1:31:14מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, הפסקת אש, לבחור צד במלחמה, מעשה מחוזה בכוכבים, ללכת עד הסוף, נחישות, הצבא המוסרי בעולם, החזק שורד, לפגוע בחפים מפשע, המלחמה בחמאס
האם אפשר לנצח במלחמה בלי לפגוע בחפים מפשע?
אליעד כהן דן בשאלת המוסריות במלחמה, במיוחד בנוגע לפגיעה בחפים מפשע. הוא טוען כי ההחלטה אם לפגוע בחפים מפשע לא צריכה להיגזר משיקולי מוסר או הצדקות, אלא מתוך אינטרס ברור ויכולת פעולה ממשית. לטענתו, הטבע הוא מודל רלוונטי להתנהגות במלחמה, כיוון שבטבע החזק שורד והחלש לא. האריה, למשל, אינו מתחשב אם הטריטוריה שייכת לו בצדק או לא, אלא רק בכך שהוא יכול להגן עליה או להשיג מזון. אליעד מדגים זאת בכך שאם מישהו נכנס לטריטוריה של האריה, האריה פשוט יתקוף ללא שיקולים מוסריים. באופן דומה, לדעתו, גם במלחמה בין בני אדם, מי שלא פועל על פי עיקרון זה, מתקשה לנצח.
מה הקשר בין מוסריות לספק עצמי במלחמה?
אליעד מסביר כי מדינת ישראל מתקשה להכריע את החמאס בגלל הספק העצמי שלה לגבי הצדק והמוסר של מעשיה. הוא טוען שכאשר ישראל מנסה להצדיק את פעולותיה מבחינה מוסרית, היא מראה בעצם שהיא עצמה לא בטוחה בצדקתה. לדבריו, אם ישראל הייתה משוכנעת באמת בצדקת מעשיה, לא הייתה נדרשת להצדקות מוסריות ולא הייתה מתפשרת במאבקה בטרור. הספק העצמי הזה הוא שמוביל להיסוס ולפגיעה ביכולת ההרתעה, מכיוון שהאויב מזהה חולשה וממשיך לתקוף.
מדוע ישראל לא נלחמת עד הסוף בחמאס?
אליעד מתאר כיצד מדינת ישראל נוקטת במדיניות הססנית ביחס לחמאס, בגלל חששות מההשלכות הבינלאומיות, מאשמות משפטיות ומחרם בינלאומי. הוא נותן דוגמה לכך שישראל לא באמת רוצה לפרק את תשתיות החמאס עד הסוף, מכיוון שהיא יכולה לעשות זאת בקלות על ידי השמדת המנהרות מבחוץ, אבל בוחרת להכניס חיילים קרקעית ולסכן אותם. ההסבר שלו לכך הוא שמקבלי ההחלטות בישראל חוששים מתגובת העולם ומהאפשרות להישפט בבתי דין בינלאומיים, ואף חוששים לאבד את הלגיטימציה הבינלאומית.
האם הצדקה מוסרית הכרחית כדי לנצח במלחמה?
אליעד מסביר שהצדקה מוסרית אינה תנאי לניצחון. להיפך, לדעתו ההצדקה המוסרית יכולה להחליש את העמדה הלוחמת. הוא מדגיש כי מדינה או צד לוחם צריך להחליט על מדיניות מתוך אינטרס ברור, ולא מתוך צורך בהצדקה מוסרית. לדוגמה, הוא מזכיר את חמאס, שאינו עוסק בשאלות של מוסר אלא הולך עם מטרותיו עד הסוף, דבר המאפשר לו עמידות גבוהה במאבק. לדעת אליעד, דווקא ההחלטה מתוך אינטרס בלבד היא זו שמאפשרת עמידה נחושה ויעילה יותר במלחמה.
מה המשמעות של "רצה לא רצה" לפי הסיפור של רבי נחמן?
אליעד מספר סיפור של רבי נחמן על אדם שניבאו לו להיות גנב. אותו אדם התלבט ("רצה לא רצה"), ולבסוף נעשה גנב רק בגלל חוסר נחישותו להחליט נגד כך. המסר של רבי נחמן הוא שאדם חייב לבחור עמדה ברורה וללכת איתה עד הסוף ללא הססנות. כך גם במלחמה - ברגע שמדינה נכנסת לספקות ומתחילה "משא ומתן" על נכונות פעולותיה, היא למעשה נכשלת. המסר של הסיפור הוא שהססנות וכניעה לספקות הן שמביאות לתבוסה, ולכן מדינה או אדם צריכים לפעול ללא ספקות, בנחישות מוחלטת, גם אם הדבר נראה לא מוסרי או לא צודק בעיני אחרים.
האם יש דרך ביניים במלחמה?
אליעד מסביר שאין באמת דרך ביניים אמיתית במלחמה. לדבריו, ברגע שמדינה מחליטה שהיא צודקת, היא צריכה ללכת עם זה עד הסוף ולא להיכנע ללחצים או לספקות. אם מחליטים ללכת למלחמה - צריך לעשות זאת במלוא הנחישות והאכזריות, אחרת הצד השני ינצל כל נקודת חולשה. הוא נותן כדוגמה את ישראל שמנהלת הפסקות אש או מציעה הקלות הומניטריות, ובעצם בכך היא מחלישה את עצמה ומזמינה עוד התקפות.
כיצד ניתן לראות את הצד השני במלחמה ועדיין לנצח?
אליעד טוען כי אפשר לראות ולהבין את הצד השני לחלוטין ועדיין להילחם בו בנחישות. ההבנה של הצד השני אינה חייבת לגרום לחוסר נחישות או להחליש את הלחימה, אלא להיפך: היא יכולה לגרום לך להבין שאתה נלחם עבור האינטרס שלך, ולא בגלל הצדקה מוסרית אבסולוטית. כך, הוא טוען, תהיה חופשי יותר לפעול בצורה יעילה, כי לא תיאלץ להתעסק בשאלה האם אתה צודק אלא רק במה שטוב עבורך.
אליעד כהן דן בשאלת המוסריות במלחמה, במיוחד בנוגע לפגיעה בחפים מפשע. הוא טוען כי ההחלטה אם לפגוע בחפים מפשע לא צריכה להיגזר משיקולי מוסר או הצדקות, אלא מתוך אינטרס ברור ויכולת פעולה ממשית. לטענתו, הטבע הוא מודל רלוונטי להתנהגות במלחמה, כיוון שבטבע החזק שורד והחלש לא. האריה, למשל, אינו מתחשב אם הטריטוריה שייכת לו בצדק או לא, אלא רק בכך שהוא יכול להגן עליה או להשיג מזון. אליעד מדגים זאת בכך שאם מישהו נכנס לטריטוריה של האריה, האריה פשוט יתקוף ללא שיקולים מוסריים. באופן דומה, לדעתו, גם במלחמה בין בני אדם, מי שלא פועל על פי עיקרון זה, מתקשה לנצח.
מה הקשר בין מוסריות לספק עצמי במלחמה?
אליעד מסביר כי מדינת ישראל מתקשה להכריע את החמאס בגלל הספק העצמי שלה לגבי הצדק והמוסר של מעשיה. הוא טוען שכאשר ישראל מנסה להצדיק את פעולותיה מבחינה מוסרית, היא מראה בעצם שהיא עצמה לא בטוחה בצדקתה. לדבריו, אם ישראל הייתה משוכנעת באמת בצדקת מעשיה, לא הייתה נדרשת להצדקות מוסריות ולא הייתה מתפשרת במאבקה בטרור. הספק העצמי הזה הוא שמוביל להיסוס ולפגיעה ביכולת ההרתעה, מכיוון שהאויב מזהה חולשה וממשיך לתקוף.
מדוע ישראל לא נלחמת עד הסוף בחמאס?
אליעד מתאר כיצד מדינת ישראל נוקטת במדיניות הססנית ביחס לחמאס, בגלל חששות מההשלכות הבינלאומיות, מאשמות משפטיות ומחרם בינלאומי. הוא נותן דוגמה לכך שישראל לא באמת רוצה לפרק את תשתיות החמאס עד הסוף, מכיוון שהיא יכולה לעשות זאת בקלות על ידי השמדת המנהרות מבחוץ, אבל בוחרת להכניס חיילים קרקעית ולסכן אותם. ההסבר שלו לכך הוא שמקבלי ההחלטות בישראל חוששים מתגובת העולם ומהאפשרות להישפט בבתי דין בינלאומיים, ואף חוששים לאבד את הלגיטימציה הבינלאומית.
האם הצדקה מוסרית הכרחית כדי לנצח במלחמה?
אליעד מסביר שהצדקה מוסרית אינה תנאי לניצחון. להיפך, לדעתו ההצדקה המוסרית יכולה להחליש את העמדה הלוחמת. הוא מדגיש כי מדינה או צד לוחם צריך להחליט על מדיניות מתוך אינטרס ברור, ולא מתוך צורך בהצדקה מוסרית. לדוגמה, הוא מזכיר את חמאס, שאינו עוסק בשאלות של מוסר אלא הולך עם מטרותיו עד הסוף, דבר המאפשר לו עמידות גבוהה במאבק. לדעת אליעד, דווקא ההחלטה מתוך אינטרס בלבד היא זו שמאפשרת עמידה נחושה ויעילה יותר במלחמה.
מה המשמעות של "רצה לא רצה" לפי הסיפור של רבי נחמן?
אליעד מספר סיפור של רבי נחמן על אדם שניבאו לו להיות גנב. אותו אדם התלבט ("רצה לא רצה"), ולבסוף נעשה גנב רק בגלל חוסר נחישותו להחליט נגד כך. המסר של רבי נחמן הוא שאדם חייב לבחור עמדה ברורה וללכת איתה עד הסוף ללא הססנות. כך גם במלחמה - ברגע שמדינה נכנסת לספקות ומתחילה "משא ומתן" על נכונות פעולותיה, היא למעשה נכשלת. המסר של הסיפור הוא שהססנות וכניעה לספקות הן שמביאות לתבוסה, ולכן מדינה או אדם צריכים לפעול ללא ספקות, בנחישות מוחלטת, גם אם הדבר נראה לא מוסרי או לא צודק בעיני אחרים.
האם יש דרך ביניים במלחמה?
אליעד מסביר שאין באמת דרך ביניים אמיתית במלחמה. לדבריו, ברגע שמדינה מחליטה שהיא צודקת, היא צריכה ללכת עם זה עד הסוף ולא להיכנע ללחצים או לספקות. אם מחליטים ללכת למלחמה - צריך לעשות זאת במלוא הנחישות והאכזריות, אחרת הצד השני ינצל כל נקודת חולשה. הוא נותן כדוגמה את ישראל שמנהלת הפסקות אש או מציעה הקלות הומניטריות, ובעצם בכך היא מחלישה את עצמה ומזמינה עוד התקפות.
כיצד ניתן לראות את הצד השני במלחמה ועדיין לנצח?
אליעד טוען כי אפשר לראות ולהבין את הצד השני לחלוטין ועדיין להילחם בו בנחישות. ההבנה של הצד השני אינה חייבת לגרום לחוסר נחישות או להחליש את הלחימה, אלא להיפך: היא יכולה לגרום לך להבין שאתה נלחם עבור האינטרס שלך, ולא בגלל הצדקה מוסרית אבסולוטית. כך, הוא טוען, תהיה חופשי יותר לפעול בצורה יעילה, כי לא תיאלץ להתעסק בשאלה האם אתה צודק אלא רק במה שטוב עבורך.
- האם מותר לפגוע בחפים מפשע במלחמה?
- מהי הדרך לנצח את חמאס?
- האם מוסריות מחלישה את צה"ל?
- למה ישראל מהססת במלחמות?
- מה רבי נחמן מלמד על נחישות במלחמה?
- האם צדק הוא הכרחי במלחמה?
- למה ישראל לא מנצחת את חמאס?