14:41טיפול בהתנגדות לקוח, טיפול בהתנגדות מכירה, לא להפוך את החיסרון לסובייקטיבי, חיסרון אובייקטיבי, חיסרון סובייקטיבי, המוצר לא מתאים ללקוח, המוצר מתאים ללקוח, התאמת המוצר ללקוח
איך להפוך חיסרון של מוצר מאובייקטיבי לסובייקטיבי במכירה?
כאשר לקוח מביע התנגדות במכירה ומציין חסרונות של מוצר, קיימת גישה נפוצה האומרת שצריך להפוך את ההתנגדות של הלקוח מאובייקטיבית לסובייקטיבית. אליעד כהן מסביר שההבדל בין אובייקטיבי לסובייקטיבי הוא שאובייקטיבי מתייחס לדבר נכון ותקף לכלל, ואילו סובייקטיבי הוא דבר הנתפס כנכון רק מנקודת מבטו של אדם מסוים.
לדוגמה, אם לקוח טוען "הדירה הזאת רועשת", זוהי טענה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם נאמר ללקוח "למה בעיניך הדירה הזאת רועשת?", אנו הופכים את הטענה לסובייקטיבית, כיוון שהיא כבר לא נתפסת כעובדה מוחלטת אלא כדעה אישית של הלקוח. משמעות הדבר היא כי לא כולם בהכרח מסכימים עם טענתו של הלקוח.
אליעד מדגיש שהעיקרון הוא להפוך את חסרונות המוצר לסובייקטיביים, אך את היתרונות יש להפוך לאובייקטיביים. כלומר, אם לקוח אומר "הדירה נראית לי נחמדה", יש להגיב באופן שמציג זאת כעובדה מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור: "נכון, הדירה הזאת מאוד נחמדה". כך הלקוח מבין שהיתרונות ברורים ומוצקים.
האם תמיד כדאי להפוך את ההתנגדות לסובייקטיבית?
אליעד כהן מסביר שלא כל חיסרון שהלקוח מעלה כדאי להפוך לסובייקטיבי. לפעמים, כשעושים זאת, דווקא עלולים להזיק לתהליך המכירה. לדוגמה, אם לקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה לי" ואנחנו נגיד "זה רק בעיניך לא נוח", הלקוח עלול לחשוב "אבל המוצר אמור להתאים לי אישית", ולכן עשויה להתעורר תחושת ניכור וחוסר התאמה מוחלטת, דבר שיקלקל את המכירה במקום לקדם אותה.
מתי הפיכת החיסרון לסובייקטיבי עלולה להזיק?
במקרים שבהם ההתאמה בין המוצר ללקוח חייבת להיות פרסונלית ואישית, הפיכת ההתנגדות לסובייקטיבית עלולה להיות בעייתית. למשל, אם לקוח אומר "המנה הזאת מלוחה לי מדי", והתגובה תהיה "זה רק בעיניך", הלקוח עדיין יחוש אי התאמה אישית. המוצר צריך להיות מותאם ללקוח עצמו, ולכן יש מצבים בהם ההדגשה שהחיסרון הוא רק בעיניו של הלקוח רק תחמיר את ההתנגדות.
אליעד מסביר שלקוחות לרוב נוטים להיות בטוחים יותר בדברים שהם רואים כאובייקטיביים, ואילו סובייקטיבי מעיד על ספקנות וחוסר ודאות מסוימים. ולכן, לפעמים עדיף דווקא לא להפוך חיסרון לסובייקטיבי, אלא למצוא דרך אחרת להתמודד איתו.
איך מתמודדים עם חיסרון שלא ניתן להפוך לסובייקטיבי?
כאשר החיסרון הוא כזה שמבחינה אישית חייב להיות מותאם ללקוח, הדרך הנכונה לטפל בהתנגדות היא להפוך את החיסרון למשהו זמני או מותנה במצב ספציפי. למשל, אם הלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה לי", במקום להכריח אותו להבין שזה רק בעיניו, אפשר לומר "המיטה לא נוחה לך כרגע כי אתה שוכב בצורה מסוימת" או "המנה הזאת מלוחה לך כרגע כי אתה מאוד צמא". כך החיסרון הופך להיות תלוי - מצב, זמני ומצומצם, מה שמאפשר ללקוח לראות שאולי המוצר כן יכול להתאים לו בתנאים שונים.
מהו עיקרון הפיכת חיסרון לתלוי - מצב?
אליעד כהן מפרט כיצד להפוך חיסרון שהלקוח מציין לתלוי - מצב ולא מוחלט. כשהלקוח טוען "זה לא מתאים לי", צריך להראות לו שזה לא תמיד כך. ניתן להבהיר לו שהחיסרון הוא רק בסיטואציות מסוימות ("המיטה לא נוחה לך רק כשחם", "המנה מלוחה לך מדי כי אתה רעב כרגע"). הגישה הזאת גורמת ללקוח להבין שגם אם כרגע יש חיסרון, לא מדובר בבעיה קבועה או בלתי ניתנת לפתרון.
אליעד מציין לסיום שגם לקוחות צריכים להבין שההתאמה שלהם למוצר משתנה לפי הנסיבות: "זה שנוח לך היום לא אומר שיהיה נוח מחר, וזה שלא נוח היום לא אומר שלא יהיה נוח מחר". לפיכך, חשוב שלקוחות ומוכרים יבינו שההתאמה היא תלוית - סיטואציה ולא תמיד מוחלטת, ולכן אין להסיק מסקנות מוחלטות.
כאשר לקוח מביע התנגדות במכירה ומציין חסרונות של מוצר, קיימת גישה נפוצה האומרת שצריך להפוך את ההתנגדות של הלקוח מאובייקטיבית לסובייקטיבית. אליעד כהן מסביר שההבדל בין אובייקטיבי לסובייקטיבי הוא שאובייקטיבי מתייחס לדבר נכון ותקף לכלל, ואילו סובייקטיבי הוא דבר הנתפס כנכון רק מנקודת מבטו של אדם מסוים.
לדוגמה, אם לקוח טוען "הדירה הזאת רועשת", זוהי טענה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם נאמר ללקוח "למה בעיניך הדירה הזאת רועשת?", אנו הופכים את הטענה לסובייקטיבית, כיוון שהיא כבר לא נתפסת כעובדה מוחלטת אלא כדעה אישית של הלקוח. משמעות הדבר היא כי לא כולם בהכרח מסכימים עם טענתו של הלקוח.
אליעד מדגיש שהעיקרון הוא להפוך את חסרונות המוצר לסובייקטיביים, אך את היתרונות יש להפוך לאובייקטיביים. כלומר, אם לקוח אומר "הדירה נראית לי נחמדה", יש להגיב באופן שמציג זאת כעובדה מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור: "נכון, הדירה הזאת מאוד נחמדה". כך הלקוח מבין שהיתרונות ברורים ומוצקים.
האם תמיד כדאי להפוך את ההתנגדות לסובייקטיבית?
אליעד כהן מסביר שלא כל חיסרון שהלקוח מעלה כדאי להפוך לסובייקטיבי. לפעמים, כשעושים זאת, דווקא עלולים להזיק לתהליך המכירה. לדוגמה, אם לקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה לי" ואנחנו נגיד "זה רק בעיניך לא נוח", הלקוח עלול לחשוב "אבל המוצר אמור להתאים לי אישית", ולכן עשויה להתעורר תחושת ניכור וחוסר התאמה מוחלטת, דבר שיקלקל את המכירה במקום לקדם אותה.
מתי הפיכת החיסרון לסובייקטיבי עלולה להזיק?
במקרים שבהם ההתאמה בין המוצר ללקוח חייבת להיות פרסונלית ואישית, הפיכת ההתנגדות לסובייקטיבית עלולה להיות בעייתית. למשל, אם לקוח אומר "המנה הזאת מלוחה לי מדי", והתגובה תהיה "זה רק בעיניך", הלקוח עדיין יחוש אי התאמה אישית. המוצר צריך להיות מותאם ללקוח עצמו, ולכן יש מצבים בהם ההדגשה שהחיסרון הוא רק בעיניו של הלקוח רק תחמיר את ההתנגדות.
אליעד מסביר שלקוחות לרוב נוטים להיות בטוחים יותר בדברים שהם רואים כאובייקטיביים, ואילו סובייקטיבי מעיד על ספקנות וחוסר ודאות מסוימים. ולכן, לפעמים עדיף דווקא לא להפוך חיסרון לסובייקטיבי, אלא למצוא דרך אחרת להתמודד איתו.
איך מתמודדים עם חיסרון שלא ניתן להפוך לסובייקטיבי?
כאשר החיסרון הוא כזה שמבחינה אישית חייב להיות מותאם ללקוח, הדרך הנכונה לטפל בהתנגדות היא להפוך את החיסרון למשהו זמני או מותנה במצב ספציפי. למשל, אם הלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה לי", במקום להכריח אותו להבין שזה רק בעיניו, אפשר לומר "המיטה לא נוחה לך כרגע כי אתה שוכב בצורה מסוימת" או "המנה הזאת מלוחה לך כרגע כי אתה מאוד צמא". כך החיסרון הופך להיות תלוי - מצב, זמני ומצומצם, מה שמאפשר ללקוח לראות שאולי המוצר כן יכול להתאים לו בתנאים שונים.
מהו עיקרון הפיכת חיסרון לתלוי - מצב?
אליעד כהן מפרט כיצד להפוך חיסרון שהלקוח מציין לתלוי - מצב ולא מוחלט. כשהלקוח טוען "זה לא מתאים לי", צריך להראות לו שזה לא תמיד כך. ניתן להבהיר לו שהחיסרון הוא רק בסיטואציות מסוימות ("המיטה לא נוחה לך רק כשחם", "המנה מלוחה לך מדי כי אתה רעב כרגע"). הגישה הזאת גורמת ללקוח להבין שגם אם כרגע יש חיסרון, לא מדובר בבעיה קבועה או בלתי ניתנת לפתרון.
אליעד מציין לסיום שגם לקוחות צריכים להבין שההתאמה שלהם למוצר משתנה לפי הנסיבות: "זה שנוח לך היום לא אומר שיהיה נוח מחר, וזה שלא נוח היום לא אומר שלא יהיה נוח מחר". לפיכך, חשוב שלקוחות ומוכרים יבינו שההתאמה היא תלוית - סיטואציה ולא תמיד מוחלטת, ולכן אין להסיק מסקנות מוחלטות.
- טיפול בהתנגדויות לקוח
- איך להתמודד עם התנגדויות במכירה?
- הפיכת חסרונות לסובייקטיביים במכירה
- איך להבטיח התאמת המוצר ללקוח?
- האם תמיד יש להפוך את התנגדות הלקוח לסובייקטיבית?
איך להפוך חיסרון סובייקטיבי לאובייקטיבי במכירה?
כאשר מנסים למכור מוצר ללקוח, עלולה להתעורר התנגדות מצידו. ישנן דרכים שונות להתמודד עם התנגדויות אלו, אחת מהם היא להפוך את הדעות השליליות של הלקוח על המוצר מ"אובייקטיביות" לסובייקטיביות. הכוונה היא שבמקום להניח שהחיסרון של הלקוח הוא אמיתי וכולל את כולם, יש להבהיר לו שהדעה הזאת נובעת ממנו בלבד. כך, הלקוח מבין שלא מדובר במשהו חד משמעי אלא במה שהוא עצמו רואה. לדוגמה, אם הלקוח טוען ש"הדירה רועשת", ניתן לשאול אותו "למה בעיניך היא רועשת?". בכך, החיסרון הופך לדעה אישית ולא לעובדה מוחלטת.
ההבדל בין חיסרון אובייקטיבי לסובייקטיבי
כאשר הלקוח מציין חיסרון לגבי המוצר, לדוגמה "הדירה מאוד ישנה", אפשר להדגיש שהדעה שלו היא סובייקטיבית. מצד שני, יתרונות המוצר יש להפוך לאובייקטיביים, כלומר, להציגם כעובדות מוצקות ובלתי ניתנות לערעור. אם הלקוח אומר "הדירה הזאת מאוד נחמדה", נוכל לאשר את זה כעובדה בלי להיכנס לתחום של סובייקטיביות.
האם תמיד יש להפוך חיסרון סובייקטיבי?
לא כל חיסרון של הלקוח כדאי להפוך לסובייקטיבי. לעיתים אם נגרום ללקוח לחשוב שהחיסרון שהוא רואה במוצר הוא סובייקטיבי, זה עשוי דווקא להזיק למכירה. אם הלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" ונוודא שהוא מבין שזו רק דעתו האישית, יתכן שניצור אצלו תחושת ניכור מהמוצר. לפעמים ההתאמה למוצר צריכה להיות אישית ולפני שנעביר את הדעה של הלקוח לסובייקטיבית, עלינו להבין אם ההתאמה היא באמת תלויה בו או אם מדובר במשהו אוניברסלי.
איך להתמודד עם חיסרון סובייקטיבי מבלי להרוס את המכירה?
לפני שנפוך חיסרון סובייקטיבי לכדי סיבה לסיים את המכירה, עלינו להבין לעומק את מהות ההתנגדות של הלקוח. לדוגמה, אם לקוח אומר "המיטה לא נוחה לי", עלינו לברר מה בדיוק מפריע לו. האם זה מפריע לו רק בהקשר מסוים (כמו תנאים פיזיים של זמן או מקום) או שזהו חיסרון כללי? אם החיסרון הסובייקטיבי נובע ממסיבה שניתן לשנותה, לדוגמה חוסר נוחות על המיטה כי הוא לא שם את הראש בצורה נכונה, ניתן להפוך את זה להבהרה שיכולה להפוך את המוצר לא מתאים רק במקרה הספציפי ולא באופן כללי.
מתי הפיכת החיסרון לסובייקטיבי עלולה להזיק?
במצבים מסוימים, אם נגרום ללקוח להבין שהחיסרון שהוא מוצא במוצר הוא רק סובייקטיבי, אנחנו עלולים להחמיר את ההתנגדות ולהרוס את המכירה. אם למשל לקוח אומר "המנה הזאת מלוחה לי מדי", והוא מבסס את התנגדותו על חוויה אישית, לומר לו שזה "רק בעיניו" עלול לגרום לו להבין שהמוצר לא מתאים לו כלל. ההבנה שההתאמה היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית עשויה להיות הבעיה כשיש חוסר התאמה אמיתי בין הלקוח למוצר.
מה עושים כשלא מצליחים להוכיח שהמוצר מתאים ללקוח?
במקרים שבהם אנחנו לא יכולים להוכיח שהמוצר מתאים ללקוח, עלינו להסביר לו שהחיסרון הוא תוצאה של תנאים מסוימים, ולא בהכרח מצב קבוע. לדוגמה, "המנה מלוחה לך כי אתה מאוד צמא" או "המיטה לא נוחה לך כרגע כי אתה לא ישן בצורה הנכונה". זו דרך להפוך את החיסרון לאובייקטיבי ולוודא שהלקוח מבין שזה לא תמיד כך.
כאשר מנסים למכור מוצר ללקוח, עלולה להתעורר התנגדות מצידו. ישנן דרכים שונות להתמודד עם התנגדויות אלו, אחת מהם היא להפוך את הדעות השליליות של הלקוח על המוצר מ"אובייקטיביות" לסובייקטיביות. הכוונה היא שבמקום להניח שהחיסרון של הלקוח הוא אמיתי וכולל את כולם, יש להבהיר לו שהדעה הזאת נובעת ממנו בלבד. כך, הלקוח מבין שלא מדובר במשהו חד משמעי אלא במה שהוא עצמו רואה. לדוגמה, אם הלקוח טוען ש"הדירה רועשת", ניתן לשאול אותו "למה בעיניך היא רועשת?". בכך, החיסרון הופך לדעה אישית ולא לעובדה מוחלטת.
ההבדל בין חיסרון אובייקטיבי לסובייקטיבי
כאשר הלקוח מציין חיסרון לגבי המוצר, לדוגמה "הדירה מאוד ישנה", אפשר להדגיש שהדעה שלו היא סובייקטיבית. מצד שני, יתרונות המוצר יש להפוך לאובייקטיביים, כלומר, להציגם כעובדות מוצקות ובלתי ניתנות לערעור. אם הלקוח אומר "הדירה הזאת מאוד נחמדה", נוכל לאשר את זה כעובדה בלי להיכנס לתחום של סובייקטיביות.
האם תמיד יש להפוך חיסרון סובייקטיבי?
לא כל חיסרון של הלקוח כדאי להפוך לסובייקטיבי. לעיתים אם נגרום ללקוח לחשוב שהחיסרון שהוא רואה במוצר הוא סובייקטיבי, זה עשוי דווקא להזיק למכירה. אם הלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" ונוודא שהוא מבין שזו רק דעתו האישית, יתכן שניצור אצלו תחושת ניכור מהמוצר. לפעמים ההתאמה למוצר צריכה להיות אישית ולפני שנעביר את הדעה של הלקוח לסובייקטיבית, עלינו להבין אם ההתאמה היא באמת תלויה בו או אם מדובר במשהו אוניברסלי.
איך להתמודד עם חיסרון סובייקטיבי מבלי להרוס את המכירה?
לפני שנפוך חיסרון סובייקטיבי לכדי סיבה לסיים את המכירה, עלינו להבין לעומק את מהות ההתנגדות של הלקוח. לדוגמה, אם לקוח אומר "המיטה לא נוחה לי", עלינו לברר מה בדיוק מפריע לו. האם זה מפריע לו רק בהקשר מסוים (כמו תנאים פיזיים של זמן או מקום) או שזהו חיסרון כללי? אם החיסרון הסובייקטיבי נובע ממסיבה שניתן לשנותה, לדוגמה חוסר נוחות על המיטה כי הוא לא שם את הראש בצורה נכונה, ניתן להפוך את זה להבהרה שיכולה להפוך את המוצר לא מתאים רק במקרה הספציפי ולא באופן כללי.
מתי הפיכת החיסרון לסובייקטיבי עלולה להזיק?
במצבים מסוימים, אם נגרום ללקוח להבין שהחיסרון שהוא מוצא במוצר הוא רק סובייקטיבי, אנחנו עלולים להחמיר את ההתנגדות ולהרוס את המכירה. אם למשל לקוח אומר "המנה הזאת מלוחה לי מדי", והוא מבסס את התנגדותו על חוויה אישית, לומר לו שזה "רק בעיניו" עלול לגרום לו להבין שהמוצר לא מתאים לו כלל. ההבנה שההתאמה היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית עשויה להיות הבעיה כשיש חוסר התאמה אמיתי בין הלקוח למוצר.
מה עושים כשלא מצליחים להוכיח שהמוצר מתאים ללקוח?
במקרים שבהם אנחנו לא יכולים להוכיח שהמוצר מתאים ללקוח, עלינו להסביר לו שהחיסרון הוא תוצאה של תנאים מסוימים, ולא בהכרח מצב קבוע. לדוגמה, "המנה מלוחה לך כי אתה מאוד צמא" או "המיטה לא נוחה לך כרגע כי אתה לא ישן בצורה הנכונה". זו דרך להפוך את החיסרון לאובייקטיבי ולוודא שהלקוח מבין שזה לא תמיד כך.
- טיפול בהתנגדויות לקוח
- איך להתמודד עם התנגדויות במכירה
- הפיכת חסרונות לסובייקטיביים במכירה
- איך להבטיח התאמת המוצר ללקוח
- האם תמיד יש להפוך את התנגדות הלקוח לסובייקטיבית?
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בנושא של איך לטפל בהתנגדויות של לקוחות, זאת אומרת לקוח רוצים למכור לו מוצר הלקוח לא רוצה לקנות ואז צריך בעצם לטפל בהתנגדות של הלקוח. אז יש את התפיסה שאומרת שכאשר לקוח יש לו התנגדות אז צריך בעצם להפוך את ההתנגדות שלו מאובייקטיבית לסובייקטיבית, מה זה אומר אובייקטיבי פירושו דבר שהוא נכון בעיני כולם אני מגדיר את ההגדרה הזאת רק לצורך השיחה הזאת כרגע וסובייקטיבי לצורך העניין פירושו דבר שנכון רק בעיני המתבונן.
שמה זה אומר? אם לדוגמא נגיד הלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת רועשת, הדירה הזאת ישנה, הדירה הזאת גדולה מדי הדירה, הזאת קטנה מדי" לא משנה אומר איזה טענה, להפוך את החיסרון של הלקוח לסובייקטיבי זה אומר לצורך העניין שכשהלקוח אומר נגיד "הדירה הזאת רועשת" אז אפשר להגיד לו "למה בעיניך היא רועשת?", שימו לב שהכנסנו את המילה בעיניך. עכשיו יש שתי דרכים אפשר להגיד "הדירה רועשת" ואפשר להגיד "הדירה רועשת בעיניך", מה ההבדל? "הדירה רועשת" זאת עובדה יש פה דירה היא רועשת "הדירה רועשת בעיניך" פירושו לא כולם בהכרח מסכימים על זה יש אנשים שיגידו שהדירה הזאת לא רועשת.
עכשיו איך הופכים את המחשבה השלילית של הלקוח על המוצר לסובייקטיבית זה נושא אחר שהסברתי אותו בפעם אחרת אבל בגדול הרעיון אומר שכשלקוח חושב דבר שלילי על המוצר מה שצריך לעשות זה להפוך, בהנחה שאי אפשר לנטרל את המחשבה השלילית שלו או גם אם רוצים לנטרל אבל בתור התחלה צריך להפוך את הדעה השלילית שיש לו על המוצר לסובייקטיבית הלקוח אומר נגיד "הרכב הזה איטי נוסע לאט" בעיניך לדעתך, לפי מה שנראה לך זה נוסע לאט, לדעתך זה נוסע לאט בעיניך זה נוסע לאט וכו', אוקי זה נקרא להפוך את החיסרון לסובייקטיבי לעומת זאת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים.
מה זה אומרת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים? נגיד שהלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה", "כן הדירה הזאת מאוד נחמדה" שימו לב להבדל הלקוח אמר "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה", יש לקוח שיגיד "אתה יודע הדירה הזאת מאוד נחמדה" יש לקוח שיגיד "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה" דהיינו, בצורה סובייקטיבית. אם אנחנו רוצים לגבי היתרונות את היתרונות צריך להפוך לאובייקטיבים, זאת אומרת אם הלקוח אמר "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה, אתה יודע לדעתי הדירה הזאת יכולה להתאים לי", "כן הדירה הזאת יכולה להתאים לך" אובייקטיבי זאת עובדה זה לא יכול להיות זאת עובדה זה מחויב.
אחרי שהסברתי בקצרה את מה שכבר הסברתי פעם אחרת בצורה יותר ארוכה עכשיו אני רוצה להתייחס פה לעוד היבט שצריך לשים לב אליו, יש שני סוגי חסרונות יש חסרונות שאותם יש היגיון שכשהלקוח מציג אותם צריך להפוך לו אותם לסובייקטיביים ויש חסרונות שאסור להפוך אותם ללקוח לסובייקטיביים אלא צריך לטעון או שהדבר הזה לא קיים בכלל החיסרון או תכף אני אסביר מה צריך לעשות, אבל בגדול אני רוצה לחדד לא כל חיסרון שיש ללקוח לא כל חיסרון צריך להפוך אותו לסובייקטיבי כי יש מצבים מסוימים שאם לקוח מציג חיסרון במוצר אומר "המוצר הזה לא מתאים לי כי ככה וככה" ואנחנו נגיד לו "אוקי בעיניך זה לא מתאים כי ככה וככה" דווקא בגלל שאנחנו נגרום ללקוח לחשוב שבעיניו באופן סובייקטיבי יש חיסרון במוצר דווקא בגלל זה הוא לא יקנה את המוצר.
מה פשר העניין איך זה יכול להיות? כי באופן יחסי מה בן אדם יותר בטוח בדברים שהוא חושב שהם אובייקטיבים שהם נכונים באופן כללי, מה בן אדם פחות בטוח בדברים שהוא חושב שהם סובייקטיביים שהם נכונים רק בעיניו כי אם הוא אומר "בעיני זה ככה" פירושו שאולי זה כן יכול להתאים לו בעיני מישהו זה כאילו אומר "תראה בעיני זה לא מתאים" זה בעצם לומר שאולי בעיני מישהו אחר זה כן מתאים המוצר. אז למה אני אומר שיש מצבים שאסור לגרום ללקוח לחשוב שהחיסרון שהוא רואה במוצר הוא רק בעיניו? משום שיש מצבים שהיתרון והחיסרון הם תלויים אך ורק בתפיסה הסובייקטיבית של הבן אדם.
מה זאת אומרת? אני אתן דוגמא נגיד שבן אדם אומר נגיד "אתה יודע הדירה הזאת רועשת" או "רועשת מידי" אז אנחנו צריכים / לשכנע אותו בהנחה שרוצים למכור לו את הדירה "אתה יודע למרות שנראה לך" או "למרות שיכול להיות שנראה לך" או "למרות שבעיניך הדירה הזאת רועשת מידי אף על פי כן..." נמכור לו את המוצר. אוקי למה? הוא בעצם אומר דבר אובייקטיבי "הדירה הזאת רועשת" מציג את זה כאובייקטיבי ואנחנו אומרים לו "לא נכון זה סובייקטיבי זה רק בעיניך היא לא באמת רועשת" אבל לעומת זאת יש חסרונות שבהם ההתאמה של הלקוח למוצר צריכה להיות סובייקטיבית.
לדוגמא נגיד שהבן אדם אומר "אתה יודע המיטה הזאת לא נוח לי לשבת עליה", שימו לב יש בן אדם שיגיד נגיד שהלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה" באים למכור לו מיטה כיסא והוא אומר "הכיסא הזה לא נוח", אז מה המוכר ינסה לעשות? הוא יגיד לו "בעיניך זה לא נוח", "אוקי אז מה אבל לי זה לא נוח זה אמור להיות נוח לי". אוקי זאת אומרת שיש מצבים שבהם הלקוח טוען טענה והטענה לא נכונה הוא אומר "המוצר הזה גדול", "אוקי לך זה נראה גדול זה לא בהכרח גדול", "זה לא בהכרח גדול? אוקי הכל בסדר" אבל יש מצבים שאם אנחנו נגיד ללקוח "אתה יודע כן זה גדול עבורך", "נכון זה גדול עבורי זה לא מתאים לי" כאילו יש מצבים שבהם אם אנחנו נגרום ללקוח להבין שהחיסרון הוא רק בעיניו זה לא עזר לנו לעשות את המכירה אלא אנחנו אפילו הרסנו את המכירה.
למה הרסנו את המכירה? כי בעצם גרמנו ללקוח להבין שזה לא מתאים לו למה שהוא עצמו צריך, כי יש מצבים כפי שאמרתי שההתאמה חייבת להיות סובייקטיבית. אם לדוגמא נגיד בן אדם אומר "האוכל הזה לא בריא", "אתה יודע רק נראה לך שהוא לא בריא הוא כן בריא, בעיניך הוא לא בריא הוא כן בריא באמת אז גם אתה אמור לחשוב שהוא בריא", אבל אם נגיד לקוח אומר "המנה הזאת לא טעימה לי" מה נגיד לו, "המנה הזאת מלוחה לי מדי" מה נגיד לו "כן תראה בעיניך היא מלוחה מדי היא לא באמת מלוחה", "מה זה אומר לא באמת מלוחה? היא אמורה להיות עבורי לא מלוחה, מה זה לא באמת מלוחה? אם לי היא מלוחה היא מלוחה אין פה מה לדון".
ולכן יש מצבים שאם הלקוח מציג חיסרון במוצר ואנחנו נגרום ללקוח לחשוב "שזה לא באמת ככה רק אתה חושב שזה ככה, רק עבורך בעיניך יש את החיסרון הזה" אנחנו בעצם עוד נהרוס את המכירה כי ההתאמה צריכה להיות פרסונלית עבור הלקוח ואם הלקוח יגיד "נכון לי אישית זה לא מתאים גם אם לכולם זה מתאים מה אכפת לי, לי זה לא מתאים", אוקי ולכן צריך לשים לב כשלקוח מציג חיסרון במוצר לא תמיד השיטה שאומרת קח את החיסרון שהוא הציג במוצר ותהפוך אותו לסובייקטיבי לא תמיד היא נכונה, למה לא תמיד היא נכונה? כי לפעמים זה שהחיסרון הוא סובייקטיבי זה לא יגרום ללקוח לקנות את המוצר הוא עדיין לא יקנה את המוצר כי ההתאמה אמורה להיות סובייקטיבית ולא בהכרח אובייקטיבית, מי שהבין את הפרינציפ שישליך מזה על כל מקרה לגופו.
עכשיו ואז השאלה הנשאלת היא כאשר לקוח אומר "המוצר הזה", נגיד שזה מנה נגיד עם מלח והלקוח אומר "המנה הזאת מלוחה לי מדי" ונגיד שאנחנו רוצים למכור לו את המנה הזאת למרות שהוא אומר "היא מלוחה לי מדי", אז מה נגיד לו "המנה מתוקה"? היא לא מתוקה הוא אומר שהיא מלוחה, מה נגיד לו "טוב תראה רק בעיניך אוהבים את זה" מה זה עוזר "אבל אתה רוצה שאני יאכל את זה אני צריך לאהוב את זה נכון?", מה עושים במקרה כזה מה עושים במקרה שההתאמה של המוצר ללקוח צריכה להיות סובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית הוא לא רוצה את זה זה לא מתאים לו הוא לא אוהב את זה מה נגיד לו "בעיניך", "אז מה אם בעיני אבל כל המהות היא שבעיני זה מתאים ובעיני זה לא מתאים".
מה עושים במקרה כזה? מה שבעצם צריך לעשות זה להפוך את החיסרון שהלקוח הציג בצורה אובייקטיבית לסובייקטיבית, מה זאת אומרת? אני אסביר הלקוח נגיד אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" נגיד אומר "המיטה הזאת לא נוחה", תכף ניתן דוגמא מהמנה המלוחה אבל בא נגיד לדוגמא הלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה לי" עכשיו הלקוח בעצם מציג את החיסרון כחיסרון אובייקטיבי עבורו, מה זאת אומרת כחיסרון אובייקטיבי עבורו? זאת אומרת גם בתוך הסובייקטיבי עצמו גם בתוך התפיסה הסובייקטיבית שהוא אומר "עבורי זה לא נוח" גם בתוך זה יש אובייקטיבי וסובייקטיבי.
מה זאת אומרת אובייקטיבי וסובייקטיבי, איך בתוך תפיסה סובייקטיבית של הלקוח שהוא אומר "לי אישית המוצר לא מתאים" איך בתוך זה יכולה להיות תפיסה אובייקטיבית וסובייקטיבית? מאוד פשוט כשהלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי לא נוח לי" השאלה היא האם הוא ראה את זה באופן אובייקטיבי, מה זאת אומרת באופן אובייקטיבי? באופן מכליל דהיינו, "אף פעם זה לא מתאים לי, בשום מקרה זה לא מתאים לי" אומנם הוא מדבר על עצמו הוא לא מדבר על כולם, שימו לב אובייקטיבי מוחלט "זה לא מתאים לאף אחד, המיטה הזאת לא נוחה לאף אחד", סובייקטיבי "זה לא מתאים לי אולי זה נוח לכולם לי זה לא מתאים" אבל גם בתוך הסובייקטיבי יש אובייקטיבי וסובייקטיבי.
מה זאת אומרת? גם בתוך הסובייקטיבי כשהוא אומר "לי זה לא מתאים" יש תפיסה שאומרת "זה לא מתאים לי באופן מוחלט כאילו באופן אובייקטיבי זה לא מתאים לי, זאת אומרת אף פעם זה לא מתאים לי" וגם בתוך הסובייקטיבי אפשר להגיד "תראה זה לא מתאים לי רק כאשר... / זה לא מתאים לי אם... / זה לא מתאים לי כש...". זאת אומרת גם בתוך התפיסה הסובייקטיבית יש סובייקטיבי ואובייקטיבי ולכן כאשר הלקוח יגיד "אתה יודע אבל המיטה הזאת לא נוחה לי לגב שלי" בהנחה שרוצים למכור לו את המיטה בכל זאת למרות שהיא לא נוחה לגב שלו, אז אם הלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה" אז מה נגיד לו "המיטה הזאת לא נוחה לך"? "נכון אבל צריכה להיות נוחה לי", אז מה נעשה? בהנחה שרוצים למכור לו את המוצר אנחנו צריכים בעצם לבדוק איך אנחנו יכולים לקחת את המשפט שאומר "המיטה הזאת לא נוחה לי" ולהפוך אותו לנכון שהוא עדיין יישאר ושזה עדיין לא ימנע את המכירה ללקוח.
לדוגמא "המיטה הזאת לא נוחה לך רק בגלל שאתה לא שם את הראש נכון על הכרית, המיטה הזאת לא נוחה לך רק כאשר קר, המיטה הזאת לא נוחה לך רק כאשר חם, המנה הזאת מלוחה לך מדי כי אתה מאוד צמא, המנה הזאת מלוחה לך מדי כי אתה מאוד רעב", אוקי אז מה הוא אומר? הוא אומר "אוקי נכון אבל כרגע אתה יכול לעשות ככה וככה ואז המנה לא תהיה מלוחה לך אבל אתה יכול לעשות ככה וככה והמיטה כן תהיה נוחה לך". זאת אומרת מה הפרינציפ? הפרינציפ בעצם אומר כזה דבר קח את החיסרון שהלקוח סיפר על המוצר ותנסה להסביר ללקוח שלמרות שהמוצר לא מתאים לו אבל זה לא שהוא לא מתאים לו באופן אובייקטיבי, מה זאת אומרת לא מתאים לו באופן אובייקטיבי? לא שזה תמיד ככה לא שזה בכל מקרה ככה זה כרגע באופן יחסי ביחס לדבר מסוים, זאת אומרת זה גם סוג של סובייקטיבי כאילו מנקודת מבט מסוימת אתה יכול לחשוב שהמוצר לא מתאים לך אבל מנקודת מבט אחרת המוצר יכול להתאים גם לך.
ולכן אני אסכם את הדבר ברגע שהלקוח אומר "המנה הזאת לא טובה לי היא מלוחה מדי, המיטה הזאת לא נוחה לי כואב לי הגב" מה שזה לא יהיה, דרך אחת אומרת אם אפשר בוא נפריך את זה אם אפשר להוכיח לו שהמיטה הזאת היא כן נוחה לו בוא נוכיח לו שהיא נוחה לו, אם אפשר להוכיח לו שהמנה הזאת טעימה לו נוסיף לו סוכר היא טעימה לו סגרנו את הפינה פתרנו את הבעיה. אבל שימו לב כמובן שלהגיד לו "בעיניך זה לא טעים" זה לא עוזר לנו כי זה שבעיניו זה לא טעים זאת בעיה, זה שנגיד לו "בעיניך המיטה לא נוחה לגב שלך" זה גם לא עוזר לנו כי זה לא נוח לגב שלו זאת גם בעיה.
ולכן בהנחה שאנחנו לא מצליחים להוכיח לו שהמיטה הזאת כן נוחה לו או שהמנה הזאת כן טעימה לו אז מה שבעצם צריך לעשות זה לנסות לצמצם למזער את ההתנגדות שלו למוצר ולהסביר לו "היא לא נוחה לך אבל לא באופן אובייקטיבי היא לא נוחה לך, זאת אומרת זה לא שתמיד היא לא נוחה לך היא לא נוחה לך כרגע, היא לא נוחה לך רק עכשיו היא לא נוחה לך פה" כל מיני דברים כאלה כאילו "ביחס ל... היא לא נוחה לך אבל זה לא שהיא תמיד לא נוחה לך ולכן היא כן נוחה לך ולכן אתה יכול לקנות אותה, אתה יודע היא לא נוחה לך היום היא יכולה להיות נוחה לך מחר, זאת אומרת אל תחשוב שאם היא לא נוחה לך אז אובייקטיבי שהיא לא נוחה לך לא זה סובייקטיבי ביחס להיום, זה סובייקטיבי ביחס לשעה הזאת זה סובייקטיבי ביחס למקום הזה, זה סובייקטיבי ביחס לתנאים הספציפיים האלה שיש כרגע אבל היא כן יכולה להתאים לך באופן אובייקטיבי הכוונה במקרים אחרים".
ואותו דבר גם בן אדם כשמוכרים לו מוצר הוא צריך לשים לב זה שזה נוח לך היום זה לא אומר שזה יהיה נוח לך מחר, זה שזה לא נוח לך היום זה לא אומר שזה לא יהיה נוח לך מחר. בשורה התחתונה שלא יעבדו עליכם.
שמה זה אומר? אם לדוגמא נגיד הלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת רועשת, הדירה הזאת ישנה, הדירה הזאת גדולה מדי הדירה, הזאת קטנה מדי" לא משנה אומר איזה טענה, להפוך את החיסרון של הלקוח לסובייקטיבי זה אומר לצורך העניין שכשהלקוח אומר נגיד "הדירה הזאת רועשת" אז אפשר להגיד לו "למה בעיניך היא רועשת?", שימו לב שהכנסנו את המילה בעיניך. עכשיו יש שתי דרכים אפשר להגיד "הדירה רועשת" ואפשר להגיד "הדירה רועשת בעיניך", מה ההבדל? "הדירה רועשת" זאת עובדה יש פה דירה היא רועשת "הדירה רועשת בעיניך" פירושו לא כולם בהכרח מסכימים על זה יש אנשים שיגידו שהדירה הזאת לא רועשת.
עכשיו איך הופכים את המחשבה השלילית של הלקוח על המוצר לסובייקטיבית זה נושא אחר שהסברתי אותו בפעם אחרת אבל בגדול הרעיון אומר שכשלקוח חושב דבר שלילי על המוצר מה שצריך לעשות זה להפוך, בהנחה שאי אפשר לנטרל את המחשבה השלילית שלו או גם אם רוצים לנטרל אבל בתור התחלה צריך להפוך את הדעה השלילית שיש לו על המוצר לסובייקטיבית הלקוח אומר נגיד "הרכב הזה איטי נוסע לאט" בעיניך לדעתך, לפי מה שנראה לך זה נוסע לאט, לדעתך זה נוסע לאט בעיניך זה נוסע לאט וכו', אוקי זה נקרא להפוך את החיסרון לסובייקטיבי לעומת זאת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים.
מה זה אומרת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים? נגיד שהלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה", "כן הדירה הזאת מאוד נחמדה" שימו לב להבדל הלקוח אמר "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה", יש לקוח שיגיד "אתה יודע הדירה הזאת מאוד נחמדה" יש לקוח שיגיד "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה" דהיינו, בצורה סובייקטיבית. אם אנחנו רוצים לגבי היתרונות את היתרונות צריך להפוך לאובייקטיבים, זאת אומרת אם הלקוח אמר "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה, אתה יודע לדעתי הדירה הזאת יכולה להתאים לי", "כן הדירה הזאת יכולה להתאים לך" אובייקטיבי זאת עובדה זה לא יכול להיות זאת עובדה זה מחויב.
אחרי שהסברתי בקצרה את מה שכבר הסברתי פעם אחרת בצורה יותר ארוכה עכשיו אני רוצה להתייחס פה לעוד היבט שצריך לשים לב אליו, יש שני סוגי חסרונות יש חסרונות שאותם יש היגיון שכשהלקוח מציג אותם צריך להפוך לו אותם לסובייקטיביים ויש חסרונות שאסור להפוך אותם ללקוח לסובייקטיביים אלא צריך לטעון או שהדבר הזה לא קיים בכלל החיסרון או תכף אני אסביר מה צריך לעשות, אבל בגדול אני רוצה לחדד לא כל חיסרון שיש ללקוח לא כל חיסרון צריך להפוך אותו לסובייקטיבי כי יש מצבים מסוימים שאם לקוח מציג חיסרון במוצר אומר "המוצר הזה לא מתאים לי כי ככה וככה" ואנחנו נגיד לו "אוקי בעיניך זה לא מתאים כי ככה וככה" דווקא בגלל שאנחנו נגרום ללקוח לחשוב שבעיניו באופן סובייקטיבי יש חיסרון במוצר דווקא בגלל זה הוא לא יקנה את המוצר.
מה פשר העניין איך זה יכול להיות? כי באופן יחסי מה בן אדם יותר בטוח בדברים שהוא חושב שהם אובייקטיבים שהם נכונים באופן כללי, מה בן אדם פחות בטוח בדברים שהוא חושב שהם סובייקטיביים שהם נכונים רק בעיניו כי אם הוא אומר "בעיני זה ככה" פירושו שאולי זה כן יכול להתאים לו בעיני מישהו זה כאילו אומר "תראה בעיני זה לא מתאים" זה בעצם לומר שאולי בעיני מישהו אחר זה כן מתאים המוצר. אז למה אני אומר שיש מצבים שאסור לגרום ללקוח לחשוב שהחיסרון שהוא רואה במוצר הוא רק בעיניו? משום שיש מצבים שהיתרון והחיסרון הם תלויים אך ורק בתפיסה הסובייקטיבית של הבן אדם.
מה זאת אומרת? אני אתן דוגמא נגיד שבן אדם אומר נגיד "אתה יודע הדירה הזאת רועשת" או "רועשת מידי" אז אנחנו צריכים / לשכנע אותו בהנחה שרוצים למכור לו את הדירה "אתה יודע למרות שנראה לך" או "למרות שיכול להיות שנראה לך" או "למרות שבעיניך הדירה הזאת רועשת מידי אף על פי כן..." נמכור לו את המוצר. אוקי למה? הוא בעצם אומר דבר אובייקטיבי "הדירה הזאת רועשת" מציג את זה כאובייקטיבי ואנחנו אומרים לו "לא נכון זה סובייקטיבי זה רק בעיניך היא לא באמת רועשת" אבל לעומת זאת יש חסרונות שבהם ההתאמה של הלקוח למוצר צריכה להיות סובייקטיבית.
לדוגמא נגיד שהבן אדם אומר "אתה יודע המיטה הזאת לא נוח לי לשבת עליה", שימו לב יש בן אדם שיגיד נגיד שהלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה" באים למכור לו מיטה כיסא והוא אומר "הכיסא הזה לא נוח", אז מה המוכר ינסה לעשות? הוא יגיד לו "בעיניך זה לא נוח", "אוקי אז מה אבל לי זה לא נוח זה אמור להיות נוח לי". אוקי זאת אומרת שיש מצבים שבהם הלקוח טוען טענה והטענה לא נכונה הוא אומר "המוצר הזה גדול", "אוקי לך זה נראה גדול זה לא בהכרח גדול", "זה לא בהכרח גדול? אוקי הכל בסדר" אבל יש מצבים שאם אנחנו נגיד ללקוח "אתה יודע כן זה גדול עבורך", "נכון זה גדול עבורי זה לא מתאים לי" כאילו יש מצבים שבהם אם אנחנו נגרום ללקוח להבין שהחיסרון הוא רק בעיניו זה לא עזר לנו לעשות את המכירה אלא אנחנו אפילו הרסנו את המכירה.
למה הרסנו את המכירה? כי בעצם גרמנו ללקוח להבין שזה לא מתאים לו למה שהוא עצמו צריך, כי יש מצבים כפי שאמרתי שההתאמה חייבת להיות סובייקטיבית. אם לדוגמא נגיד בן אדם אומר "האוכל הזה לא בריא", "אתה יודע רק נראה לך שהוא לא בריא הוא כן בריא, בעיניך הוא לא בריא הוא כן בריא באמת אז גם אתה אמור לחשוב שהוא בריא", אבל אם נגיד לקוח אומר "המנה הזאת לא טעימה לי" מה נגיד לו, "המנה הזאת מלוחה לי מדי" מה נגיד לו "כן תראה בעיניך היא מלוחה מדי היא לא באמת מלוחה", "מה זה אומר לא באמת מלוחה? היא אמורה להיות עבורי לא מלוחה, מה זה לא באמת מלוחה? אם לי היא מלוחה היא מלוחה אין פה מה לדון".
ולכן יש מצבים שאם הלקוח מציג חיסרון במוצר ואנחנו נגרום ללקוח לחשוב "שזה לא באמת ככה רק אתה חושב שזה ככה, רק עבורך בעיניך יש את החיסרון הזה" אנחנו בעצם עוד נהרוס את המכירה כי ההתאמה צריכה להיות פרסונלית עבור הלקוח ואם הלקוח יגיד "נכון לי אישית זה לא מתאים גם אם לכולם זה מתאים מה אכפת לי, לי זה לא מתאים", אוקי ולכן צריך לשים לב כשלקוח מציג חיסרון במוצר לא תמיד השיטה שאומרת קח את החיסרון שהוא הציג במוצר ותהפוך אותו לסובייקטיבי לא תמיד היא נכונה, למה לא תמיד היא נכונה? כי לפעמים זה שהחיסרון הוא סובייקטיבי זה לא יגרום ללקוח לקנות את המוצר הוא עדיין לא יקנה את המוצר כי ההתאמה אמורה להיות סובייקטיבית ולא בהכרח אובייקטיבית, מי שהבין את הפרינציפ שישליך מזה על כל מקרה לגופו.
עכשיו ואז השאלה הנשאלת היא כאשר לקוח אומר "המוצר הזה", נגיד שזה מנה נגיד עם מלח והלקוח אומר "המנה הזאת מלוחה לי מדי" ונגיד שאנחנו רוצים למכור לו את המנה הזאת למרות שהוא אומר "היא מלוחה לי מדי", אז מה נגיד לו "המנה מתוקה"? היא לא מתוקה הוא אומר שהיא מלוחה, מה נגיד לו "טוב תראה רק בעיניך אוהבים את זה" מה זה עוזר "אבל אתה רוצה שאני יאכל את זה אני צריך לאהוב את זה נכון?", מה עושים במקרה כזה מה עושים במקרה שההתאמה של המוצר ללקוח צריכה להיות סובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית הוא לא רוצה את זה זה לא מתאים לו הוא לא אוהב את זה מה נגיד לו "בעיניך", "אז מה אם בעיני אבל כל המהות היא שבעיני זה מתאים ובעיני זה לא מתאים".
מה עושים במקרה כזה? מה שבעצם צריך לעשות זה להפוך את החיסרון שהלקוח הציג בצורה אובייקטיבית לסובייקטיבית, מה זאת אומרת? אני אסביר הלקוח נגיד אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" נגיד אומר "המיטה הזאת לא נוחה", תכף ניתן דוגמא מהמנה המלוחה אבל בא נגיד לדוגמא הלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה לי" עכשיו הלקוח בעצם מציג את החיסרון כחיסרון אובייקטיבי עבורו, מה זאת אומרת כחיסרון אובייקטיבי עבורו? זאת אומרת גם בתוך הסובייקטיבי עצמו גם בתוך התפיסה הסובייקטיבית שהוא אומר "עבורי זה לא נוח" גם בתוך זה יש אובייקטיבי וסובייקטיבי.
מה זאת אומרת אובייקטיבי וסובייקטיבי, איך בתוך תפיסה סובייקטיבית של הלקוח שהוא אומר "לי אישית המוצר לא מתאים" איך בתוך זה יכולה להיות תפיסה אובייקטיבית וסובייקטיבית? מאוד פשוט כשהלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי לא נוח לי" השאלה היא האם הוא ראה את זה באופן אובייקטיבי, מה זאת אומרת באופן אובייקטיבי? באופן מכליל דהיינו, "אף פעם זה לא מתאים לי, בשום מקרה זה לא מתאים לי" אומנם הוא מדבר על עצמו הוא לא מדבר על כולם, שימו לב אובייקטיבי מוחלט "זה לא מתאים לאף אחד, המיטה הזאת לא נוחה לאף אחד", סובייקטיבי "זה לא מתאים לי אולי זה נוח לכולם לי זה לא מתאים" אבל גם בתוך הסובייקטיבי יש אובייקטיבי וסובייקטיבי.
מה זאת אומרת? גם בתוך הסובייקטיבי כשהוא אומר "לי זה לא מתאים" יש תפיסה שאומרת "זה לא מתאים לי באופן מוחלט כאילו באופן אובייקטיבי זה לא מתאים לי, זאת אומרת אף פעם זה לא מתאים לי" וגם בתוך הסובייקטיבי אפשר להגיד "תראה זה לא מתאים לי רק כאשר... / זה לא מתאים לי אם... / זה לא מתאים לי כש...". זאת אומרת גם בתוך התפיסה הסובייקטיבית יש סובייקטיבי ואובייקטיבי ולכן כאשר הלקוח יגיד "אתה יודע אבל המיטה הזאת לא נוחה לי לגב שלי" בהנחה שרוצים למכור לו את המיטה בכל זאת למרות שהיא לא נוחה לגב שלו, אז אם הלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה" אז מה נגיד לו "המיטה הזאת לא נוחה לך"? "נכון אבל צריכה להיות נוחה לי", אז מה נעשה? בהנחה שרוצים למכור לו את המוצר אנחנו צריכים בעצם לבדוק איך אנחנו יכולים לקחת את המשפט שאומר "המיטה הזאת לא נוחה לי" ולהפוך אותו לנכון שהוא עדיין יישאר ושזה עדיין לא ימנע את המכירה ללקוח.
לדוגמא "המיטה הזאת לא נוחה לך רק בגלל שאתה לא שם את הראש נכון על הכרית, המיטה הזאת לא נוחה לך רק כאשר קר, המיטה הזאת לא נוחה לך רק כאשר חם, המנה הזאת מלוחה לך מדי כי אתה מאוד צמא, המנה הזאת מלוחה לך מדי כי אתה מאוד רעב", אוקי אז מה הוא אומר? הוא אומר "אוקי נכון אבל כרגע אתה יכול לעשות ככה וככה ואז המנה לא תהיה מלוחה לך אבל אתה יכול לעשות ככה וככה והמיטה כן תהיה נוחה לך". זאת אומרת מה הפרינציפ? הפרינציפ בעצם אומר כזה דבר קח את החיסרון שהלקוח סיפר על המוצר ותנסה להסביר ללקוח שלמרות שהמוצר לא מתאים לו אבל זה לא שהוא לא מתאים לו באופן אובייקטיבי, מה זאת אומרת לא מתאים לו באופן אובייקטיבי? לא שזה תמיד ככה לא שזה בכל מקרה ככה זה כרגע באופן יחסי ביחס לדבר מסוים, זאת אומרת זה גם סוג של סובייקטיבי כאילו מנקודת מבט מסוימת אתה יכול לחשוב שהמוצר לא מתאים לך אבל מנקודת מבט אחרת המוצר יכול להתאים גם לך.
ולכן אני אסכם את הדבר ברגע שהלקוח אומר "המנה הזאת לא טובה לי היא מלוחה מדי, המיטה הזאת לא נוחה לי כואב לי הגב" מה שזה לא יהיה, דרך אחת אומרת אם אפשר בוא נפריך את זה אם אפשר להוכיח לו שהמיטה הזאת היא כן נוחה לו בוא נוכיח לו שהיא נוחה לו, אם אפשר להוכיח לו שהמנה הזאת טעימה לו נוסיף לו סוכר היא טעימה לו סגרנו את הפינה פתרנו את הבעיה. אבל שימו לב כמובן שלהגיד לו "בעיניך זה לא טעים" זה לא עוזר לנו כי זה שבעיניו זה לא טעים זאת בעיה, זה שנגיד לו "בעיניך המיטה לא נוחה לגב שלך" זה גם לא עוזר לנו כי זה לא נוח לגב שלו זאת גם בעיה.
ולכן בהנחה שאנחנו לא מצליחים להוכיח לו שהמיטה הזאת כן נוחה לו או שהמנה הזאת כן טעימה לו אז מה שבעצם צריך לעשות זה לנסות לצמצם למזער את ההתנגדות שלו למוצר ולהסביר לו "היא לא נוחה לך אבל לא באופן אובייקטיבי היא לא נוחה לך, זאת אומרת זה לא שתמיד היא לא נוחה לך היא לא נוחה לך כרגע, היא לא נוחה לך רק עכשיו היא לא נוחה לך פה" כל מיני דברים כאלה כאילו "ביחס ל... היא לא נוחה לך אבל זה לא שהיא תמיד לא נוחה לך ולכן היא כן נוחה לך ולכן אתה יכול לקנות אותה, אתה יודע היא לא נוחה לך היום היא יכולה להיות נוחה לך מחר, זאת אומרת אל תחשוב שאם היא לא נוחה לך אז אובייקטיבי שהיא לא נוחה לך לא זה סובייקטיבי ביחס להיום, זה סובייקטיבי ביחס לשעה הזאת זה סובייקטיבי ביחס למקום הזה, זה סובייקטיבי ביחס לתנאים הספציפיים האלה שיש כרגע אבל היא כן יכולה להתאים לך באופן אובייקטיבי הכוונה במקרים אחרים".
ואותו דבר גם בן אדם כשמוכרים לו מוצר הוא צריך לשים לב זה שזה נוח לך היום זה לא אומר שזה יהיה נוח לך מחר, זה שזה לא נוח לך היום זה לא אומר שזה לא יהיה נוח לך מחר. בשורה התחתונה שלא יעבדו עליכם.
050-3331-331