וכאן אסביר, על 2 דרכים איך אפשרי להיעזר בי וללמוד ממני. ואסביר האם באמת צריך ללמוד ממני או שאפשרי להסתדר לבד ועוד.
כשאדם מבקש ממני יעוץ וסיוע, עליו להבין שהוא צריך להבין שיש לו 2 אפשרויות לקבל ממני עזרה והוא צריך לבחור באחת משתי האפשרויות האלו. ולכל אפשרות יש את היתרונות ואת החסרונות שלה. וכמובן שאפשר גם את שתי האפשרויות ביחד, אבל צריך לבחור באיזה מינון כל אחת מהאפשרויות.
ואסביר: בעיקרון כאשר בן אדם מתייעץ איתי על איזה נושא ומבקש עזרה באיזה נושא, הוא צריך לבחור, האם הוא רוצה דגים או שהוא רוצה ללמוד לדוג. דהיינו, כאשר מישהו בא לשאול אותי שאלה, לדוגמא "איך להתמודד עם פרידה" "איך להיגמל מהתמכרות" "איזה עסק להקים" וכל כיו"ב, באפשרותו של האדם לבחור כי הוא רוצה שאני "אגלה" לו את התשובה ואומר לו מה אני חושב ומה דעתי שהוא צריך לעשות כדי להשיג מטרה כזו או אחרת. זאת אפשרות אחת. דהיינו, האדם רוצה דגים לאכול.
והאפשרות השניה היא, שהוא רוצה שאני אלמד אותו לדוג. דהיינו, שהוא רוצה שאני אלמד אותו איך לחשוב ואיך למצוא תשובה לשאלה שהוא שואל. ואיך לנתח את הסיטואציה שהוא רוצה לנתח. כאשר המיקוד יהיה לא במה הפתרון לבעיה שהוא ניצב בפניה, אלא ב איך לנתח את הבעיה שהוא ניצב בפניה.
כי כאשר בן אדם שואל אותי שאלה כלשהי, אז ברור שבדרך כלל אני אשאל אותו שאלות כלשהן, כדי להגדיר יותר טוב את מה שהוא רוצה. אבל לאחר מכן, אם אותו אדם רוצה עזרה מהירה וסיוע מהיר, אז הוא ישר ישמע ממני את דעתי, מה לדעתי הוא צריך לעשות כדי להתמודד עם הבעיה שהוא רוצה להתמודד איתה.
ובפועל, אני לוקח את המידע מהאדם, עושה לו אנליזות וחישובים כאלו ואחרים, ועל בסיס זה אני נותן לו תשובה לשאלה שלו.
ומי שמבקש עזרה, צריך לשאול את עצמו, מה הוא רוצה יותר, האם הוא יותר רוצה לקבל את התשובה לשאלה שלו, או שהוא רוצה ללמוד איך למצוא פתרון לשאלה שלו. ללמוד איך לנתח ואיך להבין את השאלה שלו, ללמוד איך לחשוב, ללמוד איך להסיק מסקנות, ללמוד איך למצוא תשובות לשאלות וכולי.
והיתרונות של האפשרות הראשונה היא, שזה חוסך לאדם את כל התהליך של החשיבה העצמית שלו עם עצמו. כי אני סוג של חושב במקומו. אני לוקח את המידע שהאדם מספק לי, עושה עליו כל מיני חישובים, בהתאם לשכל שלי, לצורת החשיבה שלי, לניסיון שלי וכולי, ובהתאם לזה, אני אומר לו את חוות דעתי, מה עליו לעשות, ומה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות שיש לו, ולמה כדאי לו לעשות כך או אחרת, ומה כנראה יקרה אם הוא יעשה כך או אחרת וכולי וכולי.
והיתרון המרכזי הוא, שהאדם מקבל תשובות במהירות למה שהוא רוצה לדעת, הוא לא צריך להתאמץ ולשבור את הראש ולעשות יותר מידי ניתוחים. התשובות והמסקנות מגיעות מהר.
אבל יש גם חיסרון והוא, שהאדם פחות לומד לחשוב לבד עם עצמו, להבין בעצמו איך לנתח את הבעיות שלו. כי הבעיות במהותן חוזרות על עצמן ודרכי הפתרון לבעיות השונות, די זהים. וצורת הניתוח של בעיות, די זהה אחת לשניה. לבדוק הנחות יסוד, להבדיל בין עובדה לפירוש, לבדוק מה האמת, לעשות ניתוח סיבתיות, ולהסיק מסקנות וכולי.
ולכן יש גם דרך נוספת, שהיא יותר קשה, יותר מסורבלת, יותר ארוכה, יותר מתסבכת, יותר מסחררת, שהיא הדרך שבה האדם לומד לחשוב. דהיינו, במקום שמישהו ירים במקומך את המשקל הכבד, אז אתה צריך להתאמץ להרים את המשקל הכבד, ובצורה נכונה כמובן. כי מי שינסה ללמוד להתאמן לבד, כנראה שיעשה יותר טעויות מאשר מי שיקבל הדרכה איך להתאמן.
וזה אומר, שכאשר האדם שואל אותי שאלה, יש לו אפשרות להגדיר מראש, שלא מעניינת אותו התשובה לשאלה שלו, ושלא אכפת לו מה התשובה לשאלה שלו. אבל כן מעניין אותו איך הגיוני לנתח את השאלה שלו.
ואז המיקוד הוא, בללמוד איך לחשוב, ללמוד לקחת את השאלה ולחלק אותה לחלקים, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לזהות איזו הנחת יסוד היא עובדה ואיזו הנחת יסוד היא פירוש, ללמוד לעשות ניתוח סיבתיות, ללמוד לנתח לחשוב ולהסיק מסקנות. ואז בדרך הקשה, דהיינו, בדרך הארוכה והקצרה, כך האדם לומד יותר מהר ללמוד ללכת לבד. כי הפוקוס זה להעביר את המאמץ המחשבתי אל האדם עצמו, שילמד לחשוב באופן עצמאי.
ומה החיסרון של האפשרות השניה? החיסרון הוא, שהאדם יכול לצאת יותר מבולבל, האדם יכול לצאת עם יותר ספקות מאשר קודם, האדם אולי לא יקבל תשובה לשאלה שלו ואולי יהיו לו עוד יותר שאלות בטווח הקצר. אבל בסך הכל, האדם לומד ללכת באופן עצמאי.
אם אתה רוצה להרים 100 קילו, או שתתחיל ללמוד להרים קילו ואז מתישהו אולי תרים מאה קילו, או שמישהו אחר ירים בשבילך את המאה קילו ואז פחות תתקדם ביכולת שלך להתמודד לבד.
ובאופן כללי אני אומר, שהרצון לנתח נכון את השאלה, יותר מאשר למצוא תשובה לשאלה, הוא חשוב ביותר באופן כללי. הרצון להבין את האמת לגבי השאלה, בלי קשר לרצון למצוא תשובה לשאלה, הוא קריטי ביותר, כאשר כן רוצים למצוא תשובה לשאלה. וזה כמובן נושא אחר.
ובהקשר של לקבל ממני יעוץ, כמובן שהאדם יכול לבחור שגם וגם. הוא גם רוצה לפעמים את התשובה שאני חושב שהכי מתאימה עבורו, אבל הוא גם רוצה לפעמים ללמוד לחשוב באופן עצמאי, באמצעות הכוונה. אבל אז, המיקוד הוא בללמוד לחשוב ולא בלקבל תשובה לשאלה.
ואני אוסיף, באפשרות השניה שהאדם רוצה ללמוד איך לחשוב באופן עצמאי, למה בעצם שהוא ירצה בכלל להתייעץ איתי על משהו ולמה שהאדם לא ישב עם עצמו ושילמד לחשוב לבד באופן עצמאי?
והתשובה היא: שכל מה שאני יכול ללמד מישהו, כל דבר שכזה האדם יכול גם ללמוד לבד, בלעדי מתוך עצמו בלבד. למעט דברים שקשורים לניסיון ושאינם תלויים בשכל. לדוגמא, אני לא יכול ללמוד לבד סינית, בלי סיני שילמד אותי סינית. כי מדובר כאן על משהו שתלוי בזיכרון, בדמיון, בניסיון, ולא מדובר על משהו שתלוי בשכל ובהיגיון. לדעת ששולחן בסינית קוראים לזה X, זה לא משהו של שכל אלא של ניסיון.
ולכן את הניסיון שיש לי, לא כל אחד יכול ללמוד לבד. וגם אני לא יכול לדעת עם השכל שלי, את כל הניסיון שיש לדוגמא לרופא עיניים מומחה וכולי וכולי.
אבל ללמוד לחשוב בהיגיון, ללמוד לנתח דברים, ללמוד להסיק מסקנות, ללמוד לפתח את השכל, את כל זה, כל אחד יכול ללמוד לבד מעצמו, בלי שום סיוע חיצוני כלשהו של מישהו כלשהו.
אז מה ההבדל בין אדם שמנסה ללמוד ולפתח את השכל באופן עצמאי, לבין אדם שלדוגמא בוחר ללמוד איתי לפתח את השכל שלו?
והתשובה היא, שמצד האמת האדם יכול ללמוד הכל לבד. אלא שאם האדם ינסה ללמוד לבד להרים משקל כבד, זה מגדיל את הסיכוי לכך, שתוך כדי תהליך הלמידה הוא ייפצע וינסה להרים יותר מידי משקל בצורה לא נכונה וכיו"ב. ואז זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יפצע ולא ירצה להמשיך להתאמן וכולי. כמו בסיפור של 4 נכנסו לפרדס וכולי.
במובן שכאשר האדם לומד לחשוב לבד, יש כאן המון תהליכים. וצריכים לדעת לעשות אותם בצורה נכונה ומדורגת לפי רמת קושי. ומי שיקפוץ מהר מידי רחוק מידי, עלול להיתקע להתייאש ולפרוש.
או לדוגמא בן אדם שינסה ללמוד להמציא מכשיר חשמלי, באופן עצמאי. תאורטית ועקרונית זה אפשרי. אבל זה מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא יתחשמל בדרך...
לדוגמא העניין של למצוא הנחות יסוד, ברמת העיקרון כל דבר אפשרי לפרק אותו, עד לרמה של מי אמר שיש הבדל בין יש לאין, ולהטיל ספק בחושים וכולי וכולי. אבל כאשר אדם לומד לחשוב, הוא לא צריך לרוץ הרחק מידי, אלא הוא צריך בתור התחלה ללמוד לזהות, באיזה הנחות יסוד להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק. מה כן אפשרי להניח כעובדה ומה להגדיר את זה כפירוש.
כי אם לא, אז האדם עשוי להגדיר את הכל כפירוש. שזה נכון במובן מסוים, שהכל זה רק פירוש. אבל זה למתקדמים של המתקדמים. ומי שיתחיל שם, להגדיר את הכל כפירוש, הוא תוך שניה ילך לאיבוד. וצריכים לדעת בהתחלה, מה להגדיר כפירוש ומה להגדיר כעובדה. ויש רמות של עובדה ופירוש וכולי.
ולדוגמא הנושא של ניתוח סיבתיות, שצריך לנתח 4 שאלות, את הסיבה, את התוצאה, את הקשר בין הסיבה לתוצאה ובין התוצאה לסיבה. אבל צריכים לדעת מאיפה להתחיל להתמקד, כדי לא ללכת לאיבוד.
וכאשר בן אדם מנסה לאתר הנחות יסוד של רעיון, הוא צריך לדעת איך לסדר את הנחות היסוד בסדר נכון. ועד היכן לפרק את הנחות היסוד ומה לא להגדיר כהנחת יסוד, אלא לקבל את זה כאמת מוחלטת שאינה הנחת יסוד.
וכאשר לומדים לחשוב לבד ובאופן עצמאי, מאוד קל ללכת לאיבוד ולהתייאש. או לחשוב שאתה חכם, למרות שאתה בדרך לבית המשוגעים. והמון אנשים משתגעים ומתחרפנים, כי הם מנסים להיות חכמים, מנסים להטיל ספק, מטילים ספק בצורה לא נכונה, מטילים ספק באופן חלקי, מטילים ספק במשהו שהוא מחויב ולא מטילים ספק במשהו אחר שהוא אפשרי. ואז האדם הולך לאיבוד, מתחרפן וכולי.
ולכל אדם יש גם הטיות קוגניטיביות במקביל לזה שהוא מחפש את האמת לבד. ובכל דבר יש סם חיים וסם המוות. וההטיות הקוגניטיביות של האדם, והפחדים שלו וכולי, מטים את המוח של האדם לחפש את האמת. והאדם מחפש את האמת, באמצעות השכל של עצמו, שהוא עצמו לא מספיק מכויל.
וזה מגדיל את הסיכוי שהאדם ישתבש וכולי. ואם האדם במקרה גם צורך סמים תוך כדי, ואם האדם גם לומד במקביל קבלה / תורת הנסתר / רעיון כזה או אחר, הוא עשוי לעשות מיקס שלם וכאוס שלם בתוך המוח של עצמו וללכת לאיבוד.
ולכן אני חוזר שוב, מצד האמת, לפתח את השכל במאה אחוז, בצורה מושלמת, כל אחד יכול לבד במאה אחוז. אבל זה מגדיל באופן די גבוה את הסיכוי לכך שהאדם יישבר ויתייאש. ולכן כאשר האדם עושה את זה עם הכוונה שלי לצורך העניין, אז זה מגדיל את הסיכוי שהוא יתקדם בלי להתייאש.
כי אני מסביר לו, איך לנתח דברים ובמה כן להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק וכולי. כאשר כמובן שבעתיד האדם יצטרך באופן עצמי, להטיל ספק גם בכל מה שהוא למד ממני והוא יצטרך לבדוק עם האמת של עצמו, את הכל כולל הכל בלי שום הטיה חיצונית כלשהי. אבל בהתחלה, זה נותן לאדם איזה בסיס ואיזה כיוון מחשבתי להתקדם ולא לעשות לעצמו כאב ראש, שלא מחויב לעבור אותו בהתחלה.
וכמובן אני אוסיף, שללמוד ממני איך לחשוב בהיגיון, זה הכל בהנחה שאני יודע לחשוב בהיגיון ושאני יודע ללמד לחשוב בהיגיון. וגם זאת הנחת יסוד וכולי. אבל בטוח נכון, שאני מלמד את האדם לחשוב בצורה מסוימת. האם היא חשיבה הגיונית או לא, זאת שאלה אחרת.
לסיכום: כשאדם שואל אותי שאלה, הוא יכול או לבחור לרצות לקבל תשובה כמה שיותר מהר לשאלה שלו, על בסיס דעתי וכולי, או לבחור ללמוד ממני איך לחשוב ואיך לנתח את המצב שלו, בלי קשר למה התשובה לשאלה שלו ולמתי שהוא יקבל תשובה לשאלה שלו.
בנוסף, בן אדם יכול לפתח את השכל לבד, בלי שום סיוע כלשהו, אבל ידע של מישהו אחר, לא בהכרח שאפשרי להשיג באופן עצמאי. החיסרון בלנסות לפתח את השכל לבד, הוא בכך שזה מגדיל את הסיכוי שהאדם יעשה את זה בצורה לא נכונה, יפצע נפשית ויפרוש לבית המשוגעים וכולי.
כשאדם מבקש ממני יעוץ וסיוע, עליו להבין שהוא צריך להבין שיש לו 2 אפשרויות לקבל ממני עזרה והוא צריך לבחור באחת משתי האפשרויות האלו. ולכל אפשרות יש את היתרונות ואת החסרונות שלה. וכמובן שאפשר גם את שתי האפשרויות ביחד, אבל צריך לבחור באיזה מינון כל אחת מהאפשרויות.
ואסביר: בעיקרון כאשר בן אדם מתייעץ איתי על איזה נושא ומבקש עזרה באיזה נושא, הוא צריך לבחור, האם הוא רוצה דגים או שהוא רוצה ללמוד לדוג. דהיינו, כאשר מישהו בא לשאול אותי שאלה, לדוגמא "איך להתמודד עם פרידה" "איך להיגמל מהתמכרות" "איזה עסק להקים" וכל כיו"ב, באפשרותו של האדם לבחור כי הוא רוצה שאני "אגלה" לו את התשובה ואומר לו מה אני חושב ומה דעתי שהוא צריך לעשות כדי להשיג מטרה כזו או אחרת. זאת אפשרות אחת. דהיינו, האדם רוצה דגים לאכול.
והאפשרות השניה היא, שהוא רוצה שאני אלמד אותו לדוג. דהיינו, שהוא רוצה שאני אלמד אותו איך לחשוב ואיך למצוא תשובה לשאלה שהוא שואל. ואיך לנתח את הסיטואציה שהוא רוצה לנתח. כאשר המיקוד יהיה לא במה הפתרון לבעיה שהוא ניצב בפניה, אלא ב איך לנתח את הבעיה שהוא ניצב בפניה.
כי כאשר בן אדם שואל אותי שאלה כלשהי, אז ברור שבדרך כלל אני אשאל אותו שאלות כלשהן, כדי להגדיר יותר טוב את מה שהוא רוצה. אבל לאחר מכן, אם אותו אדם רוצה עזרה מהירה וסיוע מהיר, אז הוא ישר ישמע ממני את דעתי, מה לדעתי הוא צריך לעשות כדי להתמודד עם הבעיה שהוא רוצה להתמודד איתה.
ובפועל, אני לוקח את המידע מהאדם, עושה לו אנליזות וחישובים כאלו ואחרים, ועל בסיס זה אני נותן לו תשובה לשאלה שלו.
ומי שמבקש עזרה, צריך לשאול את עצמו, מה הוא רוצה יותר, האם הוא יותר רוצה לקבל את התשובה לשאלה שלו, או שהוא רוצה ללמוד איך למצוא פתרון לשאלה שלו. ללמוד איך לנתח ואיך להבין את השאלה שלו, ללמוד איך לחשוב, ללמוד איך להסיק מסקנות, ללמוד איך למצוא תשובות לשאלות וכולי.
והיתרונות של האפשרות הראשונה היא, שזה חוסך לאדם את כל התהליך של החשיבה העצמית שלו עם עצמו. כי אני סוג של חושב במקומו. אני לוקח את המידע שהאדם מספק לי, עושה עליו כל מיני חישובים, בהתאם לשכל שלי, לצורת החשיבה שלי, לניסיון שלי וכולי, ובהתאם לזה, אני אומר לו את חוות דעתי, מה עליו לעשות, ומה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות שיש לו, ולמה כדאי לו לעשות כך או אחרת, ומה כנראה יקרה אם הוא יעשה כך או אחרת וכולי וכולי.
והיתרון המרכזי הוא, שהאדם מקבל תשובות במהירות למה שהוא רוצה לדעת, הוא לא צריך להתאמץ ולשבור את הראש ולעשות יותר מידי ניתוחים. התשובות והמסקנות מגיעות מהר.
אבל יש גם חיסרון והוא, שהאדם פחות לומד לחשוב לבד עם עצמו, להבין בעצמו איך לנתח את הבעיות שלו. כי הבעיות במהותן חוזרות על עצמן ודרכי הפתרון לבעיות השונות, די זהים. וצורת הניתוח של בעיות, די זהה אחת לשניה. לבדוק הנחות יסוד, להבדיל בין עובדה לפירוש, לבדוק מה האמת, לעשות ניתוח סיבתיות, ולהסיק מסקנות וכולי.
ולכן יש גם דרך נוספת, שהיא יותר קשה, יותר מסורבלת, יותר ארוכה, יותר מתסבכת, יותר מסחררת, שהיא הדרך שבה האדם לומד לחשוב. דהיינו, במקום שמישהו ירים במקומך את המשקל הכבד, אז אתה צריך להתאמץ להרים את המשקל הכבד, ובצורה נכונה כמובן. כי מי שינסה ללמוד להתאמן לבד, כנראה שיעשה יותר טעויות מאשר מי שיקבל הדרכה איך להתאמן.
וזה אומר, שכאשר האדם שואל אותי שאלה, יש לו אפשרות להגדיר מראש, שלא מעניינת אותו התשובה לשאלה שלו, ושלא אכפת לו מה התשובה לשאלה שלו. אבל כן מעניין אותו איך הגיוני לנתח את השאלה שלו.
ואז המיקוד הוא, בללמוד איך לחשוב, ללמוד לקחת את השאלה ולחלק אותה לחלקים, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לזהות איזו הנחת יסוד היא עובדה ואיזו הנחת יסוד היא פירוש, ללמוד לעשות ניתוח סיבתיות, ללמוד לנתח לחשוב ולהסיק מסקנות. ואז בדרך הקשה, דהיינו, בדרך הארוכה והקצרה, כך האדם לומד יותר מהר ללמוד ללכת לבד. כי הפוקוס זה להעביר את המאמץ המחשבתי אל האדם עצמו, שילמד לחשוב באופן עצמאי.
ומה החיסרון של האפשרות השניה? החיסרון הוא, שהאדם יכול לצאת יותר מבולבל, האדם יכול לצאת עם יותר ספקות מאשר קודם, האדם אולי לא יקבל תשובה לשאלה שלו ואולי יהיו לו עוד יותר שאלות בטווח הקצר. אבל בסך הכל, האדם לומד ללכת באופן עצמאי.
אם אתה רוצה להרים 100 קילו, או שתתחיל ללמוד להרים קילו ואז מתישהו אולי תרים מאה קילו, או שמישהו אחר ירים בשבילך את המאה קילו ואז פחות תתקדם ביכולת שלך להתמודד לבד.
ובאופן כללי אני אומר, שהרצון לנתח נכון את השאלה, יותר מאשר למצוא תשובה לשאלה, הוא חשוב ביותר באופן כללי. הרצון להבין את האמת לגבי השאלה, בלי קשר לרצון למצוא תשובה לשאלה, הוא קריטי ביותר, כאשר כן רוצים למצוא תשובה לשאלה. וזה כמובן נושא אחר.
ובהקשר של לקבל ממני יעוץ, כמובן שהאדם יכול לבחור שגם וגם. הוא גם רוצה לפעמים את התשובה שאני חושב שהכי מתאימה עבורו, אבל הוא גם רוצה לפעמים ללמוד לחשוב באופן עצמאי, באמצעות הכוונה. אבל אז, המיקוד הוא בללמוד לחשוב ולא בלקבל תשובה לשאלה.
ואני אוסיף, באפשרות השניה שהאדם רוצה ללמוד איך לחשוב באופן עצמאי, למה בעצם שהוא ירצה בכלל להתייעץ איתי על משהו ולמה שהאדם לא ישב עם עצמו ושילמד לחשוב לבד באופן עצמאי?
והתשובה היא: שכל מה שאני יכול ללמד מישהו, כל דבר שכזה האדם יכול גם ללמוד לבד, בלעדי מתוך עצמו בלבד. למעט דברים שקשורים לניסיון ושאינם תלויים בשכל. לדוגמא, אני לא יכול ללמוד לבד סינית, בלי סיני שילמד אותי סינית. כי מדובר כאן על משהו שתלוי בזיכרון, בדמיון, בניסיון, ולא מדובר על משהו שתלוי בשכל ובהיגיון. לדעת ששולחן בסינית קוראים לזה X, זה לא משהו של שכל אלא של ניסיון.
ולכן את הניסיון שיש לי, לא כל אחד יכול ללמוד לבד. וגם אני לא יכול לדעת עם השכל שלי, את כל הניסיון שיש לדוגמא לרופא עיניים מומחה וכולי וכולי.
אבל ללמוד לחשוב בהיגיון, ללמוד לנתח דברים, ללמוד להסיק מסקנות, ללמוד לפתח את השכל, את כל זה, כל אחד יכול ללמוד לבד מעצמו, בלי שום סיוע חיצוני כלשהו של מישהו כלשהו.
אז מה ההבדל בין אדם שמנסה ללמוד ולפתח את השכל באופן עצמאי, לבין אדם שלדוגמא בוחר ללמוד איתי לפתח את השכל שלו?
והתשובה היא, שמצד האמת האדם יכול ללמוד הכל לבד. אלא שאם האדם ינסה ללמוד לבד להרים משקל כבד, זה מגדיל את הסיכוי לכך, שתוך כדי תהליך הלמידה הוא ייפצע וינסה להרים יותר מידי משקל בצורה לא נכונה וכיו"ב. ואז זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יפצע ולא ירצה להמשיך להתאמן וכולי. כמו בסיפור של 4 נכנסו לפרדס וכולי.
במובן שכאשר האדם לומד לחשוב לבד, יש כאן המון תהליכים. וצריכים לדעת לעשות אותם בצורה נכונה ומדורגת לפי רמת קושי. ומי שיקפוץ מהר מידי רחוק מידי, עלול להיתקע להתייאש ולפרוש.
או לדוגמא בן אדם שינסה ללמוד להמציא מכשיר חשמלי, באופן עצמאי. תאורטית ועקרונית זה אפשרי. אבל זה מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא יתחשמל בדרך...
לדוגמא העניין של למצוא הנחות יסוד, ברמת העיקרון כל דבר אפשרי לפרק אותו, עד לרמה של מי אמר שיש הבדל בין יש לאין, ולהטיל ספק בחושים וכולי וכולי. אבל כאשר אדם לומד לחשוב, הוא לא צריך לרוץ הרחק מידי, אלא הוא צריך בתור התחלה ללמוד לזהות, באיזה הנחות יסוד להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק. מה כן אפשרי להניח כעובדה ומה להגדיר את זה כפירוש.
כי אם לא, אז האדם עשוי להגדיר את הכל כפירוש. שזה נכון במובן מסוים, שהכל זה רק פירוש. אבל זה למתקדמים של המתקדמים. ומי שיתחיל שם, להגדיר את הכל כפירוש, הוא תוך שניה ילך לאיבוד. וצריכים לדעת בהתחלה, מה להגדיר כפירוש ומה להגדיר כעובדה. ויש רמות של עובדה ופירוש וכולי.
ולדוגמא הנושא של ניתוח סיבתיות, שצריך לנתח 4 שאלות, את הסיבה, את התוצאה, את הקשר בין הסיבה לתוצאה ובין התוצאה לסיבה. אבל צריכים לדעת מאיפה להתחיל להתמקד, כדי לא ללכת לאיבוד.
וכאשר בן אדם מנסה לאתר הנחות יסוד של רעיון, הוא צריך לדעת איך לסדר את הנחות היסוד בסדר נכון. ועד היכן לפרק את הנחות היסוד ומה לא להגדיר כהנחת יסוד, אלא לקבל את זה כאמת מוחלטת שאינה הנחת יסוד.
וכאשר לומדים לחשוב לבד ובאופן עצמאי, מאוד קל ללכת לאיבוד ולהתייאש. או לחשוב שאתה חכם, למרות שאתה בדרך לבית המשוגעים. והמון אנשים משתגעים ומתחרפנים, כי הם מנסים להיות חכמים, מנסים להטיל ספק, מטילים ספק בצורה לא נכונה, מטילים ספק באופן חלקי, מטילים ספק במשהו שהוא מחויב ולא מטילים ספק במשהו אחר שהוא אפשרי. ואז האדם הולך לאיבוד, מתחרפן וכולי.
ולכל אדם יש גם הטיות קוגניטיביות במקביל לזה שהוא מחפש את האמת לבד. ובכל דבר יש סם חיים וסם המוות. וההטיות הקוגניטיביות של האדם, והפחדים שלו וכולי, מטים את המוח של האדם לחפש את האמת. והאדם מחפש את האמת, באמצעות השכל של עצמו, שהוא עצמו לא מספיק מכויל.
וזה מגדיל את הסיכוי שהאדם ישתבש וכולי. ואם האדם במקרה גם צורך סמים תוך כדי, ואם האדם גם לומד במקביל קבלה / תורת הנסתר / רעיון כזה או אחר, הוא עשוי לעשות מיקס שלם וכאוס שלם בתוך המוח של עצמו וללכת לאיבוד.
ולכן אני חוזר שוב, מצד האמת, לפתח את השכל במאה אחוז, בצורה מושלמת, כל אחד יכול לבד במאה אחוז. אבל זה מגדיל באופן די גבוה את הסיכוי לכך שהאדם יישבר ויתייאש. ולכן כאשר האדם עושה את זה עם הכוונה שלי לצורך העניין, אז זה מגדיל את הסיכוי שהוא יתקדם בלי להתייאש.
כי אני מסביר לו, איך לנתח דברים ובמה כן להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק וכולי. כאשר כמובן שבעתיד האדם יצטרך באופן עצמי, להטיל ספק גם בכל מה שהוא למד ממני והוא יצטרך לבדוק עם האמת של עצמו, את הכל כולל הכל בלי שום הטיה חיצונית כלשהי. אבל בהתחלה, זה נותן לאדם איזה בסיס ואיזה כיוון מחשבתי להתקדם ולא לעשות לעצמו כאב ראש, שלא מחויב לעבור אותו בהתחלה.
וכמובן אני אוסיף, שללמוד ממני איך לחשוב בהיגיון, זה הכל בהנחה שאני יודע לחשוב בהיגיון ושאני יודע ללמד לחשוב בהיגיון. וגם זאת הנחת יסוד וכולי. אבל בטוח נכון, שאני מלמד את האדם לחשוב בצורה מסוימת. האם היא חשיבה הגיונית או לא, זאת שאלה אחרת.
לסיכום: כשאדם שואל אותי שאלה, הוא יכול או לבחור לרצות לקבל תשובה כמה שיותר מהר לשאלה שלו, על בסיס דעתי וכולי, או לבחור ללמוד ממני איך לחשוב ואיך לנתח את המצב שלו, בלי קשר למה התשובה לשאלה שלו ולמתי שהוא יקבל תשובה לשאלה שלו.
בנוסף, בן אדם יכול לפתח את השכל לבד, בלי שום סיוע כלשהו, אבל ידע של מישהו אחר, לא בהכרח שאפשרי להשיג באופן עצמאי. החיסרון בלנסות לפתח את השכל לבד, הוא בכך שזה מגדיל את הסיכוי שהאדם יעשה את זה בצורה לא נכונה, יפצע נפשית ויפרוש לבית המשוגעים וכולי.
050-3331-331