האם באמת מהירות הורגת?

אליעד כהן דן בשאלה האם מהירות באמת הורגת, כפי שטוענות הרשויות וארגוני בטיחות בדרכים, כגון "אור ירוק". לדבריו, ההגדרה לפיה המהירות עצמה הורגת אינה מדויקת. מהירות לבדה אינה הורגת, אלא התנאים בהם מתקיימת הנסיעה הם שקובעים את הסיכון. כדי להמחיש זאת, הוא מביא דוגמאות רבות ומפורטות מהמציאות היומיומית, שבהן ברור שהמהירות כשלעצמה אינה הבעיה העיקרית.

האם עונשים על נהיגה מהירה מוצדקים?

אליעד מסביר כי לאחרונה התקבלה החלטה להחמיר משמעותית את הענישה על נהגים שנתפסים במהירות כפולה מהמותר. לדוגמה, אדם שנסע במהירות של 100 קמ"ש במקום שבו מותר רק 50, יכול להיות מואשם בעבירה חמורה ואפילו לקבל עונש חמור מאוד, לעיתים יותר מחומרת העונש על עבירות חמורות בהרבה, כמו ניסיון לרצח. הוא תוהה אם ענישה כזו מוצדקת והגיונית, ומעלה תהייה נוספת: מדוע דווקא במהירות הנסיעה מתמקדים, ולא בהתאמת המהירות לתנאי הדרך?

מה ההבדל בין מהירות גבוהה לסיכון אמיתי?

אליעד טוען כי המהירות עצמה אינה בהכרח מסוכנת, אלא שהסיכון תלוי תמיד בנסיבות. לדוגמה, נהיגה במהירות 200 קמ"ש בכביש ריק לחלוטין באמצע הלילה, כאשר הנהג עירני, הרכב תקין, ותנאי הדרך מצוינים - אינה מסוכנת כלל לדעתו. לעומת זאת, נהיגה במהירות של 70 קמ"ש בלבד בכביש עמוס או באזורים עם הולכי רגל רבים עלולה להיות מסוכנת בהרבה. מכאן, שאליעד מציע שהאכיפה תתמקד בנסיבות ובתנאי הדרך ולא רק במהירות עצמה.

מדוע מהירות לא קובעת לבדה את חומרת התאונה?

אליעד מסביר שתאונה חמורה יכולה לקרות גם במהירות נמוכה. למשל, אם הולך רגל קטן קופץ באופן פתאומי לכביש, גם במהירות של 20 קמ"ש יכולה להתרחש תאונה קטלנית. לכן הטענה שדווקא מהירות גבוהה יוצרת סיכון מיוחד אינה מוחלטת. הוא מציע שבמקום להגדיר ענישה לפי המהירות בלבד, ראוי להגדיר אותה לפי מידת הסיכון האמיתי שיצר הנהג בנסיבות הספציפיות של המקרה.

כיצד צריך להתייחס לחוקי המהירות?

אליעד מציע שחוקי המהירות צריכים להיות המלצה ולא חובה מוחלטת. לדבריו, החוקים נקבעו במטרה להגן על הציבור, אך אם נסיבות הנסיעה אינן מסוכנות, אין סיבה לאכוף אותם באופן קיצוני. הוא מדגיש שהמטרה היא לשמור על החיים ולא להפוך את הנהגים לעבדי החוק. הנהג לא נועד לשמור על החוק - אלא החוק נועד לשמור על הנהג.

האם מצלמות מהירות יוצרות יותר תאונות?

אליעד מבקר בחריפות את השימוש במצלמות מהירות, בטענה שהן עצמן עלולות לגרום לתאונות. הוא מביא כדוגמה את גרמניה, שבה קיימים כבישים מהירים ללא הגבלת מהירות ("אוטובאן"), ודווקא שם התאונות נדירות יחסית, משום שהנהגים נוסעים בתנאים המותאמים ליכולתם ולתנאי הדרך, בלי לחשוש מענישה אוטומטית ממצלמות מהירות.

מה יותר חשוב: תנאי הדרך או מהירות הנסיעה?

אליעד חוזר ומדגיש שהמפתח לנהיגה בטוחה הוא התאמת המהירות לתנאי הדרך ולא למהירות המותרת שרשומה בשלט. למשל, נהג שנוסע במהירות 40 קמ"ש במקום שמותר בו 50 קמ"ש עלול להיות מסוכן מאוד אם הוא אינו ערני, למרות שהוא לכאורה נוסע כחוק. מנגד, נהג אחר שנוסע במהירות גבוהה יותר בתנאים אופטימליים עשוי להיות בטוח הרבה יותר. לכן, טוען אליעד, הענישה והאכיפה צריכות להיות תלויות בסכנה הממשית שנוצרה ולא במהירות בפני עצמה.

מהי הגישה הנכונה לבטיחות בדרכים?

לדעתו של אליעד, הגישה הנכונה היא ללמד את הציבור ולהסביר לו כיצד להתאים את מהירות הנסיעה לתנאים בשטח. לאכוף רק על בסיס מספרים, בלי לקחת בחשבון את הנסיבות ואת ההקשר, זו טעות שעלולה להוביל דווקא לפגיעה בבטיחות.

בסיכומו של דבר, אליעד כהן טוען שמהירות בפני עצמה אינה הורגת, ושיש לשנות את המדיניות והאכיפה בתחום התעבורה כך שתהיה מותאמת לסיכונים בפועל ולא למהירות בלבד.