לקבל את מה שיש, בכל דבר יש חיסרון, להכיל את המציאות, להיות נייטרלי, נפרדות מתוך אחדות
איך אפשר לדעת אם אתה באמת מקבל את מה שיש?
אליעד מסביר שכל בחירה או פעולה שאדם עושה, לעולם כרוכה בכך שהוא דוחה או אינו מקבל משהו אחר. כדוגמה, הוא מתאר מצב שבו אדם נמצא ברכב ביום חם, ומתלבט אם להדליק מזגן או לא. אם האדם מחליט להדליק את המזגן, לכאורה הוא לא מקבל את המציאות של החום הקיים ברכב. מצד שני, אם האדם בוחר שלא להדליק מזגן, הוא לא מקבל את הרצון הפנימי שלו להיפטר מהחום. מכאן עולה הנקודה, שכל בחירה תמיד כרוכה באי - קבלה של משהו אחר.
אליעד מוסיף ומחדד את הנקודה הזו בעזרת דוגמה נוספת: אדם שיושב בישיבה מזרחית, ומרגיש את הכאב ברגלו לאורך זמן. אם האדם מתבונן בכאב וממשיך לסבול, הוא לא מקבל את הרצון שלו לשנות את המציאות, ואם הוא זז ומשנה את תנוחתו, אז הוא לא מקבל את המציאות של הכאב. מכאן מגיעה התובנה שכל פעולה או החלטה שנלקחת תמיד כוללת אי - קבלה של חלק אחר מהמציאות.
למה אי אפשר באמת להכיל את כל המציאות בבת אחת?
אליעד ממשיך להסביר באמצעות דוגמה נוספת של פאזל, ואומר שכאשר מסתכלים על חלק מסוים של פאזל, לא רואים את החלקים האחרים שלו. תמיד כשאתה מתמקד בדבר אחד, אתה לא יכול לראות או לקבל את שאר הדברים. לכן תמיד יש חיסרון בכל בחירה או מצב. אליעד מרחיב ומבהיר שאפילו כשאדם מסתכל על אובייקט בחדר, הוא בהכרח לא מסתכל על שאר האובייקטים, ולכן תמיד יש חלק מהמציאות שנשאר לא מקובל או לא מוכר.
מה זה אומר להיות באמת נייטרלי?
לפי אליעד, להיות נייטרלי פירושו להסתכל על המציאות בצורה שאינה מפלה בין טוב לרע. כדוגמה לכך, הוא מסביר שהשמש עצמה היא נייטרלית, כי לא אכפת לה אם למישהו חם או קר, היא פשוט קיימת. אליעד מייעץ להסתכל על המציאות מנקודת מבט רחבה ונייטרלית יותר, ואז האדם יכול להכיל גם את הטוב וגם את הרע בצורה שווה. הוא מדגיש שנקודת מבט זו נמצאת בתוך האדם עצמו, כאשר הוא מסתכל פנימה עמוק יותר למקום שבו אין הבדל בין טוב לרע.
מה המשמעות של לקבל את מה שיש אם קורה אסון?
אליעד מתייחס למצב קיצוני יותר, כמו אוטו שנשרף, ומסביר שגם במקרה כזה אפשר להעמיק את ההסתכלות פנימה למקום שבו אין הבדל בין להישרף או לא להישרף. הוא מביא דוגמה מהרב חנינא בן תרדיון, שסירב להצעה להינצל מהאש ורצה להישרף בה. אליעד מסביר שהרב הגיע למקום שבו הישרפות באש כבר לא הייתה חשובה עבורו, מכיוון שהוא היה במצב תודעתי שבו אין הבדל בין המצבים. הוא מדגיש שזו דוגמה קיצונית לכך שהאדם יכול, מבחינה תודעתית, להגיע למצב שבו אין הבדל אמיתי בין טוב ורע או בין סבל לבין אושר.
האם תמיד בחירה של האדם היא בין טוב לרע?
לפי אליעד, כל פעולה ביום - יום נעשית מתוך מחשבה מסוימת של העדפה, כלומר, תמיד האדם חושב שדבר מסוים טוב יותר מדבר אחר. הוא נותן דוגמה של אדם רעב, שבו קיימת מחשבה פנימית ש"להיות רעב זה רע" ולכן הוא אוכל. אך הוא מדגיש שגם הבחירה לאכול כוללת בתוכה אי - קבלה של הרעב עצמו, ומכאן שהאדם תמיד נמצא במתח בין קבלת המציאות...
אליעד מסביר שכל בחירה או פעולה שאדם עושה, לעולם כרוכה בכך שהוא דוחה או אינו מקבל משהו אחר. כדוגמה, הוא מתאר מצב שבו אדם נמצא ברכב ביום חם, ומתלבט אם להדליק מזגן או לא. אם האדם מחליט להדליק את המזגן, לכאורה הוא לא מקבל את המציאות של החום הקיים ברכב. מצד שני, אם האדם בוחר שלא להדליק מזגן, הוא לא מקבל את הרצון הפנימי שלו להיפטר מהחום. מכאן עולה הנקודה, שכל בחירה תמיד כרוכה באי - קבלה של משהו אחר.
אליעד מוסיף ומחדד את הנקודה הזו בעזרת דוגמה נוספת: אדם שיושב בישיבה מזרחית, ומרגיש את הכאב ברגלו לאורך זמן. אם האדם מתבונן בכאב וממשיך לסבול, הוא לא מקבל את הרצון שלו לשנות את המציאות, ואם הוא זז ומשנה את תנוחתו, אז הוא לא מקבל את המציאות של הכאב. מכאן מגיעה התובנה שכל פעולה או החלטה שנלקחת תמיד כוללת אי - קבלה של חלק אחר מהמציאות.
למה אי אפשר באמת להכיל את כל המציאות בבת אחת?
אליעד ממשיך להסביר באמצעות דוגמה נוספת של פאזל, ואומר שכאשר מסתכלים על חלק מסוים של פאזל, לא רואים את החלקים האחרים שלו. תמיד כשאתה מתמקד בדבר אחד, אתה לא יכול לראות או לקבל את שאר הדברים. לכן תמיד יש חיסרון בכל בחירה או מצב. אליעד מרחיב ומבהיר שאפילו כשאדם מסתכל על אובייקט בחדר, הוא בהכרח לא מסתכל על שאר האובייקטים, ולכן תמיד יש חלק מהמציאות שנשאר לא מקובל או לא מוכר.
מה זה אומר להיות באמת נייטרלי?
לפי אליעד, להיות נייטרלי פירושו להסתכל על המציאות בצורה שאינה מפלה בין טוב לרע. כדוגמה לכך, הוא מסביר שהשמש עצמה היא נייטרלית, כי לא אכפת לה אם למישהו חם או קר, היא פשוט קיימת. אליעד מייעץ להסתכל על המציאות מנקודת מבט רחבה ונייטרלית יותר, ואז האדם יכול להכיל גם את הטוב וגם את הרע בצורה שווה. הוא מדגיש שנקודת מבט זו נמצאת בתוך האדם עצמו, כאשר הוא מסתכל פנימה עמוק יותר למקום שבו אין הבדל בין טוב לרע.
מה המשמעות של לקבל את מה שיש אם קורה אסון?
אליעד מתייחס למצב קיצוני יותר, כמו אוטו שנשרף, ומסביר שגם במקרה כזה אפשר להעמיק את ההסתכלות פנימה למקום שבו אין הבדל בין להישרף או לא להישרף. הוא מביא דוגמה מהרב חנינא בן תרדיון, שסירב להצעה להינצל מהאש ורצה להישרף בה. אליעד מסביר שהרב הגיע למקום שבו הישרפות באש כבר לא הייתה חשובה עבורו, מכיוון שהוא היה במצב תודעתי שבו אין הבדל בין המצבים. הוא מדגיש שזו דוגמה קיצונית לכך שהאדם יכול, מבחינה תודעתית, להגיע למצב שבו אין הבדל אמיתי בין טוב ורע או בין סבל לבין אושר.
האם תמיד בחירה של האדם היא בין טוב לרע?
לפי אליעד, כל פעולה ביום - יום נעשית מתוך מחשבה מסוימת של העדפה, כלומר, תמיד האדם חושב שדבר מסוים טוב יותר מדבר אחר. הוא נותן דוגמה של אדם רעב, שבו קיימת מחשבה פנימית ש"להיות רעב זה רע" ולכן הוא אוכל. אך הוא מדגיש שגם הבחירה לאכול כוללת בתוכה אי - קבלה של הרעב עצמו, ומכאן שהאדם תמיד נמצא במתח בין קבלת המציאות...
- איך לקבל את המציאות?
- מה זה להיות נייטרלי?
- האם אפשר לקבל הכל?
- מה זה נפרדות מתוך אחדות?
- האם יש בחירה חופשית באמת?
- מה המשמעות של להכיל את המציאות?