... הזאת. ובנוסף, האדם חושב שהפעולה הזאת היא מיותרת, גוזלת ממנו משאבים מיותרים, ואפילו גורמת לו נזק. ולזה האדם קורה אובססיה. ונחדד שוב פעם. אובססיה היא התנהגות כלשהי של האדם. זא כל התנהגות של האדם באשר היא, יכולה להיחשב בעיני האדם ... מביאה לו תועלת? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מיותרת? האם הוא חושב, שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיוב. כי כל התנהגות באשר היא, היא בפני עצמה, היא אינה טובה או רעה. אלא היא הופכת להיות התמכרות הפרעת התנהגות אובססיה וכיוב, רק בגלל ... אובססיבית, אם באותו הרגע האדם באמת היה חושב, שהדבר שאותו הוא רוצה לעשות, הוא מביא לו יותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא היה עושה אותו. זא, האדם עושה תמיד, את מה שהוא חושב באותו רגע, שמביא לו הכי הרבה תועלת ביחס לאותו הרגע. ואם האדם ... כבר שבע, אז הוא מבין לדוגמה, שהאכילה הכפייתית שלו, היא רק אכילה רגשית, אך היא מביאה לו יותר נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע שהאדם עושה את אותה התנהגות טורדנית שלו, באותו הרגע, מבחינתו, הוא משוכנע שהדבר יביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ולא שהוא לא יודע שההתנהגות תביא לו נזק. אלא שהוא חושב, שביחס למה שהוא רוצה באותו הרגע, אותה התנהגות אובססיבית, תביא לו יותר תועלת מיידית, מאשר נזק בטווח הרחוק וכיוב. כך שבכל מקרה, האדם תמיד עושה, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב באותו הרגע. אלא, שאחכ הרצונות המנוגדים שיש ... חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב. ולכן, כאשר האדם חושב, שדבר כלשהו, יביא לו יותר תועלת מאשר נזק, אז האדם בצורה כפייתית, מחויב לעשות את אותו הדבר. ואם אחכ יש לאדם רצון נוסף, שהוא חושב שהוא זה שיגרום לו להרגיש טוב. ואם האדם חושב, ... רוצה יותר לעשות כנל. והאדם רוצה לעשות, את מה שהוא חושב באותו הרגע, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. וכך האדם פועל, לפי מה שהוא חושב, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. שזה יוצר אצלו את הרצון היחסי לעשות את הדבר (רצון יחסי, כי יש תמיד גם עלות, שיוצרת נזק. ולכן זהו לא רצון מוחלט, אלא רק רצון יחסי). ואז האדם עושה את אותו הדבר. ונמצא אם כן, כי הכל מתחיל ונגמר, במה שהאדם חושב, לגבי התועלת ... אובססיבית תביא לו. זא שאם האדם יצליח להשתכנע באמת, שאותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא יעשה את אותה התנהגות. גם אם זה אומר, שהוא יוותר על התועלת שבאותה התנהגות, בגלל הנזק שהיא גורמת. ולכן, מי שרוצה להתמודד עם טורדנות כפייתית הפרעה אובססיבית, עליו לשכנע את עצמו את המטופל שלו, שאכן אותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת. ואיך עושים את זה? תשובה: על ידי בירור האמת עם המטופל. האם באמת אותה התנהגות גורמת ליותר תועלת מאשר נזק, או ליותר נזק מאשר תועלת. ואם המטופל יהיה משוכנע ב 51 אחוזים, שהדבר גורם לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא בוודאות של 100% לא יעשה את אותו הדבר. וכאן צריך להדגיש את הנקודה שהיא אולי החשובה ביותר, והיא, שהאדם מוכרח לבדוק ולגלות, ... רגשית, מביאה לו אותה התנהגות כפייתית. כי לפעמים האדם חושב, שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע לעצמו למה באמת הוא עושה את הדבר, אז הוא חושב שזאת ... בתת המודע של האדם, יש משהו שגורם לו לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא עושה אותה. וכן, לשם כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה באמת הוא עושה את מה שהוא עושה. ומי שלא מודע ... צורך רגשי, שיוצר את אותה התנהגות רגשית של האדם, שהוא קורא לה, התנהגות טורדנית, שגורמת לו לנזק. כי לאדם יש צרכים רגשיים בתת המודע שלו, שהם יוצרים אצלו את ההתנהגות המודעת שלו. והאדם צריך לגלות מהם הצרכים הרגשיים שלו, שנמצאים בתת ... לאותם צרכים רגשיים. ואז ורק אז, האדם באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ושהיא מביאה יותר נזק מאשר תועלת. ואז ממילא האדם ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות אותה. ורק נזכיר ונסביר: כי גם אחרי שהאדם מצליח להיגמל מהתמכרות כלשהי, עדיין בפועל האדם ממשיך להיות מכור, לרצון הבסיסי ...

... פגיעה פיזית, אנשים רואים אותה ככזו שתוכל להיות קלה יחסית בהשוואה לפגיעות נפשיות, שהן נוטות להימשך לאורך זמן ולהשאיר חותם עמוק. השאלה היא האם באמת ניתן לקבוע כי נזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי, או אם ההשפעות של כל אחד מהם שונות ומעורבות. מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה שמתרחשת בגוף האדם - לדוגמה, שברים, קטיעות, עיוורון, נכות קבועה או מחלות. כל אלו משפיעים ישירות על היכולת של האדם לתפקד פיזית בחיים היומיומיים. מנגד, נזק נפשי מתייחס למצבים כמו דיכאון, חרדה, טראומות נפשיות, תחושת חוסר ערך, מחשבות אובדניות, ותחושת אומללות מתמשכת. שני סוגי הפגיעות הללו יכולים להיות חמורים מאוד, אך השאלה היא איזו מהן עשויה להטיל יותר סבל על חייו של האדם בטווח הארוך. הוכחה לכך שנזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי על מנת להוכיח כי נזק נפשי עשוי להיות חמור יותר, יש לשאול את עצמנו: למה אדם לא רוצה להימנע מנזק נפשי? התשובה בדרך כלל היא כי נזק כזה גורם לו להרגיש רע. כששואלים אותו למה הוא לא רוצה נזק פיזי, גם התשובה היא כי זה יגרום לו להרגיש רע. משמעות הדבר היא שהאדם מונע את הנזק הפיזי מתוך חשש מההשלכות הנפשיות של הפגיעה, ולא בגלל הנזק הפיזי עצמו. אם נשאל את האדם איזו אופציה הוא יעדיף - להיות נכה פיזית אך מאושר לחלוטין, או בריא לחלוטין אך מדוכא ומסובך נפשית, התשובה כמעט תמיד תהיה לבחור בנכות פיזית עם אושר נפשי. הקשר בין נזק פיזי לנזק נפשי אנשים מפחדים מנזק פיזי לא רק בגלל הנזק הפיזי עצמו, אלא מההשלכות הנפשיות של אותו נזק. אדם שנעשה עיוור או נכה פיזית, בדרך כלל יתחיל להרגיש רגשות של אומללות, חוסר ערך וחרדה. אך אם ניתן לו ערבויות לאושר ולתחושת ערך, הפחד מהנכות פוחת. כלומר, הבעיה האמיתית איננה הנכות הפיזית אלא הקשר שלה לנזק נפשי שיכול להיווצר בעקבותיה. מהי בחירה חופשית ביחס לפגיעות? אדם עשוי להרגיש כי ... גם כי כאב פיזי יכול להימנע או לפחות להקל על ידי שליטה נפשית. אדם שסובל מפציעה פיזית חמורה עשוי למצוא דרכים לנטרל את הכאב הפיזי ולהמשיך לתפקד בחייו, בעוד שמי שסובל מנזק נפשי עלול לחוות תחושת אובדן מוחלט של רצון לחיות, גם אם גופו בריא לחלוטין. סיכום לסיכום, ניתן לקבוע כי הנזק הנפשי לעיתים חמור יותר מהנזק הפיזי, משום שהוא האחראי העיקרי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים לסבול מנזק פיזי משום שהם חוששים מההשלכות הנפשיות של הפגיעה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי על ... למעשה הגרועה יותר, משום שהיא מותירה חותם עמוק יותר ולטווח הארוך. השאלה היא האם באמת ניתן לטעון שפגיעה נפשית חמורה יותר מפגיעה פיזית? ואם כן, איך ניתן להוכיח זאת? מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה בגוף של האדם - שבר ביד, רגל קטועה, עיוורון, נכויות שונות, מחלות קשות וכדומה. לעומת זאת, נזק נפשי כולל בתוכו מצבים כמו דיכאון, חרדות, טראומות נפשיות, תחושת חוסר ערך, מחשבות אובדניות, אומללות מתמשכת ועוד. שתי הצורות של הפגיעות הללו יכולות להיות חמורות מאוד, אך השאלה היא איזו מהן יש לה השפעה גדולה יותר על חיי האדם? הוכחה לכך שנזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי אם שואלים אדם מדוע הוא לא רוצה שיהיה לו

... ההשלכות שלו ואת השאלה המרכזית: האם היית רוצה שישקרו לך באותו המצב? מתי שקר הוא שקר מזיק ולא מוסרי? כאשר השקר גורם נזק ממשי לאדם השני, זה נחשב לשקר לא מוסרי. לדוגמה, אם אדם מוכר לך רכב והוא יודע שהרכב מקולקל אך משקר ואומר שהוא תקין, הוא גורם לך נזק. זהו שקר שפוגע בך, ולכן לא היית רוצה שיתנהגו אליך כך. דוגמה נוספת היא מקרה שבו אתה מראיין עובד לתפקיד שמחייב ... בשפה זרה מסוימת, לדוגמה צרפתית. אם המרואיין משקר ואומר שהוא דובר את השפה, למרות שהוא אינו יודע אותה כלל, הוא גורם נזק לך כמעסיק, כי לא תקבל את התועלת שאתה זקוק לה. בשני המקרים הללו, השקר הוא ברור ומוחלט: הוא גורם נזק, ולכן מבחינה מוסרית הוא פסול. האם כל שקר הוא בהכרח לא מוסרי? לא כל שקר בהכרח נחשב לבלתי מוסרי, מאחר וישנם מקרים שבהם השקר לא באמת גורם נזק ממשי. לדוגמה, אם אדם מוכר רכב ואתה שואל אותו האם הרכב אי פעם חנה בשמש, כי בראש שלך קיימת אמונה שרכב שעמד בשמש ... - אך בפועל הדבר אינו משפיע על תקינות הרכב כלל - אז אם המוכר ישקר לך ויגיד שהרכב לא חנה בשמש, הוא לא באמת גורם לך נזק ממשי. במקרה זה הנזק היחיד הוא פסיכולוגי בלבד, כי יצרת בראשך קשר שאינו קיים במציאות. השקר במקרה כזה הוא לא בהכרח בלתי מוסרי באופן מוחלט, מאחר שלא נגרם שום נזק אמיתי. האם מותר לשקר כדי לעזור לאחר? קיימים מצבים שבהם דווקא שקר יכול להיות הפתרון המוסרי. לדוגמה, אם ילד חולה ... לעשות דבר מסוים, ואם הוא מגלה שלא עשית אותו הוא מסרב לאכול, אז כשאתה משקר לו ואומר שכן עשית, אתה עוזר לו ומונע נזק אמיתי. בשני המצבים הללו השקר נעשה למען טובתו של האחר ולכן הוא מוסרי. האם שקרים במקום עבודה הם תמיד בעייתיים? ... האמיתית אליה תגרום לו לקפוץ ולהתאבד, ברור שלשקר במקרה זה הוא הדבר הנכון וההכרחי לעשות. כאן, השקר לא רק מונע נזק, הוא אף יכול להציל חיים, ולכן מוסרית הוא מוצדק לחלוטין. מהי המסקנה הכללית לגבי שקרים ומוסריות? בסופו של דבר, הכלל המנחה העיקרי הוא שאם השקר שלך עלול לגרום נזק אמיתי לאחר, זה לא מוסרי לשקר, מכיוון שגם אתה לא היית רוצה שישקרו לך במצב כזה. לעומת זאת, אם השקר יכול להביא תועלת ברורה ולא לגרום לנזק אמיתי, אפשר לשקול לשקר בזהירות רבה, במיוחד אם מדובר במצב שבו אין ברירה אחרת, והשקר יכול להביא לתוצאות חיוביות כמו מניעת נזק או הצלת חיים. תמיד כדאי להימנע משקרים כאשר הדבר אפשרי, אך אם המצב מחייב זאת, עליך להפעיל שיקול דעת ולהחליט ... מתי שקר מזיק ומתי לא? לדוגמה, אם מישהו מוכר לך רכב ואומר לך שהוא תקין, אך בפועל הוא מקולקל - זהו שקר שגורם לך לנזק. אם אתה מראיין עובד לתפקיד מסוים ואתה מחפש מישהו שדובר צרפתית, והוא משקר לך ואומר שהוא דובר צרפתית למרות שאינו יודע מילה - גם כאן מדובר בשקר שגורם לך נזק. במקרים כאלו, בהנחה שאתה רוצה להיות מוסרי, אל תשקר, כי הרי לא היית רוצה שיתנהגו אליך כך. לעומת זאת, יש מצבים שבהם השקר לא באמת גורם נזק. לדוגמה, נניח שאתה מחפש לקנות רכב ואתה שואל את המוכר: הרכב הזה חנה פעם בשמש? אתה מאמין שאם הרכב חנה בשמש, זה ... על תקינות הרכב, וזהו רק עניין פסיכולוגי בראש שלך. אם המוכר משקר לך ואומר שהרכב לא חנה בשמש - האם הוא באמת גרם לך נזק? או שבעצם לא נגרם לך שום נזק ממשי, אלא רק נדמה לך כך? שקרים לטובת האדם השני דוגמה נוספת: אם יש לך ילד שחולה ואתה רוצה לתת לו תרופה, אבל הוא מסרב לקחת אותה, אז אתה אומר לו: זה לא תרופה, זה משהו אחר. האם גרמת לו נזק? לא. האם היית רוצה שבמקרה כזה ישקרו גם לך? סביר להניח שכן, כי השקר הזה בא לטובתך. דוגמה נוספת היא מצב שבו אדם ... קטן דווקא מועיל לשני הצדדים. המסקנה הכללית אם אתה רוצה להיות מוסרי ולא לשקר, הדבר הבטוח הוא שאם השקר שלך יגרום נזק לאדם השני - אל תשקר. לעומת זאת, אם השקר יביא תועלת ולא יגרום נזק אמיתי - אז אם אפשר להימנע מלשקר, עדיף, אבל אם אין ברירה - צריך לשקול את המצב בצורה חכמה. אם לדוגמה השקר הוא ...

... בכל מחיר? האם משפחות החטופים גורמות נזק למשא ומתן לשחרור החטופים? איך לשחרר את החטופים? איך לנצח את הטרור? פגיעה בחפים מפשע, ... שלהן לשחרור החטופים בכל מחיר, גורמות נזק למשא ומתן, כי הן מגדילות את הסיכוי לכך שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר בעד שחרור החטופים, ... ממילא המשא ומתן יהיה יותר קשה ויגרם יותר נזק למדינת ישראל. אבל מה האמת? האם באמת דרישת משפחות החטופים לשחרר את החטופים בכל מחיר, ... את החטופים בכל מחיר, גורמת תועלת ולא נזק בתהליך שחרור החטופים. הקריאה לשחרר את החטופים בכל מחיר, היא רק מגדילה את הסיכוי לכך שהחטופים ישתחררו. אלא שמה שכן גורם נזק למדינה ולשחרור החטופים, זה לא הקריאה לשחרר אותם בכל מחיר, אלא הפירוש שאליו לוקחים את ... למוות את תושבי עזה, ואולי יגרם מכך נזק בין לאומי? ממה תושבי ישראל יפגעו יותר? אז כן, לשחרר את החטופים בכל מחיר. השאלה היא, ...

... האלה, ניתן להוסיף את העובדה שהנתבע גם שיקר כאשר טען שגנבתם צקים, וזה יחזק את האמינות שלכם מול השופט. כיצד להתמודד עם נזק בדירה שנגרם על ידי השוכר? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת על מצב שבו השוכר גרם לנזקים בדירה, למשל הריסת רשתות נגד יתושים ודלת שניזוקה. ... לטעון שהשוכר קיבל את הדירה במצב מסוים וחייב להחזיר אותה באותו מצב בדיוק. זה לא תמיד נכון משפטית, משום שיש הבדל בין נזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי סביר לבין נזק שנגרם במזיד או כתוצאה משימוש לא סביר. לדוגמה, אם חתולים שהשוכר גידל גרמו נזק לרשתות ולדלת, צריך להדגיש שהנזק נגרם עקב שימוש לא סביר של השוכר בדירה, ולספק לכך ... הצגת הודעה כתובה של השוכר שבה הוא מודה שהוא מגדל חתולים, כולל התעלמות שלו מבקשתכם להוציא את החתולים מהדירה כדי למנוע נזק. הוכחות מצולמות של הנזק שגרמו החתולים, כמו סימני ציפורניים ברשתות. הוכחת ... השופט שהעלות האמיתית של התיקון הייתה כ - 2,000 שקלים בלבד, ושהסיבה שהצגתם חשבונית של דלת חדשה הייתה רק להראות את חומרת הנזק שנגרם. כך אתם משדרים אמינות ולא יוצרים רושם שאתם מנסים לנצל את התביעה לטובתכם האישית. האם בעל דירה יכול לחייב את הדייר על כל נזק בדירה? אליעד כהן מדגיש שהחוק לא מאפשר לבעל הדירה לחייב את השוכר על כל נזק שקורה בדירה, במיוחד אם מדובר בנזק שנגרם מבחוץ, על ידי גורם חיצוני. אם למשל מישהו מבחוץ גרם לשריפה או נזק לדירה, האחריות לתקן זאת אינה של השוכר, אלא אם כן הוכח שהשוכר גרם באופן ישיר לנזק או היה באפשרותו למנוע אותו. לדוגמה, אם השוכר השאיר את הדלת פתוחה ובגלל זה נגרמה שריפה, זו אחריותו, אך אם נגרם נזק שלא בשליטתו, זו לא אחריותו. לכן יש צורך להבחין בין נזק שנגרם במזיד, נזק שנגרם משימוש לא סביר, לבין נזק שנובע מבלאי טבעי או מאירועים שלא באחריות השוכר. עוד דוגמה שהוצגה בהרצאה היא לגבי נזקים שנגרמו על ידי חתולים שהשוכר מגדל. במקרה כזה צריך להוכיח במדויק את אחריות השוכר לנזק, כמו סימני ציפורניים או הוכחה ברורה של נזק ישיר שנגרם בגלל פעילותו של השוכר בדירה. מה לעשות אם ... כהן ממליץ להתחיל בטענה הפשוטה והברורה ביותר להוכחה, כמו חשבון החשמל שלא שולם. לאחר מכן, עוברים לטענות מורכבות יותר כמו נזק לרשתות ולדלת. בסוף, ניתן להוסיף טענות כלליות על אי - ... שהשוכר ישלם את מלוא הסכום אם נעשתה החלפה לדלת חדשה, אלא רק את עלות התיקון שהיה צריך לעשות בפועל. ההצגה צריכה להראות שהנזק היה כה גדול שהיה עדיף כבר להחליף במקום לתקן. איך ... את הטיעונים בצורה מסודרת וממוקדת. איך להצליח בבית משפט? איך להציג ראיות בבית משפט? ייצוג עצמי בבית משפט מי אחראי על נזק לדירה שכורה? האם צריך לשלם חשבונות של דייר שעזב? ...

... האם משהו עושה לך רע? האם הוא אוהב או אויב? יותר תועלת מנזק, יותר נזק מתועלת, טוב ורע, אהבה או שנאה האם נכון להעריך אדם רק כי הוא עושה לך טוב? אליעד מעלה את השאלה האם נכון ... טוב, או שבמקביל הוא עושה גם רע, ואולי אף גורם לך יותר נזק מתועלת. מהי דוגמת הארנק והגנב הנאמן? אליעד מדגים זאת באמצעות מקרה ברור: אתה הולך ברחוב ומגלה שהארנק שלך ... כלומר, למרות שהחזיר לך משהו טוב, בפועל הוא זה שגרם לנזק מלכתחילה. האם מי שפותר לך בעיה הוא בהכרח אדם טוב? אליעד מחדד שהטעות הנפוצה היא להניח שאם מישהו עושה לך ... או הדבר הזה באמת מועיל לך או אולי דווקא גורם לך ליותר נזק מתועלת. למשל, אדם שנותן תרופה לאדם אחר שחולה, נתפס כמועיל וטוב. אך אם מתברר שהוא זה שגרם למחלה מלכתחילה, ... הזה תורם ומציל את החברה, אבל אולי הוא בעצמו גרם לנזק והוא רק פותר את הבעיות שהוא עצמו יצר. מהי הדוגמה של הגבר שמכה את אשתו ומביא לה תרופות? אליעד נותן דוגמה ... האדם או הדבר עושה לי רע במקביל, ואולי הוא עושה לי יותר נזק מתועלת? רק לאחר בירור שתי השאלות האלו אפשר להגיע להחלטה מושכלת אם להעריך את האדם או הדבר, או להבין שאולי הוא גורם לך לנזק יותר גדול מהתועלת שהוא מביא. חשוב במיוחד להיזהר מאנשים או מצבים שבהם מישהו פותר לך בעיה שהוא עצמו יצר. מי ...

... מתי אנחנו רוצים שמישהו יסכים איתנו? איזה נזק יכול להיגרם אם מישהו יסכים איתנו בצורה חלקית מוקדם מידי ומהר מידי? איך לפעמים ... מהר מידי וכיוב, הרי שזה עלול לגרום יותר נזק מתועלת. וכך גם בנושא של שכנוע. לדוגמה, נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לחשוב ... זה מרגיש לך. ולוודא, שזה לא יגרום יותר נזק מתועלת. והלוגיקה כאן היא כדלקמן: בעיקרון, נניח שמישהו מחשבה כלשהי עושה לו רע ...

... את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב? איזה נזק יכול להיגרם, אם מישהו יסכים איתנו ... אותו לפני הזמן, לפעמים זה גורם לנזק לפרי. וצריך לדעת לתת לפרי להתבשל עד ... את זה מוקדם מידי, זה דווקא עלול לגרום נזק יותר מתועלת. ולפעמים מישהו צריך להמשיך ...

... מהי מחלת האמונה? למה לא להאמין בשום דבר? ידיעה או אמונה, אל תאמין תבדוק מה האמת, מה הנזקים של מחלת האמונה? אמונה שקרית, למה אמונה גורמת נזק? אמונה עצמית, להאמין בעצמך, להאמין באלוהים, להאמין ברבנים, להאמין ... לבדוק. בכל תחום ובכל נושא צריך להטיל ספק, לבדוק את העובדות, ולא להסתמך על אמונה עיוורת. לדעתו, רק בדיקה יסודית ומעמיקה של הדברים יכולה להציל את האדם מטעויות ומאמונות כוזבות שעלולות לגרום לו נזקים רבים. אליעד ממליץ לא להסתפק בידיעה חלקית או ב - 99% של בדיקה, אלא ... האמונה הוא שימוש בשכל ובדיקת כל דבר עד הסוף. הוא מדגיש שוב שהאמונה מסוכנת וצריך לבדוק כל מחשבה, כל אמונה וכל מעשה. מהי מחלת האמונה? למה לא להאמין בשום דבר? אמונה או ידיעה? למה אמונה גורמת נזק? האם להאמין בעצמך זה נכון? כיצד לבדוק אם משהו נכון? ...

... והחנון המהפך, פוסט טראומה, איבוד שליטה, פחד להשתגע, שיגעון, תפילה נזק, ייסורי מצפון, הרצון של אלוהים איך מתמודדים עם בעיית השעמום בחיים? ...