הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג ... פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם המטופל, כדי שבשלב מאוחר יותר יוכל להיווצר שינוי משמעותי. הבעיה, לפי אליעד, שההורים מצפים לראות תוצאות מידיות, ויכולים להתקשות להבין ... זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר רגשי ואמון בטיפול. לאחר שהמטופל יחוש בטוח עם המטפל, ניתן יהיה להתחיל לטפל בבעיות העמוקות יותר שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה. מה עושים עם מטופל שנכנס אך לא משתף פעולה? כאשר מטופל כבר נכנס למרחב הטיפולי אך אינו משתף פעולה, אליעד מסביר שהגישה היא לנסות להבין מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות ... יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי והמקובל בתוך קליניקה. ניתן לעשות אותו בכל מקום שבו המטופל נמצא, כל עוד המטרה העיקרית - יצירת אמון ושיתוף פעולה - מושגת. עוד נקודה שאליעד כהן מדגיש היא ההבנה ... מסוימים, ולכן כדאי לו להכיר בכך מראש, ולהימנע מקבלת מקרים שיגרמו לו לתחושת תסכול. אליעד כהן מדגיש שאין חובה לטפל בכל מקרה. מטפל יכול להחליט מראש שהוא לא מקבל סוג מסוים של מקרים או אנשים שהוא לא בטוח כיצד לעזור להם. אם בכל זאת ישנו רצון לעזור אך יש חשש שהמטופל ייפגע או ייפגע מכך שאין שיתוף פעולה, המטפל צריך להבין שמצב כזה הוא לא בהכרח נזק אמיתי, אלא פחד ... ואין כאן אשמה של המקום שלא הסכים לתקן טלפונים. באותו אופן, המטפל לא צריך להרגיש אשמה אם אינו מסוגל לטפל במקרה מסוים. אם המטפל לא מעוניין או לא יכול לטפל במשהו ספציפי, עליו להיות כנה מראש לגבי המגבלות שלו, ולא להרגיש שהוא פוגע במטופל או בהורים. האם ניתן למנוע מראש קבלת מטופלים בעייתיים? לפי אליעד כהן, לפעמים יש דרך לדעת מראש אילו מטופלים יתנגדו לטיפול, ולסנן אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה. ... שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD

שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא למעשה קובע שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של ... עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר ... פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול לעזור לי. הוא מחזק את ... ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, ולא פתרון אמיתי. לסיכום: ... לפי ההסבר המפורט של אליעד, המלצה של פסיכולוג או מטפל לנטילת תרופות פסיכיאטריות היא בדרך כלל הודאה מוסווית של המטפל בכך שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות אלו. למה פסיכולוגים שולחים לכדורים? האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? כדורים נגד דיכאון, האם זה הכרחי? מה פסיכולוגים לא מספרים על טיפול תרופתי? האם טיפול פסיכולוגי מספיק ללא תרופות? כיצד להיגמל מכדורים נגד חרדה? עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים אבל ננסה לחדד את זה עוד פעם, אמרנו לגבי מה ההיגיון של פסיכולוגים או מטפלים ששולחים מישהו לקחת כדורים אז אמרנו שזה במקום שבן אדם יגיד אני לא יודע לעזור לך אז הוא אומר ... אז בעצם החיסרון הוא במטפל, אם הוא אומר לו אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים אז אם המטופל יסכים לקחת כדורים זה כמו להגיד לפסיכולוג נכון אף אחד לא יכול לעזור לי זה לא שאתה לא יודע ...

... הצד השני בעבר, גם אם הוא לא ביקש זאת מפורשות, וליישם זאת בעתיד. מה הקשר בין קריאת מחשבות בזוגיות לטיפול נפשי? הצורך להבין את הרצונות האמיתיים של האדם השני אינו רלוונטי רק בזוגיות, אלא גם בתחומים נוספים, כמו תחום הטיפול. מטופלים רבים מגיעים עם תלונה ספציפית, אבל למעשה הבעיה האמיתית שלהם היא אחרת לחלוטין. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא בין השורות ולהבין מה באמת מפריע למטופל, גם אם המטופל אינו מודע לכך בעצמו. לסיכום, למה בזוגיות חייבים לקרוא מחשבות? כדי ליצור זוגיות מאושרת באמת, חייבים לפתח את היכולת ... הצד השני, גם אם הוא לא אומר זאת במפורש. זה נכון גם בתחומים אחרים אותה תופעה קיימת גם בתחום הטיפולי. מטופלים רבים באים עם בעיה מסוימת, אבל למעשה, הבעיה האמיתית שלהם היא משהו אחר לגמרי. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא ...

... את הבגידה? האם הייתה בעיה של תקשורת, של הבנה רגשית, או אולי בעיה בצרכים האישיים של אחד הצדדים? מדוע לטפל בבגידה עצמה זו טעות? אליעד כהן מדגיש שאין טעם להתמקד בטיפול בבגידה עצמה. בני זוג רבים מוצאים את עצמם עסוקים בריבים, בהאשמות ובשאלות כמו בגדת בי או לא בגדת בי?, אך ... לא יפתרו את הבעיה. ההתמקדות חייבת להיות בחיפוש הגורם העמוק יותר: מה באמת חסר לאדם בתוך הזוגיות, ואיך ניתן לטפל בכך ישירות. איך נכון להתמודד עם בגידה בצורה נכונה? כדי להתמודד נכון עם בגידה, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות ... אי הבנה בין הצדדים? האם אחד מבני הזוג סובל מחוסר ביטחון עצמי, פחד נטישה, קנאה מוגזמת או פחדים לא מטופלים שמשפיעים על איכות הקשר? רק אחרי שמזהים את החסרים האמיתיים אפשר להתחיל לטפל בשורש הבעיה, ולמנוע בגידות עתידיות. מהם הגורמים הנפוצים לבגידה בזוגיות? אליעד מסביר כמה סיבות נפוצות לבגידה בזוגיות, וכולן קשורות לחוסר ... להתמקד במחלה ולא בסימפטום? חשוב להתמקד בשורש של הבעיה ולא בתופעת הלוואי, כי אחרת הבעיה האמיתית לעולם לא תיפתר. טיפול שטחי בבגידה עצמה הוא כמו לקחת כדור נגד כאב ראש בלי להבין מה גורם לכאב. הטיפול הנכון והיעיל הוא לחקור מה באמת חסר, מדוע הצד הבוגד מרגיש צורך לבגוד, ומה יגרום לקשר להיות מספיק טוב ומספק ... או חשד לבגידה בעתיד. בגידה היא לא מחלה בפני עצמה, אלא רק תופעת לוואי של מחלה עמוקה יותר שזקוקה לטיפול. איך להתמודד עם בגידה בזוגיות? בגידה היא סימפטום ולא בעיה? שיקום זוגיות אחרי בגידה למה אנשים בוגדים? אמון אחרי ... מופיעה ללא סיבה, והיא לא בעיה שצריך לתקן בפני עצמה, אלא היא תוצאה של בעיה עמוקה יותר שצריך לאתר ולטפל בה. איך להתמודד עם בגידה? אם גילית שבגדו בך, או שאתה מרגיש צורך לבגוד, במקום להתרכז בעצם הבגידה, שאל את ... לא יחפש מענה במקום אחר? האם יש חוסר תקשורת? האם יש תחושות של חוסר ביטחון? האם יש פחדים לא מטופלים, קנאה מוגזמת או חשדות שמגיעים מחוסר אמון? סיכום: להבין את הבסיס לבעיה בסופו של דבר, בגידה אינה הבעיה האמיתית. ...

... עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים איך לנהל את תיבת ... הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בניהול תיבת הדואר הנכנס, או כפי שמכונה גם האינבוקס, במטרה למנוע מיילים שלא טופלו מלהלך לאיבוד או להיבלע בתוך המיילים שנעשתה בהם עבודה. אליעד מציין את החשיבות בניהול המיילים בצורה מסודרת ומאורגנת, על ... הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד טוען שבשום מצב אסור להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין מיילים שטופלו לאלו שעדיין לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות ... היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית ... המרכזי בהרצאה הוא ניהול תיבת הדואר הנכנס, או האינבוקס, באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות ... אותו מיידית מתוך האינבוקס. העניין הוא כזה: ברגע שמייל לא יוצא מהאינבוקס, הוא עלול להתערבב עם מיילים אחרים שכבר טופלו, ויצר בלגן. תהליך זה לא רק יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים שטופלו, אלא גם מיילים שעדיין לא הוחלט מה לעשות איתם. אם לא מטפלים במיילים מיד לאחר קריאתם, יש סיכון שהמיילים יישארו באינבוקס ויתערבבו עם מיילים אחרים. זה יוצר בלגן ומעמיס על המערכת. לכן, הדרך הנכונה היא להפריד בין המיילים שטופלו לבין המיילים שעדיין מחכים לטיפול. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? לכל מייל שנכנס לאינבוקס יש לטפל באופן מיידי ולקבוע מה לעשות איתו. כל מייל צריך להיות מנותב לעבודה או משימה אחרת, או לחלופין להסגר כסיים. ברגע שאתה מטפל במייל, עליך להוציא אותו מהאינבוקס ולהעביר אותו לתיקייה רלוונטית. זה חשוב מאוד, כי אם מיילים נשארים באינבוקס, אתה עלול לשכוח ... תיבת הדואר הנכנס היא השלב הראשון של כל המשימות - היא האזור שבו כל הדברים מתחילים. כל מייל שלא מטופל מיד ישאר שם ויעכב את התהליך, ולכן חשוב כל הזמן לבדוק ולהוציא את המיילים שטופלו מהאינבוקס. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית איך לנהל את תיבת האינבוקס? איך ...

פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע או זה ... ולכן קל לו יותר לומר שהבעיה אינה פתירה מאשר לומר אני לא הצלחתי לפתור אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר אותו, ואז הוא לא ... פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה שלו. לטענת אליעד, הבעיה אינה בכך שאין פתרון, אלא בכך שהמטפל לא מצא אותו עדיין. עצם ההצהרה על כך שאין פתרון היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות נפשיות? אליעד מסביר כי בשורש כל הבעיות הנפשיות עומדת ... עוד פתרונות, גם אם עד היום לא מצא. אליעד כהן מדגיש כי הבנה כזו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ולמציאת פתרונות חדשים, במקום לסגור את האדם תחת הגדרות אבחוניות ולהגיד ... פתרון לכל בעיה נפשית? מה הסיבה לסבל נפשי? למה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות? איך יוצאים מתחושת חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני?

... החלק הראשון של ההרצאה עוסק בעניין של איך לא להיות מושפע מהסביבה. אליעד נותן דוגמה של אדם שעובד עם מטופלים ומרגיש שהוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה בעבודה. הוא לא באמת מתחבר לתהליך שהוא עובר עם המטופלים. כשאליעד נשאל איך אפשר להימנע מהשפעות חיצוניות ולהיות באמת מחובר למה שאנחנו רוצים, הוא מסביר שהבעיה טמונה בכך שאין ...

אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי ... פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור ... לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה ... לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפתית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ... ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את ... את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו הבסיס להפרעה ... דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן לשנות את ... היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה הפתרון? אם ניגשים למטופל בגישה של כפייה - את חייבת לאכול - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?. גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו. מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית? הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק קבלה עצמית ללא תנאים, כך שהמטופל יוכל לראות את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני. כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו? במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש ... מחויב חזק להיראות בריא או להיות חזק, ניתן להשתמש בכך כדי לעודד אכילה דרך היבטים של בריאות וכוח. סיכום הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של אמונותיו הפנימיות של המטופל. במקום לכפות עליו אכילה, יש להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההימנעות ממנה וליצור שינוי מחשבתי הדרגתי. על ידי חשיפת הסיבות, ... עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים ש: אנורקסיה. אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה. ש: איך מטפלים בזה. אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת. ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל יורדת ויורדת, לוקחים אותה לטיפולים ולזה ושוקלים אותה שוב עוד שבעים גרם ירדו. אליעד: אוקי ולמה היא לא רוצה לאכול כי מה, איזה מחויב נכנס לה לראש? ש: לא חקרתי את זה. אליעד: אוקי אז מה השאלה באופן כללי מה לעשות? ש: איך מטפלים. אליעד: אז בגדול באופן יחסי נגיד שאנשים יש להם את ההתניה במוח שלאכול זה טוב כי ככה לימדו בן ...

... שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית. רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק כאשר האדם שמשקרים לו נפגע מכך. אם התועלת שהלקוח יקבל עולה על ... מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים. לסיכום אם העובד תופס את השקר כמעשה שלילי משום שהוא חושב שהוא פוגע בלקוח, יש להראות לו שבמצבים מסוימים ...

... והחלשה. האם גזענות היא תופעה הגיונית? אליעד מסכם שאין לגזענות היגיון אמיתי, אלא שהיא נובעת בעיקר מרגשות שליליים לא מטופלים, כמו פחד, כעס או קנאה. אנשים מחפשים אשמים לצרותיהם או רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם על ידי השפלה ...