מה מקיים את התודעה העצמית שלנו?

בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלות הפילוסופיות והקיום של התודעה האנושית, תוך התמקדות במונחים כמו נצחיות התודעה והקיום כרגע. הוא מציע תובנות על הדרך בה אנחנו תופסים את קיומנו, ומדבר על האופציה של להיעלם ולהפסיק את קיום התודעה.

מה גורם לך להיות קיים כרגע?

אליעד פותח את ההרצאה בהצהרה שגורמת למאזין לחשוב על קיומו: "האם באמת הקיום שלך הוא מחויב?" הוא טוען כי הרבה פעמים אנחנו מרגישים שמדובר במובן מאליו, אך למעשה יכול להיות שמישהו אחר שולי, שמחליט אם אנחנו קיימים או לא. הוא מסביר שמאדם יכול לחוות מצב שבו הוא יפסיק להרגיש את קיומו, תודעתו עשויה להפסיק לפעול.

האם יש משהו שמקיים את הקיום שלנו?

בהמשך, אליעד מציין שהקיום הוא לא בהכרח תוצאה של משהו מחויב, אלא שהוא עשוי להיות רק אפשרות. כלומר, יכולת הקיום שלנו לא בהכרח מחויבת תמידית. לדבריו, יכול להיות מצב שבו אנו לא נזכור את כל מה שאנחנו עושים, יכול להיות שתודעתנו תפסיק לפעול ללא הודעה מראש. הוא מציע תיאוריה שלפיה תודעתנו יכולה להתפוגג, באופן דומה למה שקורה בעולם הווירטואלי או בחלום.

האם התודעה שלנו קיימת באופן תמידי?

אליעד מעלה את השאלה האם כל זמן שהיו קיימים אפשרויות תודעה, הרי שתודעתנו חייבת להימשך לנצח. הוא טוען שהעובדה שהתודעה שלנו הייתה קיימת עד כה לא מחייבת את המשך קיומה לעד. בכך הוא מציע פרספקטיבה חדשה על תודעה, שבה אנו יכולים להיעלם או להשתנות גם אם לא ציפינו לכך.

הקיום בתוך חלום: האם אנו חיים במציאות וירטואלית?

לאורך ההרצאה, אליעד משתמש בדימויים מחלום כדי להסביר את רעיון היעלמות התודעה. הוא מציע שמאחורי כל חוויותינו עומדת שאלה עמוקה: האם אנחנו לא רק חלק ממישהו אחר שחולם את כל זה? האם אנחנו בתודעה של מישהו אחר, שכשם שבחולם כל הדברים נעלמים פתאום, גם מציאותנו יכולה להיעלם בפתאומיות?

מהו המקום האמיתי של התודעה? האם היא חלק ממציאות וירטואלית?

הוא טוען כי כל אחד מאיתנו חווה את התודעה האישית כאילו היא מוצקה ובלתי משתנה, אך זו רק חוויה שמורכבת מהמחשבות והזיכרונות שלנו. כל זה יכול להתפוגג בשנייה, לא פחות. בהשוואה למחשב או לעולם וירטואלי, התודעה שלנו פועלת בצורה דומה - כל מה שנראה לנו כקיים, הוא למעשה תהליך נתון להפסיק או לשינוי בכל רגע נתון.

מהן האפשרויות המפחידות שקשורות לקיום שלנו?

אליעד מדבר על הקיום שלנו כעל משהו שמאוד קשה להתמודד איתו, במיוחד כשמבינים שהקיום שלנו יכול להיעלם בקלות. הוא מציין את חוסר הוודאות שבקיום שלנו, שגורם למועקה כאשר נבין שהתודעה שלנו עשויה להתפוגג מבלי שנוכל להשפיע על כך. הרעיון הוא שאנחנו חיים במציאות שבכל רגע נתון עשויה להתפוגג, כמו תוכנה במחשב או כמו דמות בתוך משחק מחשב.