9:06איך לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל שיחה?
כיצד ניתן לפתח שיחה בצורה טבעית ופשוטה?
פיתוח שיחה הוא מיומנות שרבים מתקשים בה. אליעד כהן מסביר באופן ברור ופשוט כיצד לפתח שיחה זורמת ומעניינת גם עם משפטים קצרים ופשוטים שאנשים אומרים לנו. הוא מתחיל מהשאלה כיצד ניתן ללמד אדם אחר לפתח שיחה, ועובר בהדרגה להסביר את השיטה וההיגיון שעומדים מאחורי זה.
מהי הנוסחה לפיתוח שיחה?
לפי אליעד כהן, הרעיון המרכזי לפיתוח שיחה הוא להבין שכל משפט שאנחנו שומעים מורכב משני אלמנטים עיקריים: העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו "הלכתי אתמול לטייל", המילים "הלכתי לטייל" הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול.
אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: "הוא בטח ישב על החוף, לקח שמשייה, אולי שחה או שתה משהו". את המחשבות האלו הופכים לשאלות: "ישבת על החוף או שחית?", "עם מי הלכת?", "מה שתית שם?", וכך השיחה מתפתחת בקלות ובטבעיות.
איך ההבדל בין עובדה לפירוש עוזר בפיתוח שיחה?
אליעד מחדד את ההבדל בין עובדה לפירוש דרך דוגמה נוספת: אם מישהו אומר "אני בבית", זו עובדה פשוטה וברורה. אבל בראש שלנו מיד קופצים פרטים נוספים כמו "היא בטח חזרה מהלימודים", "היא כנראה יושבת על הספה או עושה משהו בבית". הפירושים האלה, שהם למעשה רק הנחות ולא עובדות, הם המקום שממנו אנו יכולים לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: "ממתי את בבית?", "מה את עושה עכשיו?", ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין.
כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה?
אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו "מיץ תפוזים" מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: "סחטת בעצמך את התפוזים?", "היה לך טעים?", או "איזה סוג תפוזים אתה אוהב?".
באותה דרך, המילה "שולחן" יכולה ליצור שיחה שלמה: "מאיזה חומר עשוי השולחן שלך?", "באיזה חדר הוא נמצא?", "למה דווקא את השולחן הזה בחרת?", וכדומה. הרעיון הוא שכל מילה פשוטה שאומרים לנו היא פתח לעולם של שאלות אפשריות.
כיצד ניתן להשתמש באמת כדי לפתח שיחה?
אליעד מסביר שאנשים שרגילים להיצמד לאמת באופן טבעי מצליחים לפתח שיחות בקלות. המשמעות של להיצמד לאמת היא לבדוק האם הפירוש שלנו למשפט ששמענו אכן נכון. אם מישהו אומר "הייתי היום בים", ואנחנו מניחים שהוא שחה, חשוב לוודא את ההנחה הזו בשאלה ישירה: "האם שחית בים?". אם הוא עונה שלא, זה מוביל לשאלות חדשות ("אז מה עשית שם?", "למה לא נכנסת למים?"). בעצם, ההרגל לבדוק את אמיתות הפירושים שלנו הוא בדיוק הפעולה שמייצרת עוד ועוד שאלות ומפתחת את השיחה.
מהם השלבים המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת?
לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה:
היכולת הזו מאפשרת לכל אדם, גם אם אינו מורגל ביצירת שיחות, לפתח תקשורת בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית.
פיתוח שיחה הוא מיומנות שרבים מתקשים בה. אליעד כהן מסביר באופן ברור ופשוט כיצד לפתח שיחה זורמת ומעניינת גם עם משפטים קצרים ופשוטים שאנשים אומרים לנו. הוא מתחיל מהשאלה כיצד ניתן ללמד אדם אחר לפתח שיחה, ועובר בהדרגה להסביר את השיטה וההיגיון שעומדים מאחורי זה.
מהי הנוסחה לפיתוח שיחה?
לפי אליעד כהן, הרעיון המרכזי לפיתוח שיחה הוא להבין שכל משפט שאנחנו שומעים מורכב משני אלמנטים עיקריים: העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו "הלכתי אתמול לטייל", המילים "הלכתי לטייל" הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול.
אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: "הוא בטח ישב על החוף, לקח שמשייה, אולי שחה או שתה משהו". את המחשבות האלו הופכים לשאלות: "ישבת על החוף או שחית?", "עם מי הלכת?", "מה שתית שם?", וכך השיחה מתפתחת בקלות ובטבעיות.
איך ההבדל בין עובדה לפירוש עוזר בפיתוח שיחה?
אליעד מחדד את ההבדל בין עובדה לפירוש דרך דוגמה נוספת: אם מישהו אומר "אני בבית", זו עובדה פשוטה וברורה. אבל בראש שלנו מיד קופצים פרטים נוספים כמו "היא בטח חזרה מהלימודים", "היא כנראה יושבת על הספה או עושה משהו בבית". הפירושים האלה, שהם למעשה רק הנחות ולא עובדות, הם המקום שממנו אנו יכולים לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: "ממתי את בבית?", "מה את עושה עכשיו?", ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין.
כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה?
אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו "מיץ תפוזים" מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: "סחטת בעצמך את התפוזים?", "היה לך טעים?", או "איזה סוג תפוזים אתה אוהב?".
באותה דרך, המילה "שולחן" יכולה ליצור שיחה שלמה: "מאיזה חומר עשוי השולחן שלך?", "באיזה חדר הוא נמצא?", "למה דווקא את השולחן הזה בחרת?", וכדומה. הרעיון הוא שכל מילה פשוטה שאומרים לנו היא פתח לעולם של שאלות אפשריות.
כיצד ניתן להשתמש באמת כדי לפתח שיחה?
אליעד מסביר שאנשים שרגילים להיצמד לאמת באופן טבעי מצליחים לפתח שיחות בקלות. המשמעות של להיצמד לאמת היא לבדוק האם הפירוש שלנו למשפט ששמענו אכן נכון. אם מישהו אומר "הייתי היום בים", ואנחנו מניחים שהוא שחה, חשוב לוודא את ההנחה הזו בשאלה ישירה: "האם שחית בים?". אם הוא עונה שלא, זה מוביל לשאלות חדשות ("אז מה עשית שם?", "למה לא נכנסת למים?"). בעצם, ההרגל לבדוק את אמיתות הפירושים שלנו הוא בדיוק הפעולה שמייצרת עוד ועוד שאלות ומפתחת את השיחה.
מהם השלבים המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת?
לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה:
- קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו.
- זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות.
- הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות.
- בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה.
היכולת הזו מאפשרת לכל אדם, גם אם אינו מורגל ביצירת שיחות, לפתח תקשורת בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית.
- איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה?
- מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים?
- כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה?
- היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום
- איך לפתח שיחה מוצלחת?
כיצד ניתן ללמד אדם לפתח שיחה?
השיחה מתחילה בשאלה כיצד מלמדים מישהו לפתח שיחה. אליעד מציג את הרעיון שצריך לספק לאדם מעין נוסחה או דרך מובנית שתעזור לו לזהות על מה לדבר ולהמשיך את הדיון באופן זורם. בתחילה נשאלת השאלה מה בדיוק עושים כשמישהו מספר לנו משפט פשוט כמו "הלכתי אתמול לטייל". אחד המשתתפים מציע להשתמש במילות שאלה כמו מי, מה, למה, כמה, מדוע, מתי, אך אליעד מחפש משהו פשוט ואינטואיטיבי יותר.
אליעד מסביר שכאשר אדם אומר "הלכתי אתמול לטייל", יש עובדה (הלכתי לטייל) ופירוש (למה הלך, איך הלך, עם מי הלך, באיזו שעה ועוד). כדי לפתח שיחה, אפשר לחפש בראש את מה שנוסף לנו אוטומטית סביב העובדה. לדוגמה, אם הוא הלך לים, אנחנו יכולים לדמיין שהוא ישב על החוף, התלבט מה לקחת, אולי שמשייה או כיסא, ואולי שחה או שיחק מטקות. מתוך הדמיון הזה נולדות שאלות להמשך השיחה: "עם מי היית בים?", "שחית?", "למה לא שחית?", "האם הזמנת משהו לשתות?".
אליעד מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים "הלכתי לים", אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר "מיץ תפוזים" - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים.
מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש?
לדברי אליעד, הדרך לפתח שיחה קשורה ביכולת לראות מה נאמר (העובדה) ומה אנחנו מפרשים או מוסיפים (הפירוש). אם לדוגמה הילדה שלך אומרת "אני בבית", אתה אולי מפרש שהיא חזרה מהלימודים, שהיא במנוחה, שהיא יושבת או עומדת, אבל בפועל היא רק אמרה "אני בבית". מתוך הפער בין מה שנאמר לבין מה שאתה מוסיף באופן טבעי בראש, אפשר לייצר שאלות.
אליעד מתאר שכדי לפתח שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה משפטים, כאילו כותבים על זה חיבור שלם או "סיפור": "הלכת בים בשתיים בצהריים?", "היה חם?", "לקחת שמשייה?", "שחית או רק ישבת?", וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת מההבדל בין מה שאנחנו כבר מדמיינים לבין מה שאיננו יודעים באמת.
בנוסף, הוא מציין שכדאי לקחת בחשבון את כל האסוציאציות שנולדות כשמישהו מדבר. אם לדוגמה הוא אמר "הלכתי היום לים", אנחנו יכולים להעלות שאלות כמו "לאיזה ים הלכת?", "היית עם חברים או לבד?", "מה עשית שם?". הדרך המובנית יותר היא לעבור מילה מילה (כמו 'ים', 'הייתי', 'היום') ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר.
כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה?
אליעד מוסיף שרעיון ה"היצמדות לאמת" - כלומר, לבדוק מה באמת נאמר לעומת מה שאנחנו מפרשים - קשור ישירות ליכולת לפתח שיחה. בכל פעם שמישהו אומר משפט, אנו בודקים מה מידת הוודאות של הפירוש שקפץ לראשנו. לדוגמה, אם הוא אומר "הייתי היום בים", ואנחנו מניחים "בטח שחית בים", אפשר לשאול: "שחית בים?" ולברר האם הפירוש שלנו נכון. אם יתברר שלא שחו, זה ממשיך להוליד שאלות חדשות ("אז מה עשית בים?", "למה בחרת לא להיכנס למים?").
אליעד מדגים גם עם דוגמאות פשוטות יותר של מילים בודדות, כמו "שולחן" או "טאטא". המילה לבדה מעוררת בנו פירושים שונים: שולחן יכול להיות עץ, זכוכית, שולחן מטבח, שולחן משרדי, וכך אפשר לפתח שיחה שלמה על שולחן אחד. אם אדם אומר "בית", יש מי שידמיין בית פרטי עם גינה, יש מי שידמיין דירה קטנה, ויש מי שיחשוב על בית כמשפחה. לכל אחד יש פרשנות אחרת, ומתוך כך צצות שאלות חדשות.
אליעד מסכם שהנוסחה הפשוטה היא: קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך.
השיחה מתחילה בשאלה כיצד מלמדים מישהו לפתח שיחה. אליעד מציג את הרעיון שצריך לספק לאדם מעין נוסחה או דרך מובנית שתעזור לו לזהות על מה לדבר ולהמשיך את הדיון באופן זורם. בתחילה נשאלת השאלה מה בדיוק עושים כשמישהו מספר לנו משפט פשוט כמו "הלכתי אתמול לטייל". אחד המשתתפים מציע להשתמש במילות שאלה כמו מי, מה, למה, כמה, מדוע, מתי, אך אליעד מחפש משהו פשוט ואינטואיטיבי יותר.
אליעד מסביר שכאשר אדם אומר "הלכתי אתמול לטייל", יש עובדה (הלכתי לטייל) ופירוש (למה הלך, איך הלך, עם מי הלך, באיזו שעה ועוד). כדי לפתח שיחה, אפשר לחפש בראש את מה שנוסף לנו אוטומטית סביב העובדה. לדוגמה, אם הוא הלך לים, אנחנו יכולים לדמיין שהוא ישב על החוף, התלבט מה לקחת, אולי שמשייה או כיסא, ואולי שחה או שיחק מטקות. מתוך הדמיון הזה נולדות שאלות להמשך השיחה: "עם מי היית בים?", "שחית?", "למה לא שחית?", "האם הזמנת משהו לשתות?".
אליעד מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים "הלכתי לים", אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר "מיץ תפוזים" - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים.
מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש?
לדברי אליעד, הדרך לפתח שיחה קשורה ביכולת לראות מה נאמר (העובדה) ומה אנחנו מפרשים או מוסיפים (הפירוש). אם לדוגמה הילדה שלך אומרת "אני בבית", אתה אולי מפרש שהיא חזרה מהלימודים, שהיא במנוחה, שהיא יושבת או עומדת, אבל בפועל היא רק אמרה "אני בבית". מתוך הפער בין מה שנאמר לבין מה שאתה מוסיף באופן טבעי בראש, אפשר לייצר שאלות.
אליעד מתאר שכדי לפתח שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה משפטים, כאילו כותבים על זה חיבור שלם או "סיפור": "הלכת בים בשתיים בצהריים?", "היה חם?", "לקחת שמשייה?", "שחית או רק ישבת?", וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת מההבדל בין מה שאנחנו כבר מדמיינים לבין מה שאיננו יודעים באמת.
בנוסף, הוא מציין שכדאי לקחת בחשבון את כל האסוציאציות שנולדות כשמישהו מדבר. אם לדוגמה הוא אמר "הלכתי היום לים", אנחנו יכולים להעלות שאלות כמו "לאיזה ים הלכת?", "היית עם חברים או לבד?", "מה עשית שם?". הדרך המובנית יותר היא לעבור מילה מילה (כמו 'ים', 'הייתי', 'היום') ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר.
כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה?
אליעד מוסיף שרעיון ה"היצמדות לאמת" - כלומר, לבדוק מה באמת נאמר לעומת מה שאנחנו מפרשים - קשור ישירות ליכולת לפתח שיחה. בכל פעם שמישהו אומר משפט, אנו בודקים מה מידת הוודאות של הפירוש שקפץ לראשנו. לדוגמה, אם הוא אומר "הייתי היום בים", ואנחנו מניחים "בטח שחית בים", אפשר לשאול: "שחית בים?" ולברר האם הפירוש שלנו נכון. אם יתברר שלא שחו, זה ממשיך להוליד שאלות חדשות ("אז מה עשית בים?", "למה בחרת לא להיכנס למים?").
אליעד מדגים גם עם דוגמאות פשוטות יותר של מילים בודדות, כמו "שולחן" או "טאטא". המילה לבדה מעוררת בנו פירושים שונים: שולחן יכול להיות עץ, זכוכית, שולחן מטבח, שולחן משרדי, וכך אפשר לפתח שיחה שלמה על שולחן אחד. אם אדם אומר "בית", יש מי שידמיין בית פרטי עם גינה, יש מי שידמיין דירה קטנה, ויש מי שיחשוב על בית כמשפחה. לכל אחד יש פרשנות אחרת, ומתוך כך צצות שאלות חדשות.
אליעד מסכם שהנוסחה הפשוטה היא: קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך.
- איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה
- מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים
- כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה
- היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום
עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד פעם נגיד שרוצים ללמד מישהו לפתח שיחה, אתה יודע לפתח שיחה?
ש: בדרך כלל.
אליעד: אני מפתח איתך עכשיו שיחה, אוקי מה הנוסחה לפתח שיחה זאת השאלה?
ש: אתה שומע משהו מניע מטרה.
אליעד: כן.
ש: אתה שומע מה שהוא אומר לוקח את מילים שלו את הנושאים שלו ומוצא אסוציאציות לאותן מילים וממשיך לדבר איתו על זה, אם אתה רואה שהוא מתעניין.
אליעד: רגע לא רגע חכה שנייה, לא אתה בסדר בוא נעצור במשפט הזה. מה אמרנו לוקח את, מה המהות המהות זה לקחת את מה שהוא אמר הוא אמר לך "הלכתי אתמול לטייל" איך אתה מפתח על זה שיחה?
ש: מתוך אני מסתכל על המילים שהוא אמר "הלכתי לטייל" אז אפשר לשאול אותו כל מיני שאלות כמו למה הלכת מתי הלכת לפי המטרה שלך.
אליעד: יפה עכשיו השאלה היא מה הנוסחה כדי לעלות על השאלות האלה זאת השאלה, עוד פעם מה שאתה אומר זה נכון רק השאלה היא עכשיו הוא צריך נוסחה אתה מכניס מחשב נגיד, לאו דווקא מחשב שכח מחשב אנחנו צריכים עכשיו ללמד מישהו לעשות את זה.
ש: לוקח את כל מילות השאלה האפשריות.
אליעד: כן אבל לא באמת יעשה את כל מילות השאלה האפשריות, מילה מילה איך מי מה למה כמה מדוע מתי.
ש: כן זאת הדרך לנוסחה.
אליעד: אם משהו יותר קצר יותר פשוט יותר הגיוני יותר אינטואיטיבי, לא שמה שאתה אומר זה לא נכון.
ש: לנסות להבין את המהות של הדבר הזה שהוא אמר.
אליעד: בכל מקרה יש לי עצה כדלקמן העצה אומרת כזה דבר, נגיד שמישהו אמר לך "הלכתי לטייל" עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך "מה הוא אמר לך? הוא אמר לך הלכתי לטייל", עכשיו שימו לב יש עובדה ופירוש העובדה היא שהוא אמר "הלכתי לטייל" עכשיו תפרש מה נראה לך שהוא אמר, מה לדעתך הוא אמר שהוא אמר "הלכתי לטייל" מה לדעתך מה הוא סיפר תוסיף על הסיפור תוסיף.
ש: יכול להיות שהיה לו קצת רע והוא אולי הלך לטייל כדי להרגיש טוב.
אליעד: שנייה ואז אתה מוסיף איזה סיפור אתה מוסיף סיפור אוקי יכול להיות שהיה לו רע הוא הלך לטייל כדי להרגיש טוב, מה עוד יכול להיות שהוא התכוון?
ש: יכול להיות שבאופן סיסטמתי הוא הולך לטייל.
אליעד: מה עוד יכול להיות, אוקי מה עוד נגיד?
ש: יכול להיות שהוא רוצה לדבר איתך והוא סתם אומר לך את זה.
אליעד: לא בסדר שנייה אני מנסה להגיד משהו אחר, נגיד שמישהו אומר לך "אתמול הלכתי לטייל", תקשיב תתרכז אתה רואה אותו שם?
ש: כן.
אליעד: נגיד שהוא אומר לך "הייתי היום בים" איזה תמונה קופצת לך לראש?
ש: שהוא הלך היום לים?
אליעד: כן מה קופץ לך בראש כאילו אוקי הוא בים מה קופץ לך מה אתה רואה בראש אתה רואה אותו בים?
ש: הוא נפש הוא היה באיזה.
אליעד: יפה אז קופץ לך נגיד בראש שהוא יושב על כיסא, מה צייר לי אוקי בא נעשה את זה אחרת הוא אמר לך "הייתי בים" עכשיו אני אומר לך קח דף ונייר ותצייר תכתוב על זה סיפור עבודה או חיבור בזה תכתוב סיפור, מה אתה יכול לספר לי על מה שהוא אמר קח איזה משפט שהוא אמר ותהפוך את זה לסיפור מה הסיפור שאתה יכול נגיד לספר על זה?
ש: נקרא לזה לדוגמא ספציפית לזה.
אליעד: בשתיים בצהריים.
ש: בשתיים בצהריים לקח כיסא.
אליעד: לא שתיים בצהריים החליט שהוא היה בבית היה מאוד חם החליט שהוא נוסע לים, כן החליט שהוא נוסע לים נסע לים התלבט מה לקחת לים לקח לים שמשייה ישב בים לקח כיסא הזמין קפה, ראה את השמש שחה סיפור. עכשיו הוא אמר שהוא היה בים ויש לך סיפור מסביב, עכשיו אוטומטית כשהוא אומר לך "באתי מהים" נגיד הוא אומר לך "הייתי היום בים" במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של "הייתי בים".
כשהוא אומר לך "הייתי בים" בראש שלך בטוח היה איזה סיפור, נגיד שהוא אומר לך את המילה "שולחן" יש בראש איזה סיפור על המילה שולחן.
ש: למה זה בטוח?
אליעד: כי המשמעות של המילה "שולחן" היא נגזרת מהסיפור שאתה מספר על המילה "שולחן", אוקי עכשיו מה אני חותר.
ש: לא, בסדר זה נשמע טוב ומעניין מה שאתה אומר אבל כאילו.
אליעד: אתה הבנת את התיאוריה לפני שזה נשמע טוב ומעניינת.
ש: אוקי בא תסביר לי את התיאוריה הזאת עוד פעם.
אליעד: אני אומר כזה דבר כשמישהו אומר לך "הייתי היום בים" אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות כדי לפתח שיחה זה לקחת את מה שפירשת ולהפוך את זה לשאלות, "הייתי היום בים" אוקי מה קופץ לך לראש הוא יושב בים, ישבת בים מה קופץ לך לראש הוא שחה "שחית בים? לא שחיתי היה חם מדי, אוקי רגע היה חם מדי למה הוא לא שחה בים".
"אוקי אז למה לא שחית בים כי היה חם? לא יודע, אז מה עשית בים? שיחקתי מטקות, רגע אז עם מי שיחקת מטקות?" עוד פעם כי במוח כשבן אדם אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה "שולחן" אתה מצייר על זה ציור מסביב מישהו אומר לך "מיץ תפוזים" אתה מצייר על זה ציור.
ש: מה זאת אומרת לא הבנתי למה אתה מתכוון.
אליעד: המילה "מיץ תפוזים" אומרת לך משהו?
ש: יש לה משמעות כלשהי כן.
אליעד: יפה מה אומר לך "מיץ תפוזים"?
ש: לוקחים תפוזים סוחטים אותם.
אליעד: יפה עכשיו האם זה יהיה נכון לומר שהמילה "מיץ תפוזים" המשמעות שלך עבורה היא מיץ תפוזים, האם כל מה שאתה יודע על מיץ תפוזים זה מיץ תפוזים מה המידע שקופץ לך לראש כשאומרים את המילה "מיץ תפוזים" מיץ תפוזים? נגיד שהייתי אומר לך איזה מילה בג'יבריש סתם ממציא מילא בג'יבריש ואומר לך מה אתה יודע על זה כלום רק את הצליל. אומר לך טאטא מה זה אומר כלום אתה לא יודע על זה כלום, ברגע שאמרתי לך מילה אחרת אמרתי לך מילה "בית" בראש יש משהו יש איזה משהו על המילה בית.
ש: איזה קישורים וכל מיני דברים.
אליעד: משהו יש שמה לא יכול להיות זה לא רק המילה "בית" כי המילה "בית" לכשעצמה אין לה משמעות. זאת אומרת שכשהוא אומר לך "הייתי בים" הייתה לזה איזו משמעות עבורך, מה שאתה צריך לעשות אם אתה מפתח שיחה זה לראות מה המשמעות של זה עבורך ובסך הכל להבדיל בין העובדה לפירוש ולהפוך את זה לשאלה. נגיד שמישהו אומר לך "הייתי בים" מה מצטייר לך בראש ציור?
ש: "איזה ים היית?".
אליעד: אז שנייה אז בראש מצטייר לך ציור "אוקי הוא היה באיזה ים, נגיד היה באיפה זה היה?" ואז אתה הופך את זה לשאלה "באיזה ים היית?" לדוגמא. מה שאני מנסה לחדד זה כזה דבר, מה שהוא אמר הדרך הארוכה זה פשוט לקחת את כל המילים לקחת את כל מילות השאלה האפשריות ולהוסיף את מילת השאלה וגם לקחת את כל צירופי המילים "באמצע הלכתי לים" זה גם משהו בפני עצמו להוסיף לזה את כל השאלות האפשריות.
בסדר אבל אז זה לא, לא מנסה עכשיו לעשות את זה אני מנסה להסביר משהו אחר בן אדם שרגיל להיצמד לאמת אוטומטית הוא גם יודע לפתח שיחה, למה כי מה זה להיצמד לאמת להיצמד לאמת זה מישהו מספר סיפור אתה שואל את עצמך "האם אני בטוח שהפירוש שאני מפרש האם אני בטוח שהוא נכון" ואת זה אתה הופך לשיחה.
אם מישהו מספר לך סיפור הילדה שלך אומרת לך "אני בבית" ואז בראש שלך קופץ "כנראה שעכשיו היא עושה משהו מסוים" עכשיו אם אתה בראש שלך כבן אדם רגיל, לדעת לבודד את העובדה והפירוש ואתה יודע לשאול את עצמך "רגע מי אמר שהיא בבית הרי היא רק אמרה אני בבית, מה אבל היא הגיעה עכשיו הביתה" כי בראש שלך הצטייר איזה ציור "היא עכשיו חזרה מהלימודים היא עושה שיעורים".
הצטייר איזה ציור משהו משהו הצטייר לך מעבר למילים "אני בבית" זה לא "אני בבית, טוב יש בית היא עומדת" זה לא מה שהצטייר לך הצטייר לך עוד מעבר לזה, אפילו אתה אומר "היא עומדת" היא לא אמרה "אני עומדת" מי אמר לך שהיא עומדת אולי היא יושבת. ועכשיו אם בן אדם רגיל לקחת את מה שאומרים לו וכל פעם כשהוא מפרש פירוש לשאול האם הפירוש הזה נכון אז את השאלה הזאת הוא הופך לפיתוח השיחה.
בעצם פיתוח שיחה זה לקחת את מה שאמרו לך לראות מה ניתן לפרש את זה ולשים סימן שאלה בסוף, "ניתן כשהוא אמר הייתי בים ניתן לומר שהוא עשה סקי גלישת גלים ניתן לומר את זה בוא נשים סימן שאלה". עכשיו שימו לב עכשיו אם אנחנו נגיד לו לדוגמא נגיד כזה דבר "בים הייתי בים ועשיתי גלישת גלים" זאת אומרת "עשיתי גלישת גלים" זאת תשובה לאיזה שאלה "מה עשיתי בים" אז נשאל "מה עשית בים".
זאת אומרת במוח קפץ לך איזה פירוש "אוקי בים" נגיד היה בים ואז אתה מדמיין את הבן אדם נגיד יושב ומשתזף "אוקי מה הוא עשה בים השתזף, אני יכול לשאול אותו האם השתזפת מה עשית בים".
ש: "איפה אתה משתזף על הגב על הבטן?".
אליעד: נגיד הוא אומר "השתזפתי בים" אוקי ואז בראש אתה מצייר איזה ציור, צייר ציור על מה שהבן אדם השני אמר צייר ציור תחשוב שאומרים לך לכתוב על זה חיבור של שלוש מילים, שלושה משפטים תמציא משהו תשקר תמציא משהו "הייתי בים" תמציא עכשיו תוסיף עוד עשר מילים למשפט הזה, אחר כך תהפוך את זה לסימני שאלה ואז נוצר לך דרך לפתח שיחה.
ש: בדרך כלל.
אליעד: אני מפתח איתך עכשיו שיחה, אוקי מה הנוסחה לפתח שיחה זאת השאלה?
ש: אתה שומע משהו מניע מטרה.
אליעד: כן.
ש: אתה שומע מה שהוא אומר לוקח את מילים שלו את הנושאים שלו ומוצא אסוציאציות לאותן מילים וממשיך לדבר איתו על זה, אם אתה רואה שהוא מתעניין.
אליעד: רגע לא רגע חכה שנייה, לא אתה בסדר בוא נעצור במשפט הזה. מה אמרנו לוקח את, מה המהות המהות זה לקחת את מה שהוא אמר הוא אמר לך "הלכתי אתמול לטייל" איך אתה מפתח על זה שיחה?
ש: מתוך אני מסתכל על המילים שהוא אמר "הלכתי לטייל" אז אפשר לשאול אותו כל מיני שאלות כמו למה הלכת מתי הלכת לפי המטרה שלך.
אליעד: יפה עכשיו השאלה היא מה הנוסחה כדי לעלות על השאלות האלה זאת השאלה, עוד פעם מה שאתה אומר זה נכון רק השאלה היא עכשיו הוא צריך נוסחה אתה מכניס מחשב נגיד, לאו דווקא מחשב שכח מחשב אנחנו צריכים עכשיו ללמד מישהו לעשות את זה.
ש: לוקח את כל מילות השאלה האפשריות.
אליעד: כן אבל לא באמת יעשה את כל מילות השאלה האפשריות, מילה מילה איך מי מה למה כמה מדוע מתי.
ש: כן זאת הדרך לנוסחה.
אליעד: אם משהו יותר קצר יותר פשוט יותר הגיוני יותר אינטואיטיבי, לא שמה שאתה אומר זה לא נכון.
ש: לנסות להבין את המהות של הדבר הזה שהוא אמר.
אליעד: בכל מקרה יש לי עצה כדלקמן העצה אומרת כזה דבר, נגיד שמישהו אמר לך "הלכתי לטייל" עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך "מה הוא אמר לך? הוא אמר לך הלכתי לטייל", עכשיו שימו לב יש עובדה ופירוש העובדה היא שהוא אמר "הלכתי לטייל" עכשיו תפרש מה נראה לך שהוא אמר, מה לדעתך הוא אמר שהוא אמר "הלכתי לטייל" מה לדעתך מה הוא סיפר תוסיף על הסיפור תוסיף.
ש: יכול להיות שהיה לו קצת רע והוא אולי הלך לטייל כדי להרגיש טוב.
אליעד: שנייה ואז אתה מוסיף איזה סיפור אתה מוסיף סיפור אוקי יכול להיות שהיה לו רע הוא הלך לטייל כדי להרגיש טוב, מה עוד יכול להיות שהוא התכוון?
ש: יכול להיות שבאופן סיסטמתי הוא הולך לטייל.
אליעד: מה עוד יכול להיות, אוקי מה עוד נגיד?
ש: יכול להיות שהוא רוצה לדבר איתך והוא סתם אומר לך את זה.
אליעד: לא בסדר שנייה אני מנסה להגיד משהו אחר, נגיד שמישהו אומר לך "אתמול הלכתי לטייל", תקשיב תתרכז אתה רואה אותו שם?
ש: כן.
אליעד: נגיד שהוא אומר לך "הייתי היום בים" איזה תמונה קופצת לך לראש?
ש: שהוא הלך היום לים?
אליעד: כן מה קופץ לך בראש כאילו אוקי הוא בים מה קופץ לך מה אתה רואה בראש אתה רואה אותו בים?
ש: הוא נפש הוא היה באיזה.
אליעד: יפה אז קופץ לך נגיד בראש שהוא יושב על כיסא, מה צייר לי אוקי בא נעשה את זה אחרת הוא אמר לך "הייתי בים" עכשיו אני אומר לך קח דף ונייר ותצייר תכתוב על זה סיפור עבודה או חיבור בזה תכתוב סיפור, מה אתה יכול לספר לי על מה שהוא אמר קח איזה משפט שהוא אמר ותהפוך את זה לסיפור מה הסיפור שאתה יכול נגיד לספר על זה?
ש: נקרא לזה לדוגמא ספציפית לזה.
אליעד: בשתיים בצהריים.
ש: בשתיים בצהריים לקח כיסא.
אליעד: לא שתיים בצהריים החליט שהוא היה בבית היה מאוד חם החליט שהוא נוסע לים, כן החליט שהוא נוסע לים נסע לים התלבט מה לקחת לים לקח לים שמשייה ישב בים לקח כיסא הזמין קפה, ראה את השמש שחה סיפור. עכשיו הוא אמר שהוא היה בים ויש לך סיפור מסביב, עכשיו אוטומטית כשהוא אומר לך "באתי מהים" נגיד הוא אומר לך "הייתי היום בים" במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של "הייתי בים".
כשהוא אומר לך "הייתי בים" בראש שלך בטוח היה איזה סיפור, נגיד שהוא אומר לך את המילה "שולחן" יש בראש איזה סיפור על המילה שולחן.
ש: למה זה בטוח?
אליעד: כי המשמעות של המילה "שולחן" היא נגזרת מהסיפור שאתה מספר על המילה "שולחן", אוקי עכשיו מה אני חותר.
ש: לא, בסדר זה נשמע טוב ומעניין מה שאתה אומר אבל כאילו.
אליעד: אתה הבנת את התיאוריה לפני שזה נשמע טוב ומעניינת.
ש: אוקי בא תסביר לי את התיאוריה הזאת עוד פעם.
אליעד: אני אומר כזה דבר כשמישהו אומר לך "הייתי היום בים" אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות כדי לפתח שיחה זה לקחת את מה שפירשת ולהפוך את זה לשאלות, "הייתי היום בים" אוקי מה קופץ לך לראש הוא יושב בים, ישבת בים מה קופץ לך לראש הוא שחה "שחית בים? לא שחיתי היה חם מדי, אוקי רגע היה חם מדי למה הוא לא שחה בים".
"אוקי אז למה לא שחית בים כי היה חם? לא יודע, אז מה עשית בים? שיחקתי מטקות, רגע אז עם מי שיחקת מטקות?" עוד פעם כי במוח כשבן אדם אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה "שולחן" אתה מצייר על זה ציור מסביב מישהו אומר לך "מיץ תפוזים" אתה מצייר על זה ציור.
ש: מה זאת אומרת לא הבנתי למה אתה מתכוון.
אליעד: המילה "מיץ תפוזים" אומרת לך משהו?
ש: יש לה משמעות כלשהי כן.
אליעד: יפה מה אומר לך "מיץ תפוזים"?
ש: לוקחים תפוזים סוחטים אותם.
אליעד: יפה עכשיו האם זה יהיה נכון לומר שהמילה "מיץ תפוזים" המשמעות שלך עבורה היא מיץ תפוזים, האם כל מה שאתה יודע על מיץ תפוזים זה מיץ תפוזים מה המידע שקופץ לך לראש כשאומרים את המילה "מיץ תפוזים" מיץ תפוזים? נגיד שהייתי אומר לך איזה מילה בג'יבריש סתם ממציא מילא בג'יבריש ואומר לך מה אתה יודע על זה כלום רק את הצליל. אומר לך טאטא מה זה אומר כלום אתה לא יודע על זה כלום, ברגע שאמרתי לך מילה אחרת אמרתי לך מילה "בית" בראש יש משהו יש איזה משהו על המילה בית.
ש: איזה קישורים וכל מיני דברים.
אליעד: משהו יש שמה לא יכול להיות זה לא רק המילה "בית" כי המילה "בית" לכשעצמה אין לה משמעות. זאת אומרת שכשהוא אומר לך "הייתי בים" הייתה לזה איזו משמעות עבורך, מה שאתה צריך לעשות אם אתה מפתח שיחה זה לראות מה המשמעות של זה עבורך ובסך הכל להבדיל בין העובדה לפירוש ולהפוך את זה לשאלה. נגיד שמישהו אומר לך "הייתי בים" מה מצטייר לך בראש ציור?
ש: "איזה ים היית?".
אליעד: אז שנייה אז בראש מצטייר לך ציור "אוקי הוא היה באיזה ים, נגיד היה באיפה זה היה?" ואז אתה הופך את זה לשאלה "באיזה ים היית?" לדוגמא. מה שאני מנסה לחדד זה כזה דבר, מה שהוא אמר הדרך הארוכה זה פשוט לקחת את כל המילים לקחת את כל מילות השאלה האפשריות ולהוסיף את מילת השאלה וגם לקחת את כל צירופי המילים "באמצע הלכתי לים" זה גם משהו בפני עצמו להוסיף לזה את כל השאלות האפשריות.
בסדר אבל אז זה לא, לא מנסה עכשיו לעשות את זה אני מנסה להסביר משהו אחר בן אדם שרגיל להיצמד לאמת אוטומטית הוא גם יודע לפתח שיחה, למה כי מה זה להיצמד לאמת להיצמד לאמת זה מישהו מספר סיפור אתה שואל את עצמך "האם אני בטוח שהפירוש שאני מפרש האם אני בטוח שהוא נכון" ואת זה אתה הופך לשיחה.
אם מישהו מספר לך סיפור הילדה שלך אומרת לך "אני בבית" ואז בראש שלך קופץ "כנראה שעכשיו היא עושה משהו מסוים" עכשיו אם אתה בראש שלך כבן אדם רגיל, לדעת לבודד את העובדה והפירוש ואתה יודע לשאול את עצמך "רגע מי אמר שהיא בבית הרי היא רק אמרה אני בבית, מה אבל היא הגיעה עכשיו הביתה" כי בראש שלך הצטייר איזה ציור "היא עכשיו חזרה מהלימודים היא עושה שיעורים".
הצטייר איזה ציור משהו משהו הצטייר לך מעבר למילים "אני בבית" זה לא "אני בבית, טוב יש בית היא עומדת" זה לא מה שהצטייר לך הצטייר לך עוד מעבר לזה, אפילו אתה אומר "היא עומדת" היא לא אמרה "אני עומדת" מי אמר לך שהיא עומדת אולי היא יושבת. ועכשיו אם בן אדם רגיל לקחת את מה שאומרים לו וכל פעם כשהוא מפרש פירוש לשאול האם הפירוש הזה נכון אז את השאלה הזאת הוא הופך לפיתוח השיחה.
בעצם פיתוח שיחה זה לקחת את מה שאמרו לך לראות מה ניתן לפרש את זה ולשים סימן שאלה בסוף, "ניתן כשהוא אמר הייתי בים ניתן לומר שהוא עשה סקי גלישת גלים ניתן לומר את זה בוא נשים סימן שאלה". עכשיו שימו לב עכשיו אם אנחנו נגיד לו לדוגמא נגיד כזה דבר "בים הייתי בים ועשיתי גלישת גלים" זאת אומרת "עשיתי גלישת גלים" זאת תשובה לאיזה שאלה "מה עשיתי בים" אז נשאל "מה עשית בים".
זאת אומרת במוח קפץ לך איזה פירוש "אוקי בים" נגיד היה בים ואז אתה מדמיין את הבן אדם נגיד יושב ומשתזף "אוקי מה הוא עשה בים השתזף, אני יכול לשאול אותו האם השתזפת מה עשית בים".
ש: "איפה אתה משתזף על הגב על הבטן?".
אליעד: נגיד הוא אומר "השתזפתי בים" אוקי ואז בראש אתה מצייר איזה ציור, צייר ציור על מה שהבן אדם השני אמר צייר ציור תחשוב שאומרים לך לכתוב על זה חיבור של שלוש מילים, שלושה משפטים תמציא משהו תשקר תמציא משהו "הייתי בים" תמציא עכשיו תוסיף עוד עשר מילים למשפט הזה, אחר כך תהפוך את זה לסימני שאלה ואז נוצר לך דרך לפתח שיחה.
050-3331-331