... היא מיותרת, גוזלת ממנו משאבים מיותרים, ואפילו גורמת לו נזק. ולזה האדם קורה אובססיה. ונחדד שוב פעם. אובססיה היא התנהגות כלשהי של האדם. זא כל התנהגות של האדם באשר היא, יכולה להיחשב בעיני האדם לאובססיה. והכל תלוי ביחס של ... הזאת מיותרת? האם הוא חושב, שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיוב. כי כל התנהגות באשר היא, היא בפני עצמה, היא אינה טובה או רעה. אלא היא הופכת להיות התמכרות הפרעת התנהגות אובססיה וכיוב, רק בגלל הפרשנות של האדם, את מה ... היה חושב, שהדבר שאותו הוא רוצה לעשות, הוא מביא לו יותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא היה עושה אותו. זא, האדם עושה תמיד, את מה שהוא חושב באותו רגע, שמביא לו הכי הרבה תועלת ביחס לאותו הרגע. ואם האדם חושב ברגע אחד, ... הכפייתית שלו, היא רק אכילה רגשית, אך היא מביאה לו יותר נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע שהאדם עושה את אותה התנהגות טורדנית שלו, באותו הרגע, מבחינתו, הוא משוכנע שהדבר יביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ולא שהוא לא יודע שההתנהגות תביא לו נזק. אלא שהוא חושב, שביחס למה שהוא רוצה באותו הרגע, אותה התנהגות אובססיבית, תביא לו יותר תועלת מיידית, מאשר נזק בטווח הרחוק וכיוב. כך שבכל מקרה, האדם תמיד עושה, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב באותו הרגע. אלא, שאחכ הרצונות המנוגדים שיש באדם מתעוררים. ואז האדם ... כאשר האדם חושב, שדבר כלשהו, יביא לו יותר תועלת מאשר נזק, אז האדם בצורה כפייתית, מחויב לעשות את אותו הדבר. ואם אחכ יש לאדם רצון נוסף, שהוא חושב שהוא זה שיגרום לו להרגיש טוב. ואם האדם חושב, שהרצון הקודם שלו, לא משרת ... את מה שהוא חושב באותו הרגע, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. וכך האדם פועל, לפי מה שהוא חושב, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. שזה יוצר אצלו את הרצון היחסי לעשות את הדבר (רצון יחסי, כי יש תמיד גם עלות, שיוצרת נזק. ולכן זהו לא רצון מוחלט, אלא רק רצון יחסי). ואז האדם עושה את אותו הדבר. ונמצא אם כן, כי הכל מתחיל ונגמר, במה שהאדם חושב, לגבי התועלת שאותה התנהגות אובססיבית ... להשתכנע באמת, שאותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא יעשה את אותה התנהגות. גם אם זה אומר, שהוא יוותר על התועלת שבאותה התנהגות, בגלל הנזק שהיא גורמת. ולכן, מי שרוצה להתמודד עם טורדנות כפייתית הפרעה אובססיבית, עליו לשכנע את עצמו את המטופל שלו, שאכן אותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת. ואיך עושים את זה? תשובה: על ידי בירור האמת עם המטופל. האם באמת אותה התנהגות גורמת ליותר תועלת מאשר נזק, או ליותר נזק מאשר תועלת. ואם המטופל יהיה משוכנע ב 51 אחוזים, שהדבר גורם לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא בוודאות של 100% לא יעשה את אותו הדבר. וכאן צריך להדגיש את הנקודה שהיא אולי החשובה ביותר, והיא, שהאדם מוכרח לבדוק ולגלות, איזה תועלת, ובעיקר ... כי לפעמים האדם חושב, שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע לעצמו למה באמת הוא עושה את הדבר, אז הוא חושב שזאת התנהגות כפייתית ... לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא עושה אותה. וכן, לשם כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה באמת הוא עושה את מה שהוא עושה. ומי שלא מודע לעצמו באמת, גם אם הוא ... של האדם, שהוא קורא לה, התנהגות טורדנית, שגורמת לו לנזק. כי לאדם יש צרכים רגשיים בתת המודע שלו, שהם יוצרים אצלו את ההתנהגות המודעת שלו. והאדם צריך לגלות מהם הצרכים הרגשיים שלו, שנמצאים בתת המודע שלו. והאדם צריך ... באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ושהיא מביאה יותר נזק מאשר תועלת. ואז ממילא האדם ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך ... טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות אותה. ורק נזכיר ונסביר: כי גם אחרי שהאדם מצליח להיגמל מהתמכרות כלשהי, עדיין בפועל האדם ממשיך להיות מכור, לרצון הבסיסי ביותר שלו עצמו, שהוא ...

... רואים אותה ככזו שתוכל להיות קלה יחסית בהשוואה לפגיעות נפשיות, שהן נוטות להימשך לאורך זמן ולהשאיר חותם עמוק. השאלה היא האם באמת ניתן לקבוע כי נזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי, או אם ההשפעות של כל אחד מהם שונות ומעורבות. מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה שמתרחשת בגוף האדם - לדוגמה, שברים, קטיעות, עיוורון, נכות קבועה או מחלות. כל אלו משפיעים ישירות על היכולת של האדם לתפקד פיזית בחיים היומיומיים. מנגד, נזק נפשי מתייחס למצבים כמו דיכאון, חרדה, טראומות נפשיות, ... מתמשכת. שני סוגי הפגיעות הללו יכולים להיות חמורים מאוד, אך השאלה היא איזו מהן עשויה להטיל יותר סבל על חייו של האדם בטווח הארוך. הוכחה לכך שנזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי על מנת להוכיח כי נזק נפשי עשוי להיות חמור יותר, יש לשאול את עצמנו: למה אדם לא רוצה להימנע מנזק נפשי? התשובה בדרך כלל היא כי נזק כזה גורם לו להרגיש רע. כששואלים אותו למה הוא לא רוצה נזק פיזי, גם התשובה היא כי זה יגרום לו להרגיש רע. משמעות הדבר היא שהאדם מונע את הנזק הפיזי מתוך חשש מההשלכות הנפשיות של הפגיעה, ולא בגלל הנזק הפיזי עצמו. אם נשאל את האדם איזו אופציה הוא יעדיף - להיות נכה פיזית אך מאושר לחלוטין, או בריא לחלוטין אך מדוכא ומסובך נפשית, התשובה כמעט תמיד תהיה לבחור בנכות פיזית עם אושר נפשי. הקשר בין נזק פיזי לנזק נפשי אנשים מפחדים מנזק פיזי לא רק בגלל הנזק הפיזי עצמו, אלא מההשלכות הנפשיות של אותו נזק . אדם שנעשה עיוור או נכה פיזית, בדרך כלל יתחיל להרגיש רגשות של אומללות, חוסר ערך וחרדה. אך אם ניתן לו ערבויות לאושר ולתחושת ערך, הפחד מהנכות פוחת. כלומר, הבעיה האמיתית איננה הנכות הפיזית אלא הקשר שלה לנזק נפשי שיכול להיווצר בעקבותיה. מהי בחירה חופשית ביחס ... להימנע או לפחות להקל על ידי שליטה נפשית. אדם שסובל מפציעה פיזית חמורה עשוי למצוא דרכים לנטרל את הכאב הפיזי ולהמשיך לתפקד בחייו, בעוד שמי שסובל מנזק נפשי עלול לחוות תחושת אובדן מוחלט של רצון לחיות, גם אם גופו בריא לחלוטין. סיכום לסיכום, ניתן לקבוע כי הנזק הנפשי לעיתים חמור יותר מהנזק הפיזי, משום שהוא האחראי העיקרי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים לסבול מנזק פיזי משום שהם חוששים מההשלכות הנפשיות של הפגיעה. יחד ... שהיא מותירה חותם עמוק יותר ולטווח הארוך. השאלה היא האם באמת ניתן לטעון שפגיעה נפשית חמורה יותר מפגיעה פיזית? ואם כן, איך ניתן להוכיח זאת? מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה בגוף של האדם - שבר ביד, רגל קטועה, עיוורון, נכויות שונות, מחלות קשות וכדומה. לעומת זאת, נזק נפשי כולל בתוכו מצבים כמו דיכאון, חרדות, טראומות ... אומללות מתמשכת ועוד. שתי הצורות של הפגיעות הללו יכולות להיות חמורות מאוד, אך השאלה היא איזו מהן יש לה השפעה גדולה יותר על חיי האדם? הוכחה לכך שנזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי אם שואלים אדם מדוע הוא לא רוצה שיהיה לו

... שקר הוא שקר מזיק ולא מוסרי? כאשר השקר גורם נזק ממשי לאדם השני, זה נחשב לשקר לא ... אך משקר ואומר שהוא תקין, הוא גורם לך נזק. זהו שקר שפוגע בך, ולכן לא היית ... למרות שהוא אינו יודע אותה כלל, הוא גורם נזק לך כמעסיק, כי לא תקבל את התועלת ... הללו, השקר הוא ברור ומוחלט: הוא גורם נזק, ולכן מבחינה מוסרית הוא פסול. האם ... מאחר וישנם מקרים שבהם השקר לא באמת גורם נזק ממשי. לדוגמה, אם אדם מוכר רכב ... שהרכב לא חנה בשמש, הוא לא באמת גורם לך נזק ממשי. במקרה זה הנזק היחיד הוא פסיכולוגי בלבד, כי יצרת ... בלתי מוסרי באופן מוחלט, מאחר שלא נגרם שום נזק אמיתי. האם מותר לשקר כדי לעזור ... משקר לו ואומר שכן עשית, אתה עוזר לו ומונע נזק אמיתי. בשני המצבים הללו השקר נעשה ... הנכון וההכרחי לעשות. כאן, השקר לא רק מונע נזק, הוא אף יכול להציל חיים, ולכן ... המנחה העיקרי הוא שאם השקר שלך עלול לגרום נזק אמיתי לאחר, זה לא מוסרי לשקר, ... אם השקר יכול להביא תועלת ברורה ולא לגרום לנזק אמיתי, אפשר לשקול לשקר בזהירות ... והשקר יכול להביא לתוצאות חיוביות כמו מניעת נזק או הצלת חיים. תמיד כדאי להימנע ... אך בפועל הוא מקולקל - זהו שקר שגורם לך לנזק. אם אתה מראיין עובד לתפקיד מסוים ... יודע מילה - גם כאן מדובר בשקר שגורם לך נזק. במקרים כאלו, בהנחה שאתה רוצה ... לעומת זאת, יש מצבים שבהם השקר לא באמת גורם נזק. לדוגמה, נניח שאתה מחפש לקנות רכב ... שהרכב לא חנה בשמש - האם הוא באמת גרם לך נזק? או שבעצם לא נגרם לך שום נזק ממשי, אלא רק נדמה לך כך? שקרים ... לו: זה לא תרופה, זה משהו אחר. האם גרמת לו נזק? לא. האם היית רוצה שבמקרה כזה ... לשקר, הדבר הבטוח הוא שאם השקר שלך יגרום נזק לאדם השני - אל תשקר. לעומת זאת, אם השקר יביא תועלת ולא יגרום נזק אמיתי - אז אם אפשר להימנע מלשקר, ...

... ברזל - איך לשחרר את החטופים בכל מחיר? האם לשחרר את החטופים בכל מחיר? האם משפחות החטופים גורמות נזק למשא ומתן לשחרור החטופים? איך לשחרר את החטופים? איך לנצח את הטרור? ... שחרור החטופים בכל מחיר וכאן נתייחס לטענה שאומרת שמשפחות החטופים, בקריאה שלהן לשחרור החטופים בכל מחיר, גורמות נזק למשא ומתן, כי הן מגדילות את הסיכוי לכך שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר ... בכל מחיר כפשוטו, הרי שמכך נובע שככל שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר, כך ממילא המשא ומתן יהיה יותר קשה ויגרם יותר נזק למדינת ישראל. אבל מה האמת? האם באמת דרישת משפחות החטופים לשחרר את ... על שחרור החטופים? וכולי. והאמת היא שממש ממש לא. קריאת משפחות החטופים לשחרר את החטופים בכל מחיר, גורמת תועלת ולא נזק בתהליך שחרור החטופים. הקריאה לשחרר את החטופים בכל מחיר, היא רק מגדילה את הסיכוי לכך שהחטופים ישתחררו. אלא שמה שכן גורם נזק למדינה ולשחרור החטופים, זה לא הקריאה לשחרר אותם בכל מחיר, אלא הפירוש ... יפגעו יותר? מכך שישחררו אלפי מחבלים לתכננן את הפיגועים הבאים, או מכך שירעיבו למוות את תושבי עזה, ואולי יגרם מכך נזק בין לאומי? ממה תושבי ישראל יפגעו יותר? אז כן, לשחרר את החטופים בכל ...

... שהנתבע גם שיקר כאשר טען שגנבתם צקים, וזה יחזק את האמינות שלכם מול השופט. כיצד להתמודד עם נזק בדירה שנגרם על ידי השוכר? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת על מצב שבו השוכר גרם לנזקים בדירה, למשל הריסת רשתות נגד יתושים ודלת שניזוקה. חשוב להבין שלא מספיק לטעון שהשוכר קיבל את הדירה במצב מסוים וחייב להחזיר אותה באותו מצב בדיוק. זה לא תמיד נכון משפטית, משום שיש הבדל בין נזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי סביר לבין נזק שנגרם במזיד או כתוצאה משימוש לא סביר. לדוגמה, אם חתולים שהשוכר גידל גרמו נזק לרשתות ולדלת, צריך להדגיש שהנזק נגרם עקב שימוש לא סביר של השוכר בדירה, ולספק לכך הוכחות: הצגת הודעה כתובה של השוכר שבה הוא מודה שהוא מגדל חתולים, כולל התעלמות שלו מבקשתכם להוציא את החתולים מהדירה כדי למנוע נזק. הוכחות מצולמות של הנזק שגרמו החתולים, כמו סימני ציפורניים ברשתות. הוכחת עלות התיקון בפועל ולא את עלות החלפת הדלת כולה, גם אם החלפתם אותה בדלת חדשה. ... הייתה כ - 2,000 שקלים בלבד, ושהסיבה שהצגתם חשבונית של דלת חדשה הייתה רק להראות את חומרת הנזק שנגרם. כך אתם משדרים אמינות ולא יוצרים רושם שאתם מנסים לנצל את התביעה לטובתכם האישית. האם בעל דירה יכול לחייב את הדייר על כל נזק בדירה? אליעד כהן מדגיש שהחוק לא מאפשר לבעל הדירה לחייב את השוכר על כל נזק שקורה בדירה, במיוחד אם מדובר בנזק שנגרם מבחוץ, על ידי גורם חיצוני. אם למשל מישהו מבחוץ גרם לשריפה או נזק לדירה, האחריות לתקן זאת אינה של השוכר, אלא אם כן הוכח שהשוכר גרם באופן ישיר לנזק או היה באפשרותו למנוע אותו. לדוגמה, אם השוכר השאיר את הדלת פתוחה ובגלל זה נגרמה שריפה, זו אחריותו, אך אם נגרם נזק שלא בשליטתו, זו לא אחריותו. לכן יש צורך להבחין בין נזק שנגרם במזיד, נזק שנגרם משימוש לא סביר, לבין נזק שנובע מבלאי טבעי או מאירועים שלא באחריות השוכר. עוד דוגמה שהוצגה בהרצאה היא לגבי נזקים שנגרמו על ידי חתולים שהשוכר מגדל. במקרה כזה צריך להוכיח במדויק את אחריות השוכר לנזק, כמו סימני ציפורניים או הוכחה ברורה של נזק ישיר שנגרם בגלל פעילותו של השוכר בדירה. מה לעשות אם הדייר טוען שוויתרו לו על תשלום חשבונות? טענה נוספת שעלתה בדוגמה היא כאשר ... והברורה ביותר להוכחה, כמו חשבון החשמל שלא שולם. לאחר מכן, עוברים לטענות מורכבות יותר כמו נזק לרשתות ולדלת. בסוף, ניתן להוסיף טענות כלליות על אי - אמינותו של הנתבע, אך רק אחרי שהטענות העיקריות כבר הוצגו בצורה ברורה, שכן ... נעשתה החלפה לדלת חדשה, אלא רק את עלות התיקון שהיה צריך לעשות בפועל. ההצגה צריכה להראות שהנזק היה כה גדול שהיה עדיף כבר להחליף במקום לתקן. איך לשכנע שופט בבית משפט? אליעד כהן ממליץ להתמקד בטענות שחשובות לשופט: להראות בצורה ... וממוקדת. איך להצליח בבית משפט? איך להציג ראיות בבית משפט? ייצוג עצמי בבית משפט מי אחראי על נזק לדירה שכורה? האם צריך לשלם חשבונות של דייר שעזב? חרדה מבית משפט איך מתכוננים למשפט? ...

... הגנב הנאמן, מי עושה לך טוב? מי עושה לך רע? האם משהו עושה לך טוב? האם משהו עושה לך רע? האם הוא אוהב או אויב? יותר תועלת מנזק, יותר נזק מתועלת, טוב ורע, אהבה או שנאה האם נכון להעריך אדם רק כי הוא עושה לך טוב? אליעד מעלה את השאלה האם נכון להעריך ולכבד אדם רק משום ... לא תמיד כל כך פשוט, כי צריך לשים לב האם אותו אדם או דבר באמת עושה רק טוב, או שבמקביל הוא עושה גם רע, ואולי אף גורם לך יותר נזק מתועלת. מהי דוגמת הארנק והגנב הנאמן? אליעד מדגים זאת באמצעות מקרה ברור: אתה הולך ברחוב ומגלה שהארנק שלך אבד. אדם מגיע אליך ... את הארנק עם תעודת הזהות, אך מצד שני יתכן והוא זה שגנב לך אותו מלכתחילה. כלומר, למרות שהחזיר לך משהו טוב, בפועל הוא זה שגרם לנזק מלכתחילה. האם מי שפותר לך בעיה הוא בהכרח אדם טוב? אליעד מחדד שהטעות הנפוצה היא להניח שאם מישהו עושה לך טובה או עוזר לך לפתור ... מיד למישהו שטוען שהוא עושה לך טוב או עוזר לך. עליך לבדוק האם האדם או הדבר הזה באמת מועיל לך או אולי דווקא גורם לך ליותר נזק מתועלת. למשל, אדם שנותן תרופה לאדם אחר שחולה, נתפס כמועיל וטוב. אך אם מתברר שהוא זה שגרם למחלה מלכתחילה, כל התועלת מתבטלת. אליעד נותן גם דוגמה של עובד בחברה: יתכן שהעובד הזה תורם ומציל את החברה, אבל אולי הוא בעצמו גרם לנזק והוא רק פותר את הבעיות שהוא עצמו יצר. מהי הדוגמה של הגבר שמכה את אשתו ומביא לה תרופות? אליעד נותן דוגמה קיצונית נוספת להמחיש ... להפריד בין שתי שאלות חשובות: האם האדם או הדבר עושה לי טוב בכלל? האם האדם או הדבר עושה לי רע במקביל, ואולי הוא עושה לי יותר נזק מתועלת? רק לאחר בירור שתי השאלות האלו אפשר להגיע להחלטה מושכלת אם להעריך את האדם או הדבר, או להבין שאולי הוא גורם לך לנזק יותר גדול מהתועלת שהוא מביא. חשוב במיוחד להיזהר מאנשים או מצבים שבהם מישהו פותר לך בעיה שהוא עצמו יצר. מי עושה לך טוב באמת? ...

... רוצים שמישהו יסכים איתנו? איזה נזק יכול להיגרם אם מישהו יסכים איתנו בצורה חלקית מוקדם מידי ומהר מידי? איך ... וכיוב, הרי שזה עלול לגרום יותר נזק מתועלת. וכך גם בנושא של שכנוע. לדוגמה, נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לחשוב ... לך. ולוודא, שזה לא יגרום יותר נזק מתועלת. והלוגיקה כאן היא כדלקמן: בעיקרון, נניח שמישהו מחשבה כלשהי עושה לו רע ...

... האם זה משנה מתי ובאיזה רגע, האדם השני יתחיל לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב? איזה נזק יכול להיגרם, אם מישהו יסכים איתנו מוקדם מידי? וכאן אבאר עוד עיקרון בנושא של שכנוע, איך לגרום למישהו לשנות את דעתו, באמצעות זה שתגרום לו לחשוב שהוא טועה, בצורה זמנית, באמצעות ... מסוימת, כדי שהתינוק לא ימות. או כמו פרי, שאם קוטפים אותו לפני הזמן, לפעמים זה גורם לנזק לפרי. וצריך לדעת לתת לפרי להתבשל עד לשלב שנכון לקטוף אותו. ובהקשר שלנו, צריך לדעת לזהות, באיזה שלב ומתי אנחנו רוצים שהאדם השני יחשוב את ההפך של מה שהוא חושב כרגע. כי לפעמים אם הוא יחשוב את זה מוקדם מידי, זה דווקא עלול לגרום נזק יותר מתועלת. ולפעמים מישהו צריך להמשיך לחשוב מחשבה לא נכונה, עד שניתן לו הקדמות מסוימות, שיעזרו לו להכיל את המחשבה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב. וכמו תמיד, גם כאן יש רמות שונות, ...

... מהי מחלת האמונה? למה לא להאמין בשום דבר? ידיעה או אמונה, אל תאמין תבדוק מה האמת, מה הנזקים של מחלת האמונה? אמונה שקרית, למה אמונה גורמת נזק? אמונה עצמית, להאמין בעצמך, להאמין באלוהים, להאמין ברבנים, להאמין בצדיקים מהי מחלת האמונה ולמה אליעד כהן מתנגד לאמונה? אליעד כהן מציג את המושג מחלת ... ולא להסתמך על אמונה עיוורת. לדעתו, רק בדיקה יסודית ומעמיקה של הדברים יכולה להציל את האדם מטעויות ומאמונות כוזבות שעלולות לגרום לו נזקים רבים. אליעד ממליץ לא להסתפק בידיעה חלקית או ב - 99% של בדיקה, אלא לבדוק תמיד את הדברים לעומק של 100%, ללא פשרות. בסיום דבריו הוא מבהיר שהפתרון ... שהאמונה מסוכנת וצריך לבדוק כל מחשבה, כל אמונה וכל מעשה. מהי מחלת האמונה? למה לא להאמין בשום דבר? אמונה או ידיעה? למה אמונה גורמת נזק? האם להאמין בעצמך זה נכון? כיצד לבדוק אם משהו נכון? ...

... והחנון המהפך, פוסט טראומה, איבוד שליטה, פחד להשתגע, שיגעון, תפילה נזק, ייסורי מצפון, הרצון של אלוהים איך ...