אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מטופלים ✔מפחד לקבל חרדה, מפחד מהתקף חרדה, טראומה מחרדה, פחד מחרדה, חושש לקבל חרדה, תסמינים של חרדה, מפחד להתעלף, מפחד למות, חרדה משתקת, טיפול בחרדה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
5:50מפחד לקבל חרדה, מפחד מהתקף חרדה, טראומה מחרדה, פחד מחרדה, חושש לקבל חרדה, תסמינים של חרדה, מפחד להתעלף, מפחד למות, חרדה משתקת, טיפול בחרדה, טראומה אחרי חרדה
מהי חרדה מחרדה ומה גורם לה להיווצר?

חרדה מחרדה היא מצב נפשי שבו אדם אינו חושש רק מהסיטואציה או הגורם שיצר אצלו לחץ, אלא מפתח פחד מהחרדה עצמה ומחזרת תסמיניה. לדוגמה, אדם שנלחץ ממשהו וחווה חרדה קשה, שכללה דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה, או תחושת התעלפות, עלול לחשוב שהוא נמצא בסכנת חיים מיידית. כאשר הוא פונה לבדיקה רפואית ומקבל אישור שהוא בריא לחלוטין, הוא עדיין עשוי לפתח מחשבות מטרידות כמו "אולי הרופאים לא זיהו את הבעיה האמיתית", או "אולי יש לי מחלות אחרות מסוכנות שהרופאים לא שמו לב אליהן". במקרים אלה, האדם עשוי לפתח פחד עמוק שהחרדה תחזור שוב, עד כדי הימנעות ממצבים או מקומות שבהם חווה חרדה בעבר.

לדוגמה, אדם שקיבל התקף חרדה בביתו יכול לפחד לחזור לבית, כיוון שכל פעם שהוא נכנס אליו, הזיכרונות והחשש לחוות שוב התקף חרדה מציפים אותו. דוגמה נוספת היא אדם שקיבל התקף חרדה בעיר מסוימת (כמו תל אביב) בעקבות מחשבות על אירוע שקרה במקום אחר (ירושלים למשל). כתוצאה מכך, אותו אדם נמנע מלחזור לתל אביב מתוך פחד שהחרדה תחזור.

חשוב להבחין בין חרדה מחרדה לבין חרדה מוצדקת במצבים שבהם קיימת סכנה אמיתית. לדוגמה, אדם שחי בשדרות וחווה חרדה מהתקפות טילים, חווה חרדה שנובעת מאיום ממשי, בניגוד לחרדה מחרדה שאין לה בהכרח בסיס אובייקטיבי אלא מבוססת על זיכרון טראומטי של החרדה עצמה.

מדוע אנשים חוששים מחזרת התקף החרדה?

לאחר התקף חרדה משמעותי, האדם עשוי לפתח "סימן אזהרה פנימי" במוחו שמקשר בין המקום או הסיטואציה שבה חווה את ההתקף לבין תחושת הסכנה. הוא עשוי לחשוב, "אם זה קרה פעם אחת, זה עלול לקרות שוב", וכך נוצרת הימנעות ופחד חוזר. בנוסף, מתפתחות מחשבות כלליות יותר, כמו החשש שלא איתרו מחלה אמיתית כלשהי או שהחרדה עצמה מסתירה בעיה מסוכנת יותר.

עצם החשיבה "מה יקרה אם אחווה שוב התקף חרדה?" מחזקת את הפחד עד לרמה של הפרעה בתפקוד היומיומי. כתוצאה מכך, האדם יכול לנסות להימנע מכל דבר שמזכיר לו את האירוע הטראומטי.

איך להתמודד עם הפחד שהחרדה תחזור?

ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש לחוות שוב התקף חרדה:
  1. להקטין את הסיכוי לחוות חרדה:

    השיטה הראשונה היא לנסות ולהפחית את הסבירות לחזרה של התקפי החרדה. חרדה מופיעה בדרך כלל לא באופן אקראי, אלא מתוך פחדים, כעסים ולחצים קיימים המצטברים אצל האדם. ככל שאדם יהיה פחות לחוץ ופחות כועס, כך הסיכוי שיחווה התקף חרדה יהיה נמוך יותר. על כן, הדרך המומלצת היא לעבוד על שיפור ההתמודדות עם מתחים ופחדים יומיומיים, ולהקטין את מספר הדברים שהאדם "לא רוצה" שיקרו לו בחיים. אם למשל האדם מוטרד מדברים רבים בחייו, העבודה הנפשית תתמקד בהפחתת הפחדים והכעסים הללו. באופן טבעי, כאשר יש פחות מתח בחייו של האדם, פוחת הסיכוי שתופיע חרדה, שהיא בעצם הקצנה של לחץ או פחד קיים.
  2. להקטין את הפחד מהחרדה עצמה:

    הדרך השנייה להתמודדות היא שינוי הגישה של האדם כלפי החרדה עצמה. במקרה זה, השאלה המרכזית היא "מה כל כך נורא בחרדה?". אם אדם יבין שגם אם יחווה שוב תסמינים כמו דופק מהיר, הזעה או אפילו תחושת התעלפות, זה לא חייב להיות כל כך נורא. אפילו במצב הקיצוני ביותר, אומרים לו "אז מה אם תמות?" או "אז מה אם תתעלף?", כי ככל שהוא פחות מפחד מהאפשרויות האלה, כך החרדה פחות שולטת בו. זו בעצם שיטה של השלמה עם תסריטי האימים כדי להחליש את האחיזה של החרדה.
למעשה, הפתרון הטוב ביותר הוא שילוב של שתי השיטות - מצד אחד עבודה על פחדים ולחצים ביומיום להקטנת הסיכוי להופעת החרדה, ומצד שני עבודה על הפחתת הפחד מפני החרדה עצמה.

אם האדם אינו מוכן לקבל את האפשרות לחוות חרדה שוב, וגם לא מוכן לעבוד על הפחדים או הכעסים שלו ביומיום, אזי הוא ייאלץ להתמודד עם פחד מתמשך מהתקפי חרדה עתידיים. לכן מומלץ תמיד לעבוד על שתי הגישות יחד.

לסיכום, כדי להפחית משמעותית את החרדה מחרדה, מומלץ לטפל בשורשי הפחדים והכעסים שמובילים ללחצים יומיומיים, לצד קבלת האפשרות של חזרה של התקף החרדה עצמו, כדי להחליש את הפחד ממנו.
מהי חרדה מחרדה?

חרדה מחרדה היא מצב שבו אדם מתחיל לפחד לא רק מהמצב שגרם לו להילחץ מלכתחילה, אלא מהחרדה עצמה או מהתסמינים שלה. לדוגמה, אדם היה בלחץ ממשהו וחווה חרדה בעוצמה גבוהה (דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה וכדומה), והסתובב עם המחשבה שהוא עלול למות. לאחר בדיקות רפואיות שבהן נאמר לו שהוא בריא, עדיין נשאר בו חשש גדול - אולי הרופאים לא זיהו בעיה, אולי יש לו מחלות קשות אחרות, ובעיקר הפחד שמא החוויה הקשה של החרדה תחזור.

ישנם אנשים שמפחדים להישאר באותו מקום שבו חוו התקף חרדה (כמו אדם שחווה התקף חרדה בביתו ומאז אינו רוצה לשהות שם). דוגמה נוספת היא מישהו שחטף חרדה בזמן שהיה בתל אביב, וכעת כל הצעה לנסוע שוב לאותו מקום מעוררת בו חשש גדול שמא תחזור החרדה. במקביל, יש מקרים אחרים שבהם החרדה קשורה לאיום אמיתי ומוחשי, כמו מי שחי בשדרות וסובל מחרדה בגלל אפשרות ריאלית של התקפות. אך כשמדובר בחרדה ממצבים שאינם בהכרח איום ממשי, נוצרת חרדה "מחרדה" - פחד שהחרדה עצמה תחזור ותפגע בשגרת החיים.

מדוע אנשים חוששים שהתקף החרדה יחזור?

ברגע שאדם חווה חרדה חזקה, עלול להיווצר במחשבתו "סימן אזהרה פנימי" הקשור למקום או לסיטואציה שבה התרחש ההתקף. הוא עלול לחשוב: "אם החרדה חזרה פעם אחת, היא עלולה לחזור שוב באותו מקום או בכלל". כך, אדם עלול להימנע מחזרה למקום שבו התרחש ההתקף (בית, עיר, סיטואציה חברתית וכו'). בנוסף, עשויה להופיע חרדה כללית ש"אולי לא איתרו אצלי מחלה מסוכנת", או "אולי לא מדובר רק בחרדה אלא במשהו קטלני".

לעיתים, עצם המחשבה "אולי אקבל שוב התקף חרדה" מובילה להחרפת הפחד, עד כדי תחושות כבדות שמפריעות לאדם לתפקד כרגיל. חלק מהאנשים מנסים "לברוח" ממצבים שבהם חוו בעבר חרדה, מתוך אמונה שזו הדרך למנוע את החוויה הקשה.

כיצד ניתן להתמודד עם הפחד מפני חזרתה של החרדה?

בשיחה עולה כי קיימות שתי גישות עיקריות להתמודדות עם הפחד שחרדה תחזור:
  • הקטנת הסיכוי לחוות חרדה

    על פי גישה זו, יש לבחון מהם הגורמים שמובילים את האדם למתח, ללחץ או לפחדים ביומיום. חרדה לרוב לא מופיעה יש מאין, היא נוטה להתפרץ כאשר יש לאדם פחדים וכעסים מצטברים. אם מצליחים לצמצם את מספר הדברים שהאדם "לא רוצה שיקרו" בחייו (למשל על ידי עבודה נפשית לשחרור כעסים, שיפור תחושת השליטה והביטחון או טיפול במקורות לחץ), קטן הסיכוי להקצנה שתהפוך לחרדה. למעשה, ככל שאדם חי בשלום עם המציאות ולא נלחץ ממנה, קטן הסיכוי שחרדה תתעורר.
  • להפחית את הפחד מהחרדה עצמה

    לצד הקטנת הסיכוי שהחרדה תופיע, ניתן גם להקטין את העוצמה הרגשית השלילית ביחס לאפשרות שהחרדה תחזור. השאלה כאן היא "מה כל כך נורא בלהרגיש חרדה?". אם אדם מוכן נפשית לאפשרות שהגוף שלו עשוי להרגיש פחד, ואם הוא מבין שגם אם יחווה תסמינים קשים כמו הזעה, דופק מהיר או אפילו עלפון לרגע, אין זה בהכרח סוף העולם - כוח האחיזה של הפחד נחלש. במקרים הקיצוניים ביותר, אומרים לאדם: "אז מה אם תמות?" כלומר, אם הוא לומד לקבל גם את האפשרות הגרועה ביותר, הפחד עצמו מפסיק לנהל אותו.

    עם זאת, יש אנשים שלא מוכנים לקבל את האפשרות לחוות חרדה או תסמינים קיצוניים, וגם לא מוכנים לעבוד על הפחדים היומיומיים שלהם. במקרה כזה, הם עלולים להמשיך לחיות בפחד מתמיד מהתקף החרדה הבא.
למעשה, שילוב בין שתי הדרכים הוא הפתרון המומלץ: מצד אחד ללמוד להפחית את המתחים והרצונות שנמצאים בשורש החרדות (כלומר לעבוד על כעסים ועל פחדים יומיומיים), ומצד שני להבין שהחרדה עצמה אינה דבר מסוכן כפי שלפעמים נדמה.
עכשיו יש עוד סוג של חרדה מאוד פולרית שזה חרדה מחרדה או חרדה מהתקף חרדה או חרדה מתסמינים של חרדה, מה זה אומר בן אדם מסיבה כזאת או אחרת חווה חרדה למה הוא חווה חרדה הוא היה בלחץ מאיזה משהו נלחץ מאיזה משהו הוא חווה חרדה, חווה חרדה תוך כדי שהוא חווה חרדה באו לו תסמינים של חרדה דופק הזעה קוצר נשימה מה שזה לא יהיה ואז הוא חשב שהוא הולך למות ואז הוא הולך לקופת חולים לרופא ועשה בדיקות אמרו לו "אתה בריא אתה אתה חולה, חולה בריא" בסוף אמרו לו שהוא בריא.

אוקי אבל עדיין יש לו בראש מחשבה ואז יש כמה מחשבות שקורות בדרך כלל מחשבה אחת זה "אולי הרופאים לא איתרו את המחלה שיש לי, אולי יש לי מחלה שהרופאים לא איתרו אותה", דבר שני ברגע שכבר בן אדם נכנס לו לראש מחשבה שאולי הוא הולך למות עכשיו הוא אומר רגע "אולי יש לי מחלות אחרות בכלל שגם הן הולכות להרוג אותי" ודבר נוסף שבן אדם מפחד מה יקרה אם תחזור החרדה עד כדי כך שיש בן אדם לדוגמה שקיבל חרדה בבית שלו נגיד ומאז הוא לא רוצה להיות בבית שלו כל פעם שהוא נכנס הביתה הוא נזכר בחרדה הוא אומר "עכשיו אני אקבל חרדה לא רוצה להיות בבית הולך להיות בבית אחר".

ש: שדרות אנשי שדרות.

אליעד: לא זה משהו אחר.

ש: גם שם יש חרדות.

אליעד: לא אתה בחרדות כי אתה גר בשדרות כי אובייקטיבית יכולים לירות עליך כי אתה בשדרות, נניח שאתה הלכת היית בעיר תל אביב בעיר תל אביב היית קיבלת חרדה למה כי חשבת על משהו שקרה לך בירושלים אבל זה קרה לך כשהיית בתל אביב ואז כל פעם כשאתה אומרים לך "בוא ניסע לתל אביב, רגע אני זוכר שבתל אביב חטפתי חרדה לא רוצה לנסוע לתל אביב, לחוץ מתל אביב ואם אני אחטוף חרדה". אז מה עושים?

ש: דיברנו על זה כבר.

אליעד: נכון אז מה עושים מה שתי הפתרונות?

ש: חוזרים לראשונה.

אליעד: לא נכון.

ש: בכלל?

אליעד: בכלל.

ש: רגע אבל.

אליעד: בכלל ובכלל.

ש: הוא מפחד כי הוא חווה את החרדה הראשונה זה הרגיש לו לא טוב והוא אמר "אני יותר לא רוצה לחוות את הדבר" הוא לא מפחד לחוות את זה שוב.

אליעד: נכון.

ש: אז כל העניין זה להגיד מה היה בראשונה כמו עם הטראומה מה כל כך נורא בלחוות חרדה מה יש שם כל כך נורא.

אליעד: אז זה יותר מדויק בסדר זה לא "בוא נחזור לחרדה הראשונה למה חווית אותה" זה כאילו "אז מה אם חוויית חרדה", אוקי זאת תשובה אחת תכף נסביר אותה עוד פעם. מה התשובה השנייה? יש פה עוד תשובה.

ש: מי אמר שזה יעזור.

אליעד: נכון ואיך עושים "מי אמר שזה יחזור"?

ש: מטילים ספק.

אליעד: ממה, לא זה הכל תן תשובה מלאה אם אתה יודע אותה בכלל.

ש: בטוחים שזה יחזור.

אליעד: נכון.

ש: אולי זה לא יחזור.

אליעד: כי?

ש: כי זה היה חד פעמי.

אליעד: לא אם זה יכול לחזור.

ש: אולי זה לא יכול לחזור.

אליעד: לא נכון אז נתת תשובה חלקית. אוקי בקיצור התשובה היא כזאת, בן אדם מפחד לחטוף חרדה מה עושים יש שני פתרונות אפשריים 1. זה בוא נקטין את הסיכוי שתחטוף חרדה, אתה מפחד לחטוף חרדה תמיד כשבן אדם מפחד ממשהו מה הסיכוי שזה יקרה ומה הסיכון שזה יקרה כאילו "מה הסיכוי שזה יקרה? x, בוא נפחית את הסיכוי, אז מה אם זה יקרה כאילו מה הסיכון אז מה אם זה יקרה? בוא נפחית".

עכשיו מה הסיכוי שזה יקרה מישהו אומר "אני מפחד לחטוף חרדה" אוקי "מה האמת שיכול להיות שתחטוף חרדה? כן, אבל אתה יודע למה חוטפים חרדה? לא למה חוטפים חרדה, חוטפים חרדה כשלא רוצים שהמציאות תהיה נגד רצונך ואתה מפחד שהיא תהיה נגד רצונך אז זה לא סתם חוטפים חרדה". אז מה שאפשר לעשות זה ללמד את הבן אדם באופן כללי איך לשלוט בכעסים שלו בלחצים שלו, בפחדים שלו בחששות שלו ואז ממילא יש פחות סיכוי שהוא יהיה בחרדה.

אין אפשרות שבן אדם יחטוף חרדה בלי שיש לו נגיד שהוא עצבני או פחדן באופן כללי אין אפשרות כזאת, בן אדם שהמציאות כרצונו ביומיום הוא לא פתאום חוטף חרדה בדרך כלל בן אדם חוטף חרדה לפני כן הוא לחוץ או משהו ואז זה מתעצם לחרדה חרדה זאת הקצנה. ולכן דבר ראשון אנחנו ננסה לשכנע אותו שאין סיכוי שהוא יחטוף חרדה או שהסיכוי שהוא יחטוף חרדה יותר קטן על ידי זה שאנחנו נעבוד איתו באופן ספציפי על הפחדים שלו ביומיום "איך משנים לך את האופי שיותר תאהב את המציאות פחות תפחד מהדברים הקטנים, תהיה פחות לחוץ אם תהיה פחות לחוץ יש פחות סיכוי שתקבל חרדה".

ש: גם סדר יום קשה.

אליעד: מה לעשות זה מה יש. 2. "אז מה אם תקבל חרדה, תראה אם אני אקבל חרדה אני יכול להתעלף, אז מה אם תתעלף, אני אמות, אז מה אם תמות" ואז אתה ממילא פחות מפחד מהחרדה עצמה. עכשיו אם אתה לא מוכן לקבל את זה שתחווה חרדה כי אתה לא מוכן למות לא מוכן להתעלף לא מוכן זה ובנוסף אתה גם לא מוכן לטפל בסיכוי שתקבל חרדה גם אם אתה רוצה להמשיך להיות עצבני ופחדן ומה שזה לא יהיה אז זה מה יש אז תהיה מוכן לסבול מהפחד לקבל חרדה זהו.

אתה הבנת? 1. באופן גנרי כללי בוא נעזור לו לטפל בפחדים שלו בכעסים נגיד כעסים "תספר לי על מה אתה כועס תספר לי ממה אתה לא מרוצה" אם אנחנו נטפל בדברים שהוא לא מרוצה ונקטין את הדברים שהוא לא מרוצה מחויב במציאות שיהיה לו פחות חרדות מאה אחוז כי חרדה זה סימפטום של "אני לא רוצה" בצורה מאוד חזקה.

"מה אתה לא רוצה מה אתה לא אוהב בחיים? אני לא אוהב את זה ש - x, בא נדבר על זה מה עוד אתה לא אוהב בחיים? את זה, בא נדבר על זה". אוקי ברגע שיש פחות דברים שהוא לא אוהב בחיים אוטומטית הסיכוי שהוא יקבל חרדה יורד בנוסף "אז מה אם תקבל חרדה מה אכפת לך" צריך גם לדבר על זה כי יש עוד שתי אופציות. הבנו את הסיפור?
למידה טראומות הפרעה תסמינים של התקף חרדה להקטין את הסיכוי או סי די רפואה שליטה תרחיש קצה ספקנות אופי איך לטפל בחרדה איך לטפל בחרדות התקף התקף חרדה התקפי חרדה התקפים התקפת חרדה חושש חושש לקבל חרדה חרדה חרדה משתקת חרדה סימפטומים גופניים חרדה תסמינים גופניים חרדות חשש חששות טיפול טיפול בחרדה טיפול בחרדות טיפול בפחד טיפול בפחדים טיפול נגד חרדה טיפול נגד חרדות טיפולים טיפולים נגד חרדה טיפולים נגד חרדות טראומה טראומה אחרי חרדה טראומה מחרדה טראומות לחשוש לטפל בחרדה לטפל בחרדות למות לפחד מהמחר לקבל מוות מטופל מטופלים מטפל סימנים גופניים של חרדה סימפטומים גופניים של חרדה פחד פחד להתעלף פחד למות פחד לקבל חרדה פחד מטראומה פחדים תסמיני התקף חרדה תסמיני חרדה תסמינים תסמינים גופניים לחרדה תסמינים גופניים של חרדה תסמינים חרדה תסמינים להתקף חרדה תסמינים להתקפי חרדה תסמינים פיזיים של חרדה תסמינים של הפרעות חרדה תסמינים של הפרעת חרדה תסמינים של התקף חרדה תסמינים של התקפי חרדה תסמינים של חרדה תסמינים של חרדות
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג ... פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם המטופל, כדי שבשלב מאוחר יותר יוכל להיווצר שינוי משמעותי. הבעיה, לפי אליעד, שההורים מצפים לראות תוצאות מידיות, ויכולים להתקשות להבין ... זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר רגשי ואמון בטיפול. לאחר שהמטופל יחוש בטוח עם המטפל, ניתן יהיה להתחיל לטפל בבעיות העמוקות יותר שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה. מה עושים עם מטופל שנכנס אך לא משתף פעולה? כאשר מטופל כבר נכנס למרחב הטיפולי אך אינו משתף פעולה, אליעד מסביר שהגישה היא לנסות להבין מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות ... יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי והמקובל בתוך קליניקה. ניתן לעשות אותו בכל מקום שבו המטופל נמצא, כל עוד המטרה העיקרית - יצירת אמון ושיתוף פעולה - מושגת. עוד נקודה שאליעד כהן מדגיש היא ההבנה ... מסוימים, ולכן כדאי לו להכיר בכך מראש, ולהימנע מקבלת מקרים שיגרמו לו לתחושת תסכול. אליעד כהן מדגיש שאין חובה לטפל בכל מקרה. מטפל יכול להחליט מראש שהוא לא מקבל סוג מסוים של מקרים או אנשים שהוא לא בטוח כיצד לעזור להם. אם בכל זאת ישנו רצון לעזור אך יש חשש שהמטופל ייפגע או ייפגע מכך שאין שיתוף פעולה, המטפל צריך להבין שמצב כזה הוא לא בהכרח נזק אמיתי, אלא פחד ... ואין כאן אשמה של המקום שלא הסכים לתקן טלפונים. באותו אופן, המטפל לא צריך להרגיש אשמה אם אינו מסוגל לטפל במקרה מסוים. אם המטפל לא מעוניין או לא יכול לטפל במשהו ספציפי, עליו להיות כנה מראש לגבי המגבלות שלו, ולא להרגיש שהוא פוגע במטופל או בהורים. האם ניתן למנוע מראש קבלת מטופלים בעייתיים? לפי אליעד כהן, לפעמים יש דרך לדעת מראש אילו מטופלים יתנגדו לטיפול, ולסנן אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה. ... שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא למעשה קובע שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של ... עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר ... פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול לעזור לי. הוא מחזק את ... ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, ולא פתרון אמיתי. לסיכום: ... שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות אלו. למה פסיכולוגים שולחים לכדורים? האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? כדורים נגד דיכאון, האם זה הכרחי? מה פסיכולוגים לא מספרים על טיפול תרופתי? האם טיפול פסיכולוגי מספיק ללא תרופות? כיצד להיגמל מכדורים נגד חרדה? עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים אבל ננסה לחדד את זה עוד פעם, אמרנו לגבי מה ההיגיון של פסיכולוגים או מטפלים ששולחים מישהו לקחת כדורים אז אמרנו שזה במקום שבן אדם יגיד אני לא יודע לעזור לך אז הוא אומר ... אז בעצם החיסרון הוא במטפל, אם הוא אומר לו אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים אז אם המטופל יסכים לקחת כדורים זה כמו להגיד לפסיכולוג נכון אף אחד לא יכול לעזור לי זה לא שאתה לא יודע ...
קריאת מחשבות של בני זוג, איך לדעת מה היא אוהבת? מה נשים אוהבות? למה צריך לקרוא מחשבות בזוגיות? למה לקרוא את המחשבות שלה? למה לקרוא את המחשבות שלו? מה בחורות רוצות? מה גברים רוצים? סודות בזוגיות, רוצה כן אבל אומרת לא
קריאת מחשבות של בני זוג, איך לדעת מה היא אוהבת? מה נשים אוהבות? למה צריך לקרוא מחשבות בזוגיות? למה לקרוא את המחשבות שלה? למה לקרוא את המחשבות שלו? מה בחורות רוצות? מה גברים רוצים? סודות בזוגיות, רוצה כן אבל אומרת לא
... הצד השני בעבר, גם אם הוא לא ביקש זאת מפורשות, וליישם זאת בעתיד. מה הקשר בין קריאת מחשבות בזוגיות לטיפול נפשי? הצורך להבין את הרצונות האמיתיים של האדם השני אינו רלוונטי רק בזוגיות, אלא גם בתחומים נוספים, כמו תחום הטיפול. מטופלים רבים מגיעים עם תלונה ספציפית, אבל למעשה הבעיה האמיתית שלהם היא אחרת לחלוטין. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא בין השורות ולהבין מה באמת מפריע למטופל, גם אם המטופל אינו מודע לכך בעצמו. לסיכום, למה בזוגיות חייבים לקרוא מחשבות? כדי ליצור זוגיות מאושרת באמת, חייבים לפתח את היכולת ... הצד השני, גם אם הוא לא אומר זאת במפורש. זה נכון גם בתחומים אחרים אותה תופעה קיימת גם בתחום הטיפולי. מטופלים רבים באים עם בעיה מסוימת, אבל למעשה, הבעיה האמיתית שלהם היא משהו אחר לגמרי. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא ...
בגידה, התמודדות עם בגידה, מחלת הבגידות, איך להתמודד עם בגידה? בגידה היא סימפטום, בגידה היא לא בעיה, בגידה היא תוצאה, חשדות לבגידה, פחד מפני בגידה, משבר בגידה, בגידה היא תופעת לוואי, בגידות בזוגיות, אמון אחרי בגידה
בגידה, התמודדות עם בגידה, מחלת הבגידות, איך להתמודד עם בגידה? בגידה היא סימפטום, בגידה היא לא בעיה, בגידה היא תוצאה, חשדות לבגידה, פחד מפני בגידה, משבר בגידה, בגידה היא תופעת לוואי, בגידות בזוגיות, אמון אחרי בגידה
... את הבגידה? האם הייתה בעיה של תקשורת, של הבנה רגשית, או אולי בעיה בצרכים האישיים של אחד הצדדים? מדוע לטפל בבגידה עצמה זו טעות? אליעד כהן מדגיש שאין טעם להתמקד בטיפול בבגידה עצמה. בני זוג רבים מוצאים את עצמם עסוקים בריבים, בהאשמות ובשאלות כמו בגדת בי או לא בגדת בי?, אך ... לא יפתרו את הבעיה. ההתמקדות חייבת להיות בחיפוש הגורם העמוק יותר: מה באמת חסר לאדם בתוך הזוגיות, ואיך ניתן לטפל בכך ישירות. איך נכון להתמודד עם בגידה בצורה נכונה? כדי להתמודד נכון עם בגידה, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות ... אי הבנה בין הצדדים? האם אחד מבני הזוג סובל מחוסר ביטחון עצמי, פחד נטישה, קנאה מוגזמת או פחדים לא מטופלים שמשפיעים על איכות הקשר? רק אחרי שמזהים את החסרים האמיתיים אפשר להתחיל לטפל בשורש הבעיה, ולמנוע בגידות עתידיות. מהם הגורמים הנפוצים לבגידה בזוגיות? אליעד מסביר כמה סיבות נפוצות לבגידה בזוגיות, וכולן קשורות לחוסר ... להתמקד במחלה ולא בסימפטום? חשוב להתמקד בשורש של הבעיה ולא בתופעת הלוואי, כי אחרת הבעיה האמיתית לעולם לא תיפתר. טיפול שטחי בבגידה עצמה הוא כמו לקחת כדור נגד כאב ראש בלי להבין מה גורם לכאב. הטיפול הנכון והיעיל הוא לחקור מה באמת חסר, מדוע הצד הבוגד מרגיש צורך לבגוד, ומה יגרום לקשר להיות מספיק טוב ומספק ... או חשד לבגידה בעתיד. בגידה היא לא מחלה בפני עצמה, אלא רק תופעת לוואי של מחלה עמוקה יותר שזקוקה לטיפול. איך להתמודד עם בגידה בזוגיות? בגידה היא סימפטום ולא בעיה? שיקום זוגיות אחרי בגידה למה אנשים בוגדים? אמון אחרי ... מופיעה ללא סיבה, והיא לא בעיה שצריך לתקן בפני עצמה, אלא היא תוצאה של בעיה עמוקה יותר שצריך לאתר ולטפל בה. איך להתמודד עם בגידה? אם גילית שבגדו בך, או שאתה מרגיש צורך לבגוד, במקום להתרכז בעצם הבגידה, שאל את ... לא יחפש מענה במקום אחר? האם יש חוסר תקשורת? האם יש תחושות של חוסר ביטחון? האם יש פחדים לא מטופלים, קנאה מוגזמת או חשדות שמגיעים מחוסר אמון? סיכום: להבין את הבסיס לבעיה בסופו של דבר, בגידה אינה הבעיה האמיתית. ...
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
... הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד ... להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין ... לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות ... היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית ... באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות ... יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים שטופלו, אלא גם מיילים שעדיין לא הוחלט מה לעשות איתם. אם לא מטפלים במיילים מיד לאחר קריאתם, יש סיכון שהמיילים יישארו באינבוקס ויתערבבו עם מיילים אחרים. זה יוצר בלגן ומעמיס על המערכת. לכן, הדרך הנכונה היא להפריד בין המיילים שטופלו לבין המיילים שעדיין מחכים לטיפול. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? לכל מייל שנכנס לאינבוקס יש לטפל באופן מיידי ולקבוע מה לעשות איתו. כל מייל צריך להיות מנותב לעבודה או משימה אחרת, או לחלופין להסגר כסיים. ברגע ... תיבת הדואר הנכנס היא השלב הראשון של כל המשימות - היא האזור שבו כל הדברים מתחילים. כל מייל שלא מטופל מיד ישאר שם ויעכב את התהליך, ולכן חשוב כל הזמן לבדוק ולהוציא את המיילים שטופלו מהאינבוקס. ניהול תהליכים עסקיים ...
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע או זה ... ולכן קל לו יותר לומר שהבעיה אינה פתירה מאשר לומר אני לא הצלחתי לפתור אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר אותו, ואז הוא לא ... פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה שלו. לטענת אליעד, הבעיה אינה בכך שאין פתרון, אלא בכך שהמטפל לא מצא אותו עדיין. עצם ההצהרה על כך שאין פתרון היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות נפשיות? אליעד מסביר כי בשורש כל הבעיות הנפשיות עומדת ... עוד פתרונות, גם אם עד היום לא מצא. אליעד כהן מדגיש כי הבנה כזו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ולמציאת פתרונות חדשים, במקום לסגור את האדם תחת הגדרות אבחוניות ולהגיד ... פתרון לכל בעיה נפשית? מה הסיבה לסבל נפשי? למה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות? איך יוצאים מתחושת חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני?
השפעת הסביבה על האדם, לעשות מה שטוב לך, מה יעשה לך טוב? מה הלב שלך רוצה? השפעות הסביבה, מה האמת שלך? מה באמת אתה רוצה? ללכת אחרי האמת שלך, איך לא להיות מושפע מהסביבה?
השפעת הסביבה על האדם, לעשות מה שטוב לך, מה יעשה לך טוב? מה הלב שלך רוצה? השפעות הסביבה, מה האמת שלך? מה באמת אתה רוצה? ללכת אחרי האמת שלך, איך לא להיות מושפע מהסביבה?
... החלק הראשון של ההרצאה עוסק בעניין של איך לא להיות מושפע מהסביבה. אליעד נותן דוגמה של אדם שעובד עם מטופלים ומרגיש שהוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה בעבודה. הוא לא באמת מתחבר לתהליך שהוא עובר עם המטופלים. כשאליעד נשאל איך אפשר להימנע מהשפעות חיצוניות ולהיות באמת מחובר למה שאנחנו רוצים, הוא מסביר שהבעיה טמונה בכך שאין ...
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי ... פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור ... לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה ... לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפתית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ... ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק ... במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את ... את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו הבסיס להפרעה ... דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן לשנות את ... היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה הפתרון? אם ניגשים למטופל בגישה של כפייה - את חייבת לאכול - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?. גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו. מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית? הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק קבלה עצמית ללא תנאים, כך שהמטופל יוכל לראות את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני. כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו? במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש ... מחויב חזק להיראות בריא או להיות חזק, ניתן להשתמש בכך כדי לעודד אכילה דרך היבטים של בריאות וכוח. סיכום הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של אמונותיו הפנימיות של המטופל. במקום לכפות עליו אכילה, יש להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההימנעות ממנה וליצור שינוי מחשבתי הדרגתי. על ידי חשיפת הסיבות, ... עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים ש: אנורקסיה. אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה. ש: איך מטפלים בזה. אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת. ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל יורדת ויורדת, לוקחים אותה לטיפולים ולזה ושוקלים אותה שוב עוד שבעים גרם ירדו. אליעד: אוקי ולמה היא לא רוצה לאכול כי מה, איזה מחויב נכנס לה לראש? ש: לא חקרתי את זה. אליעד: אוקי אז מה השאלה באופן כללי מה לעשות? ש: איך מטפלים. אליעד: אז בגדול באופן יחסי נגיד שאנשים יש להם את ההתניה במוח שלאכול זה טוב כי ככה לימדו בן ...
הדרכת אנשי מכירות, לא רוצה לשקר ללקוח, לשקר בתהליך מכירה, לשקר את הלקוח, שקרים לבנים, שקר לטובת הלקוח, לרמות את הלקוח, בעיות של אנשי מכירות, להצליח למכור, הדרכת מנהלים
הדרכת אנשי מכירות, לא רוצה לשקר ללקוח, לשקר בתהליך מכירה, לשקר את הלקוח, שקרים לבנים, שקר לטובת הלקוח, לרמות את הלקוח, בעיות של אנשי מכירות, להצליח למכור, הדרכת מנהלים
... שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית. רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק כאשר האדם שמשקרים לו נפגע מכך. אם התועלת שהלקוח יקבל עולה על ... מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים. לסיכום אם העובד תופס את השקר כמעשה שלילי משום שהוא חושב שהוא פוגע בלקוח, יש להראות לו שבמצבים מסוימים ...
קללות גזעניות, השמצות גזעניות, גזענות נגד רוסים, גזענות נגד אתיופים, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד שחורים, גזענות נגד יהודים, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד חרדים, גזענות כלפי מיעוטים
... והחלשה. האם גזענות היא תופעה הגיונית? אליעד מסכם שאין לגזענות היגיון אמיתי, אלא שהיא נובעת בעיקר מרגשות שליליים לא מטופלים, כמו פחד, כעס או קנאה. אנשים מחפשים אשמים לצרותיהם או רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם על ידי השפלה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על מפחד לקבל חרדה, מפחד מהתקף חרדה, טראומה מחרדה, פחד מחרדה, חושש לקבל חרדה, תסמינים של חרדה, מפחד להתעלף, מפחד למות, חרדה משתקת, טיפול בחרדה, טראומה אחרי חרדה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מטופלים, איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? דיכאון ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מטופלים, איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לעשות יותר כסף? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם גירושין? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפרש חלומות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם לדומם יש תודעה? איך להיות מאושר? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? האם אפשר לדעת הכל? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה העולם קיים? האם יש או אין אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? בשביל מה לחיות? האם הכל אפשרי? מה המשמעות של החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש בחירה חופשית? למה לא להתאבד? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג מומלץ, מטפל, מאמן לכלכלת המשפחה בנושא מטופלים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 31_08_2025 השעה 16:48:22 - wesi1