כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 1 כלום = הכל = המציאות = אלוהים. פילוסופיה. תורת ההוויה. תורת היש. אונטולוגיה. מטאפיזיקה. אונטולוגיה. תורת ההכרה. מתמטיקה. לוגיקה. גבולות ... המציאות, ללא שום דעה קדומה וכולי. המאמר: קיימים 2 דברים שאין באפשרותו של שכל אנושי לחשוב עליהם. 1 - כלום. 2 - הכל. האדם אינו יכול לחשוב בבת אחת על הכל דהיינו, על המציאות כולה, על השלם שבתוכו הכל נמצא. כמו כן האדם אינו יכול לחשוב על כלום, או במילים אחרות לא לחשוב על שום דבר / לא לחשוב שום מחשבה, דהיינו, לחשוב על כלום. כמו כן האדם אינו מסוגל לחשוב על דבר שגדול יותר מאשר אין סוף, או קטן יותר מאשר כלום. מאחר שהאדם אינו מסוגל להכניס אל תוך המחשבה שלו את מהות הכלום / אין סוף, משום כך מבחינתו של האדם כל מה שגדול מאין סוף הוא אין סוף וכל מה שקטן מכלום הוא כלום. למרות שכמובן מצד האמת יתכן שגם אחרי האין סוף וגם מתחת לכלום עדיין ניתן להתקדם הלאה... רק משום שהשכל אינו מסוגל לתפוס שום הבדל בין אין סוף לבין שני אין סוף, או בין כלום לבין שני כלום, לכן האדם מגדיר את כל מה שמעבר לקצה כמהות אחת. זא מאחר שמצד השכל של האדם המהות של האין סוף זהה לחלוטין למהות של שני אין סוף (וכן כלום לשני כלום), רק משום כך האדם מגדיר את 2 הדברים ששונים זה מזה כישות וכמהות אחת, משום שזהו הגבול של השכל האנושי. אם נשאל את האדם מה הם שני ההפכים הגדולים ביותר שהוא מכיר, הוא יאמר הכל וכלום, אלו שני ההפכים הגדולים ביותר שקיימים. ההכל מייצג את הקצה האחרון והגדול ביותר של מה שישנו, והכלום מייצג את הקצה האחרון והקטן ביותר של מה שישנו. ההכל מייצג את האין סוף, דהיינו, את השלם / התמונה המלאה / המציאות כולה. הכלום לעומתו מייצג את האין, דהיינו, ההעדר הגמור של השלם, הדבר שאינו קיים. ונחדד את העניין. כלום אמיתי אין משמעותו מקום אין סופי ריק. כלום אמיתי משמעותו אין מקום כלל. מקום ריק, הוא עדיין משהו. כלום אמיתי = העדר מוחלט של כל המקום כולו. אם ניקח את כל מרחב המקום כולו, נרוקן אותו מכל מה שיש בו, נכניס אותו לתוך נקודה אחת ואחכ נמחק אותה, אז נשאר עם כלום, דהיינו, מציאות חסרת מרחב מקום. כלום = אין זמן. כשאין כלום, אין שינויים, אין עבר / הווה / עתיד = אין ציר זמן. הכלום מייצג עבור האדם את ההעדר הגמור, כלום = 0 מוחלט, כלום = אין דבר, כלום = שום דבר, כלום = אין מקום, כלום = אין זמן. כלום אמיתי הוא כלום מוחלט. דהיינו, אין מחשבה, אין רצון, אין רגש, אין שום ישות נפרדת מדבר אחר. אין שום דבר שנבדל מדבר ... אין שום דבר ששונה מדבר אחר. מחשבה / מודעות עצמית של האדם לאני שלו וכיוב, זה עדיין משהו ממשי. כלום מוחלט כפי שהיה בטרם כל דבר, הוא כלום שאין שם שום מחשבה / רצון / סיבה / תוצאה / ישות וכולי, אלא רק שתיקה מוחלטת של כל דבר אפילו של מחשבה. בכלום המוחלט אין שום דיבור / מחשבה וכולי משום סוג. נמצא אם כן, כי ההכל מייצג את הקצה העליון של היש והכלום מייצג את הקצה התחתון של היש דהיינו, האין המוחלט. לכאורה הדבר נראה, כי אלו שני הפכים ששונים זה מזה במהותם בתכלית. וכפי שבני אדם רגילים לומר, או הכל או כלום, כאילו שאלו 2 ההפכים המוחלטים שקיימים. כל הדברים שבהם נתקל האדם בעולם, כולם נמצאים בטווח שבין הכל / כלום. כל דבר גדול מכלום וכל דבר קטן מהכל. האדם תמיד נמצא בטווח שבין ההכל לבין הכלום. וכנל, לתוך מחשבה ניתן להכניס רק דברים שהם באמצע הטווח הנל, כי הרי לא ניתן להכניס את ההכל לתוך מחשבה, וגם לא ניתן להכניס כלום אל תוך המחשבה כנל. כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, כל הסבל של האדם, כל השקר, כל השאלות / ספקות ... מרגיש חוסר שלמות. כדי להגיע אל השלמות, צריך לא לפחד וללכת על כל הקופה כולה, על: או הכל או כלום. ולא ממש צריך לפחד, כי בסוף מגלים שכלום = הכל, כך שלא משנה להיכן הולכים, אם הולכים עד הסוף ...

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 2 נקדים ונגדיר: כל מה שהאדם יודע אותו בשכל אנושי, הוא יודע אותו בתוך זמן ומקום (ראה כאן). אם אין מקום, אין כלום ואז אין זמן. וגם כדי שלא יהיה ציר זמן צריך שלא יהיה כלום, דהיינו, העדר מוחלט של מרחב המקום. קיומם של מרחב המקום ושל ציר הזמן קשור זה בזה. מימד המקום ומימד ... מציאות נצחית שלא היו בה לא זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה כלום, ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו הכל נגזר ממנו חלק קטן שהם הזמן ... ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה אחת קטנה, ונעלים אותה, עם מה נישאר? נשיב: עם כלום. וכאן צריך לעצור ולהתבונן, כאשר אנחנו מעלימים את המקום כולו, אנחנו אומרים שאנחנו נשארים עם כלום. אבל הכלום הזה הוא מה שמקיף את המקום כולו, הוא אותה המהות ממש של מה שגדול יותר מכל המקום כולו. את מה מכנה האדם בשם כלום? להעדר / חסר / שלילה של כל מה שישנו. כאשר האדם מגיע להעדר של כל מה שישנו, הוא בעצם מגיע לאין, דהיינו, מה שאיננו. ולמה שאיננו האדם קורא כלום. אך האם זו האמת? האם באמת הכלום והאין הזה הוא באמת ככ קטן, או שמא כאשר אנחנו מעלימים את היש אנחנו חוזרים אל השלם שממנו נגזרה ... היא שהישות שהיא ההכל, בראה ישות חדשה שהיא היש שהוא בעצם צמצום של השלם. כאשר אומרים (מדע) שהעולם הופיע מכלום, הכוונה היא שכל מה שישנו הופיע מהכלום שהוא גם השלם.

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 3 על האדם להתבונן לעומק ולהבין את הדבר הפשוט ביותר, והוא כי מה שנראה לאדם שהוא הדבר הקטן ביותר דהיינו, הכלום, הוא בעצם הדבר הגדול ביותר שהוא ההכל. ואדרבה ואדרבה, מה שנדמה לאדם למשהו ממשי שהוא היש הוא בעצם כלום אמיתי, מאחר ש: 1 - מהותו היא באמת הכלום כנל. 2 - הוא עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת. ונסביר את העניין: ... אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום/השלם שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה ... לא נכנסת לתוך מחשבה רגילה, ועד כדי כך שמרוב שאי אפשר לחשוב עליה, משום כך היא נקראת בשפת האדם כלום. אך באמת מה שנדמה לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנל. כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים ... הידיעה היחידה שאותה האדם מעולם לא למד, היא הידיעה שקיימת מציאות. הדבר היחיד שלא יכול שלא להיות קיים הוא הכלום. הידיעה שעומדת בבסיסן של כל הידיעות כולן, היא ידיעת המהות של המציאות, דהיינו, הכלום / השלם. ראה: שורש הידיעות. מי שימשיך להתבונן בעניין יראה את האמת והיא שמצד האמת הדבר היחיד שבאמת ראוי לקרוא לו כלום, הוא כל מה שישנו. הסבר: מה שנקרא אצל האדם כלום, הוא בכלל הדבר הגדול ביותר שמהווה את כל הדברים כולם. ולכן מה שישנו, דהיינו, כל הדברים כולם מהותם היא מה שהאדם קורא לו כלום. אבל, יותר מכך, כל מה שישנו הוא באמת כלום אמיתי. משום שהוא רק צורה חיצונית וצמצום חלקי וגוון חלקי של משהו אחר. לשום דבר שישנו אין בכלל מהות ... שום דבר אינו יכול לקיים את עצמו בכוחות עצמו. (התודעה של האדם אינה יכולה לקיים את עצמה בכוחות עצמה). הכלום האמיתי הוא מה שישנו, שהוא רק נדמה לאדם כמשהו בעל ישות עצמאית, למרות שבאמת אין לו ישות עצמית כלל. ... כל הדעות כולן, יגלה בסופו של דבר שכאשר הוא מגיע אל הקצה של הכל, הוא מגיע אל מה שנקרא כלום שהוא השלם שממנו מתהווה הכל בכל רגע מחדש כנל. הלוגיקה האנושית של האדם מבוססת על חוסר היכולת להבין שכל ...

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 4 ועכשיו עפ הנל ניתן נקודות למחשבה לגבי מספר נושאים: יש ... שהוא לא רוצה שום דבר שאינו ממשי, דהיינו, מה שישנו. מה שהאדם באמת רוצה זה את השום דבר / כלום/השלם שמהווה את כל מה שישנו. פשוט אפשר להתבונן כל משפטים שונים שבהם מופיעים הביטויים, שום דבר / אף אחד / כלום / כל דבר וכיוב, ולראות כיצד המשפטים מקבלים משמעות חדשה. כי כמובן הדבר היחיד שאותו רוצה האדם יותר מכל, ...

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 6 נקודה נוספת להברה: מה שיש אחרי הקצה האחרון של השלמות ...