דחיינות, למה אני דוחה דברים לרגע האחרון? דחיית משימות, איך להתמודד עם דחיינות? למה אני דוחה משימות? טיפול בדחיינות, התמודדות עם דחיינות, איך לא לדחות דברים? למה אני דוחה לרגע האחרון?
למה אני דוחה דברים לרגע האחרון?
אליעד כהן מסביר לעומק את נושא הדחיינות ומדוע אנשים דוחים משימות לרגע האחרון. הוא פותח בדוגמה של מישהי שמקבלת משימה לבצע תוך חודשיים. בהתחלה, היא אומרת לעצמה שעדיף לעשות את המשימה מוקדם ככל האפשר, אך למרות זאת היא דוחה אותה כמעט עד לדקה ה - 90. במהלך החודשיים היא מרגישה לא טוב עם הדחייה הזו, כיוון שהיא כל הזמן חושבת על המשימה ועדיין לא עושה אותה. כשהיא נשאלת למה היא דוחה, היא עונה שזה קורה כאשר המשימות אינן אוטומטיות, כלומר, משימות שדורשות ממנה מאמץ מיוחד ולא משימות יומיומיות פשוטות כמו שתיית מים או אכילה.
מה גורם לתחושת הלחץ כשדוחים משימה?
אליעד כהן ממשיך ומסביר שהלחץ שהיא חווה לא נובע רק מכך שהמשימה עצמה לא נעשתה, אלא בעיקר מכך שהיא חושבת שהיא "לא בסדר" בגלל שהיא דוחה את המשימה. הוא נותן דוגמה שבה האדם דוחה את האכילה שלו למרות שהוא רעב. כאשר דוחים משהו כמו אוכל, האדם בדרך כלל לא מרגיש רע לגבי עצמו מבחינה נפשית. לעומת זאת, כאשר מדובר במשימה אחרת, כמו שיעורי בית או עבודה, האדם לעיתים מרגיש שהוא לא מתמיד, לא אחראי או לא רציני.
מה הקשר בין דחיינות לבחירה חופשית?
אליעד כהן מציג שאלה פילוסופית ופסיכולוגית: האם באמת יש לנו בחירה חופשית לגבי דחיית משימות? הוא נותן דוגמה של אדם הטוען שהוא רוצה לחיות, אבל מתמודד עם מחשבות התאבדות. אם הוא באמת היה רוצה למות, הוא לא היה מתנגד למישהו שמנסה לחנוק אותו. כך הוא ממחיש שהרצונות שלנו לעיתים קרובות מורכבים ויש בתוכנו קונפליקטים. כשמישהו דוחה משימה למרות שהוא טוען שהוא "באמת רוצה לעשות אותה" ביותר מ - 51%, זה מוכיח שלמעשה הוא לא רוצה מספיק, או שיש משהו שמונע ממנו - כלומר, או שאין לו באמת בחירה, או שהוא משקר לעצמו לגבי הרצון שלו.
מדוע משימות נדחות למרות הרצון לסיים אותן?
אליעד כהן מסביר שאנשים דוחים משימות משום שהם חווים סבל ומאמץ בזמן הביצוע שלהן. הוא נותן דוגמה של לנקות את הבית: האדם רוצה לעשות זאת, אבל ברגע שמתקשרים אליו בטלפון, הוא מעדיף לענות לשיחה ודוחה את הניקיון. המשימה נתפסת כפחות חשובה או פחות נעימה באותו הרגע. הדחייה מתרחשת מפני שהפעולה האלטרנטיבית נתפסת כנעימה או כחשובה יותר באותו רגע.
הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שצריך לשטוף צלחת. למרות שזה לוקח רק שתי דקות, האדם דוחה זאת מפני שזה דורש ממנו מאמץ, אפילו אם מאמץ קטן. כך גם במשימות גדולות: ככל שהמאמץ הנתפס גדול יותר, כך עולה הסבירות שהאדם ידחה את המשימה.
האם דחיינות מעידה על בעיה של שליטה עצמית?
אליעד כהן מבהיר שהבעיה של דחיינות אינה בהכרח בעיית שליטה עצמית, אלא קשורה לתחושת המאמץ והסבל שהאדם חווה כאשר הוא צריך להתרכז רק במשימה אחת, ללא יכולת להפסיק באמצע. הוא מדגים זאת עם המצב של לעשות שיעורי בית: האדם צריך להקדיש שעה אחת רק לכך, וההרגשה שהוא חייב להתרכז ולא יכול לברוח...
אליעד כהן מסביר לעומק את נושא הדחיינות ומדוע אנשים דוחים משימות לרגע האחרון. הוא פותח בדוגמה של מישהי שמקבלת משימה לבצע תוך חודשיים. בהתחלה, היא אומרת לעצמה שעדיף לעשות את המשימה מוקדם ככל האפשר, אך למרות זאת היא דוחה אותה כמעט עד לדקה ה - 90. במהלך החודשיים היא מרגישה לא טוב עם הדחייה הזו, כיוון שהיא כל הזמן חושבת על המשימה ועדיין לא עושה אותה. כשהיא נשאלת למה היא דוחה, היא עונה שזה קורה כאשר המשימות אינן אוטומטיות, כלומר, משימות שדורשות ממנה מאמץ מיוחד ולא משימות יומיומיות פשוטות כמו שתיית מים או אכילה.
מה גורם לתחושת הלחץ כשדוחים משימה?
אליעד כהן ממשיך ומסביר שהלחץ שהיא חווה לא נובע רק מכך שהמשימה עצמה לא נעשתה, אלא בעיקר מכך שהיא חושבת שהיא "לא בסדר" בגלל שהיא דוחה את המשימה. הוא נותן דוגמה שבה האדם דוחה את האכילה שלו למרות שהוא רעב. כאשר דוחים משהו כמו אוכל, האדם בדרך כלל לא מרגיש רע לגבי עצמו מבחינה נפשית. לעומת זאת, כאשר מדובר במשימה אחרת, כמו שיעורי בית או עבודה, האדם לעיתים מרגיש שהוא לא מתמיד, לא אחראי או לא רציני.
מה הקשר בין דחיינות לבחירה חופשית?
אליעד כהן מציג שאלה פילוסופית ופסיכולוגית: האם באמת יש לנו בחירה חופשית לגבי דחיית משימות? הוא נותן דוגמה של אדם הטוען שהוא רוצה לחיות, אבל מתמודד עם מחשבות התאבדות. אם הוא באמת היה רוצה למות, הוא לא היה מתנגד למישהו שמנסה לחנוק אותו. כך הוא ממחיש שהרצונות שלנו לעיתים קרובות מורכבים ויש בתוכנו קונפליקטים. כשמישהו דוחה משימה למרות שהוא טוען שהוא "באמת רוצה לעשות אותה" ביותר מ - 51%, זה מוכיח שלמעשה הוא לא רוצה מספיק, או שיש משהו שמונע ממנו - כלומר, או שאין לו באמת בחירה, או שהוא משקר לעצמו לגבי הרצון שלו.
מדוע משימות נדחות למרות הרצון לסיים אותן?
אליעד כהן מסביר שאנשים דוחים משימות משום שהם חווים סבל ומאמץ בזמן הביצוע שלהן. הוא נותן דוגמה של לנקות את הבית: האדם רוצה לעשות זאת, אבל ברגע שמתקשרים אליו בטלפון, הוא מעדיף לענות לשיחה ודוחה את הניקיון. המשימה נתפסת כפחות חשובה או פחות נעימה באותו הרגע. הדחייה מתרחשת מפני שהפעולה האלטרנטיבית נתפסת כנעימה או כחשובה יותר באותו רגע.
הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שצריך לשטוף צלחת. למרות שזה לוקח רק שתי דקות, האדם דוחה זאת מפני שזה דורש ממנו מאמץ, אפילו אם מאמץ קטן. כך גם במשימות גדולות: ככל שהמאמץ הנתפס גדול יותר, כך עולה הסבירות שהאדם ידחה את המשימה.
האם דחיינות מעידה על בעיה של שליטה עצמית?
אליעד כהן מבהיר שהבעיה של דחיינות אינה בהכרח בעיית שליטה עצמית, אלא קשורה לתחושת המאמץ והסבל שהאדם חווה כאשר הוא צריך להתרכז רק במשימה אחת, ללא יכולת להפסיק באמצע. הוא מדגים זאת עם המצב של לעשות שיעורי בית: האדם צריך להקדיש שעה אחת רק לכך, וההרגשה שהוא חייב להתרכז ולא יכול לברוח...
- למה אני דוחה משימות?
- איך להתמודד עם דחיינות?
- דחיית משימות לרגע האחרון
- מה הקשר בין דחיינות ובחירה חופשית?
- איך לא לדחות דברים?
- טיפול בדחיינות
- איך להפחית מאמץ נפשי במשימות?