלא אכפת לו. אולם מנקודת מבט אחרת, גם לא אכפת ... לא באמת מייצרת מצב חדש של טוב אמיתי, אלא מצב של טוב יחסי. מה הקשר בין הערכה עצמית לבין נייטרליות? אליעד כהן מתייחס לשאלת הערכה העצמית ומציג את הרעיון שהצורך להעריך את עצמך לחיוב נובע מכך שאתה מרגיש מלכתחילה ... הבעיה. לכן, ההמלצה שלו היא לא לנסות באופן מאולץ לאהוב או לשנוא את עצמך, אלא לנסות להגיע למצב של נייטרליות, של כלום, שבו אתה לא בעד ולא נגד עצמך באופן מוחלט. מה ההבדל בין נייטרליות אמיתית לבין לא אכפת לי? אליעד מבחין בין נייטרליות אמיתית לבין נייטרליות מדומה, שבה האדם אומר לא אכפת לי אבל בפועל עדיין נמצא בתוך שיפוט פנימי. הוא מסביר שהחוויה של נייטרליות אמיתית היא חוויה שבה האדם באמת לא יודע - מצב של היעלמות מוחלטת של תחושת האני. מצב כזה אינו ... עדיין מרגיש שזה משנה לו - משום שהאמירה לא משנה לי כבר טומנת בתוכה השוואה ושיפוט. אליעד מדגיש כי נייטרליות אמיתית מתרחשת רק כשאין אפילו את ההכרה שזה לא משנה. למה אנשים מרגישים רע בחיים? אליעד מנתח את השאלה ... באופן מוחלט, וכך להגיע למצב של חופש אמיתי שבו האדם אינו תלוי בשום תחושה או הערכה. האם יש מצב נייטרלי ללא טוב ורע? מהי נייטרליות אמיתית? כיצד להטיל ספק בטוב וברע? איך להגיע למצב של חופש מוחלט? למה קשה לאנשים להעריך את עצמם? מה ...

אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ... שאלה בצורה שעשויה להנחות את המרואיין לכיוון מסוים, הוא עשוי להיתפס כאדם לא אובייקטיבי. בהמשך, אליעד בוחן את המושג נייטרליות ומסביר כי קיימת בעיה בכך שאי אפשר באמת להיות נייטרלי כאשר אנו מתמקדים בצד אחד של נושא מסוים. כך לדוגמה, אם שני אנשים מציגים דעות שונות, אחד יכול להגיד ... זה לא נכון, וכאשר אדם עומד בצד אחד הוא לא באמת רואה את כל התמונה. השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו. בנוגע למושג שיפוטיות, אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את ... עבורנו. כך, כל הבחירה שלנו מה לכלול ומה להשמיט היא בעצם גם סוג של סובייקטיביות. האם יש אפשרות להיות נייטרלי באמת? אליעד טוען שאין דבר כזה נייטרליות מוחלטת. כל מצב שבו אדם מייצג את עמדתו של צד אחד או חושב על נושא מסוים, הוא למעשה מציב את עצמו בעמדה יחסית לאותו נושא, ולכן הוא לא באמת נייטרלי. אפילו אם אדם מנסה להיות נייטרלי, הוא תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא ... לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ניסיונותינו להבין את האובייקטיביות הם תמיד תלויות בהבנתנו את המושג נייטרליות. כאשר אנחנו שואלים אם אנחנו יכולים להיות נייטרליים, התשובה היא לא, משום שכל אדם במציאות חווה את העולם דרך פילטרים של חוויותיו, תחושותיו והבנתו האישית של מה נכון ומה לא. מהן הבעיות בהבנת מושגי אובייקטיביות ונייטרליות? אליעד מדבר על איך אנחנו לא יכולים להבין את מושגי האובייקטיביות והנייטרליות באופן מוחלט, כי כל אחד מפרש אותם באופן שונה בהתאם לנקודת המבט האישית שלו. הוא מסביר שזה גורם לקונפליקטים ... בנוגע לאמת כלשהי, כל אחד מהם יכול להאמין שהוא מחזיק בהבנה הנכונה של המציאות, מה שלמעשה לא מאפשר מקום לנייטרליות. כל צד יחשוב שהצד השני לא אובייקטיבי, ומכאן מתחיל המאבק על הגדרת המציאות והאמת. מה זה אובייקטיביות? האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים?

נייטרליות, דעות קדומות, אמונות, חשיבה נייטרלית, אינטרסים אישיים, להיות נייטרלי, אובייקטיביות ובו יתבאר, מהי נייטרליות? ומהי חשיבה נייטרלית? האם באמת יש אפשרות לחשוב בצורה נייטרלית לגמרי? מה היתרונות ומה החסרונות של שיפוטיות נייטרלית? כיצד להיות נייטרלי? והאם כדאי להיות רק נייטרלי? ונייטרלי פירושו, שהוא אינו נוטה לצד כלשהו בגלל אינטרס אישי. אלא הוא שופט את הדברים ומתבונן בדברים, מנקודת מבט שאינה ... פרות קדושות וכיוב. אלא נקודת מבט, שרואה את הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעה אישית וכולי. וזאת נקראת חשיבה נייטרלית, חשיבה שהיא בלי נגיעות אישיות ובלי אינטרס אישי. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה, רצוי שתהיה לאדם חשיבה נייטרלית. כי חשיבה נייטרלית, לא מסתירה מהאדם מידע, שהאינטרס האישי של האדם, מסתיר אותו ממנו. כי מי שיש לו אינטרסים אישיים, הרבה פעמים ... לא רואה את כל התמונה המלאה, בגלל ניגוד אינטרסים שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמה שופט בבית משפט. שהוא אמור לשפוט בצורה נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול להיות נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות ... כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם. וכמו כן, בנקודת מבט נייטרלית לגמרי, אין שום אינטרס אישי. וכאשר אין שום אינטרס אישי, ממילא גם אין שום אפשרות לקבל תועלת אישית בצורה כלשהי. כי כאשר אין אינטרס אישי כלשהו, ממילא, זה שהוא חושב בצורה נייטרלית, זה לא יכול לעזור לו בשום צורה. כי הרי אין לו שום אינטרס כלשהו. וכדי שתוכל לצמוח לאדם תועלת ... לשם כך האדם צריך להיות עם אינטרס אישי כלשהו. וכאשר יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ובסיכומו של דבר, האדם יכול להיות נייטרלי לגמרי. אבל, כאשר האדם יהיה נייטרלי לגמרי, ממילא כבר לא יהיה לו שום אינטרס אישי. ואז ממילא הוא כבר יהיה מחוץ למשחק של הטוב והרע ... טוב ורע, ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... רע, האדם לא חווה טוב כפי שהוא חושב. התחושה הזאת אינה תחושה נעימה או טובה במיוחד, אלא מצב של נייטרליות מוחלטת. במצב הזה, אין חשיבות או משמעות לשום תחושה ספציפית, לא טובה ולא רעה, אלא רק עצם הקיום עצמו, ... אם האדם חווה חרדה והוא הגיע למצב של אחדות מוחלטת, החרדה עצמה לא נתפסת אצלו כמשהו רע אלא כחוויה נייטרלית לחלוטין. מה המשמעות של אהבה ללא סיבה לפי אליעד? אליעד מדבר על אהבה ללא סיבה ומבהיר שזה לא אפשרי ... הוא כבר לא נמצא תחת הצורך להיות אוהב או שונא, והחוויה של הרגשות משתנה. החוויה של הרגש הופכת למשהו נייטרלי, לא חיובי ולא שלילי, אלא פשוט חוויה קיומית. מהי המשמעות של סם החיים וסם המוות? אליעד מתייחס למונח הידוע סם חיים וסם מוות, ומסביר שזה מצב שבו האדם יכול להגיע למקום נייטרלי. למשל, אם נאמר לאדם להשיג תחושה מסוימת בלי להיות תלוי בשום דבר, המשמעות היא להגיע למצב של נייטרליות מוחלטת, שבו אין תלות בשום דבר וגם אין צורך באף תחושה. במצב כזה, לא משנה לאדם אם הוא מרגיש ... מאוד ואומר שזו אפשרות לגיטימית, כל עוד האדם מודע לכך שזהו רצון חלקי ונפרד, ושהוא לא חייב להגיע למצב נייטרלי. כל עוד האדם מודע לזה שהוא בוחר בחוויה מסוימת - זה לגיטימי וטוב באותה מידה כמו לבחור בנייטרליות מוחלטת. מה קורה אם האדם מוצא סתירות פנימיות בין רגשותיו? אליעד מתייחס לנושא של סתירות פנימיות בין רגשות ומבהיר ...

... וגם חסרונות, ולכן בתת המודע של האדם, האדם מרגיש תמיד גם טוב בעוצמה כלשהי וגם רע בעוצמה כלשהי (וגם נייטרליות בצורה כלשהי). ועוד נוסיף, כי האדם יכול להרגיש טוב, רק כאשר הוא יודע גם מהי תחושה של רע. כי ... גורם לו להרגיש, גם טוב וגם רע ברמה כלשהי ובעוצמה כלשהי. ולכן, תמיד יש גם אהבה וגם שנאה וגם נייטרליות בצורה כלשהי ובעוצמה כלשהי. ועוד נחדד: כי אהבה, היא תמיד עם תנאים. והתנאי הוא, שהדבר גורם לאדם להרגיש טוב. ... לו גם נקודת מבט שרואה את היתרונות שיש בכל דבר, ותמיד יש גם נקודת מבט, שמסתכלת על הדברים בצורה נייטרלית. ולכן, מנקודת מבט מסוימת, האדם תמיד אוהב כל דבר בלי שום תנאי. דהיינו, מנקודת המבט שכל דבר גורם לאדם ...

... ביחס למציאות: התנגדות למציאות: מצב שבו אדם אינו רוצה את מה שקורה, מתנגד לכך, ולכן סובל. קבלת המציאות: מצב נייטרלי שבו אין התנגדות, אך גם אין העדפה. האדם אינו אוהב ואינו שונא, אלא פשוט מכיר במה שקורה. במצב כזה ... האדם מעוניין, רוצה, ואוהב את מה שקורה. אם האדם שונא את מה שקורה, הוא בהכרח ירגיש רע. אם הוא נייטרלי כלפי מה שקורה, לא ירגיש רע אך גם לא ירגיש טוב. כדי להרגיש טוב באמת, האדם חייב לאהוב את ... האם אפשר להרגיש טוב בלי לאהוב את המציאות? ניתן להימנע מהרגשה רעה גם בלי לאהוב את המציאות, וזאת באמצעות נייטרליות - לא לאהוב ולא לשנוא. במצב כזה האדם לא ירגיש רע אבל גם לא ירגיש טוב. כלומר, המצב הנייטרלי טוב למי שרוצה רק להפסיק לסבול. אך מי שרוצה להרגיש אושר ושמחה, חייב לפתח את הרצון וההעדפה למה שקורה, ... לא לסבול או להרגיש טוב ואושר? אם המטרה היא רק לא לסבול, אין צורך באהבת המציאות - מספיק מצב נייטרלי. אם המטרה היא להרגיש טוב ואושר - חייבים לפתח אהבה ורצון למה שקורה, כלומר, לאהוב את המציאות כפי שהיא. ... טובה? כדי להרגיש טוב, צריך לאהוב את המציאות. אם אדם שונא את המציאות, בהכרח ירגיש רע ממנה. אם הוא נייטרלי - הוא לא ירגיש רע, אך גם לא ירגיש טוב. לכן, כדי להרגיש טוב, יש צורך לאהוב את מה ... להרגיש טוב גם בלי לאהוב את המציאות? יש אפשרות לא להרגיש רע מבלי לאהוב את המציאות, וזאת על ידי נייטרליות - לאהוב ולא לשנוא. כלומר, אם המטרה היא רק להפסיק להרגיש רע, אפשר פשוט לא לשפוט את המציאות ולאהוב ... לי שאני לא ארגיש רע אז אני אומר לך תקשיב אתה לא צריך לאהוב אתה לא צריך לשנוא, תהיה נייטרלי, אם בן אדם אומר אני לא רוצה להרגיש רע אז אל תאהב אל תשנא אתה לא מרגיש רע אבל ...

... אליעד כהן, מדובר בשני דברים שונים לגמרי. להרגיש טוב זו תחושה חיובית אקטיבית, בעוד שלא להרגיש רע היא תחושה נייטרלית פסיבית. למשל, אם אדם נמצא בסבל בגלל שאיבד את הארנק שלו, קיימות בפניו שתי אפשרויות: אחת היא לנסות לחשוב ... האדם צריך לחייב מחשבה חיובית ספציפית, בעוד שבשביל להפסיק להרגיש רע, מספיק רק להטיל ספק באמונות השליליות ולהגיע למצב נייטרלי. מה ההבדל בין טוב, רע ולא משנה? אליעד מסביר את ההבדלים בין שלושה מצבים אפשריים: טוב, רע, ולא משנה (נייטרלי). אם ניקח כדוגמה שלושה אנשים המתייחסים למוות, ונרצה לחלק אותם לקבוצות, אדם אחד אומר שלמות זה רע, השני אומר ... לא טוב ולא רע באופן מוחלט ועדיין לסבול מכך. לדבריו, מצב כזה בלתי אפשרי באמת, כי אם אדם הגיע לנייטרליות מוחלטת, אז אין שום סיבה שהוא יסבול מכך. אם ישנה סבל במצב נייטרלי, זה סימן שהאדם עדיין לא הגיע לנייטרליות שלמה. האם אפשר לחשוב שתי מחשבות מנוגדות בו - זמנית? אליעד עוסק בשאלה האם המוח יכול לחשוב שתי מחשבות ... צריך לבחור האם הוא רוצה להישאר בתוך המשחק עם כל המשמעויות של טוב ורע, או לצאת ממנו לגמרי לתוך נייטרליות מוחלטת. איך להפסיק להרגיש רע? למה קשה לחשוב חיובי? מה ההבדל בין נייטרליות לאושר? איך להטיל ספק במחשבות שליליות? האם אפשר לחשוב שתי מחשבות בו זמנית? איך לבדוק הנחות יסוד? מה יותר ...

... לא אכפת לי אם אני מרגיש טוב או רע, לא יחוש יותר טוב. הוא פשוט ירגיש כלום, מצב של נייטרליות רגשית, ללא הנאה וללא סבל. הוא לא יסבול אבל גם לא יהנה. האם אפשר לרצות להרגיש רע בכוונה? הרצון ... אדם יגיד לעצמו אני רוצה להרגיש רע, הוא בעצם לא ירגיש לא רע ולא טוב, אלא שוב יגיע למצב נייטרלי לחלוטין. הוא לא יוכל באמת לסבול, משום שהסבל מגיע רק כשהמציאות מנוגדת לרצון. לדוגמה, אדם שאומר: אני רוצה לסבול ... לחלוטין מתוך המשחק של טוב ורע. הוא לא ירגיש סבל, אבל גם לא יחווה הנאה משמעותית. מצבו יהיה של נייטרליות ואדישות רגשית מוחלטת. האם קיימת דרך לחוות הנאה ללא סבל? לפי ההסבר של אליעד, אי אפשר לחוות רק את ...

... אותן לאדם. בדיוק כפי שאיראן מנסה לגרום למדינות נוספות, להילחם במדינת ישראל. ובנוסף על כל אלו, יש גם מדינות נייטרליות. שהן לא מתערבות בסכסוך שיש בין האיראנים לבין מדינת ישראל. וכך גם בתוך האדם עצמו, יש כוחות שונים שהם ...

... שבסופו של דבר יגיע האדם לנקודה שבה הוא יבין שאין באמת שום סיבה לפחד, שכן כל התוצאות וההשלכות הן נייטרליות במהותן. מה הקשר בין כנות עצמית לפחדים וחרדות? אליעד מדגיש את חשיבותה של הכנות הפנימית. כאשר האדם משקר לעצמו ...