עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש?
האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות?
בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא "רק פירוש". לדברי אליעד, אדם זה עושה צעד חשוב משום שהוא מתחיל להטיל ספק במה שנדמה לו כאמת, אולם הוא מזהיר מבעיות שעלולות להתעורר בגישה זו אם לוקחים אותה לקיצוניות.
מהן הבעיות בלומר שכל דבר הוא פירוש בלבד?
אליעד כהן מציין שהבעיה המרכזית בגישה שאומרת שהכל פירוש היא שהאדם בעצם לא יכול לתפקד במציאות היום - יומית שלו. אם הכל פירוש - החושים שלנו, הזיכרונות שלנו, הרצונות שלנו - אין לנו שום עוגן במציאות. למשל, אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו: "האם באמת קמתי, או שזה רק פירוש?" או "האם באמת השמש תזרח מחר?", הוא יתקשה לחיות, כי הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כ"עובדה" כדי להמשיך לתפקד.
כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש?
כדי להימנע מהקיצוניות של "הכל פירוש", אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של "אני רואה משהו" זו עובדה, בעוד שהמשמעות של "מה שאני רואה הוא יפה" - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים.
אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר "יש כאן שולחן יפה", הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים כמו "בעיניי" או "לדעתי" במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו.
האם אפשרי להאמין שהכל פירוש?
אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות נכון מבחינה פילוסופית או תאורטית, אך הוא בעייתי מאוד ברמה הפרקטית. אם באמת אדם יאמין בכך שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את הקשר עם המציאות, ולא יוכל לקיים חיים תקינים. משום כך, הוא אומר שאדם שמנסה להיצמד לאמת, לא צריך רק לומר שהכל פירוש אלא גם להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש.
מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים?
אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ובריא נפשית. אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא "הרגיש משהו", זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב ש"מישהו צחק עליו", זו כבר פרשנות. יש הבדל ברור בין החוויה של רגש ובין הפרשנות שמייחסים לאותה חוויה, וחשוב לשים...
בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא "רק פירוש". לדברי אליעד, אדם זה עושה צעד חשוב משום שהוא מתחיל להטיל ספק במה שנדמה לו כאמת, אולם הוא מזהיר מבעיות שעלולות להתעורר בגישה זו אם לוקחים אותה לקיצוניות.
מהן הבעיות בלומר שכל דבר הוא פירוש בלבד?
אליעד כהן מציין שהבעיה המרכזית בגישה שאומרת שהכל פירוש היא שהאדם בעצם לא יכול לתפקד במציאות היום - יומית שלו. אם הכל פירוש - החושים שלנו, הזיכרונות שלנו, הרצונות שלנו - אין לנו שום עוגן במציאות. למשל, אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו: "האם באמת קמתי, או שזה רק פירוש?" או "האם באמת השמש תזרח מחר?", הוא יתקשה לחיות, כי הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כ"עובדה" כדי להמשיך לתפקד.
כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש?
כדי להימנע מהקיצוניות של "הכל פירוש", אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של "אני רואה משהו" זו עובדה, בעוד שהמשמעות של "מה שאני רואה הוא יפה" - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים.
אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר "יש כאן שולחן יפה", הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים כמו "בעיניי" או "לדעתי" במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו.
האם אפשרי להאמין שהכל פירוש?
אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות נכון מבחינה פילוסופית או תאורטית, אך הוא בעייתי מאוד ברמה הפרקטית. אם באמת אדם יאמין בכך שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את הקשר עם המציאות, ולא יוכל לקיים חיים תקינים. משום כך, הוא אומר שאדם שמנסה להיצמד לאמת, לא צריך רק לומר שהכל פירוש אלא גם להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש.
מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים?
אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ובריא נפשית. אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא "הרגיש משהו", זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב ש"מישהו צחק עליו", זו כבר פרשנות. יש הבדל ברור בין החוויה של רגש ובין הפרשנות שמייחסים לאותה חוויה, וחשוב לשים...
- עובדה או פירוש?
- איך להבדיל בין עובדה לפירוש?
- האם הכל פירוש?
- למה אי אפשר להגיד שהכל פירוש?
- איך להיצמד לאמת?
- מתי להשתמש במילה "בעיניי"?