... מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה של המטפל, אלא של ההורים. כלומר, המטפל מגדיר את ... אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם ה

... בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא למעשה קובע ... בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה ... עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע ... תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול ... הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון ... המפורט של אליעד, המלצה של פסיכולוג או מטפל לנטילת תרופות פסיכיאטריות היא בדרך כלל הודאה מוסווית של המטפל בכך שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות ...

... מחשבות בזוגיות לטיפול נפשי? הצורך להבין את הרצונות האמיתיים של האדם השני ... נוספים, כמו תחום הטיפול. מטופלים רבים מגיעים עם תלונה ספציפית, אבל למעשה הבעיה ... מה באמת מפריע למטופל, גם אם המטופל אינו מודע לכך בעצמו. לסיכום, למה בזוגיות חייבים ... קיימת גם בתחום הטיפולי. מטופלים רבים באים עם בעיה מסוימת, אבל למעשה, הבעיה ...

... הקשר לא היה מספיק חזק או מספק כדי למנוע את הבגידה? האם הייתה בעיה של תקשורת, של הבנה רגשית, או אולי בעיה בצרכים האישיים של אחד הצדדים? מדוע לטפל בבגידה עצמה זו טעות? אליעד כהן מדגיש שאין טעם להתמקד בטיפול בבגידה עצמה. בני זוג רבים מוצאים את עצמם עסוקים בריבים, בהאשמות ובשאלות כמו בגדת בי או לא בגדת בי?, אך כל הדיון הזה הוא חסר תועלת. הבגידה, לפי ... האמיתית שהובילה אליה, ולכן גם לא יפתרו את הבעיה. ההתמקדות חייבת להיות בחיפוש הגורם העמוק יותר: מה באמת חסר לאדם בתוך הזוגיות, ואיך ניתן לטפל בכך ישירות. איך נכון להתמודד עם בגידה בצורה נכונה? כדי להתמודד נכון עם בגידה, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות חשובות, כמו: מה חסר לי או לבן בת הזוג שלי ... פיזי במקום אחר? האם קיימת בעיית תקשורת או אי הבנה בין הצדדים? האם אחד מבני הזוג סובל מחוסר ביטחון עצמי, פחד נטישה, קנאה מוגזמת או פחדים לא מטופלים שמשפיעים על איכות הקשר? רק אחרי שמזהים את החסרים האמיתיים אפשר להתחיל לטפל בשורש הבעיה, ולמנוע בגידות עתידיות. מהם הגורמים הנפוצים לבגידה בזוגיות? אליעד מסביר כמה סיבות נפוצות לבגידה בזוגיות, וכולן קשורות לחוסר סיפוק או ... לא מתרחשת בפועל. למה חשוב להתמקד במחלה ולא בסימפטום? חשוב להתמקד בשורש של הבעיה ולא בתופעת הלוואי, כי אחרת הבעיה האמיתית לעולם לא תיפתר. טיפול שטחי בבגידה עצמה הוא כמו לקחת כדור נגד כאב ראש בלי להבין מה גורם לכאב. הטיפול הנכון והיעיל הוא לחקור מה באמת חסר, מדוע הצד הבוגד מרגיש צורך לבגוד, ומה יגרום לקשר להיות מספיק טוב ומספק כדי למנוע מצב של בגידה או חשד לבגידה בעתיד. בגידה היא לא מחלה בפני עצמה, אלא רק תופעת לוואי של מחלה עמוקה יותר שזקוקה לטיפול. איך להתמודד עם בגידה בזוגיות? בגידה היא סימפטום ולא בעיה? שיקום זוגיות אחרי בגידה למה אנשים בוגדים? אמון אחרי בגידה חשדות לבגידה בזוגיות פחד ... לפנות החוצה כדי למלא את החסר. בגידה אינה מופיעה ללא סיבה, והיא לא בעיה שצריך לתקן בפני עצמה, אלא היא תוצאה של בעיה עמוקה יותר שצריך לאתר ולטפל בה. איך להתמודד עם בגידה? אם גילית שבגדו בך, או שאתה מרגיש צורך לבגוד, במקום להתרכז בעצם הבגידה, שאל את עצמך: מה חסר לי או לבן בת הזוג שלי במערכת היחסים? איך אפשר לשפר את הקשר כך שאף אחד לא יחפש מענה במקום אחר? האם יש חוסר תקשורת? האם יש תחושות של חוסר ביטחון? האם יש פחדים לא מטופלים, קנאה מוגזמת או חשדות שמגיעים מחוסר אמון? סיכום: להבין את הבסיס לבעיה בסופו של דבר, בגידה אינה הבעיה האמיתית. היא רק סימפטום של משהו עמוק יותר ...

... תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים איך לנהל את תיבת האינבוקס בצורה אפקטיבית? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בניהול תיבת הדואר הנכנס, או כפי שמכונה גם האינבוקס, במטרה למנוע מיילים שלא טופלו מלהלך לאיבוד או להיבלע בתוך המיילים שנעשתה בהם עבודה. אליעד מציין את החשיבות בניהול המיילים בצורה מסודרת ומאורגנת, על מנת לשמור על אפקטיביות בעבודה ובחיים העסקיים. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד טוען שבשום מצב אסור להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין מיילים שטופלו לאלו שעדיין לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות בעבודת היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית איך לנהל את תיבת האינבוקס בצורה אפקטיבית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא ניהול תיבת הדואר הנכנס, או האינבוקס, באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות איתו - למשל להעביר אותו למישהו אחר או להוציא אותו מהאינבוקס - עלינו להוציא אותו מיידית מתוך האינבוקס. העניין הוא כזה: ברגע שמייל לא יוצא מהאינבוקס, הוא עלול להתערבב עם מיילים אחרים שכבר טופלו , ויצר בלגן. תהליך זה לא רק יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים ש

... פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע או זה לא הגיוני. אליעד מדגיש ... אליעד, כשאדם טוען שאין פתרון, הוא מנסה להגן על עצמו מהתחושה שהוא נכשל, ולכן קל לו יותר לומר שהבעיה אינה פתירה מאשר לומר אני לא הצלחתי לפתור אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר אותו, ואז הוא לא יצליח לתפקד כלל. אליעד מסביר שזה לא באמת ... כה לא מצאתי פתרון פותחת אפשרות להמשך חיפוש ולהתקדמות. פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה שלו. לטענת אליעד, הבעיה אינה בכך שאין פתרון, אלא בכך שהמטפל לא מצא אותו עדיין. עצם ההצהרה על כך שאין פתרון היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות נפשיות? אליעד מסביר כי בשורש כל הבעיות הנפשיות עומדת השאלה למה אני ... ימצא אוכל. באופן דומה, אדם שסובל מבעיה נפשית צריך להישאר פתוח ולחפש תמיד עוד פתרונות, גם אם עד היום לא מצא. אליעד כהן מדגיש כי הבנה כזו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ולמציאת פתרונות חדשים, במקום לסגור את האדם תחת הגדרות אבחוניות ולהגיד שאין פתרון למצבו. האם יש פתרון לכל בעיה נפשית? מה הסיבה לסבל נפשי? למה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות? איך יוצאים מתחושת חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני? ...

... מה שחשוב או מקובל חברתית. החלק הראשון של ההרצאה עוסק בעניין של איך לא להיות מושפע מהסביבה. אליעד נותן דוגמה של אדם שעובד עם מטופלים ומרגיש שהוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה בעבודה. הוא לא באמת מתחבר לתהליך שהוא עובר עם המטופלים. כשאליעד נשאל איך אפשר להימנע מהשפעות חיצוניות ולהיות באמת מחובר ...

טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? איך אפשר לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמך? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מטפלים ופסיכולוגים יכולים לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמם, ומדגיש במיוחד את התהליך הנפשי והרגשי שהמטפל עובר כאשר הוא מטפל באנשים עם בעיות נפשיות קשות. יש אנשים שתפקידם לפתור בעיות נפשיות ורגשיות של אנשים אחרים, בין אם מדובר בבעיות יום - יומיות כמו פרידות או בעיות קשות יותר כמו דיכאון ... לדבריו של אליעד כהן, טיפול נפשי באמצעות שיחות הוא כמו מאבק מוחות בין המטפל למטופל, כאשר המטופל מתעקש שהחיים רעים וקשים, והמטפל מנסה לשכנע אותו אחרת. מה ההבדל בין טיפול תרופתי לטיפול בשיחות? אליעד כהן מביא כדוגמה את הטיפול הפסיכיאטרי, שבו המטפל לא חייב להזדהות באופן רגשי עם המטופל. המטופל מגיע עם תלונות של דיכאון, והפסיכיאטר נותן לו כדור בלי לנהל איתו מאבק נפשי אמיתי. כלומר, אין שם מאבק רגשי או שכלי, אלא פתרון כימי מהיר. לעומת זאת, בטיפול נפשי רגשי, יש מאבק מנטלי אמיתי: המטפל צריך לנצח בשחמט את המטופל ולגרום לו לראות את החיים באופן חיובי יותר. לדוגמה, כשאדם אומר רע לי, חברה שלי עזבה אותי, המטפל מנסה להראות לו דרכי חשיבה אלטרנטיביות, שיגרמו לו להרגיש טוב למרות ... המאבק המנטלי בין המטפל למטופל? אליעד מתאר שהמטופל מנסה בכל כוחו לשכנע שהחיים רעים - הוא מתלונן על כאב, על כך שהחיים דפוקים, ושהוא נמצא בתוך בעיה קשה. המטפל, מצדו, חייב להוכיח למטופל שהמצב אינו כל כך גרוע, או שאפשר לראות אותו בדרך אחרת. לדוגמה, אם אדם מתלונן שהוא שומע קולות ומאמין בהם, המטפל צריך לשכנע אותו שהקולות האלה לא קיימים. תהליך זה דורש מהמטפל להיכנס לראש של המטופל ולהבין בדיוק את ההיגיון שלו, כדי שיוכל להראות לו את הסתירות ולחלץ אותו מהמקום הנפשי בו הוא נמצא. למה המטפל נמצא בסיכון רגשי במהלך הטיפול? לפי אליעד כהן, הסיכון הגדול ביותר עבור מטפלים הוא שהם עלולים להיסחף לתוך העולם הנפשי הבעייתי של המטופל. כמו במצב שבו אדם מנסה לחלץ מישהו שנפל לתהום ועלול ליפול איתו ביחד, כך גם המטפל נמצא בסכנה להיגרר למצב נפשי קשה אם אינו מוכן מספיק להתמודד עם מה שהוא שומע ומטפל בו. אליעד מדגיש במיוחד את הסכנה שקיימת בטיפול ארוך טווח שבו המטפל נחשף שוב ושוב לתלונות, כאב, פחדים, חרדות, והזיות של מטופלים, מה שעלול לגרום למטפל עצמו להפוך למי שזקוק לטיפול. כיצד מטפל יכול לשמור על עצמו מפגיעה נפשית במהלך טיפול באחרים? כדי שמטפל יוכל לעזור לאחרים בלי להיפגע, אליעד כהן מסביר שעליו לעבור תחילה תהליך אישי ועמוק שבו הוא לומד להתמודד בעצמו עם כל הבעיות והקשיים שהוא עתיד ...

... הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות ... הייתה מלאה בעבר וחוותה הערות פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ... להחליש בהדרגה את הפחדים הללו, ולהראות לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל ... ההסתייגות והרתיעה שלה מאכילה עשויות לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפטית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה ... זו תלויים מאוד באישור חיצוני ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את ... להחליש את הפחדים, ולהדגיש את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה ... מפחד מהשמנה, שמתפתח לאמונה שאכילה היא דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים ... אם הם באמת הכרחיים. 3. להגדיל את היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. ...

... ציטוטים לא מדויקים כדי לשכנע אנשים להאמין באלוהים, מתוך אמונה שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית. רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק כאשר האדם שמשקרים לו נפגע מכך. אם התועלת שהלקוח יקבל עולה על הנזק שהשקר יוצר, הרי ... לשימוש בשקרים לצורך תועלת: - אנשי דת שמציגים הוכחות שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים. לסיכום אם העובד תופס את השקר כמעשה שלילי משום שהוא חושב שהוא פוגע בלקוח, יש להראות לו שבמצבים מסוימים השקר דווקא ...