... פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1 מהי סכיזופרניה והאם באמת ... מחלות נפשיות, וטיפולים אפשריים בהפרעות נפשיות, תוך התייחסות מפורטת לתפיסות הרווחות ... הוא מדגיש שקיים טיפול תרופתי, אך טוען שהתרופות אינן מרפאות את המחלה, אלא רק מפחיתות תסמינים ומאפשרות למטופל לחיות לצד המחלה בצורה נסבלת יותר. הוא נותן דוגמה למחלה כמו איידס, שגם עבורה יש טיפול תרופתי שמאפשר חיים ממושכים, אך לא ריפוי מוחלט. לדבריו, זו בדיוק הטענה ... אנשים תלויים בטיפול התרופתי, מה שמוביל לפרנסה ארוכת טווח עבורם. מה האינטרס של מומחים ... כמחלת נפש. האם טיפול קוגניטיבי יכול לרפא סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות? אליעד כהן מדבר בהרחבה על הטיפול הקוגניטיבי ומסביר שיש בו פוטנציאל לעזור מאוד לאנשים הסובלים ... מציין כי המטרה של הטיפול הקוגניטיבי היא ליצור אצל המטופל סתירה פנימית בין מה שהוא חושב שקיים לבין מה שהוא בטוח שקיים. למשל, אם ... בפועל. ברגע שהמטופל ישתכנע ברמה פנימית עמוקה שאין הוכחות בחושיו לקיום האישויות, הוא יוכל ... צריך להוביל את המטופל לחקור ולהבין שברמה החושית הפיל אינו קיים, וכך לשבור את האמונה באשליה. ... תפיסה. הוא טוען שטיפול קוגניטיבי אכן יכול לעזור, אך צריך להיות מבוסס על הבנה עמוקה של תהליכי החשיבה של המטופל, ולא רק על התאמה שטחית למציאות חברתית. הוא מסכם את ההרצאה בכך שהאמת ... מהי מחלת נפש באמת? טיפול קוגניטיבי בסכיזופרניה מדוע פסיכיאטרים אומרים שאין פתרון? האם אפשר ... מוחלט? סכיזופרניה וטיפול תרופתי אליעד כהן סכיזופרניה ...

... מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים ... לעזור לילד. הגישה השנייה היא להכיר בכך שזו כן האחריות של המטפל, אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק ...

... בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא למעשה קובע שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של הפסיכולוג בהמלצה על תרופות פסיכיאטריות? ... להתמודד עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר את הבעיה אלא רק מספק פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול לעזור לי. הוא מחזק את הטענה כי הבעיה בלתי פתירה בדרכים שאינן תרופתיות, ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, ולא פתרון אמיתי. לסיכום: מה המשמעות האמיתית של המלצת מטפל על ... לפי ההסבר המפורט של אליעד, המלצה של פסיכולוג או מטפל לנטילת תרופות פסיכיאטריות היא בדרך כלל הודאה מוסווית של המטפל בכך שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות אלו. למה פסיכולוגים שולחים לכדורים? האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? ...

... השני בעבר, גם אם הוא לא ביקש זאת מפורשות, וליישם זאת בעתיד. מה הקשר בין קריאת מחשבות בזוגיות לטיפול נפשי? הצורך להבין את הרצונות האמיתיים של האדם השני אינו רלוונטי רק בזוגיות, אלא גם בתחומים נוספים, כמו תחום הטיפול. מטופלים רבים מגיעים עם תלונה ספציפית, אבל למעשה הבעיה האמיתית שלהם היא אחרת לחלוטין. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא בין השורות ולהבין מה באמת מפריע למטופל , גם אם המטופל אינו מודע לכך בעצמו. לסיכום, למה בזוגיות חייבים לקרוא מחשבות? ... את הצד השני, גם אם הוא לא אומר זאת במפורש. זה נכון גם בתחומים אחרים אותה תופעה קיימת גם בתחום הטיפולי. מטופלים רבים באים עם בעיה מסוימת, אבל למעשה, הבעיה האמיתית שלהם היא ...

... התרחשה? למה הקשר לא היה מספיק חזק או מספק כדי למנוע את הבגידה? האם הייתה בעיה של תקשורת, של הבנה רגשית, או אולי בעיה בצרכים האישיים של אחד הצדדים? מדוע לטפל בבגידה עצמה זו טעות? אליעד כהן מדגיש שאין טעם להתמקד בטיפול בבגידה עצמה. בני זוג רבים מוצאים את עצמם עסוקים בריבים, בהאשמות ובשאלות כמו בגדת בי או לא בגדת בי?, אך כל הדיון הזה הוא חסר תועלת. הבגידה, לפי אליעד, היא רק תוצאה או ... למעשה יתעלמו מהבעיה האמיתית שהובילה אליה, ולכן גם לא יפתרו את הבעיה. ההתמקדות חייבת להיות בחיפוש הגורם העמוק יותר: מה באמת חסר לאדם בתוך הזוגיות, ואיך ניתן לטפל בכך ישירות. איך נכון להתמודד עם בגידה בצורה נכונה? כדי להתמודד נכון עם בגידה, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות חשובות, כמו: מה חסר לי או לבן בת הזוג שלי במערכת היחסים שלנו? איך ... לחפש מענה רגשי או פיזי במקום אחר? האם קיימת בעיית תקשורת או אי הבנה בין הצדדים? האם אחד מבני הזוג סובל מחוסר ביטחון עצמי, פחד נטישה, קנאה מוגזמת או פחדים לא מטופלים שמשפיעים על איכות הקשר? רק אחרי שמזהים את החסרים האמיתיים אפשר להתחיל לטפל בשורש הבעיה, ולמנוע בגידות עתידיות. מהם הגורמים הנפוצים לבגידה בזוגיות? אליעד מסביר כמה סיבות נפוצות לבגידה בזוגיות, וכולן קשורות לחוסר סיפוק או לחוסר ביטחון: חוסר ביטחון עצמי ... אמון, גם כאשר הבגידה לא מתרחשת בפועל. למה חשוב להתמקד במחלה ולא בסימפטום? חשוב להתמקד בשורש של הבעיה ולא בתופעת הלוואי, כי אחרת הבעיה האמיתית לעולם לא תיפתר. טיפול שטחי בבגידה עצמה הוא כמו לקחת כדור נגד כאב ראש בלי להבין מה גורם לכאב. הטיפול הנכון והיעיל הוא לחקור מה באמת חסר, מדוע הצד הבוגד מרגיש צורך לבגוד, ומה יגרום לקשר להיות מספיק טוב ומספק כדי למנוע מצב של בגידה או חשד לבגידה בעתיד. בגידה היא לא מחלה בפני עצמה, אלא רק תופעת לוואי של מחלה עמוקה יותר שזקוקה לטיפול. איך להתמודד עם בגידה בזוגיות? בגידה היא סימפטום ולא בעיה? שיקום זוגיות אחרי בגידה למה אנשים בוגדים? אמון אחרי בגידה חשדות לבגידה בזוגיות פחד מבגידה בזוגיות התמודדות עם בגידה ... חסר - הוא עלול לפנות החוצה כדי למלא את החסר. בגידה אינה מופיעה ללא סיבה, והיא לא בעיה שצריך לתקן בפני עצמה, אלא היא תוצאה של בעיה עמוקה יותר שצריך לאתר ולטפל בה. איך להתמודד עם בגידה? אם גילית שבגדו בך, או שאתה מרגיש צורך לבגוד, במקום להתרכז בעצם הבגידה, שאל את עצמך: מה חסר לי או לבן בת הזוג שלי במערכת היחסים? איך אפשר לשפר את הקשר כך שאף אחד לא יחפש מענה במקום אחר? האם יש חוסר תקשורת? האם יש תחושות של חוסר ביטחון? האם יש פחדים לא מטופלים, קנאה מוגזמת או חשדות שמגיעים מחוסר אמון? סיכום: להבין את הבסיס לבעיה בסופו של דבר, בגידה אינה הבעיה האמיתית. היא רק סימפטום של משהו עמוק יותר שלא עובד בצורה נכונה במערכת ...

... תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים איך לנהל את תיבת האינבוקס בצורה אפקטיבית? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בניהול תיבת הדואר הנכנס, או כפי שמכונה גם האינבוקס, במטרה למנוע מיילים שלא טופלו מלהלך לאיבוד או להיבלע בתוך המיילים שנעשתה בהם עבודה. אליעד מציין את החשיבות בניהול המיילים בצורה מסודרת ומאורגנת, על מנת לשמור על ... העסקיים. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד טוען שבשום מצב אסור להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין מיילים שטופלו לאלו שעדיין לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות בעבודת היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני ... האינבוקס בצורה אפקטיבית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא ניהול תיבת הדואר הנכנס, או האינבוקס, באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות איתו - למשל להעביר אותו ... אותו מהאינבוקס - עלינו להוציא אותו מיידית מתוך האינבוקס. העניין הוא כזה: ברגע שמייל לא יוצא מהאינבוקס, הוא עלול להתערבב עם מיילים אחרים שכבר טופלו, ויצר בלגן. תהליך זה לא רק יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים ש

... פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון ... מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו ... מתמודדים עם מטופלים , ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של ... נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם ... האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה ... הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה ... היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות ... פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ... חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני? ...

... על מה שחשוב או מקובל חברתית. החלק הראשון של ההרצאה עוסק בעניין של איך לא להיות מושפע מהסביבה. אליעד נותן דוגמה של אדם שעובד עם מטופלים ומרגיש שהוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה בעבודה. הוא לא באמת מתחבר לתהליך שהוא עובר עם המטופלים. כשאליעד נשאל איך אפשר להימנע מהשפעות חיצוניות ולהיות באמת מחובר למה שאנחנו ...

... הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי היא החלה להימנע מאכילה, ומה הייתה הסיבה הראשונית לכך. הבירור הזה ... והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור זה, ניתן להחליש בהדרגה את הפחדים הללו, ולהראות לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה מודעת להם, כך ההסתייגות והרתיעה שלה מאכילה עשויות לרדת. ... להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפתית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ובפרט אנורקסיה, קשורות קשר הדוק לתפיסה של האדם את עצמו. ... הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את הפחדים, ולהדגיש את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו הבסיס להפרעה וכיצד מזהים אותו? ראשית, חשוב לזהות מתי ואיך החלה ... לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן לשנות את תפיסת המציאות של אדם אנורקסי? 1. לזהות את הסיבות להימנעות ... יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה הפתרון? אם ניגשים ל

... לא מדויקים כדי לשכנע אנשים להאמין באלוהים, מתוך אמונה שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית. רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק ... לשימוש בשקרים לצורך תועלת: - אנשי דת שמציגים הוכחות שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים. לסיכום אם העובד תופס את השקר כמעשה ...

... הגיונית? אליעד מסכם שאין לגזענות היגיון אמיתי, אלא שהיא נובעת בעיקר מרגשות שליליים לא מטופלים , כמו פחד, כעס או קנאה. אנשים מחפשים אשמים לצרותיהם או רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם ...