כמה מוטיבציה צריך? איך עובדת מוטיבציה? מוטיבציה שגורמת נזק, מוטיבציה מפריעה, עודף מוטיבציה, מוטיבציה שלילית, יותר מידי מוטיבציה, מוטיבציה הפוכה, מוטיבציית יתר, מוטיבציה חיובית, ניגוד רצונות
כמה מוטיבציה צריך כדי להצליח?
השאלה שאליעד כהן פותח איתה היא כמה מוטיבציה צריך בשביל להצליח, ואיך בדיוק עובדת מוטיבציה באופן מעשי. לרוב, מקובל לחשוב שככל שהרצון חזק יותר, כך האדם יהיה ממוקד ויעיל יותר בהשגת המטרה. לכאורה, ככל שהמטרה חשובה לאדם, הוא אמור לפעול באופן נכון ומדויק יותר כדי להשיג אותה, משום שכל הפעולות נגזרות מחשיבותה של המטרה עצמה. אך בפועל, אליעד כהן מסביר שהתמונה מורכבת יותר.
האם יותר מוטיבציה זה תמיד יותר טוב?
אליעד מסביר באמצעות דוגמאות שונות מדוע עודף מוטיבציה עלול לגרום לנזק ולהפרעה להשגת המטרה. הוא מציג דוגמה של אדם שממהר לעבודה, ואומר שכאשר האדם הזה מאוד רוצה להגיע לעבודה בזמן, אז לכאורה הוא אמור להיות מרוכז יותר בנסיעה. אך המציאות מוכיחה אחרת. כאשר האדם חושב "אני חייב להגיע בזמן לעבודה" ובמקביל מתחילות מחשבות כמו "מה יקרה אם אני לא אגיע בזמן?", "מה יקרה אם יפטרו אותי?" או "מה יהיה אם לא אצליח להשיג את המטרה?", נוצר מצב שבו המוח מתחיל להתפזר, לאבד מיקוד ולהקדיש אנרגיה רבה מדי לתרחישים שליליים שונים.
כיצד פחד מכישלון גורם למוטיבציה שלילית?
אליעד מתאר תהליך שבו רצון חזק מידי הופך ללחץ ופחד מפני כישלון, שדווקא מפריעים לביצוע הפעולה. למשל, אדם שנוסע לעבודה ורוצה להגיע בזמן, אבל תוך כדי הוא חושב כבר על התוצאות השליליות האפשריות של איחור לעבודה, כמו פחד מפיטורים או מכעס המנהל. החשיבה הזאת יוצרת עומס מנטלי, שנקרא לחץ. ככל שיש יותר מוטיבציה שלילית, יותר מדי מחשבות ופחדים מציפים את האדם וגורמים לו להתמקד פחות במשימה המקורית.
מהי מוטיבציה הפוכה וכיצד היא פועלת?
אליעד משתמש בדוגמה נוספת של אדם שרוצה מאוד להשיג משהו או מישהי. הוא מציג מצב שבו הרצון העז והלחץ שהוא יוצר, גורם לכך שהאדם "מגמגם" או מתבלבל בשיחה, ולכן דווקא הרצון העז שלו גורם לו להיכשל. זאת דוגמה למוטיבציה הפוכה - מצב שבו דווקא הרצון החזק להשיג משהו מביא לתוצאה הפוכה, כי הוא גורם להיווצרות רצונות מנוגדים או ללחץ משתק.
האם מחשבות רבות מפריעות לפעולה?
אליעד מסביר שמוחו של האדם עסוק תמיד בכמה פעולות בו - זמנית. הוא מדגים את זה באמצעות דוגמה של הליכה ברחוב: האדם צריך לחשוב לא רק על המטרה הסופית שלו, אלא גם על פעולות קטנות ופשוטות בדרך. בכל רגע נתון, מוחו עסוק בשאלות כמו: "איך לא להיתקל בעמוד?", "לאן ללכת עכשיו?", "למה בכלל ללכת לשם?", ו"למה אני רוצה את זה?". כאשר המוח עסוק בריבוי מחשבות כאלה, כל מחשבה נוספת יוצרת עומס ומגדילה את הסיכון לפגיעה בביצוע הפעולה.
איך ניגוד רצונות משפיע על ריכוז וביצועים?
ניגוד רצונות מתואר כמצב שבו לאדם יש כמה מטרות או רצונות מנוגדים שפועלים במקביל. אליעד מסביר שכל פעולה מורכבת מכמה תהליכים פנימיים ומחשבתיים שונים. אם אחד מהם מתערער או נחלש, כל התהליך כולו נפגע. למשל, כאשר האדם מאוד רוצה להצליח במשהו, אך בו - זמנית מפחד מכישלון או מתעסק בהכנת תרחישי גיבוי, הדבר עלול להוביל לאובדן פוקוס ולפגיעה...
השאלה שאליעד כהן פותח איתה היא כמה מוטיבציה צריך בשביל להצליח, ואיך בדיוק עובדת מוטיבציה באופן מעשי. לרוב, מקובל לחשוב שככל שהרצון חזק יותר, כך האדם יהיה ממוקד ויעיל יותר בהשגת המטרה. לכאורה, ככל שהמטרה חשובה לאדם, הוא אמור לפעול באופן נכון ומדויק יותר כדי להשיג אותה, משום שכל הפעולות נגזרות מחשיבותה של המטרה עצמה. אך בפועל, אליעד כהן מסביר שהתמונה מורכבת יותר.
האם יותר מוטיבציה זה תמיד יותר טוב?
אליעד מסביר באמצעות דוגמאות שונות מדוע עודף מוטיבציה עלול לגרום לנזק ולהפרעה להשגת המטרה. הוא מציג דוגמה של אדם שממהר לעבודה, ואומר שכאשר האדם הזה מאוד רוצה להגיע לעבודה בזמן, אז לכאורה הוא אמור להיות מרוכז יותר בנסיעה. אך המציאות מוכיחה אחרת. כאשר האדם חושב "אני חייב להגיע בזמן לעבודה" ובמקביל מתחילות מחשבות כמו "מה יקרה אם אני לא אגיע בזמן?", "מה יקרה אם יפטרו אותי?" או "מה יהיה אם לא אצליח להשיג את המטרה?", נוצר מצב שבו המוח מתחיל להתפזר, לאבד מיקוד ולהקדיש אנרגיה רבה מדי לתרחישים שליליים שונים.
כיצד פחד מכישלון גורם למוטיבציה שלילית?
אליעד מתאר תהליך שבו רצון חזק מידי הופך ללחץ ופחד מפני כישלון, שדווקא מפריעים לביצוע הפעולה. למשל, אדם שנוסע לעבודה ורוצה להגיע בזמן, אבל תוך כדי הוא חושב כבר על התוצאות השליליות האפשריות של איחור לעבודה, כמו פחד מפיטורים או מכעס המנהל. החשיבה הזאת יוצרת עומס מנטלי, שנקרא לחץ. ככל שיש יותר מוטיבציה שלילית, יותר מדי מחשבות ופחדים מציפים את האדם וגורמים לו להתמקד פחות במשימה המקורית.
מהי מוטיבציה הפוכה וכיצד היא פועלת?
אליעד משתמש בדוגמה נוספת של אדם שרוצה מאוד להשיג משהו או מישהי. הוא מציג מצב שבו הרצון העז והלחץ שהוא יוצר, גורם לכך שהאדם "מגמגם" או מתבלבל בשיחה, ולכן דווקא הרצון העז שלו גורם לו להיכשל. זאת דוגמה למוטיבציה הפוכה - מצב שבו דווקא הרצון החזק להשיג משהו מביא לתוצאה הפוכה, כי הוא גורם להיווצרות רצונות מנוגדים או ללחץ משתק.
האם מחשבות רבות מפריעות לפעולה?
אליעד מסביר שמוחו של האדם עסוק תמיד בכמה פעולות בו - זמנית. הוא מדגים את זה באמצעות דוגמה של הליכה ברחוב: האדם צריך לחשוב לא רק על המטרה הסופית שלו, אלא גם על פעולות קטנות ופשוטות בדרך. בכל רגע נתון, מוחו עסוק בשאלות כמו: "איך לא להיתקל בעמוד?", "לאן ללכת עכשיו?", "למה בכלל ללכת לשם?", ו"למה אני רוצה את זה?". כאשר המוח עסוק בריבוי מחשבות כאלה, כל מחשבה נוספת יוצרת עומס ומגדילה את הסיכון לפגיעה בביצוע הפעולה.
איך ניגוד רצונות משפיע על ריכוז וביצועים?
ניגוד רצונות מתואר כמצב שבו לאדם יש כמה מטרות או רצונות מנוגדים שפועלים במקביל. אליעד מסביר שכל פעולה מורכבת מכמה תהליכים פנימיים ומחשבתיים שונים. אם אחד מהם מתערער או נחלש, כל התהליך כולו נפגע. למשל, כאשר האדם מאוד רוצה להצליח במשהו, אך בו - זמנית מפחד מכישלון או מתעסק בהכנת תרחישי גיבוי, הדבר עלול להוביל לאובדן פוקוס ולפגיעה...
- כמה מוטיבציה צריך להצלחה?
- מהי מוטיבציה שלילית?
- איך להימנע מעודף מוטיבציה?
- מהי מוטיבציה הפוכה?
- כיצד לשלוט במוטיבציה חיובית?
- האם פחד מכישלון מפריע להצלחה?