ביבי נתניהו טוב או רע, רק ביבי או רק לא ביבי, בעד ביבי או נגד ביבי, מי מתאים להיות ראש ממשלה? ביבי או גנץ, במי לבחור בבחירות? חוק החסינות, ראש ממשלה ששקוע בחקירות, שחיתות שלטונית, למה לא להצביע לביבי נתניהו?
האם ההתנגדות לבנימין נתניהו היא אישית?
השאלה הראשונה שאליעד עוסק בה היא האם יש לו משהו אישי נגד בנימין נתניהו, ומיד משיב באופן ברור שאין לו דבר אישי נגדו. ההתנגדות אינה מופנית אל בנימין נתניהו כאדם פרטי, אלא דווקא אל האנשים שתומכים בו מתוך מחשבה מוטעית. אליעד מדגיש כי גם אין לו העדפה אישית בעד גנץ, לפיד או כל אלטרנטיבה אחרת, אלא הבעיה שלו היא עם אנשים שבוחרים בביבי נתניהו מתוך תפיסת ייאוש ומקובעות.
האם החשדות נגד נתניהו הופכים אותו ללא ראוי להנהגה?
אליעד מתייחס בהרחבה לטענות על תיקים פליליים וחשדות נגד נתניהו, כמו תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000 ועוד. הוא מסביר בצורה ברורה כי מבחינה חוקית נתניהו הוא עדיין אדם חף מפשע, מכיוון שלא הורשע. יש לו ביקורת חריפה על אנשים שממהרים לשפוט ולהכריז עליו כאשם, משום שהדבר סותר את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי שלפיו אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו בבית משפט. הוא מדגיש כי ההתייחסות אליו כאשם בלי משפט היא פגיעה חמורה בשלטון החוק.
הוא גם מציין שאפילו אם נתניהו יורשע בעתיד, זה לא בהכרח אומר שאינו ראוי להנהיג את המדינה, משום שבהיסטוריה של עם ישראל היו מנהיגים גדולים כמו משה רבנו ודוד המלך שגם הם עשו טעויות או עבירות חמורות ובכל זאת נשארו מנהיגים ראויים. לכן השאלה אם אדם מתאים להנהיג את המדינה לא בהכרח קשורה באופן מוחלט לשאלה האם הוא הורשע או לא.
האם אי - קיום הבטחות הופך פוליטיקאי ללא ראוי?
אליעד מבהיר כי הטענה שנתניהו הבטיח דברים רבים כמו "למוטט את שלטון חמאס" או לשפר את התחבורה ולא עמד בהם, אינה סיבה לפסול אותו. הוא מסביר כי פוליטיקאים לעיתים קרובות מבטיחים דברים מתוך שאיפה או רצון, אך הם נתונים לאילוצים שונים ולא תמיד יכולים לקיים את ההבטחות שלהם. לדבריו, זה שנתניהו לא הצליח לממש את ההבטחות, לא מעיד על חוסר רצון או על היותו בלתי ראוי, אלא על מציאות מורכבת שהוא לא תמיד יכול לשנות.
האם בעיות המדינה הן בהכרח אשמת נתניהו?
אליעד מציין שורה ארוכה של בעיות חברתיות וכלכליות במדינה, כמו עומס במערכת הבריאות, פקקים בכבישים, יוקר המחיה, המצב הביטחוני, הפערים החברתיים ועוד. עם זאת, הוא מדגיש שאלו לא בהכרח אשמתו של נתניהו בלבד, אלא תוצאה של תהליכים ארוכי טווח כמו גידול באוכלוסייה, התקדמות כלכלית או תוחלת חיים ארוכה. הוא מסביר שכל בעיה כזו היא תוצאה של תהליכים ואילוצים מורכבים יותר ממה שאנשים חושבים, ולכן לא הוגן להאשים את נתניהו באופן מוחלט בכל דבר שקורה במדינה.
האם בני גנץ או אלטרנטיבות אחרות עדיפות על נתניהו?
אליעד מתייחס לטענה כי גנץ או מתמודדים אחרים הם מעין "משיחים" שיפתרו את כל בעיות המדינה. הוא מסביר כי גנץ אינו המשיח הפוליטי החדש, אלא אדם עם חסרונות ויתרונות משלו. לדבריו, גנץ מתקשה לעיתים לדבר באופן שוטף ואין לו יכולות קסם או פתרונות מידיים לכל הבעיות. אליעד מדגיש שגם אם אדם אחר ייבחר לראשות הממשלה, לא בהכרח יהיו פתרונות פשוטים או שיפור מיידי במצב.
מדוע אליעד נגד תומכי נתניהו ולא נגד נתניהו עצמו?
כאן אליעד מגיע לליבת הטענה שלו: הוא מתנגד לאנשים שבוחרים שוב ושוב בנתניהו מתוך פחד משינוי ומחשבה מקובעת. הוא טוען שהבעיה היא שאנשים שמצביעים לנתניהו בטוחים שאין שום אפשרות שמישהו אחר יהיה טוב יותר, וזו גישה של ייאוש ושל פחד. לדבריו, הגישה הנכונה יותר היא לבדוק אפשרויות אחרות, אפילו אם לא יודעים בוודאות שהשינוי יביא לשיפור. עצם הפחד משינוי הוא בעיניו הגורם המרכזי שגורם לאנשים להצביע שוב ושוב לנתניהו בלי לחשוב.
הוא מבהיר שלא צריך להיות בטוחים מראש שגנץ או מישהו אחר יהיו טובים יותר מנתניהו, אבל כדאי לפחות לנסות ולבדוק אם אפשר לשפר את המצב במקום להישאר במקום מתוך פחד שהמצב יהיה יותר גרוע.
איך קשור הוויכוח על נתניהו לחיים האישיים?
אליעד משקף את הוויכוח הפוליטי על נתניהו כוויכוח פנימי שקיים בכל אדם. לדבריו, כל אדם פועל בחיים מתוך דפוסים מוכרים (ה"ביבי" שבתוכו), ופעמים רבות הוא פוחד לשנות את החשיבה שלו שמא המצב רק יחמיר. אליעד מדגיש שהגישה של "רק לא לאבד את מה שיש לי" היא בדיוק אותה גישה של אלה שתומכים בנתניהו, והיא מונעת מאנשים להשתפר ולהתקדם בחייהם האישיים.
לדבריו, כפי שלא כדאי להישאר עם נתניהו רק מתוך פחד משינוי, כך גם לא כדאי לאדם להמשיך עם דפוסי חשיבה ישנים בלי לנסות אפשרויות חדשות. זה לא אומר שכל שינוי יביא בהכרח להצלחה, אבל בלי לנסות לעולם לא נגלה אם יכול היה להיות טוב יותר.
סיכום הטענות המרכזיות של אליעד
השאלה הראשונה שאליעד עוסק בה היא האם יש לו משהו אישי נגד בנימין נתניהו, ומיד משיב באופן ברור שאין לו דבר אישי נגדו. ההתנגדות אינה מופנית אל בנימין נתניהו כאדם פרטי, אלא דווקא אל האנשים שתומכים בו מתוך מחשבה מוטעית. אליעד מדגיש כי גם אין לו העדפה אישית בעד גנץ, לפיד או כל אלטרנטיבה אחרת, אלא הבעיה שלו היא עם אנשים שבוחרים בביבי נתניהו מתוך תפיסת ייאוש ומקובעות.
האם החשדות נגד נתניהו הופכים אותו ללא ראוי להנהגה?
אליעד מתייחס בהרחבה לטענות על תיקים פליליים וחשדות נגד נתניהו, כמו תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000 ועוד. הוא מסביר בצורה ברורה כי מבחינה חוקית נתניהו הוא עדיין אדם חף מפשע, מכיוון שלא הורשע. יש לו ביקורת חריפה על אנשים שממהרים לשפוט ולהכריז עליו כאשם, משום שהדבר סותר את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי שלפיו אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו בבית משפט. הוא מדגיש כי ההתייחסות אליו כאשם בלי משפט היא פגיעה חמורה בשלטון החוק.
הוא גם מציין שאפילו אם נתניהו יורשע בעתיד, זה לא בהכרח אומר שאינו ראוי להנהיג את המדינה, משום שבהיסטוריה של עם ישראל היו מנהיגים גדולים כמו משה רבנו ודוד המלך שגם הם עשו טעויות או עבירות חמורות ובכל זאת נשארו מנהיגים ראויים. לכן השאלה אם אדם מתאים להנהיג את המדינה לא בהכרח קשורה באופן מוחלט לשאלה האם הוא הורשע או לא.
האם אי - קיום הבטחות הופך פוליטיקאי ללא ראוי?
אליעד מבהיר כי הטענה שנתניהו הבטיח דברים רבים כמו "למוטט את שלטון חמאס" או לשפר את התחבורה ולא עמד בהם, אינה סיבה לפסול אותו. הוא מסביר כי פוליטיקאים לעיתים קרובות מבטיחים דברים מתוך שאיפה או רצון, אך הם נתונים לאילוצים שונים ולא תמיד יכולים לקיים את ההבטחות שלהם. לדבריו, זה שנתניהו לא הצליח לממש את ההבטחות, לא מעיד על חוסר רצון או על היותו בלתי ראוי, אלא על מציאות מורכבת שהוא לא תמיד יכול לשנות.
האם בעיות המדינה הן בהכרח אשמת נתניהו?
אליעד מציין שורה ארוכה של בעיות חברתיות וכלכליות במדינה, כמו עומס במערכת הבריאות, פקקים בכבישים, יוקר המחיה, המצב הביטחוני, הפערים החברתיים ועוד. עם זאת, הוא מדגיש שאלו לא בהכרח אשמתו של נתניהו בלבד, אלא תוצאה של תהליכים ארוכי טווח כמו גידול באוכלוסייה, התקדמות כלכלית או תוחלת חיים ארוכה. הוא מסביר שכל בעיה כזו היא תוצאה של תהליכים ואילוצים מורכבים יותר ממה שאנשים חושבים, ולכן לא הוגן להאשים את נתניהו באופן מוחלט בכל דבר שקורה במדינה.
האם בני גנץ או אלטרנטיבות אחרות עדיפות על נתניהו?
אליעד מתייחס לטענה כי גנץ או מתמודדים אחרים הם מעין "משיחים" שיפתרו את כל בעיות המדינה. הוא מסביר כי גנץ אינו המשיח הפוליטי החדש, אלא אדם עם חסרונות ויתרונות משלו. לדבריו, גנץ מתקשה לעיתים לדבר באופן שוטף ואין לו יכולות קסם או פתרונות מידיים לכל הבעיות. אליעד מדגיש שגם אם אדם אחר ייבחר לראשות הממשלה, לא בהכרח יהיו פתרונות פשוטים או שיפור מיידי במצב.
מדוע אליעד נגד תומכי נתניהו ולא נגד נתניהו עצמו?
כאן אליעד מגיע לליבת הטענה שלו: הוא מתנגד לאנשים שבוחרים שוב ושוב בנתניהו מתוך פחד משינוי ומחשבה מקובעת. הוא טוען שהבעיה היא שאנשים שמצביעים לנתניהו בטוחים שאין שום אפשרות שמישהו אחר יהיה טוב יותר, וזו גישה של ייאוש ושל פחד. לדבריו, הגישה הנכונה יותר היא לבדוק אפשרויות אחרות, אפילו אם לא יודעים בוודאות שהשינוי יביא לשיפור. עצם הפחד משינוי הוא בעיניו הגורם המרכזי שגורם לאנשים להצביע שוב ושוב לנתניהו בלי לחשוב.
הוא מבהיר שלא צריך להיות בטוחים מראש שגנץ או מישהו אחר יהיו טובים יותר מנתניהו, אבל כדאי לפחות לנסות ולבדוק אם אפשר לשפר את המצב במקום להישאר במקום מתוך פחד שהמצב יהיה יותר גרוע.
איך קשור הוויכוח על נתניהו לחיים האישיים?
אליעד משקף את הוויכוח הפוליטי על נתניהו כוויכוח פנימי שקיים בכל אדם. לדבריו, כל אדם פועל בחיים מתוך דפוסים מוכרים (ה"ביבי" שבתוכו), ופעמים רבות הוא פוחד לשנות את החשיבה שלו שמא המצב רק יחמיר. אליעד מדגיש שהגישה של "רק לא לאבד את מה שיש לי" היא בדיוק אותה גישה של אלה שתומכים בנתניהו, והיא מונעת מאנשים להשתפר ולהתקדם בחייהם האישיים.
לדבריו, כפי שלא כדאי להישאר עם נתניהו רק מתוך פחד משינוי, כך גם לא כדאי לאדם להמשיך עם דפוסי חשיבה ישנים בלי לנסות אפשרויות חדשות. זה לא אומר שכל שינוי יביא בהכרח להצלחה, אבל בלי לנסות לעולם לא נגלה אם יכול היה להיות טוב יותר.
סיכום הטענות המרכזיות של אליעד
- אליעד לא נגד בנימין נתניהו אישית ואין לו בעד גנץ או מתמודד אחר.
- אי אפשר להאשים את נתניהו לפני שהוכחה אשמתו בבית משפט, ולכן הוא עדיין חף מפשע מבחינה חוקית.
- הבעיות במדינה מורכבות יותר מכדי להאשים רק את נתניהו.
- גנץ או כל מתמודד אחר אינם פתרונות קסם לכל בעיות המדינה.
- הבעיה המרכזית היא גישת הפחד משינוי וחוסר האמונה שאפשר לשפר את המצב.
- הגישה של "רק ביבי" משקפת ייאוש ומונעת שינוי ופתיחות לדרכים חדשות.
- גם בחיים האישיים חשוב להיפתח לשינויים ולבחון אפשרויות חדשות.
- בנימין נתניהו
- חשדות פליליים נגד נתניהו
- חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו
- פחד משינוי
- ייאוש פוליטי
- בעיות במדינת ישראל
- בחירה בין נתניהו לגנץ
מדוע בכלל שואלים מה יש לי נגד נתניהו?
שאלה: למה בכלל עולה השאלה אם יש משהו אישי נגד בנימין נתניהו, והאם זאת בעיה נקודתית או עקרונית?
תשובה: השאלה עולה מפני שיש תחושה שיש לאדם מסוים טענות כלפי בנימין נתניהו - אך לא בהכרח באופן אישי כלפיו. לפעמים נדמה שיש אנשים שמתנגדים לו ממש, אבל ייתכן שההתנגדות אינה מופנית אליו אישית, אלא לרעיון או להתנהלות של האנשים שתומכים בו. לכן חשוב להבין קודם כל שאולי אין התנגדות אישית כלפי בנימין נתניהו עצמו, אלא התנגדות לרעיון שהוא מייצג או לאופן שבו התומכים שלו מתנהגים.
האם יש משהו אישי נגד נתניהו, או שמא זו ביקורת על תומכיו?
שאלה: מה ההבדל בין התנגדות אישית לנתניהו לבין התנגדות לאנשים שתומכים בו?
תשובה: בהסבר מפורט, נאמר כך: אין שום דבר אישי נגד בנימין נתניהו עצמו. לא מדובר על העדפת גנץ או לפיד או מישהו אחר, ולא מדובר על טענה שבנימין נתניהו הוא רע כשלעצמו. כל עוד הוא פועל במסגרת החוק, ומתוך מה שמוכח בפועל, אין סיבה לתקוף אותו אישית. אבל יש בעיה עם אנשים שתומכים בו בצורה עיוורת, משום שהם יוצאים מתוך הנחה שאין שום אפשרות שמישהו אחר יוכל להשתפר או לעשות טוב יותר. הם כאילו מונעים מתוך ייאוש וחושבים שרק נתניהו יודע לנהל מדינה, בזמן שבפועל יש עוד אפשרויות בעולם.
האם ניתן לטעון שנתניהו אשם בכל מיני תיקים פליליים?
שאלה: מדוע יש שמאשימים את בנימין נתניהו בתיקים כמו תיק 1000, 2000, 3000, 4000, 5000, ועוד כל מיני חשדות?
תשובה: קודם כל, לפי עיקרון בסיסי של מדינת חוק, אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. נגד נתניהו הועלו חשדות רבים, אך אין פסק דין סופי שמרשיע אותו. לכן, כל עוד לא הוכחה אשמתו, הוא נחשב חף מפשע. מי שטוען שהוא כבר אשם ופושע - פוגע בעצם במשטר החוק ובעיקרון היסוד של "חף מפשע עד שנמצא אשם". אם אחר כך יורשע לפי החוק - אפשר לדון בזה, אבל כרגע הוא לא הורשע, והחוק מגן עליו.
שאלה: אבל מה בנוגע לטענה שיש כל כך הרבה תיקים וחשדות, והאם הגיוני שכולם ימציאו דברים?
תשובה: גם אם יש הרבה חשדות, החשדות עצמם אינם מעידים על אשמה ודאית. לפעמים המערכת מעלה חשדות נגד איש ציבור, ולפעמים ייתכן שהאדם מרגיש שמתנכלים לו. ייתכן שזה נכון, וייתכן שלא. אבל מבחינת החוק, כל עוד לא הורשע - הוא אדם חף מפשע.
שאלה: ומה אם בסוף ירשיעו אותו? אז למה בוחרים בו?
תשובה: גם אם יקרה מצב שיורשע בעתיד, עדיין יכולות להיות סיבות שאנשים ירצו לבחור בו, כי הם עשויים להאמין שהוא היחיד שיכול לשפר את המצב במדינה או להשיג את התוצאות שהם רוצים. יכול אדם להגיד: "אני אעדיף אותו גם אם הוא עשה עבירה על החוק, משום שאני חושב שהוא יוביל את המדינה למצב טוב יותר בסופו של דבר." יש גם מי שתומך ברעיון של חקיקת חוקים (למשל, חוק חסינות) כדי להגן עליו. כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק, אנשים מסוימים אומרים שזה לגיטימי, גם אם זה לא בהכרח מוצא חן בעיני אחרים.
איך קשורות ההבטחות של נתניהו לשאלה אם הוא ראוי או לא?
שאלה: האם העובדה שנתניהו הבטיח דברים ולא תמיד קיים אותם, הופכת אותו לבלתי ראוי?
תשובה: לא בהכרח. פוליטיקאים רבים מבטיחים הבטחות שאחר כך מסתבר שקשה לקיים. לפעמים הם מגלים אילוצים שלא ראו מראש, לפעמים המציאות משתנה, ולפעמים השיקולים מורכבים יותר. יש כאלה שיגידו שכל פוליטיקאי מבטיח הבטחות כדי להצהיר על הכיוון הכללי שהוא רוצה בו. לעתים, ההבטחה מבטאת רצון, לא בהכרח יכולת. כמו שדוד המלך ואחרים בתנ"ך לא תמיד היו "נקיים" לגמרי מטעויות או עבירות, ועדיין נחשבו למנהיגים. לכן עצם העובדה שהוא לא קיים הבטחות כמו "למוטט את שלטון חמאס" או דברים אחרים, לא הופכת אותו אוטומטית ללא ראוי.
שאלה: ומה עם שקרים? האם שקרים אמורים לפסול אותו?
תשובה: גם כאן, יש שטוענים שאם הוא משקר, זה אומר שהוא אינו ראוי. אך יש שטוענים שלעתים פוליטיקאי "מגזים" או "מתבלבל" כדי לקדם את מטרותיו, או שיש לו שיקולים שהציבור לא מודע להם. בסופו של דבר, יש ציבור שעדיין תומך בו בטענה שהשקרים כביכול האלה הם עניין שגרתי אצל פוליטיקאים, ולא סיבה לפסול את היכולת שלו לנהל.
האם הבעיות במדינה הן בהכרח באשמת נתניהו?
שאלה: מה לגבי בעיות מרכזיות בישראל, כמו מערכת הבריאות, פקקים, יוקר מחיה, מצב ביטחוני, פערים חברתיים? האם אפשר להאשים רק את נתניהו?
תשובה: יש טיעון שאומר שהדברים האלה לא נובעים רק מהחלטות של נתניהו. למשל, במערכת הבריאות יש עומס משום שתוחלת החיים עלתה, ואנשים לא מתים בגיל צעיר כמו בעבר. בפקקים יש עלייה כי יש יותר כלי רכב, וזה בא עם התפתחות כלכלית ומדינה שמושכת יותר רכבים ונהגים. מחירי הדיור עולים כי אנשים עדיין מעדיפים לגור בארץ ולא עוזבים בהמונים, והביקוש גבוה. אפילו כשיש פערים בין מעמדות, יש שטוענים שזה תוצאה מכך שיש חלק שהמצב הכלכלי שלהם עלה באופן משמעותי, וזה יצר פער ממי שנותר מאחור.
שאלה: אבל עדיין, אולי מנהיג אחר היה פותר זאת?
תשובה: ייתכן שכן וייתכן שלא. אין פתרונות קסם שמבטיחים שמישהו אחד יבוא ויעשה "אוקוס פוקוס" ויפתור הכל. גנץ, לפיד או כל אלטרנטיבה אחרת לא מבטיחים פתרון מהיר לכל הבעיות. המצב הבטחוני מורכב, והיו ראשי ממשלה וקציני צבא בעבר שלא פתרו לגמרי בעיות ביטחון. יוקר מחיה לא נפתר בקלות במדינות רבות, לא רק בישראל. עניינים כאלה תלויים בממשלות קודמות, בכלכלה העולמית, ביחסי החוץ, ובשלל אילוצים שנצברים לאורך זמן.
האם גנץ הוא באמת "המשיח" או שיש מגבלות גם אצלו?
שאלה: יש כאלה שטוענים שדי להצביע לגנץ או לכל אחד שהוא לא נתניהו, ואז הכל ייפתר. האם גנץ הוא המשיח הפוליטי החדש?
תשובה: לא. גנץ אינו משיח. הוא אדם אחר עם יתרונות וחסרונות. הוא עלול גם לטעות, ולעתים מתקשה אפילו לדבר בטלוויזיה בלי שיכינו לו טקסט. הוא לא בהכרח מוכשר יותר מניסיון של ראש ממשלה ותיק, ולאו דווקא יביא פתרון לכל בעיה. כך גם ייתכן שלפיד, או כל מתמודד אחר, אינם אנשים חסרי פגמים. אי אפשר לחשוב שהחלפת נתניהו באדם ספציפי כלשהו תביא גאולה מיידית לכל הבעיות במדינה.
אם כך, למה להיות נגד תומכי נתניהו ולא נגד נתניהו עצמו?
שאלה: אם נתניהו עצמו לא בהכרח גרוע, והחשדות נגדו לא הוכחו, מדוע לטעון שיש בעיה דווקא עם מי שתומכים בו?
תשובה: הסיבה היא שחלק גדול מהתומכים בו מחזיקים בגישה של ייאוש או של מחשבה מקובעת, כאילו אין שום אפשרות בעולם שדברים יהיו טובים יותר בלי נתניהו. הם מניחים שאם מישהו אחר ייבחר, בהכרח יהיה יותר גרוע. הם לא מוכנים לבדוק אופציות חדשות ולנסות דרכים אחרות, מתוך פחד שיקרה אסון. זו גישה שמוותרת מראש על האפשרות לשינוי, ואנשים נשארים במצב קיים גם אם הוא טוב בחלקו ורע בחלקו.
איך קשור הייאוש הפנימי של הבוחר לרעיון "רק ביבי"?
שאלה: כיצד קשורה בחירה בנתניהו, מתוך חשש מלהחליף אותו, להתנהלות של האדם בחייו האישיים?
תשובה: כשאדם משוכנע שרק נתניהו יכול לנהל ושכל מה שמחוץ לזה מוביל בהכרח לכישלון, הוא מבטא בתוכו ייאוש: "אין סיכוי שמשהו אחר יצליח יותר ממה שיש עכשיו." כך גם בחיים האישיים. יש לנו מחשבות (המנהיגים שבתוכנו), ואנו חוששים להחליפן. אנו מעדיפים לדבוק בהן מתוך פחד שלא נמצא משהו טוב יותר. זו גישה שגורמת לאדם להישאר באותו מצב שנים, בלי לנסות שינוי.
שאלה: ומה הטענה האלטרנטיבית?
תשובה: הטענה האלטרנטיבית היא דווקא לנסות שינוי, לבדוק אפשרויות אחרות, לאו דווקא מתוך הבטחה ש"בטוח יהיה טוב יותר". יכול להיות שיהיה טוב יותר, ויכול להיות שיתגלו בעיות חדשות. אבל עצם הנכונות לפתוח את הראש, לנסות גישה חדשה, להכניס מנהיג אחר, או להטיל ספק באופן שבו אנו חושבים - היא מבטאת רצון להתקדם ולא לפחד מהלא נודע.
האם יכול להיות שמנהיג חדש יצליח יותר מנתניהו?
שאלה: אולי באמת לא קיים אף אדם אחר שינהל טוב כמו נתניהו?
תשובה: אי אפשר לדעת. ייתכן שמי שיבוא לא יצליח לפתור בעיות. ייתכן דווקא שיצליח וישפר משהו שהממשלה הקודמת לא הצליחה. ניהול מדינה מורכב ממערך רחב של יועצים, בכירים, מומחים ומקבלי החלטות. ראש הממשלה הוא סוג של מנהל - על, אבל אין לו שליטה מוחלטת בכל פרט. גם אדם מהרחוב, אם היה מספיק חכם וידע לפעול בעזרת אנשי מקצוע נכונים, אולי היה מביא תוצאות אחרות - טובות או רעות. לכן, הגישה שאומרת "רק הוא יכול והאחרים יהרסו בהכרח" היא פשוט הנחת ייאוש.
כיצד מתקשר כל זה לתהליך פנימי של שינוי בחיים האישיים?
שאלה: האם "רק ביבי" משליך על האופן שבו אדם מסרב לשנות דפוסי חשיבה שלו עצמו?
תשובה: כן. בני אדם נוטים להישאר באזור הנוחות המוכר. גם אם יש להם בעיות, הם אומרים: "לפחות אנחנו יודעים איך הן נראות." הם מפחדים ששינוי יביא בעיות אחרות, אולי אף גרועות יותר. כך גם מי שמצביע שוב ושוב לביבי, נלחץ מחשש: "אם נבחר מישהו אחר, זה יכול להיות אסון." אבל יש גם אפשרות שדווקא אותו מישהו אחר ינסה דרך חדשה. זה לא מבטיח הצלחה, אבל גם לא מבטיח כישלון. גישת "בוא ננסה" יכולה להיות נכונה בהרבה תחומים בחיים.
מהן השאלות המרכזיות שאדם צריך לשאול את עצמו?
שאלה: אילו שאלות כדאי לשאול כדי לצאת מהקיבעון של "אין תחליף"?
תשובה:
תשובה: המשמעות היא שבחירת מנהיג, כמו גם שינויים פנימיים בחיים, צריכה להישען על מחשבה פתוחה יותר, הבודקת אפשרויות חדשות, ולא מפחדת שמא כל דבר חדש יהיה רק כישלון נורא. בסופו של דבר, גישת "נמשיך עם מה שיש רק כי הוא מוכר" יכולה להשאיר אנשים באותו מצב שנים ארוכות, בין אם במישור הפוליטי ובין אם ברמה האישית.
סיכום התובנות העיקריות: האם באמת יש לי משהו נגד בנימין נתניהו?
שאלה: אז מה הסיכום המפורט של כל הדיון הארוך הזה?
תשובה:
שאלה: אילו ביטויים עיקריים עולים מתוך הדיון ומסייעים להבין או לחפש את הנושא?
תשובה:
שאלה: כיצד כל הטיעונים והדוגמאות מובילים למסקנה מעשית?
תשובה: המסקנה היא שלא תמיד צריך להיות נגד בנימין נתניהו עצמו, ושלא תמיד כדאי לחשוב שכל תלונה כלפיו מבוססת על אשם מוכח. מצד שני, גם אין צורך להיאחז בו מתוך מחשבה שהוא היחיד שיכול לתפקד כראוי. ראוי לשקול בחירות נוספות, רעיונות חדשים, מנהיגים אחרים, ולא לפחד מכך שהמצב עלול להשתבש. השינוי יכול להיות לטובה, ויכול להיות לרעה, אבל לפחות בוחנים אופציות אחרות ולא נשארים כל החיים עם מה שמוכר רק מפחד.
שאלה: למה בכלל עולה השאלה אם יש משהו אישי נגד בנימין נתניהו, והאם זאת בעיה נקודתית או עקרונית?
תשובה: השאלה עולה מפני שיש תחושה שיש לאדם מסוים טענות כלפי בנימין נתניהו - אך לא בהכרח באופן אישי כלפיו. לפעמים נדמה שיש אנשים שמתנגדים לו ממש, אבל ייתכן שההתנגדות אינה מופנית אליו אישית, אלא לרעיון או להתנהלות של האנשים שתומכים בו. לכן חשוב להבין קודם כל שאולי אין התנגדות אישית כלפי בנימין נתניהו עצמו, אלא התנגדות לרעיון שהוא מייצג או לאופן שבו התומכים שלו מתנהגים.
האם יש משהו אישי נגד נתניהו, או שמא זו ביקורת על תומכיו?
שאלה: מה ההבדל בין התנגדות אישית לנתניהו לבין התנגדות לאנשים שתומכים בו?
תשובה: בהסבר מפורט, נאמר כך: אין שום דבר אישי נגד בנימין נתניהו עצמו. לא מדובר על העדפת גנץ או לפיד או מישהו אחר, ולא מדובר על טענה שבנימין נתניהו הוא רע כשלעצמו. כל עוד הוא פועל במסגרת החוק, ומתוך מה שמוכח בפועל, אין סיבה לתקוף אותו אישית. אבל יש בעיה עם אנשים שתומכים בו בצורה עיוורת, משום שהם יוצאים מתוך הנחה שאין שום אפשרות שמישהו אחר יוכל להשתפר או לעשות טוב יותר. הם כאילו מונעים מתוך ייאוש וחושבים שרק נתניהו יודע לנהל מדינה, בזמן שבפועל יש עוד אפשרויות בעולם.
האם ניתן לטעון שנתניהו אשם בכל מיני תיקים פליליים?
שאלה: מדוע יש שמאשימים את בנימין נתניהו בתיקים כמו תיק 1000, 2000, 3000, 4000, 5000, ועוד כל מיני חשדות?
תשובה: קודם כל, לפי עיקרון בסיסי של מדינת חוק, אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. נגד נתניהו הועלו חשדות רבים, אך אין פסק דין סופי שמרשיע אותו. לכן, כל עוד לא הוכחה אשמתו, הוא נחשב חף מפשע. מי שטוען שהוא כבר אשם ופושע - פוגע בעצם במשטר החוק ובעיקרון היסוד של "חף מפשע עד שנמצא אשם". אם אחר כך יורשע לפי החוק - אפשר לדון בזה, אבל כרגע הוא לא הורשע, והחוק מגן עליו.
שאלה: אבל מה בנוגע לטענה שיש כל כך הרבה תיקים וחשדות, והאם הגיוני שכולם ימציאו דברים?
תשובה: גם אם יש הרבה חשדות, החשדות עצמם אינם מעידים על אשמה ודאית. לפעמים המערכת מעלה חשדות נגד איש ציבור, ולפעמים ייתכן שהאדם מרגיש שמתנכלים לו. ייתכן שזה נכון, וייתכן שלא. אבל מבחינת החוק, כל עוד לא הורשע - הוא אדם חף מפשע.
שאלה: ומה אם בסוף ירשיעו אותו? אז למה בוחרים בו?
תשובה: גם אם יקרה מצב שיורשע בעתיד, עדיין יכולות להיות סיבות שאנשים ירצו לבחור בו, כי הם עשויים להאמין שהוא היחיד שיכול לשפר את המצב במדינה או להשיג את התוצאות שהם רוצים. יכול אדם להגיד: "אני אעדיף אותו גם אם הוא עשה עבירה על החוק, משום שאני חושב שהוא יוביל את המדינה למצב טוב יותר בסופו של דבר." יש גם מי שתומך ברעיון של חקיקת חוקים (למשל, חוק חסינות) כדי להגן עליו. כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק, אנשים מסוימים אומרים שזה לגיטימי, גם אם זה לא בהכרח מוצא חן בעיני אחרים.
איך קשורות ההבטחות של נתניהו לשאלה אם הוא ראוי או לא?
שאלה: האם העובדה שנתניהו הבטיח דברים ולא תמיד קיים אותם, הופכת אותו לבלתי ראוי?
תשובה: לא בהכרח. פוליטיקאים רבים מבטיחים הבטחות שאחר כך מסתבר שקשה לקיים. לפעמים הם מגלים אילוצים שלא ראו מראש, לפעמים המציאות משתנה, ולפעמים השיקולים מורכבים יותר. יש כאלה שיגידו שכל פוליטיקאי מבטיח הבטחות כדי להצהיר על הכיוון הכללי שהוא רוצה בו. לעתים, ההבטחה מבטאת רצון, לא בהכרח יכולת. כמו שדוד המלך ואחרים בתנ"ך לא תמיד היו "נקיים" לגמרי מטעויות או עבירות, ועדיין נחשבו למנהיגים. לכן עצם העובדה שהוא לא קיים הבטחות כמו "למוטט את שלטון חמאס" או דברים אחרים, לא הופכת אותו אוטומטית ללא ראוי.
שאלה: ומה עם שקרים? האם שקרים אמורים לפסול אותו?
תשובה: גם כאן, יש שטוענים שאם הוא משקר, זה אומר שהוא אינו ראוי. אך יש שטוענים שלעתים פוליטיקאי "מגזים" או "מתבלבל" כדי לקדם את מטרותיו, או שיש לו שיקולים שהציבור לא מודע להם. בסופו של דבר, יש ציבור שעדיין תומך בו בטענה שהשקרים כביכול האלה הם עניין שגרתי אצל פוליטיקאים, ולא סיבה לפסול את היכולת שלו לנהל.
האם הבעיות במדינה הן בהכרח באשמת נתניהו?
שאלה: מה לגבי בעיות מרכזיות בישראל, כמו מערכת הבריאות, פקקים, יוקר מחיה, מצב ביטחוני, פערים חברתיים? האם אפשר להאשים רק את נתניהו?
תשובה: יש טיעון שאומר שהדברים האלה לא נובעים רק מהחלטות של נתניהו. למשל, במערכת הבריאות יש עומס משום שתוחלת החיים עלתה, ואנשים לא מתים בגיל צעיר כמו בעבר. בפקקים יש עלייה כי יש יותר כלי רכב, וזה בא עם התפתחות כלכלית ומדינה שמושכת יותר רכבים ונהגים. מחירי הדיור עולים כי אנשים עדיין מעדיפים לגור בארץ ולא עוזבים בהמונים, והביקוש גבוה. אפילו כשיש פערים בין מעמדות, יש שטוענים שזה תוצאה מכך שיש חלק שהמצב הכלכלי שלהם עלה באופן משמעותי, וזה יצר פער ממי שנותר מאחור.
שאלה: אבל עדיין, אולי מנהיג אחר היה פותר זאת?
תשובה: ייתכן שכן וייתכן שלא. אין פתרונות קסם שמבטיחים שמישהו אחד יבוא ויעשה "אוקוס פוקוס" ויפתור הכל. גנץ, לפיד או כל אלטרנטיבה אחרת לא מבטיחים פתרון מהיר לכל הבעיות. המצב הבטחוני מורכב, והיו ראשי ממשלה וקציני צבא בעבר שלא פתרו לגמרי בעיות ביטחון. יוקר מחיה לא נפתר בקלות במדינות רבות, לא רק בישראל. עניינים כאלה תלויים בממשלות קודמות, בכלכלה העולמית, ביחסי החוץ, ובשלל אילוצים שנצברים לאורך זמן.
האם גנץ הוא באמת "המשיח" או שיש מגבלות גם אצלו?
שאלה: יש כאלה שטוענים שדי להצביע לגנץ או לכל אחד שהוא לא נתניהו, ואז הכל ייפתר. האם גנץ הוא המשיח הפוליטי החדש?
תשובה: לא. גנץ אינו משיח. הוא אדם אחר עם יתרונות וחסרונות. הוא עלול גם לטעות, ולעתים מתקשה אפילו לדבר בטלוויזיה בלי שיכינו לו טקסט. הוא לא בהכרח מוכשר יותר מניסיון של ראש ממשלה ותיק, ולאו דווקא יביא פתרון לכל בעיה. כך גם ייתכן שלפיד, או כל מתמודד אחר, אינם אנשים חסרי פגמים. אי אפשר לחשוב שהחלפת נתניהו באדם ספציפי כלשהו תביא גאולה מיידית לכל הבעיות במדינה.
אם כך, למה להיות נגד תומכי נתניהו ולא נגד נתניהו עצמו?
שאלה: אם נתניהו עצמו לא בהכרח גרוע, והחשדות נגדו לא הוכחו, מדוע לטעון שיש בעיה דווקא עם מי שתומכים בו?
תשובה: הסיבה היא שחלק גדול מהתומכים בו מחזיקים בגישה של ייאוש או של מחשבה מקובעת, כאילו אין שום אפשרות בעולם שדברים יהיו טובים יותר בלי נתניהו. הם מניחים שאם מישהו אחר ייבחר, בהכרח יהיה יותר גרוע. הם לא מוכנים לבדוק אופציות חדשות ולנסות דרכים אחרות, מתוך פחד שיקרה אסון. זו גישה שמוותרת מראש על האפשרות לשינוי, ואנשים נשארים במצב קיים גם אם הוא טוב בחלקו ורע בחלקו.
איך קשור הייאוש הפנימי של הבוחר לרעיון "רק ביבי"?
שאלה: כיצד קשורה בחירה בנתניהו, מתוך חשש מלהחליף אותו, להתנהלות של האדם בחייו האישיים?
תשובה: כשאדם משוכנע שרק נתניהו יכול לנהל ושכל מה שמחוץ לזה מוביל בהכרח לכישלון, הוא מבטא בתוכו ייאוש: "אין סיכוי שמשהו אחר יצליח יותר ממה שיש עכשיו." כך גם בחיים האישיים. יש לנו מחשבות (המנהיגים שבתוכנו), ואנו חוששים להחליפן. אנו מעדיפים לדבוק בהן מתוך פחד שלא נמצא משהו טוב יותר. זו גישה שגורמת לאדם להישאר באותו מצב שנים, בלי לנסות שינוי.
שאלה: ומה הטענה האלטרנטיבית?
תשובה: הטענה האלטרנטיבית היא דווקא לנסות שינוי, לבדוק אפשרויות אחרות, לאו דווקא מתוך הבטחה ש"בטוח יהיה טוב יותר". יכול להיות שיהיה טוב יותר, ויכול להיות שיתגלו בעיות חדשות. אבל עצם הנכונות לפתוח את הראש, לנסות גישה חדשה, להכניס מנהיג אחר, או להטיל ספק באופן שבו אנו חושבים - היא מבטאת רצון להתקדם ולא לפחד מהלא נודע.
האם יכול להיות שמנהיג חדש יצליח יותר מנתניהו?
שאלה: אולי באמת לא קיים אף אדם אחר שינהל טוב כמו נתניהו?
תשובה: אי אפשר לדעת. ייתכן שמי שיבוא לא יצליח לפתור בעיות. ייתכן דווקא שיצליח וישפר משהו שהממשלה הקודמת לא הצליחה. ניהול מדינה מורכב ממערך רחב של יועצים, בכירים, מומחים ומקבלי החלטות. ראש הממשלה הוא סוג של מנהל - על, אבל אין לו שליטה מוחלטת בכל פרט. גם אדם מהרחוב, אם היה מספיק חכם וידע לפעול בעזרת אנשי מקצוע נכונים, אולי היה מביא תוצאות אחרות - טובות או רעות. לכן, הגישה שאומרת "רק הוא יכול והאחרים יהרסו בהכרח" היא פשוט הנחת ייאוש.
כיצד מתקשר כל זה לתהליך פנימי של שינוי בחיים האישיים?
שאלה: האם "רק ביבי" משליך על האופן שבו אדם מסרב לשנות דפוסי חשיבה שלו עצמו?
תשובה: כן. בני אדם נוטים להישאר באזור הנוחות המוכר. גם אם יש להם בעיות, הם אומרים: "לפחות אנחנו יודעים איך הן נראות." הם מפחדים ששינוי יביא בעיות אחרות, אולי אף גרועות יותר. כך גם מי שמצביע שוב ושוב לביבי, נלחץ מחשש: "אם נבחר מישהו אחר, זה יכול להיות אסון." אבל יש גם אפשרות שדווקא אותו מישהו אחר ינסה דרך חדשה. זה לא מבטיח הצלחה, אבל גם לא מבטיח כישלון. גישת "בוא ננסה" יכולה להיות נכונה בהרבה תחומים בחיים.
מהן השאלות המרכזיות שאדם צריך לשאול את עצמו?
שאלה: אילו שאלות כדאי לשאול כדי לצאת מהקיבעון של "אין תחליף"?
תשובה:
- האם אני בטוח לגמרי שלא יכול להיות טוב יותר?
- האם אני בטוח שאם אנסה דרך חדשה, יהיה רק רע?
- האם הפחד מכישלון מונע ממני לגלות אולי הצלחה גדולה יותר?
- האם נתניהו באמת הוכיח שהוא בלתי מחליף, או שאני פשוט חושש משינוי?
- האם גם בחיים האישיים שלי אני נצמד תמיד לדפוס מוכר מפחד שאולי כל שינוי יביא אסון?
תשובה: המשמעות היא שבחירת מנהיג, כמו גם שינויים פנימיים בחיים, צריכה להישען על מחשבה פתוחה יותר, הבודקת אפשרויות חדשות, ולא מפחדת שמא כל דבר חדש יהיה רק כישלון נורא. בסופו של דבר, גישת "נמשיך עם מה שיש רק כי הוא מוכר" יכולה להשאיר אנשים באותו מצב שנים ארוכות, בין אם במישור הפוליטי ובין אם ברמה האישית.
סיכום התובנות העיקריות: האם באמת יש לי משהו נגד בנימין נתניהו?
שאלה: אז מה הסיכום המפורט של כל הדיון הארוך הזה?
תשובה:
- אין כאן מלחמה אישית בבנימין נתניהו. הוא יכול להיות אדם חכם, מוכשר, עם יתרונות וחסרונות. אין צורך לפסול אותו מיד על בסיס חשדות פליליים, כי "חף מפשע עד שלא הוכח אחרת".
- אפשר להבין שיש בעיות רבות במדינה, אבל לא בהכרח הכל אשמתו. לפעמים אלו תהליכים חברתיים, כלכליים, דמוגרפיים או בינלאומיים שאין להם פתרון פשוט.
- גנץ, לפיד, או כל אלטרנטיבה אחרת - אינם "משיחים". גם הם עלולים להיכשל, ולא להצליח לעשות אוקוס - פוקוס ולפתור את כל הצרות שלנו.
- הבעיה העיקרית היא בתפיסה של תומכי נתניהו שחושבים "רק הוא" - ומתוך כך מרגישים שאין טעם לנסות גישה אחרת. זה מלווה בהנחת ייאוש הפוחדת משינוי.
- יש אפשרות להחליט להצביע אחרת, רק כדי לנסות ולראות אם משהו בכל זאת יכול להשתפר. אין הבטחה שזה ישתפר, אבל אין גם הוכחה מוכחת שזה יהיה בהכרח גרוע יותר.
- ברמה האישית, יש לכולנו את "הביבי שבתוכנו" - דפוסי חשיבה או מנהיגות פנימית שאנחנו חוששים לשנות, שמא השינוי יעשה לנו רק רע. אבל לעתים כדאי לנסות להחליף את השכל שלנו, לבחון זווית אחרת, כי אולי נגלה שיפור שלא צפינו.
שאלה: אילו ביטויים עיקריים עולים מתוך הדיון ומסייעים להבין או לחפש את הנושא?
תשובה:
- בנימין נתניהו
- חשדות פליליים ותיקים
- חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו
- בחירות בישראל
- פחד משינוי
- ייאוש פוליטי
- אלטרנטיבות שלטוניות
- ניהול מדינה
- הבטחות פוליטיות
- בעיות במערכת הבריאות והתחבורה
- יוקר המחיה
- מערכת ביטחונית
- אפשרות לשיפור מול חשש מהידרדרות
שאלה: כיצד כל הטיעונים והדוגמאות מובילים למסקנה מעשית?
תשובה: המסקנה היא שלא תמיד צריך להיות נגד בנימין נתניהו עצמו, ושלא תמיד כדאי לחשוב שכל תלונה כלפיו מבוססת על אשם מוכח. מצד שני, גם אין צורך להיאחז בו מתוך מחשבה שהוא היחיד שיכול לתפקד כראוי. ראוי לשקול בחירות נוספות, רעיונות חדשים, מנהיגים אחרים, ולא לפחד מכך שהמצב עלול להשתבש. השינוי יכול להיות לטובה, ויכול להיות לרעה, אבל לפחות בוחנים אופציות אחרות ולא נשארים כל החיים עם מה שמוכר רק מפחד.
- פוליטיקה ודמוקרטיה
- הנהגת מדינה ושיקולי בחירה
- מערכת המשפט וההרשעה הפלילית
- פחד משינוי בחיים האישיים
- השפעת תעמולה ותקשורת על דעת קהל
- הבטחות פוליטיות ועמידה בהן
- הקשר בין חשיבה מקובעת למצב חברתי