למה אדם לא מצליח לחזור לחיים למרות הבנה שכלית?

אליעד כהן מציג דיון עמוק על השאלה למה אנשים שמבינים את הבעיות שלהם ואת הפתרונות להן מבחינה שכלית, עדיין אינם מצליחים לחזור לחיים הרגילים ולחוות שמחה וחיבור פנימי. ההבנה השכלית, לפי אליעד, אינה מספיקה לייצר שינוי אמיתי ברגש, משום שהסיבה לתקיעות אינה שכלית אלא רגשית עמוקה.

הבעיה היא שאנשים מחזיקים באופן לא מודע "פקודה פנימית" ישנה, שהיא החלטה או אמונה בסיסית שנלקחה בשלב מוקדם יותר של החיים, בדרך כלל בילדות, ומאז לא נעשתה בחינה מחודשת שלה. לדוגמה, אדם שהחליט בילדות שעליו לסבול כדי לזכות באהבה או אישור מהסביבה, ימשיך להחזיק באמונה זו באופן לא מודע. גם כשאדם מבין שהוא יכול להיות מאושר, הוא לא מאפשר לעצמו ליהנות באמת משום שהפקודה הפנימית אומרת לו אחרת.

מהי "פקודה פנימית" וכיצד היא מנהלת אותנו?

אליעד מסביר שפקודה פנימית היא סוג של חוק או אמונה עצמית שנקבעה בעבר, ומשפיעה על כל ההחלטות שלנו באופן לא מודע. הפקודה הזו גורמת לנו להרגיש "חייבים" לבצע פעולות מסוימות, גם כשאנחנו מבינים שזה לא באמת מתאים לנו. לדוגמה, אדם אומר "אני חייב להיות עצמאי", "אני חייב להצליח בעסקים", אבל בתוכו הוא לא באמת מרגיש שזה הרצון האמיתי שלו, אלא רק משהו שהוא מרגיש שהוא חייב לעשות.

כדי לשחרר את הפקודה הזו, צריך לזהות אותה באופן מודע ולשאול את עצמנו שאלות אמיתיות: "האם אני באמת בוחר בזה או שזה נכפה עליי?". כשאנחנו מזהים את הפקודה, אנו יכולים להתחיל תהליך של שחרור ממנה.

מה ההבדל בין "רצון" ל"תחושת חובה"?

אליעד מדגיש הבדל קריטי בין "רצון אותנטי" לבין "חובה". כאשר אדם פועל מתוך חובה, הוא מאבד את החיבור האותנטי לחיים ולרצונותיו. "אני חייב ללכת לעבודה", "אני חייב להיות מצליחן" - כל אלו ביטויים של חובה שמרחיקים את האדם מרצונו האמיתי. הרצון האותנטי חייב להיות חיבור למה שאתה מרגיש ברגע הזה ולא למה שאתה חושב שאתה חייב להרגיש או לעשות.

לדוגמה, אדם שרוצה לצפות בטלוויזיה, אך מרגיש שאסור לו ליהנות לפני שהוא פותר בעיה מסוימת, לא יכול באמת להירגע וליהנות מהרגע, כי הוא מרגיש חייב לעשות משהו אחר קודם.

איך נוצרת תחושת הניתוק הרגשי?

תחושת הניתוק נוצרת כאשר אדם חי מתוך דמות מסוימת, שהוא חושב שהוא צריך להיות, ולא מתוך מי שהוא באמת. לדוגמה, אדם מנסה להיראות חזק או מצליח כדי לקבל אישור מהסביבה, ואז חייו הופכים להיות מופע, והוא מאבד את החיבור לעצמו. אליעד מציע לשים לב למילים כמו "אני צריך", "אני אמור", ו"אני יודע" - סימנים לכך שהאדם מדבר מתוך דמות ולא מתוך אותנטיות אמיתית.

כיצד להבחין אם הבחירה שלנו אותנטית או כפויה?

אליעד מציע לבדוק כל פעולה בשאלה פשוטה: "האם אני עושה זאת כי באמת בא לי או כי אני חייב?". אם התשובה היא "חייב", זה אומר שאין חיבור אמיתי לרצון. אדם חייב להתחבר מחדש לרצונות האמיתיים שלו, אפילו אם הם לא ברורים לחלוטין. רק אז הוא יוכל להפסיק לפעול מתוך תחושת חובה ולחזור לחיות בצורה אמיתית ואותנטית.

מהי המשמעות של "להיות אני" בצורה אותנטית?

להיות "אני" בצורה אמיתית, אומר אליעד, זה להיות נוכח במציאות של הרגע הזה, ולא לחזור למה שהיית בעבר או להיות דמות שאתה חושב שאתה צריך להיות. "להיות אני" זה להיות מחובר למה שאתה באמת מרגיש עכשיו, בלי לנסות להתאים את עצמך לציפיות או לדימויים חיצוניים.

למה אנשים מפחדים לחזור לחיים?

אחת הסיבות לפחד מלחזור לחיים היא זיכרון של פגיעות רגשיות, כישלונות או אכזבות מהעבר...

למה אנחנו לא מצליחים לחזור לחיים למרות הבנה שכלית עמוקה?

אחת השאלות המרכזיות בהרצאה של אליעד כהן היא מדוע אנשים שמבינים המון תובנות פילוסופיות ופסיכולוגיות עדיין מרגישים שהם לא מצליחים "לחזור לחיים". הוא מסביר כי הבנה שכלית לא מספיקה כדי ליצור שינוי רגשי אמיתי. פעמים רבות, למרות שהאדם מבין לעומק מה הבעיה שלו ואפילו יודע את הפתרון, הוא ממשיך לחוות תחושת ניתוק פנימי. הסיבה היא שבתת - המודע שלו קיימת "פקודה פנימית", שהיא אמונה או החלטה ישנה שהוא אימץ, בדרך כלל בילדות, ומאז לא ערער עליה לעומק.

מהי אותה "פקודה פנימית" שמונעת מאיתנו להיות מאושרים?

אליעד מדגים את המושג של פקודה פנימית בהחלטות שאדם קיבל בילדותו מבלי להבין שאלו בחירות אפשריות בלבד. לדוגמה, אדם שהחליט בילדותו שכדי להיות ראוי לאהבה, עליו לסבול או להקריב את האושר האישי שלו. בגלל אותה אמונה פנימית, גם כשהוא כבר מבין שהוא יכול להיות מאושר וליהנות מהחיים, הוא לא באמת מאפשר לעצמו ליהנות. הפתרון לכך הוא קודם כל לזהות את אותה "פקודה", ולשאול את השאלה הפנימית החשובה: "האם אני באמת בוחר את מה שאני עושה? האם אני באמת בוחר את הרצונות שלי, או שהם נכפים עליי באופן לא מודע?".

מה ההבדל בין "לרצות משהו" לבין "להרגיש מחויב לרצות אותו"?

אליעד מסביר שרוב האנשים מתבלבלים בין "רצון" ל"חובה". כשאדם מרגיש שהוא "חייב" לעשות משהו, למשל בגלל לחץ חברתי, ציפיות של המשפחה, או מחשבות אוטומטיות שהושרשו בו, הוא מאבד את החיבור הפנימי לרצון שלו. הרצון האמיתי צריך להיות מחובר למה שהאדם באמת מרגיש באותו הרגע, ולא למה שהוא חושב שעליו לרצות. ברגע שאדם אומר לעצמו "אני חייב לעשות משהו", הוא כבר לא חי מתוך בחירה, אלא מתוך אילוץ פנימי, וזה בדיוק מה שגורם לתחושת הניתוק הרגשי מהחיים.

איך מרגיש אדם "מת רגשית" לעומת אדם שבאמת חי?

אליעד מתאר שאדם שבאמת חי הוא אדם שפועל מתוך חיבור לרגע הנוכחי, מתוך רצון פנימי אמיתי. לעומתו, אדם "מת רגשית" הוא זה שמבצע פעולות מתוך תחושת אוטומטיזם, ללא חיבור להנאה, לשמחה או לסקרנות. דוגמה טובה לכך היא אדם שלא מסוגל פשוט ליהנות מפעולה פשוטה כמו צפייה בטלוויזיה. אם אדם לא מצליח ליהנות מפעולות בסיסיות, זה סימן שהוא נמצא במצב של ניתוק רגשי וחוסר חיבור פנימי, כלומר, - הוא לא באמת חי.

איך נוצרת תחושת הניתוק והחוסר חיבור לחיים?

אליעד מתייחס לאנשים שחווים תחושת ריקנות מתמשכת, כאילו הם לא נמצאים באמת בחיים. הוא מסביר שזה נגרם מכך שהם חיים "מתוך דמות", כלומר, הם מנסים להיות מי שהם חושבים שהם אמורים להיות, במקום פשוט להיות הם עצמם. כל עוד האדם עסוק בלהחזיק דמות שתקבל הערכה או אהבה, הוא לא יכול באמת לחוות את המציאות בצורה אותנטית וזורמת.

איך אפשר לדעת אם אתה באמת בוחר במה שאתה עושה?

כדי לבדוק אם אנחנו באמת בוחרים את מה שאנחנו עושים, אליעד מציע לשאול את עצמנו את השאלה הבאה: "האם אני עושה את הפעולה הזו כי בא לי או כי אני מרגיש שאני חייב?". אם עולה תחושה של חובה או אילוץ, זה סימן שאנחנו לא באמת בוחרים. התהליך לשינוי הוא לזהות את אותן פעולות שאנחנו לא באמת בוחרים בהן, לעצור, ולהתחבר מחדש לרצון האמיתי שלנו.

מהו הקשר בין להיות "אני" לבין לחיות חיים אותנטיים?

אחת הנקודות החשובות בשיחה היא המושג "להיות אני". אליעד מסביר שלהיות "אני" זה לא לחזור להיות האדם שהיינו בעבר, אלא להיות נוכחים לגמרי בהווה, ולהרגיש את מה שאנחנו באמת חווים עכשיו, בלי לנסות להיות מישהו אחר או לחזור לזיכרון של עצמנו. ברגע שאדם מפסיק לנסות "להיות דמות", הוא חוזר להיות נוכח במציאות וחווה את החיים...

למה אדם לא מצליח "לחזור לחיים" למרות שהוא מבין הרבה דברים?

אחת מהשאלות המרכזיות בדיון הייתה מדוע אדם שמבין המון תובנות פילוסופיות ופסיכולוגיות עדיין לא מצליח לחזור "לחיים הרגילים". אליעד כהן מסביר כי הבנה שכלית לא בהכרח מייצרת שינוי רגשי אמיתי. פעמים רבות, האדם ממשיך לחיות בתחושת ניתוק פנימית, למרות שהוא מבין מה הבעיה ואפילו יודע את הפתרון. הסיבה לכך היא שבמעמקי תודעתו הוא עדיין מחזיק "פקודה" ישנה - הנחת יסוד לא מודעת שמונעת ממנו להשתחרר באמת ולחיות.

מהי אותה "פקודה פנימית" וכיצד היא משפיעה על החיים?

הפקודה הפנימית היא החלטה שהאדם לקח על עצמו בעבר, לעיתים בילדות, מבלי להבין שזו רק בחירה אפשרית. לדוגמה, יכול להיות שהאדם החליט שבשביל להיות ראוי לאהבה הוא צריך לסבול או לא להיות מאושר. ולכן, גם כשהוא כבר יודע איך אפשר להרגיש טוב, הוא לא מרשה לעצמו באמת לחיות וליהנות. אליעד מדגיש שהפתרון מתחיל בזיהוי הפקודה הזו, ובשאלה הפנימית: האם אני באמת בוחר את מה שאני עושה? האם אני בוחר את הרצון שלי?

מה ההבדל בין "לרצות משהו" לבין "להרגיש מחויב לרצות אותו"?

הרבה אנשים טועים לחשוב שהם רוצים משהו, אך בעצם הם פשוט מרגישים מחויבים לרצות אותו בגלל הסביבה, החברה, ההורים, או מחשבות אוטומטיות. אליעד מדגיש שהרצון האמיתי נובע מחיבור עמוק למה שהאדם רוצה כרגע - לא למה שהוא חושב שהוא צריך לרצות. ברגע שאדם אומר לעצמו "אני חייב לעשות X", הוא מאבד את הבחירה הפנימית, ואז גם מאבד את החיבור לחיים.

מה ההבדל בין אדם "חי" לאדם "מת רגשית"?

אדם חי באמת הוא זה שפועל מתוך חיבור לרגע הזה, מתוך רצון פנימי אמיתי ולא מתוך חובה או לחץ. אדם "מת רגשית" הוא זה שעושה דברים מתוך אוטומט, מרגיש נתק רגשי, לא נהנה מהדברים הקטנים, ולעיתים לא מסוגל להתחיל משימות פשוטות כמו לראות טלוויזיה. אליעד מדגיש שאם אדם לא מסוגל לשבת ולראות טלוויזיה מהנה - זה סימן שהוא לא באמת חי.

מהי תחושת "אני לא בחיים" ואיך היא נוצרת?

האדם השני בשיחה מספר שוב ושוב על תחושת ריקנות, כאילו הוא לא נוכח באמת במציאות. הוא מתאר חוסר חשק לפעול, חוסר יכולת להניע את עצמו. אליעד מסביר לו שהבעיה נובעת מכך שהוא חי מתוך דמות מסוימת שהוא מנסה לייצר - דמות של "מי שהוא אמור להיות", במקום להיות עצמו. כל עוד הוא מנסה להיות דמות מסוימת כדי לקבל אהבה או הערכה - הוא מתנתק מהחוויה הפשוטה של החיים.

איך אפשר לדעת אם אתה באמת בוחר משהו או לא?

כדי לבדוק אם אתה באמת בוחר משהו, שאל את עצמך: האם אני עושה את זה כי בא לי, או כי אני מרגיש שאני חייב? אם יש תחושת חובה או נוקשות פנימית, סימן שאתה לא באמת בוחר. אליעד מציע להתמקד שוב ושוב בשאלה: "האם אני בוחר את מה שאני עושה עכשיו?". אם אתה מגלה שאתה לא בוחר - זו הזדמנות לעצור, לזהות את הדמות שאתה מנסה להיות, ולהיזכר שאתה יכול לבחור אחרת.

מה הקשר בין "להיות אני" לבין להיות בחיים?

במהלך השיחה חוזרת הטענה ש"אני לא מרגיש את עצמי". אליעד מסביר ש"להיות אני" זה לא לחזור להיות מה שהייתי פעם - אלא להיות נוכח ברגע הזה, להרגיש את מה שקורה עכשיו. לא לפעול מתוך זיכרון או תדמית, אלא מתוך מה שבאמת קורה בתוכי כרגע. ברגע שהאדם מפסיק "לעבוד בלהיות מישהו" - הוא חוזר להיות חי.

למה אנשים מפחדים לחזור לחיים?

אחת התובנות החזקות בשיחה היא שהאדם לעיתים מפחד לחזור לחיים בגלל חוויות שליליות מהעבר. לדוגמה: פחד להיכשל, פחד להיפגע, פחד להיות שוב תלוי רגשית. אדם שחווה בעבר חוויה קשה (למשל פרידה כואבת) עשוי להחליט שהוא לא מוכן יותר להיפתח לחיים, ולכן הוא מקפיא את עצמו. אך אליעד מסביר שזו בחירה. גם ההחלטה "לא לחזור לחיים" - היא בחירה, וניתן לבחור אחרת.

איך אדם יכול לזהות את הדמות שהוא מגלם בלי לשים לב?

אליעד מדגיש שהרבה אנשים "מדברים דמות", כלומר, הם מדברים מתוך ניסיון להיראות בצורה מסוימת ולא מתוך כנות. הסימן לכך הוא שהם משתמשים בביטויים כמו "אני יודע", "אני צריך", "אני אמור". כל אלו מבטאים חשיבה של דמות ולא של הוויה אמיתית. הדרך להשתחרר מזה היא לדבר בכנות על מה שאתה באמת מרגיש כרגע, אפילו אם זה מבולבל ולא ברור.

מה הקשר בין תלות רגשית לבין הרצון לחיות?

אליעד מציין שתלות רגשית יכולה להיות לגיטימית - אם היא נבחרת מתוך חיבור. הבעיה מתחילה כשאדם מרגיש חייב להיות תלוי במשהו או במישהו. במצב כזה, האדם כבר לא חווה את עצמו כבוחר. אם האדם בוחר לחיות בזוגיות...

מהם האתגרים המרכזיים בהתמודדות עם החיים?

בהרצאה, אליעד כהן מתאר את ההתמודדות עם האתגרים של החיים וההבנה כיצד ניתן להתמודד עם פחדים, דאגות ואמונות מקובעות שמבוססות על חוויות העבר. הוא מציין כי על האדם להתחיל בהבנה עמוקה של עצמו, כמו גם להבין את הבחירות שהוא עושה ואת הכיוונים בהם הוא הולך בחיים.

אליעד מדבר על הצורך להבין את המציאות באופן נכון, תוך תיאור מצבים שבהם האדם לא מרגיש חי או לא מרגיש שהוא בוחר את מה שהוא עושה. הוא מציין את הקושי של אנשים להבין את עצמם ולהיות עם עצמם, בעיקר כשיש להם פחדים או התמקדות במציאות החיצונית.

איך אפשר לשחרר את הפחדים ולהיות בחיים?

אליעד מסביר שכאשר אדם מרגיש שהוא "לא חי" או שהוא לא מסוגל להשתחרר מפחדים פנימיים, עליו להתחיל בהבנה שכולנו בוחרים את הדרך שלנו. אנשים נוטים להישאר בעבודות או במערכות יחסים שלא מביאות להם אושר, אך הם לא עושים את הבחירה האמיתית לשנות את המצב כי הם מרגישים פחדים או תחושת תקיעות.

כשהאדם מבין שהוא נמצא במצב שבו הוא לא בוחר בצורה חופשית, עליו לפתח מודעות לכך, ולהתחיל לקחת אחריות על המצב שהוא נמצא בו. כל אדם יכול לשנות את מצבו אם רק יבחר בכך, גם אם הדבר דורש לו זמן ומאמץ.

האם אנחנו באמת בוחרים את מה שאנחנו עושים?

כחלק מההסברים, אליעד מציין שהמושג של "בחירה" הוא חיוני בהבנה שלנו את החיים. הוא מציין שחשוב להבין אם אנחנו בוחרים את מה שאנחנו עושים, או אם אנחנו פשוט מגיבים לסביבה או למערכת ששלטה בנו כל הזמן. אם אדם מרגיש שהוא לא יכול לחיות את החיים בצורה שהוא רוצה, הוא לא באמת בחר בכך. לפעמים זה קורה בגלל חוויות עבר או פחדים ששולטים במחשבותיו.

אליעד מזכיר גם את החשיבות של להיות בתודעה מלאה ולקבל אחריות על כל החלטה. זהו חלק מהתהליך של להיות מודע ומחובר למציאות של עצמנו.

האם באמת יש קשר בין המהות שלנו למעשים שלנו?

הרבה פעמים, אנשים בוחרים לעסוק במעשים שהם לא בהכרח מביאים להם אושר, כי הם לא מחוברים למהות האמיתית שלהם. אליעד מסביר שהדרך להתקדם היא להבין את המעשים שאתה עושה ולקחת את הבחירות באופן מודע. כל פעולה שאדם עושה, בין אם היא קשורה לעבודה, מערכת יחסים או תחום אחר, צריכה להיות בחירה מודעת, ולא תוצאה של אוטומטיזם פנימי.

איך להתחבר למהות האמיתית ולפעול מתוך חיבור פנימי?

במהלך השיחה, אליעד מזכיר את הצורך להיות אותנטי ולהרגיש באמת את החיים. אם אדם לא מרגיש...