... להצלחה, מוטיבציה להתמודדות עם קשיים, מוטיבציה להתמדה, מוטיבציה למאמץ , מוטיבציה לא להישבר, מוטיבציה לא להיכנע, מוטיבציה להתמיד, ...

... חשק להתאמץ, איך לאהוב להתאמץ? למה אני לא אוהב להתאמץ? למה אני שונא להתאמץ? למה אני עצלן? איך לא לסבול ממאמץ? מוטיבציה למאמץ, איך לראות את החיים כמשחק? למה אין לי חשק להתאמץ? למה קשה לי להתאמץ? למה אני מתעצל? למה אין לך חשק להתאמץ וכיצד אפשר לאהוב מאמץ? כאשר אדם מזהה שהוא חייב להתאמץ כדי להשיג את ...

... שינוי בחיים, מאיפה להתחיל להשתנות? מאיפה להתחיל לעשות שינוי? להתחיל מהקשה ביותר, איך להצליח במהירות? איך להשיג תוצאות מהירות? תיקון הכללי, תיקון המחשבה, מהקל אל הכבד, מהכבד אל הקל, להתחיל מהסוף, מוטיבציה למאמץ קשה איך להתחיל לעשות שינוי אמיתי בחיים? כאשר אדם שואל את עצמו מאיפה להתחיל שינוי אמיתי בחיים, אליעד כהן מציע גישה ברורה ומעשית. ראשית, הוא ...

... טעם של אלוהים, טעם של גן עדן, טעם של האחדות, הנאה של אחדות, הנאה של נפרדות, עבודת השם של הצדיק מהי התנוצצות ואיך היא קשורה לחוויה של שחרור? המושג התנוצצות מתייחס לחוויה בה אדם מרגיש לפתע רגע של ... מחויבת אצלו קודם לכזו שאינה מחויבת, הוא בעצם מקבל רגע קצר שבו הוא מרגיש משהו עמוק, חיבור למציאות מוחלטת ללא סתירות פנימיות. הטעם הזה, לפי אליעד, הוא ההנאה האמיתית של האחדות. זוהי תחושה של הרמוניה מוחלטת שבה אין הפרדה, אין חיסרון ואין קונפליקט. למה אדם זקוק לנפרדות כדי ליהנות מהאחדות? אליעד מדגיש שהנפרדות הכרחית כדי שהאדם יוכל להרגיש את טעמה של האחדות. ללא נפרדות, לא הייתה קיימת אפשרות להשוות ולהעריך את ... מתמדת, האדם מאבד את היכולת להתענג מכך, כי הוא לא חווה את הניגוד שבין רע לטוב, צמצום ושחרור. לפיכך, הנפרדות היא זו שיוצרת את הצורך, ודרכה האדם יכול באמת ליהנות מהחוויה של חזרה לאחדות. הוא נותן את הדוגמה של מי שנמצא במצב תמידי של סיפוק או הנאה - במצב כזה הוא יאבד את היכולת להתלהב מכך, כיוון שאין שום ניגוד שייצור את החוויה של שחרור. איך התנוצצות קשורה לרצוא ושוב של רבי ... ושוב שמקורו אצל רבי נחמן מברסלב, ומסביר שהוא מתאר מצב שבו האדם נע כל הזמן בין שני מצבים: בין ניסיון לחזור לאחדות לבין התמסרות לנפרדות. רבי נחמן טוען שיש להתאמץ למצוא את הרצוא והשוב בחיים, כלומר, לא לנסות להיאחז רק באחדות ולא רק בנפרדות, אלא תמיד להיות במודעות לשני הצדדים של המציאות. לפי אליעד, האדם המודע באמת מתאמץ גם לנסות להתקרב לאחדות וגם לנסות להתרחק ממנה כדי ליהנות מהמשחק של החיים. ההתנוצצות בעצם מייצגת רגעים שבהם האדם מצליח לחזור לאחדות, אבל המשחק עצמו מתבסס על כך שהוא ממשיך לחזור שוב ... הללו. מהו החיסרון בלחיות באחדות תמידית? אליעד כהן מסביר שאם אדם היה חי תמיד במצב של אחדות מוחלטת, לא היה לו יותר טעם בחיים, כי הוא היה מאבד את היכולת ליהנות. ההנאה מגיעה רק כאשר קיימת חוויית ניגודיות. הוא משתמש בדוגמה של אדם שאכל והתמלא - אם האדם תמיד מלא ואין לו לעולם חיסרון או תחושת רעב, הוא לא יוכל ליהנות יותר מהשובע. לכן, באופן פרדוקסלי, החיסרון והנפרדות הם אלו שמאפשרים לאדם ליהנות באופן מלא. מדוע חשוב להבין את השורש של ההנאה והסבל? אליעד מדגיש שאדם שמבין באמת את השורש של ההנאה והסבל, מצליח ליהנות באופן עמוק יותר. כאשר האדם מבין שההנאה שלו נובעת מיכולת ההתנוצצות, מהיכולת לעבור ממצב של צמצום לשחרור, אז ההנאה הופכת לעמוקה ומודעת יותר. זהו מצב שבו הוא מבין גם את הערך של החיסרון והצמצום. הוא כבר לא מתלונן על הסבל או על הרגעים הקשים, כי הוא מבין שהניגודים הללו הם הכרחיים כדי שהוא יוכל לחוות הנאה. מה זה התנוצצות? איך לחוות אחדות? מה הקשר בין רצוא ושוב להארה? למה צריך נפרדות כדי ליהנות? איך לחוש את טעם האחדות? ...

... אם אלוהים רוצה שלא יהיה לי כלום, אז אני מקבל את זה, המצב השתנה והכל הסתדר. אליעד מדגיש שהמטרה אינה לחוות מחדש את המצוקה מתוך אפתיות או הכחשה של המציאות, אלא מתוך הבנה פנימית עמוקה שאין הבדל בין טוב לרע, ושבכל סיטואציה יש שלמות. מה ההבדל בין אפתיות ... אם אתה מרגיש שאין לך כוח ואין לך אנרגיה לפעול, אתה עלול לשאול את עצמך בשביל מה בכלל להתאמץ, הרי זה לא משנה. אבל כאשר אדם באמת מבין שהמציאות ממילא מושלמת ואין שום מצב שהוא באמת בעיה, השאלה הזו כבר לא עולה, והאדם כבר לא חווה חוסר אנרגיה או חוסר מוטיבציה. מהי משמעות האמירה הכל כבר קיים? אליעד מתייחס לאמירה הכל כבר קיים כהבנה שהמציאות היא שלמה ומושלמת כמו שהיא עכשיו, ללא שום צורך לשנות אותה. הוא מסביר שהעבר, ...

מאמץ הנאה - ממה נובע מאמץ? איך להתאמץ כמה שפחות? איך לחסוך מאמץ מיותר? ובו יתבאר העניין של מאמץ הכרחי ומאמץ מיותר. איך נוצר מאמץ? ואיך לחסוך במאמץ? ועוד. ומי שיתבונן על עניין המאמץ, יראה, כי כדי לחסוך במאמץ, לשם כך על האדם למצוא דרכים יעילות יותר וקלות יותר להשיג את המטרות שלו. ככל שהדרך קלה יותר לביצוע, כך היא כרוכה בפחות מאמץ. יחד עם זאת, לפעמים האדם לא מוצא דרך קצרה יותר להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, איך אפשר להקטין את המאמץ, גם כאשר לא מוצאים דרך אחרת קצרה יותר? ואם נתבונן על מהותו של המאמץ, נראה, כי המאמץ, לא תלוי במה שהאדם עושה, אלא במה שהאדם מרגיש, ביחס למה שהוא עושה. המאמץ, הוא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, כדי להשיג באמצעותו משהו אחר בעתיד. וככל שהמטרה שאליה רוצה האדם להגיע, רחוקה יותר ממה שהוא עושה, כך האדם מרגיש יותר תחושה של מאמץ. וככל שהמטרה מתקרבת יותר אל האדם, כך הוא מרגיש פחות תחושה של מאמץ ויותר תחושה של הנאה. וזה בעצם אומר, שאם יצליח האדם להבין, איזה מטרות הוא משיג, מעצם זה שהוא הולך בדרך, הרי שהוא ייהנה גם מהדרך ויחסוך מעצמו תחושה של מאמץ. והדבר דומה, לאדם שנוסע בדרך ונהנה מהנוף שיש בדרך אל המטרה. כאשר האדם מוצא איזה משהו טוב גם בדרך אל המטרה, על ידי זה האדם מרגיש הנאה, גם בדרך אל המטרה, ועל ידי זה הוא פחות מרגיש

... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, ... בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא ... וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, ... אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את הדרך אל המטרה כלל, שאז כמובן לא שייך שהוא ייהנה ממנה כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ...

... לאחדות מוחלטת אינו יכול באמת להסביר לאדם אחר כיצד להגיע למצב זה. הסיבה לכך היא שמי שכבר מצוי באחדות לא מתאמץ להגיע אליה, ולכן אינו מודע כלל לדרך או לשיטה שבה הוא הגיע למצב הזה. כשמישהו שואל אותו כיצד להגיע לאחדות, ... כי מלכתחילה לא ניסה להגיע לשם. זה כמו לנסות להסביר למישהו איך לנשום - אתה פשוט עושה זאת בלי לחשוב או להתאמץ. זו הסיבה שהתשובה הטובה ביותר שניתן לתת היא להראות למישהו כיצד להשתחרר מכל הנחות היסוד שלו ולהגיע למקום בו ... הוא לא מנסה להיות רוחני, והוא לא מנסה למצוא פתרונות. הוא פשוט נמצא בכל המצבים בו זמנית, מכיל הכל ללא מאמץ או מחשבה. מה המשמעות של ביטול הבחירה בתהליך ההארה? ביטול הבחירה מתייחס למצב שבו האדם לא מתאמץ לחשוב בצורה מסוימת או לקבל החלטות, אלא הוא פועל מתוך הבנה עמוקה כל כך, שהבחירות קורות מעצמן באופן טבעי, ללא תחושה שיש צורך לבחור. במצב כזה האדם נמצא בזרימה מוחלטת עם המציאות, ללא מאמץ מנטלי כלל. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם באמת לא יכול לחשוב שמצב מסוים הוא רע, הוא כבר לא יצטרך להתאמץ לחשוב שהמצב טוב. הוא יהיה מעבר להגדרות הללו, ללא צורך לשפוט או להעריך את המציאות. הוא פשוט יחיה אותה. כיצד להגיע למצב בו הכל בסדר, אך ללא מאמץ? הרבה אנשים מנסים לשכנע את עצמם שהכל בסדר כדי להרגיש טוב יותר, אך לדברי אליעד זו עדיין צורה של אחיזה ... הוא פשוט חתול. כך גם האדם המואר - הוא אינו מנסה להיות מואר, הוא פשוט מואר מעצם קיומו. ההבנה הזו היא התכלית האמיתית של התהליך הרוחני: להגיע למצב שבו האדם חי באופן טבעי לחלוטין, ללא מאמץ, ללא אחיזה, וללא צורך להסביר או להצדיק את עצמו. מהי הארה רוחנית? איך להגיע לאחדות מוחלטת? ביטול הבחירה ...

... לסבול, איך לא לשקר בלי להתאמץ בכלל, לשנוא את הדרך אל המטרה , לשנוא כסף, השטן שאתה למה האדם סובל, והאם הוא באמת רוצה להפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו מדוע האדם ... ביום, היא כבר סוג של עבדות וסבל. אם האדם היה כנה לחלוטין עם עצמו, היה מודה שגם פעולה קטנה שהוא חייב לבצע מתוך הכרח היא כבר סבל ועבדות. רק כאשר האדם יפסיק לשקר שהוא נהנה מעבודתו, או שהוא מסתפק בכך שהוא סובל רק מעט, יוכל להפסיק את הסבל לחלוטין. מהי המשמעות של לשנוא כסף לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שכדי להגיע להבנה המוחלטת של המציאות, האדם חייב לשנוא את הממון, את הכסף, ואת האמצעים שהוא משתמש בהם כדי לשרוד או להשיג את מטרותיו. לפי רבי נחמן, שאותו אליעד מצטט, האדם צריך לשנוא את הכסף באופן מוחלט כדי להשתחרר מהשעבוד אליו. כשהאדם תלוי בכסף או באמצעים אחרים, הוא תמיד סובל כי הוא לא חופשי באמת. הסיבה לכך היא שהכסף הוא תמיד אמצעי למטרה ולא המטרה עצמה. האדם לעולם לא באמת נהנה מהכסף, אלא רק מהסיפוק המדומה שהכסף מעניק לו. כדי להשתחרר באמת, על האדם לשנוא את הכסף ואת התלות שלו בו, ... מסתכמות בשאלה אחת פשוטה: למה האדם רוצה משהו בכלל? הפתרון לכך, לפי אליעד, הוא חקירה פנימית אמיתית. במקום לנסות להבין שאלות גדולות כמו האם יש חיים אחרי המוות? או מה התכלית?, על האדם להתבונן בשאלה הכי פשוטה שיש לו באותו רגע - כמו למה הוא בכלל רוצה לדעת אם יש חיים אחרי המוות. כך ...

... קשה, מנוחה, לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ , חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? אליעד מסביר שהאדם חווה קונפליקט פנימי בין שני כוחות, אותם הוא מכנה שכל ורגש. ישנם מצבים ... מה שיוצר מאבק פנימי. אליעד מדגיש שכדי להבין את הקונפליקט, צריך לזהות מה מניע כל צד. לדוגמה, הרצון לנוח נובע בדרך כלל מחיפוש אחר הנאה או מההרגשה הטובה של חוסר מחויבות. מנגד, הרצון לעבוד קשור בתחושת המחויבות או הרצון להשיג מטרה מסוימת. אליעד נותן דוגמה ספציפית של מישהי שחווה התלבטות האם לעבוד או לא לעבוד, ומסביר לה שהדילמה הזו נובעת בעצם משני אינטרסים פנימיים מתחרים: מצד אחד הרצון להצליח ולהתקדם, ומצד שני הרצון לנוח ולא להתאמץ. השאלה היא איזה רצון היא מעדיפה שינצח. הוא מציע לא לנסות להכריע את הקונפליקט באמצעות בחירת צד אחד, אלא לבחון האם ניתן לצאת ממנו לגמרי. איך ... סותרים? אליעד מציע שתי אפשרויות לפתרון הקונפליקט: אפשרות ראשונה היא לבחור באופן מודע צד מסוים, לחזק את הרצון המועדף באמצעות הגברת המוטיבציה והסברים עצמיים למה הוא חשוב יותר. לדוגמה, מי שרוצה לחזק את הרצון לנוח, צריך למצוא סיבות עמוקות ומשכנעות יותר ללמה לנוח זה טוב ומשמעותי ... מקרה, האדם תמיד עובד עבור הרצון שלו. הוא מסביר שגם במנוחה, האדם עובד קשה מאוד כדי לממש את הרצון שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת או בעבודה מוחלטת. האם באמת אפשר להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מדגיש שיש רמה פנימית ... על שני הרצונות הסותרים כמשהו אחד. ברמה זו, כבר אין קונפליקט בכלל, כי האדם רואה ששני הצדדים הם בעצם רצונות פנימיים שלו, ששניהם דורשים מאמץ ושניהם נותנים תחושת סיפוק חלקית בלבד. האדם מבין שכל מה שהוא עושה זו עבודה תמידית לשם סיפוק רצונותיו, ולכן אין באמת מצב של לא לעבוד או לנוח ...