...מיידית וממשית. אבל לימוד כללי הדקדוק של השפה, זה לא מביא לאדם שום תועלת מיידית וממשית, מלבד זה שהוא כאילו מדבר בצורה תקינה. כי השפה, היא דרך לתקשר בין בני אדם. והשפה, היא בסך הכל אוסף של צלילים, שהאדם משמיע את הצלילים האלו, באמצעות הפה שלו. ובני האדם, מייחסים משמעות כלשהי, לצלילים כלשהם. ובני האדם, לומדים להשמיע צלילים כלשהם, כדי שהם יוכלו להבין אחד את השני טוב יותר. בדיוק כמו שהחיות לומדות להשמיע צלילים כלשהם, כדי לתקשר אחת עם השנייה. והילד לומד להשמיע צלילים מסוימים. דהיינו, לומד את שפת אימו,...

...וכל אדם, יש משהו שמעניין אותו. וגם מי שנראה שיש לו הפרעת קשב וריכוז, הרי שגם הוא, יש לפחות איזה משהו אחד בחיים שלו, שהוא כן מעניין אותו, ושבו, הוא כן מתרכז. וגם ילד, שלא מצליח לשחק עם משחק אחד לאורך זמן, והוא כל הזמן מחליף משחקים, אין לו שום בעיית קשב וריכוז. אלא, שפשוט המשחקים לא ממש מעניינים אותו מספיק, ולכן הוא לא מתרכז בהם. אבל כל ילד וכל אדם, יש לו יכולת ריכוז. אם כמובן, יש משהו שמספיק מעניין אותו כדי שהוא יתרכז בו. וכאשר הילד לא מקשיב בשיעורים, וכאשר הילד מתקשה להתרכז בשיעור, אז, ישר אומרים...

...והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד? אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם לכן, זה שרוצה להסביר, עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים המשמימים האלו, כיצד הם מביאים לאדם תועלת ממשית כלשהי. ואם באמת יצליח המורה עצמו שמלמד את התלמידים, אם הוא יצליח להבין,...

...תובנה כלשהי לחיים שלו. שהיא נגזרת, מאותו המידע שהתרחש לפני כמה אלפי שנה. כי מכל דבר שקרה בהיסטוריה, אפשר ללמוד ממנו מוסר השכל כלשהו. וכל תהליך חברתי ומדיני וכיוב שהתרחש בעבר, כמו גם כל תהליך מדיני וחברתי שמתרחש בהווה, מכל דבר ודבר, אפשר ללמוד מוסר השכל כלשהו. וכאשר האדם לומד מה קרה בעבר, למרות שכלפי חוץ זה נראה שהוא לומד עובדות יבשות חסרות כל משמעות להווה, הרי שבאמת, הוא לומד כאן שכל מסוים, שעוזר לו להבין כיצד התהליכים מתרחשים בעולם, ברמת המאקרו והמיקרו. כי בכל דבר ודבר, יש שכל. וכאשר האדם לומד...

... לפתור תרגילים נוספים, וגם הוא מצא תועלת כלשהי, בכך שהוא למד את התרגיל. וכיוב, יש לדוגמה את העניין של מציאת מכנה משותף. שגם הדבר הזה בא לידי ביטוי בכל תהליך שיש בחיים. וכל התהליכים שיש במתמטיקה, כולם בצורה כלשהי, יש להם ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך ... אם הוא לא רוצה את המוצר, עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר באים למכור מוצר כלשהו למישהו, צריך גם לנסות להבין, האם המוצר שלנו, עונה על הצורך ועל הרצון של ... חפץ, וגם המוצר פוגע לו ברצון המנוגד שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי ... שצריך להבין, מהם הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בדכ אומר, מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש ... עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, ... מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפכ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב למה שאמרו לו. למרות שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד אמר שהוא רוצה. והסיבה ... שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע ... את הצרכים הנסתרים, שאותם תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. ... יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, נמצא זיכרון ילדות שלו, שביקשו ממנו לעשות את אותו הדבר. ובתת המודע של ההורה, כאשר הוא היה ילד, הוא כעס על כך שאמרו לו לעשות את הדבר הזה. וההורה מתמודד בתת המודע שלו, עם זה שבילדותו ביקשו ממנו לעשות כך או אחרת. על ידי זה שהוא אומר לעצמו, שזה היה מוצדק שאמרו לו לעשות כך ... או אחרת. והכל, זה רק בגלל כל מיני תסביכים רגשיים שנמצאים בתת המודע של ההורה, ושהם אלו שגורמים להורה, להתנהג בצורה כלשהי, כלפי הילד שלו. או לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וזה, לא בגלל שבאמת ... יותר טוב ממה שהאדם מבין את עצמו. והוא יכול לעזור לאדם להבין את עצמו, וגם את סביבתו וכולי כנל. וחינוך ילדים יכול להיות מצב של win win situation - דהיינו, מצב שבו כולם יוצאים מרוצים. רק כאשר יש הבנה, של ... וההורה רוצה להציב גבולות לילד, מה לעשות במצב כזה? ונשיב: אנחנו כאן עדיין לא עוסקים במה לעשות בפועל כדי לשכנע את הילד. וגם, אולי ויתכן ואין פתרון שיגרום לכך, שהילד יהיה מרוצה מהמגבלות שמטילים עליו. אבל כאן הנושא הוא, ההבנה, למה ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים / ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, ... העצמית שלו. והוא מגדיר לעצמו, את קו החשיבה העצמאי שלו, ואת ההעדפות האישיות שלו. שאז כמובן, הרבה יותר קשה לשכנע את הילד. משום, שהוא רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ... הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים רוצים לפעול מתוך זהות עצמית של עצמם, ולא לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של הילד, דווקא אז תהליך חינוך הילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. כי ההורה, אמור למכור את הרעיון שלו, לילד מתבגר. שהוא, כעקרון, רוצה ... לעשות את מעשיו, מתוך זה, שהוא עצמו יסכים באופן אישי, עם מה שאומרים לו לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה פוטנציאלי. כי הוא יכול לקנות או לא לקנות את המוצר. וחינוך ילדים נכון, בכל שלב שהוא, עובד בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט ... לשכנע את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים בצורה נכונה, צריך להתייחס ולנתח את תהליך חינוך הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / הסכם שלום וכיוב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות ... והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ומתן, לכל דבר ועניין. ומי שחושב שחינוך ילדים, הוא תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד ... לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה / משא ומתן / גישור / הסכם שלום, לכל דבר ועניין. וכאשר מנסים ... כאשר מנסים למכור למישהו משהו, או בתהליך של שכנוע אנשים, או אפילו בתהליך של שכנוע עצמי, וגם בתהליך של חינוך ילדים. ובמאמר מוסגר נאמר, כי כל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי חינוך עצמי. וחינוך עצמי פירושו, כאשר האדם מנסה לחנך את עצמו. כי לפעמים, האדם מנסה למכור לעצמו, איזה מוצר. כגון לדוגמה, אדם שמנסה להפסיק לעשן / לעשות ספורט ... רק כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, ושהוא לא מחויב לעשות שום דבר. והרעיון הוא, שכל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי אדם שרוצה לחנך את עצמו לעשות משהו. והאדם צריך לזהות בתוכו, את הילד שבתוכו. ולזהות, גם את המבוגר ואת המחנך שבתוכו. ולזהות, גם את המוצר שהוא מנסה למכור לעצמו. ועל האדם לחנך עצמו, בדיוק כמו שמחנכים ילדים. דהיינו, על ידי הבנת הצרכים של הילד שבתוכו וכולי.

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, ... את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות גלויה וגם התנגדות סמויה שנמצאת בתת המודע של הלקוח. ... למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת ... המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד ... לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, ... אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם. וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא סתם כך בגלל שיש לו הפרעת התנהגות כלשהי. אלא, זה בגלל שילדים בעייתיים וילדים עקשנים, יש להם צרכים רגשיים בתת המודע שלהם. צרכים, שגורמים להם להתעקש ... הילד עובר מהפך רציני בתהליך הגדילה ובתהליך ההתבגרות שלו כאדם. תהליך, שהוא לכשעצמו, גורם לילד לרצות להתמרד, נגד כל חינוך באשר הוא. והעניין הוא, שהילד נולד, כמעט בלי שום הבחנה בין טוב לבין רע. כי הילד, כמעט לא מבדיל ... טוב לבין רע. ומי שלא מבדיל בין טוב לבין רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, ... יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו רוצים לחזור לחוויה הזאת. וכאשר מחנכים את הילד להבדיל בין טוב לבין רע, ומחנכים את הילד להיות תחרותי, ולהגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה שטוב לו לבין מה שרע לו, ... התודעה האנושית שלהם, עוברת שינוי מאוד רציני. שינוי, של נקיטת עמדה, וגיבוש עמדה עצמאית כלפי העולם. ויש המון שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, שלא לוקחות בחשבון את התהליך הנפשי הזה, שעובר על הילד המתבגר. שהוא תהליך שמתרחש, בעומק תת המודע של ... שהילד מרגיש נחות מול ההורים שלו. וגם זה, שההורים בדכ טורחים להזכיר לתת המודע של הילד, שהוא בעצם חייב להקשיב להם, ושהוא מוכרח לעשות את מה שאומרים לו. דהיינו, טורחים להזכיר לו שהוא שפוט ועבד שלהם (כי זאת בעצם המשמעות ... ושהילד מתמודד איתם כבן אדם. תהליכים, שגורמים לילדים להיות ילדים עקשנים וילדים בעייתיים. והתהליכים העמוקים האלו, הם אלו שגורמים להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים / בעיות חברתיות אצל ילדים / חרדות אצל ילדים / פחדים אצל ילדים / בעיות נפשיות אצל ילדים / בעיות התנהגות אצל ילדים. כי הלחץ הנפשי האנושי הגדול ביותר, שבו יכול להיות בן אדם, זה, שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. ... רע, שזה תהליך הכרחי, הרי שבעצם לוקחים לילד את החופש שלו. כך שאין פלא, שהילד חווה לחץ נפשי, ומפתח בעיית התנהגות / הפרעת קשב וריכוז / בעיה נפשית / בעיה חברתית וכיוב. כי כל תהליך החינוך עצמו, הוא תהליך מלחיץ. שבו האדם נלחץ, בתוך המסגרות וההגדרות שמגדירים לו. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו נשאלת השאלה, איך לגדל ילדים מאושרים? ואיך לחנך ילדים? ואיך יכולה להיות אפשרית, הצבת גבולות לילדים, בלי שלוקחים להם את האושר שלהם? ואיך לגדל ילדים מאושרים? או במילים אחרות, איך פותרים את הפרדוקס הזה? וזהו נושא עמוק כמובן, שבקצרה נאמר, שהרעיון הוא, שתמיד צריך ... מצליח לבטא טוב יותר, גם את ההורה הבוגר שבו, וגם את הילד הילדותי שבו, הרי שהוא יצליח טוב יותר, לחנך את הילד שלו להתבגר. כי השלמות, היא החיבור של ההפכים. להיות ילד בוגר, שהוא גם ילד וגם בוגר. דהיינו, שהאדם נותן ... ולהבין אותם לעומקם ברמה הכללית, כלפי עצמו וגם להבין ולראות, כיצד הם מתבטאים אצל הילד שלו. ואז האדם יכול לגדל ילדים מאושרים. על ידי השיטה לחינוך ילדים, הטובה ביותר שיש בעולם. שהיא, על ידי זה שמאזנים את חינוך הילדים ומתאימים אותו במדויק, לצרכים של הילד. כי הילד כן רוצה גם להתבגר. אבל בו זמנית הילד לא רוצה רק ... ילד, והכל בו זמנית. ועוד נאיר בנושא: שכמו שההורה מצפה מהילד שלו, שיחנך את עצמו ושישנה את ההרגלים שלו ויתנהג בצורה ראויה, כך גם ההורה עצמו, צריך לשנות את הרגלי החשיבה שלו, ולדעת לחנך את הילד בצורה הנכונה, שביארתי אותה לעיל. כי הורה שמצפה מהילד שלו, להתאמץ ולשנות את ההתנהגות שלו, ראוי שהוא עצמו יתאמץ וישנה את ההתנהגות שלו כהורה וכולי כנל. ונסכם: ככל שההורה מצליח לחנך את הילד שבתוכו בצורה הטובה ביותר, וככל שההורה מצליח להמשיך להיות ילד, ועדיין להתנהג בצורה בוגרת, בלי ששום צד יקופח בגלל הצד השני, על ידי זה הוא יכול להבין את נפש הילד שלו, והוא יכול לחנך את הילד שלו, בצורה הטובה ביותר. ונוסיף, שהנושא הזה הוא עמוק מאוד. כי יש בו עוד תהליכים נוספים שלא ביארתי בו. ... בצורה ילדותית בו זמנית? ולמה בעצם, הילד כן רוצה גם להתבגר? ואיך אפשר להעביר מסרים לילד, בשפה האישית שלו? ואיך לגרום לילד לרצות להקשיב להורים שלו? ואיך לקחת את הרצון של הילד, ובאמצעותו להוביל אותו אל הטוב ביותר עבורו? וכל הנושאים האלו, ביארתי אותם ...

חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד איך לשכנע ילד לסדר את החדר בלי לגרום למאבקי כוח? כדי לגרום לילד לסדר את החדר, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו ולשאול את עצמנו האם באמת הילד חייב לסדר את החדר שלו? התפיסה הרווחת אצל רוב האנשים היא שילדים חייבים לסדר את החדר שלהם, אבל חשוב לבדוק מה עומד מאחורי ההנחה הזאת, והאם היא נובעת מהרגלים חברתיים או צורך אמיתי. אליעד כהן מדגיש שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מדוע אנחנו רוצים שהילד יסדר את החדר? האם זה עניין פונקציונלי או פשוט אמונה שהוטמעה בנו מילדות? למשל, האם זה עניין אסתטי בלבד או שיש בזה תועלת אמיתית? האם אנחנו בעצמנו מקפידים תמיד על סדר מוחלט? הוא מציין דוגמה שמראה שאפילו מבוגרים לא תמיד שומרים על הסדר, וממחיש את חוסר ההיגיון בדרישה מילדים להיות יותר מסודרים מאיתנו. האם כל חלק בחדר של הילד חייב להיות מסודר? אליעד מסביר שאין הכרח שכל החדר יהיה מסודר לחלוטין. ייתכן שיש חלקים בחדר שהבלגן בהם לא מפריע לאף אחד, כמו למשל ארון סגור או פינה מסוימת שבה הילד יכול להשאיר דברים בצורה נוחה עבורו, בלי שזה יפריע לאחרים. הוא מביא דוגמה שאם הארון של הילד מבולגן, אבל זה לא משפיע על בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה את העיקרון שגבולות צריכים להיות ברורים במקום שבו פעולותיו של הילד משפיעות על אחרים. מדוע הילד מתעקש דווקא לבלגן את החדר? אליעד מסביר לעומק שהילד עלול לבלגן את החדר או לסרב לסדר אותו מתוך תחושת מאבק וכוח. הוא מפרט שההתנגדות לסדר נוצרת לעיתים מתוך צורך של הילד להרגיש שהוא שולט ולא נשלט, ושהוא בעל כוח ושליטה על חייו. הילד מרגיש שכאשר אומרים לו לסדר באופן פקודת, הוא חייב למרוד כדי להרגיש שהוא שולט על חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין לך כוח. כך הילד מרגיש שמכבדים את רגשותיו ורצונותיו ולא מנסים להשתלט עליו. השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר לילד שהבלגן גורם להורה להרגיש עומס נפשי, וכאשר הבית מבולגן להורה קשה לבצע משימות אחרות או לסייע לילד בהמשך. אפשר להסביר לו שבמקום להילחם אחד בשני, אפשר להגיע לשיתוף פעולה. לדוגמה, ההורה יכול להגיד לילד: אם אתה ... המטרה כאן היא להסביר את העניין באופן הגיוני, כדי שהילד יבין שיש היגיון בסידור, ולא מדובר סתם ברצון לשליטה. איך לשכנע ילד לסדר את החדר מתוך כבוד והבנה? אליעד מדגיש שכדי לשכנע ילד לסדר את החדר, יש להשתמש בגישה של שיחה פתוחה ולא של כפייה. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד למה הוא ... יבין שהדרישה שלו מגיעה ממקום של שליטה, הוא יוכל לשנות את הגישה לילד ולבנות תקשורת טובה יותר. איך אפשר לגרום לילד לסדר מתוך רצונו האישי? הדרך הטובה ביותר, לפי אליעד, היא לגרום לילד לרצות לסדר על ידי הבנה והדדיות. כשההורה מסביר לילד שהוא מבין את הקושי ואת חוסר החשק שלו, אבל גם ... הזה יוביל לכך שהילד יסדר מתוך רצון ולא מתוך פחד או כפייה. בסיכומו של דבר, לפי אליעד, הגישה האופטימלית בחינוך ילדים לסדר וארגון היא גישה המבוססת על תקשורת פתוחה, הבנה הדדית וכבוד הדדי בין ההורה לילד, ולא על עונשים ואיומים. ההורה צריך להיות מוכן להקשיב, להבין ולשוחח עם הילד בכנות, כדי להגיע להסכמה ולשיתוף פעולה לאורך זמן. איך לשכנע ילד לסדר את החדר? ילד מסרב לסדר את החדר פסיכולוגיה התפתחותית איך לחנך ילד מבולגן? שיטות לחינוך ילדים

הדרכת הורים, לא בא לי, לא בא לילד לעשות משהו, הילד לא מקשיב, הילד לא שומע, הילד לא רוצה, איך לחנך ילד? איך להסביר לילד? איך לדבר עם הילד? לסדר את החדר, לעשות שיעורים, הילד עושה דווקא, חינוך ילדים מה לעשות כשהילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות משהו? כאשר ילד אומר לא בא לי או לא רוצה, הוא מבטא חוסר רצון לבצע משימה מסוימת. על מנת להתמודד עם מצב ... מסביר שיש להקפיד על גישה נכונה, שמתבססת על מספר שלבים ברורים ומוגדרים. המטרה היא לשמור על מערכת היחסים עם הילד חיובית, תוך כדי עידודו לשתף פעולה באופן טבעי ולא מאולץ. למה הילד מתנגד ואומר לא בא לי יותר מאדם מבוגר? אליעד כהן מסביר שילדים מתנגדים לעיתים קרובות יותר ממבוגרים בגלל שהם נאלצים לבצע הרבה משימות שלא בא להם לעשות במהלך היום. כשהם כבר ... בא לי, הם נאחזים בהזדמנות זו להרגיש עצמאים ושולטים בהחלטות שלהם. חשוב להבין שהתנגדות זו היא תגובה טבעית של הילד למצב שבו הוא מרגיש שדעתו אינה נשמעת. מה החשיבות של שידור אהבה בלי תנאים? השלב הראשון והקריטי בהתמודדות עם התנגדות הילד הוא לשדר לו אהבה ללא תנאים. אליעד מדגיש כי ללא הבסיס הזה, לא ניתן יהיה להתקדם לשיח פתוח. לדוגמה, כשהילד מסרב לסדר את החדר, התגובה הראשונית צריכה להיות: הכל בסדר, אני אוהב אותך בכל מקרה. אתה לא חייב לסדר את החדר אם לא בא לך. מטרת התגובה היא להרגיע את הילד, כך שהוא לא ירגיש מאוים או במגננה, מה שיאפשר לשלב הבא של השיחה להיות יעיל ופתוח יותר. איך לנהל שיחה עם הילד כשהוא אומר לא בא לי? לאחר ששידרתם אהבה ללא תנאים, השלב הבא הוא לנהל שיחה פתוחה ומכילה עם הילד. בשיחה זו, אליעד מציע לשאול שתי שאלות חשובות: לשאול את הילד בצורה נעימה ולא מאשימה: למה לא בא לך לעשות את זה? המטרה היא להבין את נקודת המבט של הילד ולהעניק לו תחושה שיש מקום להביע את עצמו ללא חשש מביקורת או ענישה. השאלה השנייה, אם הילד מתקשה להסביר או אומר לא יודע, תהיה: אז מה אם לא בא לך? האם אתה תמיד עושה רק מה ... לפעמים יש לבצע משימות גם כשלא מתחשק לנו. איך מתמודדים עם תשובות כמו אני עייף או תירוצים דומים? במידה והילד עונה לא בא לי כי אני עייף, אליעד כהן ממליץ לבדוק עם הילד בצורה הגיונית האם הוא באמת עייף או שהוא פשוט בוחר להשתמש בעייפות כתירוץ. ניתן לשאול: אם אתה עייף, איך יש לך כוח לשחק בטלוויזיה או לעשות דברים אחרים? אולי אפשר לסדר לפני שתהיה עייף?. כך מלמדים את הילד להפריד בין תחושת העייפות הכללית לבין הרצון או חוסר הרצון לבצע פעולה ספציפית. מה עושים אם הילד לא יודע להסביר למה הוא לא רוצה? אם הילד לא מצליח להסביר למה הוא לא רוצה לעשות משהו, ניתן להציג לו שאלות שמבהירות את ההיגיון מאחורי הדרישה. למשל, אליעד מציע לשאול את הילד: מאיפה הגיעו הצעצועים שלך? מישהו עבד בשביל להביא לך אותם. גם אני עושה לפעמים דברים שלא בא לי כדי שיהיה לך טוב. אולי גם אתה יכול לעשות משהו שלא בא לך כדי לעזור?. שאלות אלו מאפשרות לילד להבין את הקשר בין המאמץ והתוצאה, ומעודדות אותו להתבונן בצורה הגיונית יותר על המשימות שהוא מתבקש לבצע. האם הגישה הזו מתאימה גם למבוגרים או מצבים אחרים? אליעד כהן מדגיש שהגישה הזו אינה מוגבלת לילדים בלבד, אלא מתאימה לכל סוג של אינטראקציה אנושית, כמו למשל בשיווק ללקוחות או בזוגיות. כאשר אדם מבוגר אומר לא ... של כפייה או לחץ, מה שמגדיל את הסיכוי שהאדם יבחן שוב את החלטתו ויהיה פתוח יותר לשינוי. איך מסייעים לילדים לפתח חשיבה ביקורתית והגיונית? אליעד כהן מציין שאחת הבעיות המרכזיות אצל ילדים היא שהם אינם רגילים לחשוב על הסיבות ... בטוח להסביר את עמדתו. רק מתוך מקום כזה של ביטחון ואהבה, אפשר לעבור לשלב הבא ולהגיע לפתרונות מעשיים ויעילים. חינוך ילדים הדרכת הורים איך לדבר עם הילד? איך לחנך ילד? הילד לא רוצה לסדר את החדר איך להתמודד כשהילד לא מקשיב? הדרכה להורים איך לשוחח עם ילד איך להתמודד כשילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות משהו? כשילד ... כזה, חשוב לדעת כיצד להגיב נכון כדי לשמור על מערכת יחסים חיובית ולהשיג את מטרתכם. מה עושים כשילד לא מקשיב ולא רוצה לשתף פעולה? ההנחות שהילד לא מבצע משימה נובעות ממספר סיבות. לפעמים הוא מתמרד בגלל שהוא עושה הרבה ... בצורה של דיאלוג ופתיחות, ולשדר אהבה ותמיכה גם אם הילד או המבוגר לא מסכים או לא רוצה לבצע משהו. חינוך ילדים הדרכת הורים איך לדבר עם הילד הדרכה להורים איך לשוחח עם ילד עכשיו אתה מבקש מהילד שלך לעשות משהו והוא מה ...