טיפול בהתנגדויות מכירה - מהן 2 האפשרויות לטיפול בהתנגדויות מכירה? ניתוח סיבתיות של התנגדויות מכירה. איך לבצע ניתוח סיבתיות בהתנגדות מכירה? איך לטפל בהתנגדות מכירה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? אז מהי התנגדות מכירה? מה המבנה של התנגדות המכירה מבחינת ניתוח סיבתיות של סיבה ותוצאה? התנגדות מכירה, היא סיבה ללמה לא לרכוש את המוצר. ההתנגדות היא הסיבה, לכך שלא לרכוש את ... שזה יקר, אני לא רוצה לרכוש. המוצר יקר, זו הסיבה, התוצאה היא, אני לא רוצה לרכוש. וכאשר מבצעים ניתוח סיבתיות על התנגדות מכירה, באפשרותנו להבין שיש לנו מספר דרכים לתקוף את התנגדות המכירה. 1 - להטיל ספק בסיבה. 2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה. אוסיף ואומר, שבניתוח סיבתיות באופן כללי, יש עוד 2 שאלות, שהן: 3 - להטיל ספק בתוצאה 4 - להטיל ספק בכך שהתוצאה היא רק בגלל הסיבה הנוכחית, כי אולי וכולי. וזה כמובן נושא אחר, שאפשרי להעמיק בו באמצעות לימוד הנושא של ניתוח סיבתיות. אבל יש כאן 2 מצבים של ניתוח סיבתיות בהקשר של התנגדויות מכירה. יש את ניתוח ההתנגדות באופן כללי ויש את ניתוח ההתנגדות הספציפית באופן ספציפי. ואני אסביר. ... לתת פחות משקל לחיסרון X, אולי צריך לתת יותר משקל ליתרונות אחרים שיש במוצר. זאת בעצם הלוגיקה של ניתוח סיבתיות בטיפול בהתנגדות מכירה. וכמובן כנל שיש לנו גם את האפשרות הרחבה יותר של לבדוק? האם באמת זאת הסיבה היחידה? ...

ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה - חלק 1 איך לחקור סיבתיות ומהן ארבע השאלות שיש לשאול? אליעד כהן מסביר את תהליך ניתוח הסיבתיות, ומדגיש שיש ארבע שאלות מרכזיות שכל אדם חייב לשאול כאשר הוא בוחן קשר של סיבה ותוצאה. ארבע השאלות הן: ... אדם יכול להשתחרר מתחושות שליליות שנוצרות מהכללות מיותרות, על ידי חקירה פנימית ומעמיקה של המחשבה עצמה. כיצד מתבצע ניתוח סיבתיות בשיחות בין אנשים? אליעד מביא דוגמה נוספת ממקרה שבו אדם אומר הוא קרא לי מפגר. חשוב לבדוק לעומק: האם ... של עצמנו ושל הפעולות שלנו. לסיכום, אליעד כהן מציע תהליך יסודי ומדויק לחקר עצמי באמצעות ארבע השאלות המרכזיות בניתוח סיבתיות. מטרת התהליך היא להבין לעומק כל מחשבה, רגש ואירוע בחיים, ולגלות מה האמת המדויקת, ללא תפיסות מוטעות או הכללות. איך לחקור סיבתיות? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? האם באמת רע לי? כיצד לבדוק מחשבות שליליות? למה חשוב ...

... של מנטורים, איך מנטורים מרמים אנשים? איך אנשי מכירות מרמים לקוחות? איך אנשי מכירות עושים מניפולציות על לקוחות? ניתוח סיבתיות בתהליך מכירה, התחייבות לתוצאות, לקבל תשלום רק על תוצאה, לסגור עסקה בצורה מניפולטיבית, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח סיבתיות ומכירות, תשלום על תוצאות בלבד, להתחייב ללקוח על תוצאות, אם לא תהיה מרוצה כספך יוחזר, החזר כספי אם לא ... הלקוח רוכש את המוצר. ובאופן עקרוני, בכל פעם שנתקלים בעניין של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו לוגיקה של ניתוח סיבתיות, שבה מנתחים את הקשר שיש בין הסיבה לתוצאה. ואחת הניתוחים הוא, השאלה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה. דהיינו, לשאול, ... שהוא זה שיכול לספק לך את הפתרון לבעיה שלך. וכאן יש כשל לוגי שנובע מכך שהאדם לא מתרגל ניתוח סיבתיות ובעיקר את העניין של האם הסיבה מחייבת את התוצאה, שאומר שהאדם צריך להתרגל כל הזמן לשאול, האם זה שנניח ... אלא זה אומר אולי דברים רעים עליהם. לסיכום: מומלץ ביותר ללמוד את העניין של ניתוח סיבה ותוצאה ושל ניתוח סיבתיות וכולי. וככה תוכל להגדיל באופן דרמטי את הסיכוי לכך שלא יעבדו עליך ושלא ירמו אותך. בהצלחה.

סיבתיות, חשיבה סיבתית, הסקה לוגית, מה גרם למה? איך להבין למה משהו קורה? מה הסיבה של משהו? האם A הוא הסיבה של B? הסקה לוגית, חשיבה לוגית, קורלציה, ניתוח סיבתיות, מה מוביל למה? למה קורה משהו מסוים? ניתוח קשר סיבתית, האם התוצאה נובעת מהסיבה? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? עובדה או פירוש, מה קדם למה? והפעם ננתח עניין של ... לא קורה רק אחרי A או שלפעמים A לא קורה אך ורק לפני B, הרי שלא בהכרח יש כאן סיבתיות. ולצורך העניין, נניח ש A תמיד קורה לפני B. דהיינו, נניח שתמיד כאשר אין A אז אין B ותמיד ... ל B, הוא לא A, אלא C. אבל זאת עוד נקודת מבט, שבמובן מסוים, מנטרלת את כל הרעיון של סיבתיות. ובהקצנה שלה, מה שנמצא מחוץ לזמן ולמקום, אחראי על מה שקורה בתוך הזמן והמקום, שזה כמובן עניין אחר. אבל עדיין צריכים לקחת גם אותו בחשבון. אבל הפעם אסביר נקודת מבט, בתוך העולם של סיבתיות בתוך הזמן והמקום. ובפשוטם של דברים, אם אחרי A תמיד קורה B ו B תמיד קורה אך ורק אחרי ...

... הכרחי, תנאי לא מספיק, רק אם או אם רק, הכנה לפסיכומטרי, הסקה לוגית, כללי היסק לוגי, קונטרה פוזיטיב, ניתוח סיבתיות, הוכחה על דרך השלילה, שקילות טאוטולוגית, הוכחות לוגיות, חשיבה לוגית, האם רק או לא רק? האם רק אם או לא רק אם? סיבה מחויבת, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית, הוכחה לוגית, הנמקה, כשל לוגי, ניתוח סיבתיות ולוגיקה, אם ורק אם? רק ואך ורק, תנאים מצטברים, טאוטולוגיה, מתמטיקה והפעם אסביר את המושגים מתחום הלוגיקה, שנקראים: תנאי ... מספיק. ואסביר גם, מה ההבדל בין לומר אם רק לבין לומר רק אם. ואסביר איך כל זה קשור לניתוח סיבתיות ועוד. אז קודם כל צריכים לדעת, שתנאי הכרחי ותנאי מספיק, זה לא 2 הפכים. דהיינו, תנאי הכרחי ותנאי מספיק, ... או כמה הוא תנאי מספיק. כי יש רמות שונות של וודאות, לגבי האם התנאי מספיק והאם התנאי הכרחי. ניתוח סיבתיות ובהקשר של ניתוח סיבתיות אומר, כי אם הסיבה מחייבת את התוצאה, הרי שהסיבה היא תנאי מספיק. דהיינו, מספיק שתהיה הסיבה, כדי שהתוצאה תהיה ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים ... שהכל אקראי), הרי שעדיין בדיוק באותה המידה ממש, קיימת האפשרות שהמציאות שלנו תהיה לא אקראית, אלא שיהיה איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של הסיבתיות והאקראיות, אולי גם היא שקר? ואולי בכלל אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות? ואולי זאת בכלל תופעה אחת בלבד, שפעם אחת היא נראית לאדם כסיבתית ופעם אחת כאקראית? ואם נאמר שהכל אקראי תמיד, אז מה יצר את האפשרות של סיבתיות? כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא אין גם שום משמעות לאקראיות. כי לתהליך אקראי, יש משמעות לאקראיות שלו כאקראיות, רק משום שיש גם אפשרות של סיבתיות. ואם מצד האמת אין אפילו לא אפשרות של סיבתיות, אז ממילא אין שום משמעות לאמירה שהכל אקראי, כי אין דבר כזה אקראיות. ואם אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות, אז מה כן יש? וכיוב להפך, שאם נאמר שהכל סיבתי, אז מה יצר את האפשרות של האקראיות. ואם אין אקראיות גם לא כאופציה, אז אין גם סיבתיות. ומי שיתבונן עוד לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן סיבתיות. אבל יש לשאול, מהי הסיבה שהסיבתיות היא כך ולא אחרת? זא גם אם נניח שהאירוע הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה ... סיבה אחרת שנפרדת מהדברים השונים, ואכ אין להם עצמם סיבה אמיתית. ואם יש סיבה לכל דבר באמת בשלמות, דהיינו, סיבתיות אמיתית, אז זה אומר שכל דבר באשר הוא, יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום אירוע ודבר אחר, שזאת ורק זאת היא סיבתיות אמיתית בשלמות, שלכל דבר, יש סיבה בפני עצמו, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אחרת, אם הסיבה של ... עצמו, דהיינו, אם הסיבה שהדבר הוא כך, היא למען תוצאה אחרת, הרי שתמיד צריך לשאול, מה הסיבה שיש את הסיבתיות הזאת עצמה? ומדוע התוצאה לא מושגת באמצעות סיבה אחרת? ובסופו של דבר, סיבה אמיתית מלאה לכל דבר, היא רק ...

סיבה ותוצאה, סיבתיות, האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? האם כל רגע הוא בפני עצמו? האם מה שקרה ברגע הקודם, ... ואיך זה קשור לבריאת העולם יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים ... על העבר, או שההווה יכול להתקיים בצורה עצמאית לחלוטין ללא קשר למה שקרה לפניו. מה הקשר בין השאלות על סיבתיות לבין בריאת העולם? השיחה עוברת במהרה לנושא של בריאת העולם, כאשר המשתתף מתעניין בקשר שבין השאלה למה העולם קיים ... עומד בפני עצמו, שום הסבר שמבוסס על אירועים קודמים לא יספק אותו. כיצד דוגמת האדם והכריש מבהירה את נושא הסיבתיות? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה וציורית כדי להמחיש את הנושא. הוא אומר: אם אומרים לי שהבן אדם לא יצא מהמים ... הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, שום הסבר סיבתי שמתבסס על העבר אינו מספק באמת. השאלה למה הרגע הזה כך? אפשרית רק אם האדם חושב שהרגע יכול היה ... הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? האם כל סיבה באמת עונה על השאלה? האם הזמן באמת קיים? מה המשמעות של סיבתיות? איך להבדיל בין סיבה הכרחית לסיבה מקרית?

סיבתיות רעה, סיבתיות טובה, סיבה טובה ותוצאה רעה, סיבה רעה ותוצאה טובה, הכל לטובה, הכל לרעה, איך טוב הופך לרע? איך רע ... לא בהכרח התוצאה תקבע את איכות הסיבה, ולא בהכרח הסיבה תקבע את איכות התוצאה. כלומר, אין חוקיות מוחלטת ביחסים הסיבתיים האלה. לעיתים אנשים יעריכו את הסיבה לפי התוצאה הסופית, ולעיתים יקרה בדיוק להפך, שהם יעריכו את התוצאה לפי איכותה הראשונית של הסיבה. העניין המרכזי שאליעד מציג כאן הוא שהפרשנות של האדם למציאות הסיבתית היא סובייקטיבית מאוד, ומושפעת רבות מתחושות ומעמדות מוקדמים שיש לאדם כלפי האירועים. אדם יכול לשנות את כל תפיסתו בדיעבד ... לתוצאה? האם התוצאה קובעת אם הסיבה טובה? איך המוח מפרש אירועים שליליים וחיוביים? מה המשמעות של הכל לטובה? כיצד סיבתיות משפיעה על פרשנות המציאות?

סיבתיות, דטרמיניזם, אקראיות, מהי הסיבה הראשונה? סיבה ומסובב, לכל דבר יש סיבה, המסובב הראשון, משמעות החיים, הכל אקראי, בחירה חופשית, המפץ הגדול, פיזיקה, חוקי הטבע, סיבה לכל דבר מהו הקשר בין סיבתיות לדטרמיניזם ולאקראיות? הנושא המרכזי בהרצאה הוא סיבתיות, דטרמיניזם ואקראיות, ושאלת מהי הסיבה הראשונה? נבחנת לאורך השיחה. השאלות העמוקות שמועלות בהן מצביעות על הדרך בה אנו מבינים ... והאם אפשר לדעת את הסיבה הראשונה - זו שהחלה את כל התהליכים והאירועים. הוא מציין את הצורך האנושי בהבנת סיבתיות, כאשר אנשים מנסים להסביר כל דבר בשרשרת סיבות ומסובבים, אך גם מציין את הבעייתיות שבגישה זו. כשחושבים על כך ... מחשבה הם רק תוצאה של משהו אחר ולא בעלי משמעות אמיתית? הוא מסביר, כי במידה ונסכים עם העיקרון של סיבתיות אינסופית, כל חוויה או פעולה יראו כבלתי משמעותיים, שכן אנחנו לא באמת מבינים את מטרת כל דבר. האם הכל אקראי? כשהם נוגעים בשאלה האם הכל אקראי, השיחה מציגה את ההתנגשות בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מציע שבמידה והכל אקראי, זה בעצם יכול לתת למנגנון הסיבתי יותר משמעות. אם נתפוס כל אירוע או פעולה כאקראי, אז למעשה כל אחד מהם הופך להיות תוצאה של משהו ... ולא קשור לסיבה מסוימת, אז בעצם כל פעולה יכולה להיות חסרת משמעות אמיתית. מהו המפץ הגדול והקשר שלו למושג הסיבתיות? הדיון אף מתפנה לכיוון של פיזיקה ותיאוריה קוסמולוגית, כשהם מעלים את השאלה האם המפץ הגדול והתחלת הזמן יכולים להוות ... פיזיקלית גם היא ניתנת לשאלה מחדש. האם קיימת בחירה חופשית? בהמשך השיחה, אליעד עובר לנושא הבחירה החופשית. אם הכל סיבתי, האם יש לנו בכלל בחירה חופשית? אם כל פעולה או רצון נגרמים על ידי סיבות אחרות, אז האם אנחנו באמת בוחרים באופן חופשי? השיחה מתמקדת בהבנה, שעל אף שהמוח שלנו תופס סיבתיות, תחושת הבחירה החופשית אינה נעלמת, ויש לה מקום במציאות שלנו, אפילו אם היא נראית כלא מחויבת לסיבות ברורות. האם סיבתיות היא תחושת אשליה? אליעד מסביר שמרבית מהתחושות שלנו נובעות ממנגנונים פנימיים במוח, שמייצרים תחושה של סיבתיות, למרות שלעיתים קשה להוכיח את הקשר האמיתי בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, תהליך שבו אנחנו רואים שני אירועים שמתרחשים בסמיכות - אנחנו עשויים להניח קשר סיבתי בין שניהם, אף אם לא באמת יש קשר ישיר. אליעד מבהיר שבסופו של דבר, גם אם לא ניתן להוכיח באופן חד משמעי את הסיבתיות, תחושת הסיבתיות היא חלק מהחוויות שלנו. האם יש תשובה לשאלה מהי הסיבה הראשונה? הסיבה הראשונה, אם קיימת, היא שאלה שנשארת פתוחה ... התחושות האישיות שמובילות אותנו למסקנות, כמו גם בעובדה שהרבה מההבנות שלנו קשורות לתפיסה של הזמן וההתרחשויות. מה המשמעות של סיבתיות בחיים האישיים? ההרצאה מסתיימת בהבנה, שמה שחשוב הוא לא בהכרח למצוא את הסיבה הראשונה או את התשובה הסופית, אלא להבין את המשמעות של הסיבות והמניעים שאנחנו חווים בחיים. אם נלמד להבחין בתחושות הסיבתיות שאנחנו עצמנו מייצרים, נוכל להבין טוב יותר את ההתנהלות שלנו וההבנה של המטרות האישיות שלנו. מהי סיבתיות? מהי הסיבה הראשונה? האם הכל אקראי? האם יש סיבה לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים? מהו המפץ הגדול?

לחזק את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין בה בקלות. הרצון שלנו הוא גם תוצר של סיבתיות, וההבנה איך לשנות את הרצון שלנו יכולה להוביל לשינוי התנהגותי. כיצד הרצון שלנו מתעורר ומה קובע אותו? בהתחלה, אליעד ... רק כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי לחלוטין. הוא מביא דוגמה בה אדם רוצה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, אך יש לו גם ... הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה יותר שאנחנו לא מודעים לה. כיצד אנחנו מבינים מהי סיבתיות? אליעד מציין כי כאשר אנו מנסים להבין את הרצון שלנו או את ההתנהגות שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים את הסיבה האמיתית לפעולה שלנו. הוא מביא את הדוגמה של סיבתיות - כאשר אנו רואים משהו קורה, אנו שואלים את עצמנו מה גרם לזה לקרות. אך למעשה, אנו יכולים לשאול ... כל דבר, ולכן לעיתים קרובות אנחנו מתמודדים עם תופעות אקראיות שגורמות לנו לתהות מה גרם לכל זה לקרות. האם סיבתיות ואקראיות הם תמיד מנוגדים? נראה כי אליעד לא רואה בהכרח את הסיבתיות והאקראיות כמנוגדות. הוא מסביר שלפעמים יש לנו את הרצון לראות את הדברים בצורה ברורה - אם משהו קרה, יש ... את הסיבה לאירועים, ואז נוכל לראות אותם כאירועים אקראיים. הוא מציין כי ייתכן שכל הדברים בעולם הם תוצאה של סיבתיות שמסתתרת מאחורי כל אקראיות לכאורה. איך להבין את הסיבתיות והאקראיות? לסיום, אליעד ממליץ לקחת את הזמן כדי לחקור את הסיבתיות והאקראיות. הוא מציין כי הדרך להבין את הסיבתיות האמיתית היא לשאול שאלות טובות ולהיות פתוחים להבין את הדברים בצורה מעמיקה. כל דבר שקורה בעולם הוא תוצאה של משהו, ויש מקום לחקור את הסיבות העמוקות שמאחורי כל דבר. איך לשנות את הרצון? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? האם אפשר לשלוט ברצון? מהי הסיבה הראשונה? דטרמיניזם ואקראיות איך לחקור סיבה ותוצאה? כיצד לחזק את הרצון?