ניהול משברים, האם הגיוני להחליף מנהל בזמן משבר עסקי? האם הגיוני שביבי ינהל את משבר הקורונה? איך להתמודד עם משברים בחיים? מי אמור לנהל את משבר הקורונה? האם להחליף את המנהל בזמן משבר? שיקולים בהחלפת מנהל, האם לפטר את המנהל?
האם הגיוני להחליף מנהיג בזמן משבר?
קיימת טענה נפוצה שאומרת כי לא נכון להחליף ראש ממשלה או מנהיג בזמן משבר, משום שלמנהל הקיים יש את הניסיון, ההיכרות עם המצב ואת כלל המידע הדרוש להתמודדות. הטענה מתבססת על כך שככל שיש למנהיג יותר ידע והיכרות עם המצב, כך הוא צפוי לקבל החלטות מושכלות וטובות יותר. למשל, במשבר כמו מגפת הקורונה, ראש ממשלה מכהן יכיר טוב יותר את המידע, הנתונים, המגבלות והמדיניות הקיימת, ולכן לכאורה, עדיף לתת לו לנהל את המשבר במקום להכניס מישהו חדש שיצטרך ללמוד את המצב מחדש.
אך הטענה הזו מתעלמת מנקודה חשובה: היא מניחה שהמנהל הקיים מתפקד בצורה הטובה ביותר, ושהמשבר נוצר מנסיבות שאינן באשמתו. אבל מה קורה כאשר המנהיג עצמו אחראי או שותף לאחריות למשבר?
למה בכל זאת כדאי להחליף את המנהיג שיצר את המשבר?
אליעד כהן מסביר כי במקרה בו המשבר נגרם או הוחרף בגלל המנהיג עצמו, לא רק שהגיוני להחליף אותו, אלא חובה לעשות זאת במהירות האפשרית. אם ניקח כדוגמה את משבר הקורונה, מנהיג שידע מראש על הסכנה הצפויה אך לא פעל בזמן, לא התארגן מראש, לא דאג למסכות, מכונות הנשמה, בדיקות וכל האמצעים הדרושים להתמודדות - לא ראוי לנהל את המשבר שאותו יצר.
אליעד מביא דוגמאות ברורות כדי להמחיש את ההיגיון שבדבר. למשל, אם אדם נוסע ברכב ומגלה שהנהג שיכור או תחת השפעת סמים ומסכן את חייהם - האם הגיוני לתת לו להמשיך בנסיעה עד ליעד או לעצור אותו מיד ולהחליפו? התשובה ברורה: יש לעצור מיד ולהחליף את הנהג השיכור כדי למנוע אסון.
כך גם אם מנהל עסק גורם לכישלון, גונב או מרמה ומכניס את העסק למשבר - ברור שצריך להחליף אותו באופן מיידי ולא להמתין לסיום המשבר. ההיגיון אומר שאם המנהל הוא הבעיה עצמה, בלתי אפשרי לצפות שהוא יהיה גם הפתרון.
כמה קשה לרכוש את המידע של המנהל הקיים?
אליעד מסביר שגם הטיעון שהמנהיג הקיים יודע יותר מאחרים, אינו בהכרח נכון. את כל מה שראש ממשלה יודע על הקורונה, למשל, ניתן ללמוד בזמן קצר יחסית. אליעד מדגיש שאדם אינטליגנטי ממוצע יכול ללמוד תוך חצי שעה עד שעה את כלל המידע שראש הממשלה מחזיק על המשבר. לכן, עלות החלפתו אינה גבוהה כלל מבחינת איבוד הידע והניסיון.
אילו שיקולים נוספים יש בבחירת מנהל בזמן משבר?
מעבר לידע, כדי להתמודד עם משבר צריך מנהיג בעל תכונות אישיות מתאימות: נחישות, רצינות, חוסר אינטרסים אישיים, ויכולת לפעול לטובת הכלל. מנהיג שהוביל למשבר או לא מנע אותו מראש כנראה אינו בעל תכונות אלו. סביר להניח שהוא פעל מתוך שיקולים אישיים, חוסר אכפתיות או טיפשות - ובמקרה כזה, לא רק שאפשר להחליף אותו, אלא שחייבים לעשות זאת במהירות האפשרית.
מה המשמעות של החלפת חשיבה בחיים האישיים?
אליעד כהן מדגים את אותו העיקרון גם לחיים האישיים של כל אדם. הוא אומר שכל אדם מתמודד עם משברים קטנים וגדולים, וה"ראש ממשלה" של כל אדם הוא למעשה צורת החשיבה שלו. כשאדם נכנס למשבר, עליו לשאול את עצמו אם המשבר נוצר בגלל החשיבה שלו. אם כן, חובה להחליף את צורת החשיבה שלו. אי אפשר לצפות שדפוס החשיבה שיצר את הבעיה יהיה זה שיפתור אותה.
כמו שנהג שיכור אינו יכול לחלץ אותך מהתהום אליה הוא מוביל אותך, כך גם חשיבה שגויה שיצרה בעיות בחייך לא תוכל לפתור אותן. לכן, בעת משבר אישי, חובה לעשות חשבון נפש ולהחליף את דפוס החשיבה שהוביל למשבר.
האם החלפת מנהל תמיד עדיפה?
אליעד מסכם כי יש כמה מקרים בהם כדאי להחליף מנהיג בזמן משבר:
האם הפחד משינוי מוצדק?
לבסוף, אליעד מתייחס לטענת ההפחדה: "אם תחליפו אותי, המצב יהיה גרוע יותר". הוא מסביר שזה בדיוק מה שהחשיבה הקיימת אומרת לאדם כשהוא רוצה להשתנות: "אם תחליף אותי, יהיה לך גרוע יותר". החשיבה הזו היא מניפולציה שמטרתה לשמר את המצב הקיים, גם אם הוא רע.
הוא מעודד את הקוראים לא לפחד משינוי, במיוחד כשהשינוי הוא לטובה. אסור להיכנע להפחדה ולאיומים של המצב הקיים, ויש להחליף במהירות את צורת החשיבה שמזיקה לנו.
לסיכום, כשמנהל נכשל ומוביל למשבר, לא רק שכדאי להחליף אותו - אלא חובה לעשות זאת. זה נכון גם ברמת המדינה וגם ברמה האישית של כל אדם.
קיימת טענה נפוצה שאומרת כי לא נכון להחליף ראש ממשלה או מנהיג בזמן משבר, משום שלמנהל הקיים יש את הניסיון, ההיכרות עם המצב ואת כלל המידע הדרוש להתמודדות. הטענה מתבססת על כך שככל שיש למנהיג יותר ידע והיכרות עם המצב, כך הוא צפוי לקבל החלטות מושכלות וטובות יותר. למשל, במשבר כמו מגפת הקורונה, ראש ממשלה מכהן יכיר טוב יותר את המידע, הנתונים, המגבלות והמדיניות הקיימת, ולכן לכאורה, עדיף לתת לו לנהל את המשבר במקום להכניס מישהו חדש שיצטרך ללמוד את המצב מחדש.
אך הטענה הזו מתעלמת מנקודה חשובה: היא מניחה שהמנהל הקיים מתפקד בצורה הטובה ביותר, ושהמשבר נוצר מנסיבות שאינן באשמתו. אבל מה קורה כאשר המנהיג עצמו אחראי או שותף לאחריות למשבר?
למה בכל זאת כדאי להחליף את המנהיג שיצר את המשבר?
אליעד כהן מסביר כי במקרה בו המשבר נגרם או הוחרף בגלל המנהיג עצמו, לא רק שהגיוני להחליף אותו, אלא חובה לעשות זאת במהירות האפשרית. אם ניקח כדוגמה את משבר הקורונה, מנהיג שידע מראש על הסכנה הצפויה אך לא פעל בזמן, לא התארגן מראש, לא דאג למסכות, מכונות הנשמה, בדיקות וכל האמצעים הדרושים להתמודדות - לא ראוי לנהל את המשבר שאותו יצר.
אליעד מביא דוגמאות ברורות כדי להמחיש את ההיגיון שבדבר. למשל, אם אדם נוסע ברכב ומגלה שהנהג שיכור או תחת השפעת סמים ומסכן את חייהם - האם הגיוני לתת לו להמשיך בנסיעה עד ליעד או לעצור אותו מיד ולהחליפו? התשובה ברורה: יש לעצור מיד ולהחליף את הנהג השיכור כדי למנוע אסון.
כך גם אם מנהל עסק גורם לכישלון, גונב או מרמה ומכניס את העסק למשבר - ברור שצריך להחליף אותו באופן מיידי ולא להמתין לסיום המשבר. ההיגיון אומר שאם המנהל הוא הבעיה עצמה, בלתי אפשרי לצפות שהוא יהיה גם הפתרון.
כמה קשה לרכוש את המידע של המנהל הקיים?
אליעד מסביר שגם הטיעון שהמנהיג הקיים יודע יותר מאחרים, אינו בהכרח נכון. את כל מה שראש ממשלה יודע על הקורונה, למשל, ניתן ללמוד בזמן קצר יחסית. אליעד מדגיש שאדם אינטליגנטי ממוצע יכול ללמוד תוך חצי שעה עד שעה את כלל המידע שראש הממשלה מחזיק על המשבר. לכן, עלות החלפתו אינה גבוהה כלל מבחינת איבוד הידע והניסיון.
אילו שיקולים נוספים יש בבחירת מנהל בזמן משבר?
מעבר לידע, כדי להתמודד עם משבר צריך מנהיג בעל תכונות אישיות מתאימות: נחישות, רצינות, חוסר אינטרסים אישיים, ויכולת לפעול לטובת הכלל. מנהיג שהוביל למשבר או לא מנע אותו מראש כנראה אינו בעל תכונות אלו. סביר להניח שהוא פעל מתוך שיקולים אישיים, חוסר אכפתיות או טיפשות - ובמקרה כזה, לא רק שאפשר להחליף אותו, אלא שחייבים לעשות זאת במהירות האפשרית.
מה המשמעות של החלפת חשיבה בחיים האישיים?
אליעד כהן מדגים את אותו העיקרון גם לחיים האישיים של כל אדם. הוא אומר שכל אדם מתמודד עם משברים קטנים וגדולים, וה"ראש ממשלה" של כל אדם הוא למעשה צורת החשיבה שלו. כשאדם נכנס למשבר, עליו לשאול את עצמו אם המשבר נוצר בגלל החשיבה שלו. אם כן, חובה להחליף את צורת החשיבה שלו. אי אפשר לצפות שדפוס החשיבה שיצר את הבעיה יהיה זה שיפתור אותה.
כמו שנהג שיכור אינו יכול לחלץ אותך מהתהום אליה הוא מוביל אותך, כך גם חשיבה שגויה שיצרה בעיות בחייך לא תוכל לפתור אותן. לכן, בעת משבר אישי, חובה לעשות חשבון נפש ולהחליף את דפוס החשיבה שהוביל למשבר.
האם החלפת מנהל תמיד עדיפה?
אליעד מסכם כי יש כמה מקרים בהם כדאי להחליף מנהיג בזמן משבר:
- אם המשבר נוצר באשמת המנהיג, חובה להחליפו באופן מיידי.
- אם המידע שהמנהיג מחזיק ניתן ללמידה מהירה, החלפתו אינה בעייתית.
- אם המנהיג פועל מתוך אינטרסים אישיים ולא לטובת הכלל, חייבים להחליפו.
האם הפחד משינוי מוצדק?
לבסוף, אליעד מתייחס לטענת ההפחדה: "אם תחליפו אותי, המצב יהיה גרוע יותר". הוא מסביר שזה בדיוק מה שהחשיבה הקיימת אומרת לאדם כשהוא רוצה להשתנות: "אם תחליף אותי, יהיה לך גרוע יותר". החשיבה הזו היא מניפולציה שמטרתה לשמר את המצב הקיים, גם אם הוא רע.
הוא מעודד את הקוראים לא לפחד משינוי, במיוחד כשהשינוי הוא לטובה. אסור להיכנע להפחדה ולאיומים של המצב הקיים, ויש להחליף במהירות את צורת החשיבה שמזיקה לנו.
לסיכום, כשמנהל נכשל ומוביל למשבר, לא רק שכדאי להחליף אותו - אלא חובה לעשות זאת. זה נכון גם ברמת המדינה וגם ברמה האישית של כל אדם.
- מי מתאים להיות ראש ממשלה?
- מתי להחליף את המנהל?
- האם לפטר את העובד?
- שינוי צורת החשיבה בזמן משבר
- איך להתמודד עם משברים בחיים?
- ביבי נתניהו ומשבר הקורונה
- האם לגייס מנהל חדש לארגון?
האם נכון להחליף מנהיג בזמן משבר?
יש טענה נפוצה האומרת כי לא הגיוני להחליף ראש ממשלה או מנהיג במהלך משבר, מאחר שהוא מכיר את המצב בצורה הטובה ביותר. אך האם זה באמת נכון?
היתרונות בהשארת מנהיג קיים בזמן משבר
אחד הטיעונים המרכזיים נגד החלפת מנהיג בזמן משבר הוא הצורך בניסיון וידע מצטבר. ההנחה היא כי ככל שהמנהיג נמצא זמן רב יותר בתפקיד, כך יש לו יותר מידע על המצב, יותר הבנה של האפשרויות השונות, ויכולת לקבל החלטות מושכלות. למשל, אם מדובר במשבר בריאותי כמו מגפת הקורונה, סביר שראש הממשלה המכהן כבר מכיר את כל הנתונים, המדיניות העולמית, ודרכי הפעולה האפשריות.
לכן, יש היגיון בטענה כי ראש ממשלה המכהן לאורך זמן יהיה בעל יתרון בפתרון הבעיה, לעומת מנהיג חדש שיצטרך ללמוד את המצב מחדש. המחשבה היא שמנהל חדש עלול לעשות טעויות בגלל חוסר ניסיון עם הסיטואציה הספציפית.
מדוע בכל זאת כדאי להחליף מנהיג בזמן משבר?
הבעיה העיקרית עם הטיעון הזה היא שהוא מניח שהמנהיג הקיים תיפקד בצורה מיטבית והוביל את המדינה למצב משברי מתוך נסיבות בלתי נמנעות. אך מה קורה כאשר המנהיג עצמו היה זה שהוביל למשבר?
למשל, אם משבר הקורונה היה צפוי מראש במשך חודשים, ומנהיג מסוים לא נקט בצעדים הדרושים כדי להיערך אליו, זה מעיד על ניהול כושל. האם במקרה כזה ראוי להמשיך ולתת לו להוביל את המאבק במגפה?
דוגמאות להשוואה: האם תמיד מחכים לסיום המשבר?
אפשר להסתכל על כך דרך דוגמאות אחרות:
מעבר להשלכות הפוליטיות, אפשר להשליך את אותו רעיון גם על חיי היום - יום של כל אדם. בכל אדם קיימת "צורת חשיבה" מסוימת, שהיא ה"ראש ממשלה" של ההחלטות שלו. פעמים רבות אנו נכנסים למשבר בגלל צורת החשיבה שלנו - בחירות כלכליות לא נכונות, דפוסי התנהגות הרסניים, חוסר תכנון, ועוד.
אם הגענו למשבר בעקבות דפוס החשיבה שלנו, האם נמשיך להשתמש באותה חשיבה כדי לפתור את הבעיה, או שנאמץ צורת חשיבה חדשה שיכולה להוביל אותנו לדרך טובה יותר? ההיגיון אומר שאם הדרך שבה פעלנו הובילה אותנו לתוצאה שלילית, עלינו להחליף אותה ולבחון דרכי חשיבה אחרות.
סיכום
מתי נכון להחליף מנהיג?
בדיוק כפי שיש להחליף מנהיג שיצר משבר, כך כל אדם צריך להחליף את צורת החשיבה שלו אם היא מובילה אותו למשברים בחיים. אם דפוסי ההתנהגות שלנו גורמים לנו לכישלונות, עלינו להפסיק לפעול לפי אותה שיטה ולחפש דרכים חדשות להתמודדות.
יש טענה נפוצה האומרת כי לא הגיוני להחליף ראש ממשלה או מנהיג במהלך משבר, מאחר שהוא מכיר את המצב בצורה הטובה ביותר. אך האם זה באמת נכון?
היתרונות בהשארת מנהיג קיים בזמן משבר
אחד הטיעונים המרכזיים נגד החלפת מנהיג בזמן משבר הוא הצורך בניסיון וידע מצטבר. ההנחה היא כי ככל שהמנהיג נמצא זמן רב יותר בתפקיד, כך יש לו יותר מידע על המצב, יותר הבנה של האפשרויות השונות, ויכולת לקבל החלטות מושכלות. למשל, אם מדובר במשבר בריאותי כמו מגפת הקורונה, סביר שראש הממשלה המכהן כבר מכיר את כל הנתונים, המדיניות העולמית, ודרכי הפעולה האפשריות.
לכן, יש היגיון בטענה כי ראש ממשלה המכהן לאורך זמן יהיה בעל יתרון בפתרון הבעיה, לעומת מנהיג חדש שיצטרך ללמוד את המצב מחדש. המחשבה היא שמנהל חדש עלול לעשות טעויות בגלל חוסר ניסיון עם הסיטואציה הספציפית.
מדוע בכל זאת כדאי להחליף מנהיג בזמן משבר?
הבעיה העיקרית עם הטיעון הזה היא שהוא מניח שהמנהיג הקיים תיפקד בצורה מיטבית והוביל את המדינה למצב משברי מתוך נסיבות בלתי נמנעות. אך מה קורה כאשר המנהיג עצמו היה זה שהוביל למשבר?
למשל, אם משבר הקורונה היה צפוי מראש במשך חודשים, ומנהיג מסוים לא נקט בצעדים הדרושים כדי להיערך אליו, זה מעיד על ניהול כושל. האם במקרה כזה ראוי להמשיך ולתת לו להוביל את המאבק במגפה?
דוגמאות להשוואה: האם תמיד מחכים לסיום המשבר?
אפשר להסתכל על כך דרך דוגמאות אחרות:
- אם נהג ברכב מתחיל לנסוע בצורה מסוכנת ושיכורה, האם תיתן לו להמשיך עד סוף הנסיעה, או תעצור אותו מיד כדי להימנע מתאונה?
- אם מנהל בארגון גורם לקריסתו בשל חוסר ניהול נכון, האם ההיגיון אומר להשאיר אותו כדי לפתור את המשבר שהוא עצמו יצר, או להחליפו באדם אחר שיוכל להוציא את החברה מהמשבר?
- אם בעל עסק גונב כספים ומביא את העסק לפשיטת רגל, האם תשאיר אותו להוביל את השיקום או תביא מנהל ישר ומנוסה?
מעבר להשלכות הפוליטיות, אפשר להשליך את אותו רעיון גם על חיי היום - יום של כל אדם. בכל אדם קיימת "צורת חשיבה" מסוימת, שהיא ה"ראש ממשלה" של ההחלטות שלו. פעמים רבות אנו נכנסים למשבר בגלל צורת החשיבה שלנו - בחירות כלכליות לא נכונות, דפוסי התנהגות הרסניים, חוסר תכנון, ועוד.
אם הגענו למשבר בעקבות דפוס החשיבה שלנו, האם נמשיך להשתמש באותה חשיבה כדי לפתור את הבעיה, או שנאמץ צורת חשיבה חדשה שיכולה להוביל אותנו לדרך טובה יותר? ההיגיון אומר שאם הדרך שבה פעלנו הובילה אותנו לתוצאה שלילית, עלינו להחליף אותה ולבחון דרכי חשיבה אחרות.
סיכום
מתי נכון להחליף מנהיג?
- אם המשבר נגרם שלא באשמתו, ייתכן ויש לו יתרון בפתרונו.
- אם המנהיג אחראי למשבר או לא טיפל בו נכון - ההיגיון אומר להחליף אותו.
- אם המידע שהוא מחזיק אינו קריטי ואפשר ללמוד אותו במהירות - החלפתו אינה בעייתית.
- אם הוא פועל מתוך אינטרסים אישיים ולא מתוך דאגה לציבור - עדיף להחליפו במהירות האפשרית.
בדיוק כפי שיש להחליף מנהיג שיצר משבר, כך כל אדם צריך להחליף את צורת החשיבה שלו אם היא מובילה אותו למשברים בחיים. אם דפוסי ההתנהגות שלנו גורמים לנו לכישלונות, עלינו להפסיק לפעול לפי אותה שיטה ולחפש דרכים חדשות להתמודדות.
- איך להתמודד עם משברים?
- כיצד לשנות דפוסי חשיבה?
- מה גורם להצלחה ומה מוביל לכישלון?
- איך להעריך האם מנהיג מתאים לתפקיד?
- האם עדיף יציבות או שינוי במצבי קיצון?