איך לזהות שקרנים באמצעות שאלות?

אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לזהות אנשים שמשקרים באמצעות טכניקה פשוטה: בדיקת התגובה שלהם לשאלות. אחת הדרכים העיקריות להבין אם האדם מולכם משקר היא לשים לב כיצד הוא מגיב כאשר שואלים אותו שאלות. שקרנים לרוב לא אוהבים שאלות, מכיוון שהשאלות עלולות לחשוף את האמת ולהראות שהם משקרים. לכן, כששואלים אותם, הם ינסו להתחמק מהשאלות, לזלזל בהן, או להציג אותן כלא רלוונטיות או מטופשות.

למה שקרנים מפחדים משאלות?

הסיבה ששקרנים מפחדים משאלות היא פשוטה: ככל שישאלו אותם יותר שאלות, כך הסיכוי גדול יותר שייחשף השקר שלהם. אדם שמשקר חייב לשמור על עקביות השקר, וככל שיתעמקו איתו ויבקשו ממנו להוכיח או להציג נתונים נוספים, כך יתקשה להחזיק בשקריו. לכן, הם יעדיפו לסיים את השיחה, להתחמק, או לטעון שאין צורך לשאול כל כך הרבה שאלות. השקרן יכול להגיד שהשאלות לא חכמות, שהן לא במקום, או לנסות להסיט את השיחה לכיוון אחר. כל זה נובע מהפחד שלהם שהשאלות יחשפו את השקרים שהם מנסים להסתיר.

מי מעודד לשאול שאלות, והאם זה תמיד אומר אמת?

חשוב להבהיר שלא כל מי שמעודד לשאול שאלות הוא בהכרח דובר אמת. יכול להיות מצב שבו גם אדם שקרן יעודד לשאול שאלות כדי להיראות אמין יותר. לפעמים זו חלק מהתרמית של האדם, הוא כביכול פתוח לשאלות, אך בפועל הוא מנווט את השאלות בצורה שמשרתת אותו או מסיט את התשובות לכיוונים נוחים עבורו. לכן, לא כל מי שמאפשר או אפילו מזמין שאלות הוא בהכרח ישר או דובר אמת, אך אדם שבאמת דובר אמת לעולם לא יירתע משאלות כנות.

מדוע אדם חף מפשע מעוניין שישאלו אותו כמה שיותר שאלות?

כאשר אדם חף מפשע ומרגיש שהאמת לצידו, הוא יעדיף שישאלו אותו כמה שיותר שאלות, כי כך ניתן יהיה להוכיח את חפותו בצורה ברורה וחד - משמעית. אדם שאין לו מה להסתיר, ישמח על ההזדמנות להוכיח את חפותו בעזרת שאלות, ראיות והסברים. הוא יהיה סבלני ויסכים שיבררו איתו כל פרט קטן, מכיוון שבטוח באמת שלו. לעומת זאת, אדם שמשקר מפחד שכל שאלה נוספת תחשוף אותו, ולכן ינסה להימנע מהן ככל האפשר.

איך התנהגות במהלך שיחה יכולה לחשוף שקר?

אליעד כהן ממליץ לבדוק את ההתנהגות של האדם שמולכם במהלך השיחה עצמה. אם האדם נוטה לברוח משאלות או מתחיל להתעצבן כאשר שואלים אותו שאלות ספציפיות, או אם הוא מסרב להציג נתונים או להסביר דברים באופן ברור - כל אלו סימנים ברורים לכך שהוא מסתיר משהו או משקר. אדם שמסרב להתעמת עם ביקורת או מסרב להציג הוכחות לדבריו, חושף בכך את האפשרות שהוא אינו כנה או מנסה להסתיר מידע.

דוגמה נוספת שמביא אליעד היא כאשר האדם טוען שהמידע שלו "סודי" לזמן ארוך כמו "30 שנה", או משתמש בתירוצים דומים. התנהגות זו מראה שהאדם נמנע מחשיפת מידע שעלול להפריך את דבריו.

מה ניתן ללמוד מכך על אמינות של אנשים במסיבות עיתונאים ובעימותים?

אליעד כהן נותן כדוגמה מצבים כמו מסיבת עיתונאים או עימותים פומביים. במצבים כאלו, ככל שהאדם יותר פתוח לשאלות ועונה עליהן באופן ענייני וישיר, כך גדל הסיכוי שהוא באמת מאמין במה שהוא אומר. לעומת זאת, אדם שמתחמק משאלות קשות או שואל את השואלים "למה אתם שואלים אותי את זה?", "תשאלו את עצמכם שאלות", או משתמש בצנזורה כדי למנוע שאלות - הוא כנראה לא אומר את כל האמת, או לפחות מסתיר חלק ממנה. ההתמודדות עם שאלות מאפשרת לקהל לזהות עד כמה הדובר אכן כנה ואמין.

שימוש בפוליגרף ובשיטות נוספות לגילוי שקרים - האם יעיל?

בנוסף לשיטת השאלות, ישנן שיטות נוספות כמו פוליגרף, שמטרתן לבדוק את האמינות של האדם באמצעות תגובות פיזיולוגיות לשאלות שונות. למרות שהפוליגרף עשוי להיות יעיל במקרים מסוימים, הוא אינו חסין מפני טעויות או מניפולציות. לכן, אליעד כהן ממליץ להסתמך קודם כל על שכל ישר, לשים לב לתגובות האדם ולמידת הנכונות שלו להתמודד עם שאלות מאתגרות.

לסיכום, הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לזהות שקרנים, לפי אליעד כהן, היא לשאול כמה שיותר שאלות ולראות את תגובת האדם. ככל שהוא מוכן יותר להתמודד עם השאלות - כך גדל הסיכוי שהוא אומר את האמת, וככל שהוא מנסה להתחמק מהן - כך גדל החשד שהוא משקר או מסתיר מידע.