עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש. וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי. אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם ... לפי ההבנה שלי וכיוב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה ... הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי. יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן ... לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש. אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש? אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. ... שהוא נכון עובדתית ויש משהו שהוא רק בעיני המתבונן בלבד. אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית? תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים. ואני אסביר: כל מחשבה שיש ... כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש. לדוגמה: נניח שאנחנו ...

עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין ... היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה עבורך? מה ההגדרה שלך לעובדה? האם יש משהו שמבחינתך הוא עובדה ולא פירוש? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? יתכן שהתשובה שלך תהיה, שכן, שמבחינתך הכל זה רק פירוש, כי שום דבר לא מחויב. ... דבר במאה אחוז. אבל כל אחד חושב, שיש רמות שונות של וודאות לגבי דברים שונים. ויש דבר שהוא יותר עובדה ביחס לדבר אחר שהוא פחות עובדה ויותר פירוש. ולכן בכל מקרה נגיע לשאלה, מהי עבורך עובדה? מה אתה מגדיר כעובדה? לאו דווקא במובן של מה אתה בטוח במאה אחוז שהוא נכון, אלא מה הופך משהו ליותר וודאי עבורך מאשר משהו אחר? מה הופך משהו עבורך ליותר עובדה ממשהו אחר? ואז יהיו תשובות אפשריות לדוגמה, כגון: אם אני רואה משהו בעין, הרי שזאת עובדה. או אם אני זוכר שראיתי משהו בעין, הרי שזאת עובדה וכיוב. במילים אחרות, עליך להגדיר, מה הופך עבורך משהו לעובדה. לדוגמה, נניח שנגדיר שמה שאתה רואה בעין, זאת עובדה. אז נניח שאתה רואה שולחן. האם זאת עובדה? תשובה: זה שאתה רואה משהו שעומד מולך, זאת עובדה. זה שהדבר שאתה רואה, שהוא מוגדר כשולחן, זה רק פירוש. כי ההבנה שמדובר בשולחן, את זה אתה לא מבין ... אחרת. באמצעות זה שאתה זוכר שככה מגדירים את מה שאתה רואה. ולכן אם לדוגמה נגדיר, שמה שרואים בעין זאת עובדה וכל השאר זה פירוש, הרי שאז, לגבי השאלה האם כדור הארץ עגול או האם כדור הארץ שטוח, אז הרי שזה אומר, שהטענה שאומרת שכדור הארץ עגול, זאת לדוגמה, לא עובדה עבורך. כי אתה לא ראית בעין שלך, שכדור הארץ עגול, אלא רק דרך תמונות וכיוב. במילים אחרות, תגדיר מהי עבורך עובדה. דוגמה נוספת: נניח זה שאתה יודע איך קוראים לך, האם זאת עובדה? או פירוש? איך אתה יודע איך קוראים לך? זה הרי מבוסס על זיכרון, שמבוסס על חוש השמיעה. דהיינו, אתה ... אתה זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה עובדה? איך אתה מגדיר עובדה? אם נניח אתה מחליט שרק מה שאתה רואה כרגע בעין שלך זאת עובדה, אז מכל נוכל להבין, האם המחשבה שלך, היא משהו שאתה רואה כרגע בעין שלך? ואם אתה רואה את זה לדוגמה בטלוויזיה, אז יהיה נכון לומר, שהעובדה היא, שאתה ראית בטלוויזיה משהו. זה שראית משהו בטלוויזיה, זאת עובדה. זה שמה שראית בטלוויזיה זה אכן קרה, זה כבר פירוש, שאתה מאמין לו. כאשר אתה בא לבדוק האם משהו הוא עובדה או פירוש, בדוק, האם מבחינתך מה שאתה רואה בעין שלך, זאת עובדה? האם מספיק לך שאתה רואה או שאתה גם צריך לגעת במשהו הזה בחוש המישוש? נניח שאתה במדבר, רואה הרחק ממך מים במדבר, האם מבחינתך זאת עובדה, או שאולי זאת פאטה מורגנה דהיינו, סוג של אשליה אופטית בלבד? איך אתה מחליט מה עובדה? האם פעם פגשת את ראש הממשלה? האם ראית אותו בעין שלך? איך אתה יודע שהוא ראש הממשלה? באמצעות החושים שלך? מהי עובדה עבורך? האם אתה מפחד לנסוע ברכב, כי אולי הוא יתפרק באמצע הדרך? איך אתה סומך על זה שהמים בברז ... לא רעילים? למה כשאתה שומע את צלצול הטלפון שלך, אתה מניח שזה מישהו שמתקשר אליך מהטלפון שלך? מה כאן עובדה? מה גורם לך להיות בטוח במשהו יותר מאשר במשהו אחר? ואני מחדד, כל מחשבה מורכבת מחלקים שונים. וכל חלק ...

עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה? הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה הוא איך לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ומה הטפל במחשבות שלנו. לפי אליעד, כאשר אדם חושב על משהו או חוקר אותו, חשוב להבין שאין נוסחה מדויקת אחת שמאפשרת להבחין באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר או אפילו להרגשה של אותו הרגע. אליעד מסביר את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, כמשהו שאינו מוטל בספק על ידי האדם באותו רגע. לעומת זאת, פירוש הוא האופן שבו האדם מפרש או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של סובייקטיביות בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא עלול להבין שזה היה רק פירוש. האם יש נוסחה מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש? לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. אין כלל מוחלט וחד משמעי שלפיו אפשר לקבוע בביטחון מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי במודעות וברגע הספציפי שבו אנחנו מתבוננים בו. אליעד נתן דוגמה: אם אדם חושב הוא ... - את הפעולה עצמה, או רק פירוש שלו לפעולה. המהות של ההבחנה היא להבין שגם כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה (ראיתי בעיניים), עדיין ייתכן שיש בזה מרכיב משמעותי של פירוש. איך מחליטים מה חשוב ומה טפל? אליעד מתייחס ... עליו לבדוק כל מקרה לגופו, להחליט לפי המצב הרגעי והעדיפויות שלו באותו זמן. האם אפשר לסמוך על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן? אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין שטעה ושבעצם זו הייתה רק פרשנות. כל מה שנראה לנו כוודאי היום, יכול להיראות אחרת לגמרי מחר. אליעד מדגיש שאין אמת מוחלטת אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים. הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה של פירוש והחלטה סובייקטיבית. אפילו אם נדמה לנו שיש משהו ודאי כמו שולחן בחדר, עדיין ישנה פרשנות לגבי עצם קיומו, תכונותיו, מיקומו ועוד. מה השורה התחתונה לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש? המסר המרכזי הוא שאין דרך מוחלטת או נוסחה אחת קבועה שאפשר להשתמש בה כדי להבחין בין עובדות לפירושים. ההבחנה הזאת תמיד תלוית הקשר, תלוית מצב, ותלוית מודעות האדם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלה הזו היא להישאר מודעים לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כעובדה, ולהמשיך לחקור כל דבר מתוך הבנה שההבחנה הזאת משתנה כל הזמן. איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך לקבוע מה חשוב ומה טפל? האם יש נוסחה להבחין בין עובדה לפירוש? מהי עובדה מוחלטת?

שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים ... רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר היום יש יום יפה, מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ליום יפה משתנה בהתאם ... תלוי בהשוואה למשהו אחר. אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא מהיר מאוד, מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס. איך ... חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש הפיל הזה מאוד מסוכן, כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש. איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה האם מדובר בעובדה או בפירוש? כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את ... שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים? הסרטון עוסק בשיטה פסיכולוגית שנועדה לשכנע ... מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד היום יש יום יפה, זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום ... לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לבחון כל מצב שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: האם מדובר בעובדה או בפירוש? במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. עלינו לבדוק את ... שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטה: איך אפשר לשתול מחשבות לאנשים, ... או אמיתות וחצאי אמיתות או אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו אם מישהו יגיד, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח נכון. יום יפה, הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, עכשיו, הוא נחשב יום יפה או לא? זה כבר פירוש. אותו דבר לדוגמה, נגיד ניקח איזה רכב שנוסע מהר, האם הרכב נוסע מהר, האם זה עובדה או פירוש? אז תלוי, מהר ביחס למה? ביחס למה הוא נוסע מהר? אז נגיד לדוגמה נגיד שהרכב מאיץ מ0 ... עוד דוגמה אחרונה: נגיד אם אנחנו לוקחים נגיד שולחן והשולחן בצבע שחור ואנחנו אומרים: הנה שולחן שחור, האם זה עובדה או פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו, זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? יכול להיות שנח לאכול עליו ויכול להיות שלא נח ... לשכנע בנאדם מה יותר קל לשכנע אותו, עובדות או פירושים? התשובה היא שיותר קל לשכנע אותו בעובדות, כי זה עובדה אומרים לו שלום תראה הנה פיל, פיל, יש פה פיל, אין שום בעיה אבל הקטע הוא שהקושי הוא לשכנע ... הנה זה וזה וזה, שלום תראה, ממשיכים וכו וכו, כאשר מה בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה מסוכן מאוד זה פירוש, מי אמר שהוא מסוכן? נגיד לדוגמה, נגיד רוצים למכור ... גדולים, יש לך פה, הדירה הזאת היא מאוד שקטה, עכשיו שימו לב שמאוד שקטה זה כבר פירוש, זה לא עובדה כי מי מחליט מזה מאוד שקטה? זה שיש 4.5 חדרים, נניח, זו עובדה אפשר לספור, 1, 2, 3, 4 וחצי, אבל זה שהיא מאוד שקטה, מי החליט שהיא מאוד שקטה, מאוד שקטה ביחס למה? עכשיו למרות שאפשר עדיין שהוא יתחכם שהוא יגיד: לא, אבל הדירה מאוד שקטה זה עובדה, אוקי? נניח שזה עובדה, אז אפשר לדחוף שזה לא באמת עובדה, כי שקטה זה ביחס לצרכים של הבנאדם. אבל הרוב הפשוט, נגיד שאומרים למישהו: אתה רואה, הדירה הזאת, כן והחדר הזה מאוד מתאים ל... מי החליט שהוא מתאים? זה פירוש. זה שזה חדר זה עובדה, זה שהוא מאוד מתאים זה פירוש. כנל לגבי כל דבר אחר, נגיד מוכרים למישהו טלוויזיה, אומרים לו אתה יודע, ... ובעצם דחפנו את המילים: שמאוד יכול להתאים לך לתוך רצף של עובדות. עכשיו, איך זה עובד? ברגע שהבנאדם שומע עובדה, אומרים לו, אחד ועוד אחד כמה זה? 2. אומר נכון אמר לי את האמת, אמר לי שאחד ועוד אחד ... כמה זה? 4, כאילו אומרים לו זה 4, נכון זה 4, אמר לי את האמת ואז אומרים לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ואז אומרים לו איזה דבר שהוא חצי עובדה שהוא חצי נכון, שהוא נכון רק באופן יחסי למשהו. שימו לב, אפשר לומר לו משהו שהוא בכלל לא נכון, ... מהיר מכל הרכבים שאתה רואה פה. זה נכון, אבל מה עם הרכבים שאני לא רואה פה? אז בעצם לקחנו עובדה מסוימת לגבי הרכב ולקחנו את זה שאפילו הוא מאוד מהיר, או לקחנו אפילו את זה שהוא הכי מהיר, העובדה היא שהרכב הזה הוא הכי מהיר מתוך כל שאר הרכבים שנמצאים פה בתצוגה. אבל זה שהוא הכי מהיר מכל הרכבים שנמצאים בתצוגה, זה לא אומר שהוא הכי מהיר באופן מוחלט, שימו לב, עובדה ופירוש. העובדה היא שהוא הכי מהיר, האם זה שהוא הכי מהיר זה עובדה או פירוש? תשובה: זה שהוא הכי מהיר זה עובדה, כאשר הכי מהיר פירושו באופן יחסי לשאר הרכבים שפה. אבל האם הוא הכי מהיר באופן מוחלט? לא. זה לא עובדה, זה בכלל עובדה לא נכונה, לדוגמה. ואז, בעצם מערבבים את העובדות ואת הפירושים ומוכרים לבנאדם איזה סיפור שרוצים כי ...

עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא דבר שאינו שנוי במחלוקת וכולל מידע שמוסכם על ידי כולם, כלומר, משהו שקרה או נאמר, ואין ספק בקיומו. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, זו עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא התוספת האישית או ההשערה לגבי הסיבה או המשמעות שמאחורי העובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה טיפש, והפירוש הוא שהוא התכוון להשפיל אותנו - זהו פירוש ולא עובדה. כל אדם עשוי לפרש את המילים בצורה שונה. דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ראיתי שולחן יפה, זו עובדה שראית שולחן, אבל אם אתה אומר שהוא יפה, מדובר בפירוש שלך שיכול להיות שונה מאדם אחר. מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? כאשר מערבבים עובדות ופירושים, המוח עלול להיתקל בכמה בעיות. כאשר אנו מצרפים בין העובדה לבין פירוש אישי, ישנה נטייה לקחת את הפירוש ולייחס לו את אותו תוקף כמו לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר ראיתי בחורה יפה, אמנם הוא ראה בחורה, אך ייתכן שזו לא הייתה הבחורה היפה ביותר בעיני אחרים, ולכן העניין של יפה הוא רק פירוש. הבעיה נוצרת כאשר אנו מאמצים את הפירוש כעובדה, ומתחילים להרגיש בטוחים בו, מה שיכול להוביל לסבל או בלבול אם הפירוש הוא שלילי. שני הנזקים העיקריים כאשר מערבבים עובדות ופירושים הנזק הראשון הוא כאשר הפירוש מקבל כוח של עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך אתה טיפש, ואתה מפרש את זה כהשפלה מכוונת, עשוי להיווצר סבל מיותר, כי לא ... חיובי יכול לגרום לאדם להרגיש טוב, אך אם מדובר בפירוש שלילי, זה יכול לגרום לסבל. הנזק השני הוא כאשר העובדה עצמה מאבדת את בטחונה. אם אנו מערבבים את העובדה עם הפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בעובדות האמיתיות, כי אנחנו לא בטוחים אם הן מבוססות על מידע אמיתי או ... אם אדם אומר לעצמו קראתי 100 ספרים, אז אני בטוח שאוכל לקרוא גם את הספר הזה, הוא מערבב בין העובדה (קראתי 100 ספרים) לבין הפירוש (לכן בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה), ובמקרים כאלה אם הפירוש לא מתממש, ייתכן שגם העובדה תיפגע, ויהיה ספק גם בנוגע אליה. מדוע ערבוב בין עובדות לפירושים גורם לחוסר ביטחון עצמי? כאשר אדם מערבב בין ... לקרוא ספרים אחרים, הוא מתחיל להטיל ספק ביכולת הזו, בגלל שהסיבה שהוא בטוח ביכולתו - היא רק פירוש ולא עובדה מוחלטת. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? כדי להימנע מערבוב עובדות ופירושים, עלינו להיות מודעים לכל פרט. יש להפריד ... מה שנמצא בתוך תחום העובדות לבין מה שקשור לפרשנות האישית שלנו. לדוגמה: אם מישהו אמר לי משהו - זו עובדה. אם אני מפרש את זה ככוונה לפגוע בי - זה פירוש. אם קניתי משהו - זו עובדה. אם אני מאמין שהדבר יועיל לי - זו פרשנות אישית. כדי להבין את המציאות בצורה ברורה, עלינו להכיר בכך שמה שקורה כרגע הוא עובדה, בעוד שהזיכרון או המחשבה על העבר והעתיד הם כבר פרשנויות שיש בהן ספק. יש יתרון לפרשנויות במקרים מסוימים, כי ... בפרשנויות שליליות. עובדות ופירושים חוסר ביטחון עצמי קבלת החלטות מהי אמת ומהו ספק זיכרון וודאות מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא כל דבר שברור לכולם שקרה או נאמר, ושאין עליו ספק. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, עצם האמירה היא עובדה. פירוש הוא מה שאנחנו מוסיפים על העובדה, כמו הסבר או סיבה אפשרית שהתרחשה מאחורי הקלעים. אם מישהו אמר אתה טיפש ומסיקים מזה שהוא ניסה לפגוע בנו, זו כבר פרשנות ולא בהכרח עובדה. גם במקרה של ראיתי שולחן יפה: ראיית שולחן היא עובדה, אך הטענה שהוא יפה תלויה בטעם אישי או בהשקפת עולם. דוגמאות נוספות: מישהו קנה לי מתנה, זו עובדה. ההנחה שהוא עשה זאת כי הוא אוהב אותי, זו פרשנות. ייתכן שהוא קנה אותה מסיבה אחרת לגמרי. הזיכרון שלנו ... הוא פרשנות ביחס להווה: אנחנו זוכרים שזה קרה, אך ייתכן שהזיכרון שלנו מתעתע. לכן עצם הזכירה היא לא תמיד עובדה מוחלטת. מה קורה כאשר מערבבים עובדות ופירושים? ברגע שמשלבים יחד עובדות עם פרשנויות במחשבה אחת (ראיתי בחורה יפה, במקום ... הפוכות במוח: 1. הפרשנויות מתחילות לקבל תוקף של עובדות. כשאומרים ראיתי בחורה יפה בביטחון מלא, הרכיב יפה נכנס לתודעה כעובדה, למרות שהוא רק פירוש סובייקטיבי. אם הפרשנות חיובית, היא עשויה לגרום להרגשה טובה, אך אם היא שלילית, נגרמים סבל ... אני מרגיש פגוע, למרות שלא בטוח שזו הייתה כוונתו האמיתית. 2. העובדות עצמן מאבדות את ודאותן. כאשר מערבבים בין עובדה לפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בדברים שהם כן ודאיים. הוא מתקשה להבחין מתי המידע מבוסס ומתי הוא מבוסס רק ... אם אדם אומר לעצמו קראתי בעבר מאה ספרים, לכן אני בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה, הוא מערבב בין עובדה (קראתי מאה ספרים) לבין פירוש (לכן בוודאות אוכל לקרוא גם את הספר הנוכחי). במקרים כאלה, אם מתעורר ספק כלשהו ... בלבול לגבי היכולות והידע שלנו. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? הדרך הפשוטה היא לשים לב בזמן אמת מהי עובדה ומהו פירוש. לדוגמה: מישהו דיבר אליי - עובדה. הוא דיבר אליי בכוונה לפגוע בי - פירוש, כי לא בטוח מה הוא חשב באמת. קניתי משהו כי אני מאמין שזה יעזור לי - עצם הקנייה היא עובדה, אבל עצם האמונה שעזרתו מובטחת היא פירוש. חשוב להבין שגם ההווה עצמו מוגדר כעובדה שקורת ברגע זה, בעוד הזיכרון על העבר או מחשבה על העתיד הם כבר פירושים ברמה מסוימת של ספק. יש ...

... נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה וכאן אסביר לגבי העניין של לדייק בדיבור ולהיצמד לאמת, ביחס לבן אדם ... מספיק נצמד לאמת? האם עדיין הוא יכול להיות טועה? מתי יהיה טעות לומר לדעתי ולא רק כאשר מדובר על עובדה מוחלטת? ועוד. אז ברמת העיקרון, טוב שהאדם אומר לדעתי / בעיני וכיוב. דהיינו, שהוא משאיר מקום לספק, שאולי הוא ... ושהיא אישית וכולי. 3 - מנקודת מבט יחסית, צריכים לעשות הפרדה, בין דברים שהם דעה אישית, לבין דברים שנחשבים לעובדה. לדוגמה, האם האוכל טעים לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, זאת דעה אישית שלך. אבל זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית. ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית, זאת תהיה טעות. דוגמה נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים שנחשבים לפירוש וכולי. 4 - אבל יש עוד משהו שצריכים לדעת והוא שגם בדברים יחסיים, שאינם עובדה בהכרח, עדיין לא תמיד הגיוני לומר את המילה לדעתי. למרות שאכן מדובר על דעה אישית בלבד. כי לפעמים אומנם ... / סתמי / שלא מבוסס על משהו ספציפי. במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא על עובדה או ניחוש. 5 - אבל יש עוד מקרה שגם בו צריכים להתבונן. נניח שלא מדובר על עובדה ולא מדובר על ניחוש סתמי, אלא מדובר על משהו באמצע. נניח לדוגמה שמישהו רואה רכב נוסע בכביש, ואומר לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו, האם מדובר על עובדה שכרגע ניתן לבדוק אותה, נניח שלא. ולכן כן הגיוני לומר לדעתי. כמו כן, האם מדובר על ניחוש בלבד? אז ... שיש כאן איזה היגיון כלשהו. אז האם הגיוני לומר לדעתי? תשובה: כן ולא. דהיינו, אכן לא מדובר על קביעת עובדה ואכן לא מדובר על ניחוש, אבל כשאתה אומר שדעתך היא X, במידה ולא מדובר על ניחוש אלא דעתך מבוססת ... שיש לך. ואני אסביר: כשמישהו אומר אמירה, אז הוא מייחס רמת וודאות כלשהי לאמירה שלו. החל מקביעה מוחלטת של עובדה, כגון כרגע יום ולא לילה שזאת אמירה של קביעה מוחלטת, של עובדה מוחלטת. ועד בקצה השני אני מנחש שבלוטו יצא המספר X, שזאת אמירה שאומרת, אין לי שום מושג, אבל זה הניחוש שלי בלבד. אבל בין הניחוש לבין העובדה המוחלטת, יש באמצע רמות שונות של וודאות. שבאות לידי ביטוי במילה לדעתי / בעיני וכיוב. דהיינו, הדובר אומר, שלא מדובר על עובדה אבל גם לא מדובר על ניחוש. ולכן כשמישהו אומר, לדעתי, הרי שצריך לנסות להבין, מה רמת הוודאות שהוא מייחס לדעתו האישית, והאם הנחות היסוד שתומכות את העובדה הזאת, האם הן ניתן להסיק מהן את המסקנה האמורה, ברמת הוודאות האמורה. לדוגמה במקרה הנל, לדעתי, הרכב בלי ביטוח. אז נשאל את הדובר, האם זו קביעת עובדה? תשובה: לא. והאם זה ניחוש בלבד? תשובה: לא. אבל זאת דעתי האישית, שלדעתי, הרכב בלי ביטוח. ואז נשאל, על ... לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו נשאל, האם זה שהדובר אמר את המילים לדעתי, האם זה עדיף על פני קביעת עובדה מוחלטת? תשובה: כן. האם זה עדיף על פני אמירה שזה ניחוש בלבד? תשובה: כן, כי עבור הדובר לא מדובר ... האם ההיגיון של הדעה שלו, אכן הגיוני? תשובה: לא בהכרח. בחיים יש לנו רמות של וודאות. ובין ניחוש לבין עובדה מוחלטת, יש רמות שונות של וודאות. ונניח שמשהו מוטל בספק, עדיין יש רמות של ספק ויש רמות של חוסר ... זה נכון, תהיה תואמת את הראיות שיש לו לכך שדעתו נכונה. זא שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ולהנחות היסוד שעליהן מבוססת ... בסיכוי נמוך, אז למה לדעתך הסיכוי לכך הוא נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או לא נכון. מה ... בפני עצמו, שקשור להסקה שממנה מסיקים את המסקנה וכולי. לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים לדייק, למה זו דעתך? כמה לדעתך הדעה שלך עשויה להתברר כנכונה, אם נבדוק את העובדות בשטח? נניח שניגש לאותו הרכב ונבדוק אם יש לו ביטוח, מה הסיכוי לדעתך שנגלה שיש לו ביטוח או שאין ...

נכון או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות בהטלת ספק, טעויות ... ביחס למה שמגדירים מראש. כי צריכים להגדיר מראש, את דרך המדידה, איך לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי.

עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר במציאות אם נוציא ממנה את כל הפירושים. האם יש הבדל אמיתי בין עובדה לפירוש? לפי אליעד, על מנת להבין אם יש הבדל בין עובדות לפירושים, צריך לבדוק תחילה מה ההבדל בין הדברים האלה מבחינה לוגית. הוא מסביר שאם המציאות היא אך ורק פירושים, אז אם נוציא את כל הפירושים, לא יישאר כלום. אבל אם במציאות יש גם עובדות וגם פירושים, אז בהכרח חייב להישאר משהו לאחר שנוציא את הפירושים. דוגמה להבדל בין עובדה לפירוש - השולחן יפה אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר השולחן יפה, הרי שהמילה יפה היא בבירור פירוש, ... האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם אותו אדם אומר יש כאן שולחן, לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד קדימה ומסביר שגם המשפט יש כאן שולחן יכול להיחשב כפירוש, משום שהוא מבוסס על החושים שלנו - החושים שיכולים להטעות. האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות? אליעד טוען שגם התחושה שיש כאן משהו מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה להיות מוטעית. כלומר, אפילו האמירה יש כאן משהו, שהיא לכאורה הבסיסית ביותר והקרובה ביותר לעובדה, היא עדיין סוג של פירוש - כי מי אמר שהחושים שלנו אמינים לחלוטין? הוא מסביר שאם נמשיך בדרך זו ונוציא כל דבר שהוא פירוש, לא תישאר שום עובדה שאפשר להיאחז בה. הכל יתברר כפירוש, כולל המשפט אולי יש פה משהו. ככל שממשיכים לשאול שאלות ספקניות, מגלים שכל דבר אפשר להטיל בו ספק, ושום דבר לא יכול להיחשב לעובדה מוחלטת. האם אפשר להפסיק לפרש את המציאות? אליעד מציג את הרעיון שאם אדם באמת היה מסוגל להפסיק לפרש לגמרי ... רוב האנשים לא מגיעים למצב כזה. במקום זאת, הם נעצרים בשלב מסוים שבו הם מחליטים שיש כמה דברים שהם עובדות בטוחות, למרות שבפועל גם העובדות האלה מבוססות על פירושים. זה נותן לאנשים תחושת יציבות, אפילו שהיציבות הזו מדומה בלבד. מה קורה כשמטילים ספק בכל פירוש ועובדה? אליעד אומר שהאדם שמטיל ספק עד הסוף מגלה שבסופו של דבר לא נשאר כלום. אם באמת תטיל ספק בכל ... שכל אדם נעצר בשלב מסוים של הספק, וכל אחד לפי הרמה שלו. יש אנשים שעבורם יש פה שולחן הוא עובדה מוחלטת, ויש אנשים שבשבילם גם זה רק פירוש. מי שממשיך הלאה בספקנות יגיע למצב של חוסר ודאות מוחלטת, שבו לא ניתן להבחין בין עובדה לפירוש, והכל נתפס כפרשנות. סיכום מהותי - האם כל המציאות היא פירוש? אליעד מסכם שהמסקנה האמיתית והעמוקה ביותר היא שאין בכלל הבדל מוחלט בין עובדות לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם עצם ההסבר שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט. הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש עובדות אובייקטיביות? איך להפסיק לפרש את המציאות? מה יישאר בלי פירושים? האם הכל במציאות הוא פירוש?

... שקורה, לשנות את מה שאני חושב שקורה, 2 אפשרויות לשנות את המציאות, לשנות את הרצון, שינוי המציאות, שינוי הרצון, עובדה ופירוש, האם זו עובדה או פירוש? האם זה באמת קורה? איך לא להרגיש רע? הדרכת מטפלים מה גורם לנו להרגיש רע? כאשר אדם ... את מה שהאדם חושב שקורה (הפרשנות). בשינוי הפרשנות, האדם קודם כל מטיל ספק באמיתות המחשבה, בוחן אם המחשבה היא עובדה או פירוש בלבד. לעומת זאת, בשינוי המציאות עצמה, האדם מניח שהמחשבה שלו נכונה, ופשוט מחפש דרכים לשנות את מה שקרה באמת. האם מה שאני חושב שקורה הוא עובדה או פירוש? אליעד כהן מדגיש שהאבחנה בין עובדה לפירוש היא קריטית. פעמים רבות, התחושה הרעה נוצרת לא מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן לו. אם האדם יבדוק האם האירוע שגורם לו להרגיש רע הוא עובדה מוחלטת או רק פירוש סובייקטיבי, הוא יכול לגלות שהמציאות פחות שלילית ממה שנדמה לו, ובכך להפחית או אף להסיר לגמרי את התחושה הרעה. לדוגמה, אדם שאומר איבדתי את כל הכסף שלי עשוי לגלות שזאת לא עובדה מוחלטת. אולי יש כסף במקום אחר, אולי אפשר לשחזר או להחזיר חלק מהכסף, ואולי בכלל המצב לא כל כך ... הרצון, המציאות או הפרשנות. איך לשנות את הרצון? שינוי מציאות או שינוי פרשנות? איך לא להרגיש רע? האם זו עובדה או פירוש? שיטות להרגיש טוב יותר שינוי מחשבות שליליות

רטוריקה / דיבייטינג / שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה / NLP / להגדיל מכירות וכאן אבאר ... דרך כיצד באפשרותך לשכנע אנשים וכיצד באפשרותך להשפיע על אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות. ואסביר, כי את כל הדברים שברצונך לשכנע בהם, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת של עובדות, דהיינו, דברים עובדתיים שקרו בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא עובדות שקרו בפועל, אלא הם פירושים של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה. או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחויב. דהיינו, מחויב שאכן הדבר קרה, ואין אפשרות לומר שהוא לא קרה, כי עובדתית הוא קרה. אאכ אתה רוצה לשקר, נגד העובדות ונגד המציאות. אבל פירושים של המציאות, עליהם הרבה יותר קל להתווכח. כי הפירוש, הוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, לא ... להחליש את מה שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את הפירושים של העובדות שקרו, כאילו אלו עובדות ממש. ועליך להסתיר כל שמץ זכר של סימן לכך שהפירושים שלך, הם רק פירושים אישיים בלבד, אך הם אינם עובדות מחויבות. דהיינו, כאשר מישהו מציג לך רעיון כלשהו, עליך לנסות להציג את הדברים שלו, כאילו הם רק פירוש בלבד, אך הם אינם עובדה מוכחת ושהם אינם אירועים שמחויב שהם אכן קרו בפועל. והדרך לעשות זאת, היא אפשרית גם על ידי זה שאתה הופך את העובדות שהוא מציג, לפירושים סובייקטיביים בלבד. כגון לדוגמה שמישהו מספר על משהו שקרה בפועל ברמה העובדתית, אז עליך לומר אתה ... לדוגמה במקום לומר אז לפי מה שאתה אומר עליך לומר אז לפי מה שאתה מספר. דהיינו, הוא לא אומר עובדות, אלא מספר סיפורים. ואם נדייק יותר, אז במקום לומר לפי מה שאתה מספר יש לומר לפי מה שסיפרת. כאשר ... אז יש לומר לפי הסיפור שסיפרת, קרה X. דהיינו, סיפרת לנו סיפור שקרה כך או אחרת, אך זו אינה עובדה ממש. והשימוש לדוגמה במילה סיפור, הוא בעל משמעות שמחלישה את האמירה של הדובר. והשימוש במילה טענה לתאר את הצגת העובדות, גם זה מחליש את החוזק של הצגת העובדות. והרעיון הוא, שכאשר האדם מציג לך עובדות כלשהן, עליך להציג את הדברים כאילו אלו היו רק סיפורים ורק פירושים שהוא נותן למציאות, אך אלו לא עובדות בפועל. ועליך לנסות עד כמה שאתה יכול, להתייחס אל העובדות שהוצגו לך, כאילו אלו רק פירושים אישיים וסובייקטיביים של המתבונן בלבד. ועליך להפוך את העובדות לפירושים, על ידי זה שבכל פעם שאתה מתייחס לעובדות שנאמרו, אתה מוסיף אל העובדה מילים שיגרמו לעובדה להיראות כאילו זה רק פירוש. לדוגמה במקום לומר ביום זה וזה קרה כך וכך עליך לומר לפי הטענה של ... בלבד. ואת הנשק הזה עליך להפעיל עוד יותר חזק, על הפירושים עצמם. דהיינו, כל דבר שהוצג לך, שהוא לא עובדה ממשית בפועל, אלא שהוא רק פירוש בלבד, עליך לטרוח ולהדגיש בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאלו רק פירושים ... באמצעות החלשת הפירושים. דהיינו, תיקח את הדברים שכולם מסכימים שזה רק פירוש, ותדגיש שזה רק פירוש, ובאמצע תערבב גם עובדה. ואז גם העובדה נחלשה ומתייחסים אליה כאילו היא רק פירוש בלבד. ואת כל התהליך הזה, עליך לעשות בדיוק את ההפך שלו, כאשר ... אכן עובדות. וכמובן שיש בזה גם חיסרון, כי אז יכולים להתחיל לשים לב לכל משפט שאתה אומר, האם הוא עובדה או פירוש. ולכן צריך לעשות את זה בצורה מתוחכמת. שגם יוצר רושם שאתה לא מערבב בין עובדות לבין פירושים, ... המינימלית ביותר ולחסוך במילים. דהיינו, גם אם אתה מוכרח להציג את הדברים כפירוש, ואתה לא יכול להתייחס אליהם כאל עובדה, עדיין שים לב שאתה לא חוזר פעמים מיותרות על המילים שגורמות להבין שמדובר בפירוש ולא בעובדה. ויש עוד טריק ומניפולציה, שבאפשרותך להציג את הדבר כפירוש, ואחכ להתייחס אליו כאילו הוא עובדה. ובסיכומו של דבר, התת מודע של האדם, נוטה להתייחס ולקבל יותר בקלות עובדות, מאשר הוא מקבל פירושים של עובדות. ... לגרום לכך שההתייחסות אליו תהיה כאל פירוש. ואם ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לגרום לכך שההתייחסות אליו תהיה כאל עובדה. ואתה... כשאתה שומע משהו... תבדוק, האם זאת באמת עובדה, או שזה רק פירוש?!