וכאן ננתח דוגמה של ביצוע פרזנטציה ללקוח, ב 2 צורות שונות של אותו המידע בדיוק, איך הסדר שבו מציגים את המידע ללקוח, איך הוא יכול להשפיע על איכות הצגת המידע ללקוח.

אז נניח לצורך העניין שאנחנו בתהליך המכירה מול הלקוח, רוצים להציג לו מידע, כאשר חלק מהמידע אנחנו מציגים אותו ממצגת ממוחשבת על גבי מסך וחלק אחר אנחנו רוצים לעשות עם הלקוח סיור בשטח, כדי להראות לו עין בעין דוגמאות למה שאנחנו רוצים למכור לו. במילים אחרות, המצגת ללקוח בנויה מ 2 חלקים. חלק 1 - הצגת מידע כתוב. חלק 2 - הצגת מידע ויזואלי מוחשי. והשאלה היא, האם ואיך ישפיע על הלקוח, אם קודם הוא יראה את המידע הוויזואלי ואחר כך את המידע הממשי, או להפך? כי לכאורה, זה אותו הדבר, אבל האם זה באמת אותו הדבר?

והתשובה לכך היא שכל מקרה לגופו. אבל לצורך העניין ננתח את המקרה הקודם בדרך הבאה. ברמת העיקרון, כאשר אנחנו מציגים ללקוח פרזנטציה בעל פה, שבה אנחנו מציגים לו איזו מצגת ומספרים לו איזה סיפור, אנחנו צריכים לדעת שהלקוח מטיל ספק בכל דבר שאיש המכירות מספר לו. דהיינו, כאשר איש המכירות מציג את המצגת ללקוח ומספר ללקוח מידע כזה או אחר, הרי שהלקוח בתוך המוח שלו בתת המודע של הלקוח, מטיל ספק וגם לא מאמין למה שאיש המכירות מספר לו.

לעומת זאת, כאשר אנחנו מראים ללקוח מידע ממשי שהוא רואה אותו דרך החושים שלו, הרי שהמידע הזה נתפס אצל הלקוח כמידע יותר אמין. דהיינו, הלקוח רואה בחושים שלו, משהו יותר ממשי, שיותר קל ללקוח להבין שמה שאומרים לו זו האמת, כי הוא רואה בעין שלו את מה שאומרים לו.

במילים אחרות, במצגת שעושים ללקוח בעל פה, יש יותר רכיב של אמונה, שצריכים לגרום ללקוח להאמין לך למה שאתה מספר. לעומת זאת, כאשר מראים ללקוח מידע ממשי, הרי שהלקוח פחות צריך להאמין לך, כי הוא רואה בחושים שלו, את מה שאתה מספר לו. וכאשר הלקוח חושב שהוא פחות צריך להאמין לך, כי הוא רואה במו עיניו את מה שאתה מספר לו, הרי שממילא הוא יותר מאמין למה שאתה מספר לו.

וזה בעצם אומר, שברמת העיקרון, הלקוח יותר יאמין כאשר מראים לו משהו ממשי בעין שלו, מאשר כאשר מספרים לו סיפור כלשהו בעל פה.

ולכן מכך נובע שכדאי קודם כל להציג ללקוח את המידע ברמה הוויזואלית הממשית, לפני שמספרים לו סיפורים בעל פה. ולמה? כי התוקף שיהיה בתת המודע של הלקוח...