כידוע, יש חכמים באופן יחסי, דהיינו, כאלו שנחשבים לחכמים רק ביחס לאלו שפחות חכמים מהם. ויש גם את החכם האמיתי, שהוא חכם משום שהוא מבין את המציאות בשלמות, חושב כמו המציאות, וחי ע"פ צורת החשיבה שלפיה מתנהלת המציאות. ובמאמר הזה נאיר את 2 היכולות הייחודיות שיש אותן רק למי שהוא חכם אמיתי. ושאם אין אותם לאדם, אז הוא לא נחשב לחכם אמיתי.
ואם נתבונן על העולם נראה, כי את כל הרעיונות שיש בעולם, ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא הקבוצה של השכל ושל החוכמה. וקבוצה שנייה היא הקבוצה של הטיפשות. וכל רעיון וכל דעה שיש בעולם, יש בה חלק של שכל וחלק של טיפשות. וגם בני האדם, חלקם נחשבים לחכמים וחלקם נחשבים לטיפשים. וככל שהדעת של האדם היא יותר קרובה לחוכמה, כך הוא יותר חכם וכולי.
ואם נתבונן עוד נראה, כי כל מי שנמצא באחת מהקבוצות הנ"ל, דהיינו, כל אדם שהוא שייך לקבוצת החכמים או הטיפשים, כל אחד כזה לא מסוגל להכיל בתוכו גם את הצד השני שמנוגד לו. כי המשוגעים הם חכמים בעיני עצמם. ומבחינתם הם החכמים האמיתיים, ואילו אלו שנחשבים לחכמים, הם בכלל משוגעים. ובעיני החכמים המצב הפוך. כי בעיניהם הם החכמים. ואילו אלו שחושבים את ההפך מהם, הם המשוגעים והטועים במחשבתם.
ושום משוגע בעולם לא חושב שהחכם הוא חכם. ושום חכם בעולם לא חושב שהמשוגע הוא חכם. אלא כל אחד חכם בעיני עצמו. וכך גם להפך. כי שום משוגע בעולם, לא חושב שהחכמים בעיניו הם משוגעים. וגם שום חכם בעולם, לא חושב שהחכמים בעיניו הם משוגעים. אלא כל אחד בטוח שהחכמים בעיניו הם חכמים. ושהמשוגעים בעיניו הם משוגעים.
והנה, המציאות מכילה בתוכה את כולם. גם את אלו שנקראים חכמים, וגם את אלו שנקראים משוגעים. והמציאות שהיא השכל השלם, היא החיבור של כל השכלים של כולם, לפי מינונים שונים ועוצמות שונות של המחשבות של כולם.
והנה, כל הדברים שיש בעולם, יש בהם חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו משהו שאין אותו באחרים. והוא היתרון היחסי שלו על כל שאר הדברים ששונים ממנו. וכל דבר בעולם יש בו גם חיסרון כלשהו, משום שבכל דבר שיש בעולם, יש בו לפחות דבר אחד שהוא חסר בו, ושהוא נמצא במה ששונה ממנו. ונמצא אם כן, כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חיסרון וגם יתרון.
והמשמעות של זה היא, שגם הטיפש הכי גדול, יש בו איזה דבר חכם. וגם החכם הכי גדול, יש בו איזה דבר טיפשי.
ומי שהוא חכם אמיתי ושהוא יודע את היתרון ואת החיסרון שיש בכל דבר ודבר, הוא יש לו 2 יכולות מיוחדות. והיכולת האחת של החכם, היא שהוא יכול להראות ולהסביר מדוע הטיפש הכי גדול, הוא החכם הכי גדול. כי הרי בכל דבר ודבר יש בו גם יתרון שאין אותו בשום דבר אחר. והחכם יודע להראות כיצד יש חוכמה בכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא נראה מוזר לחלוטין.
והיכולת הזאת יש אותה רק לחכם האמיתי, משום שרק הוא רואה את השורש של השכל שיש בכל דבר ודבר. ועל ידי זה הוא מבין מהי החוכמה שיש בכל דבר. ולכן החכם האמיתי יש לו את היכולת להבין ולהסביר מהי החוכמה שמסתתרת בכל דבר ודבר שיש בעולם.
אבל, לחכם האמיתי יש גם את היכולת ההפוכה והנגדית. והיא את היכולת להסביר מהי הטעות ומהו החיסרון שיש בכל דבר ודבר שיש בעולם. כי בכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו גם חיסרון. וגם זה שנחשב לחכם גדול ביותר בעולם, גם הוא כל מה שהוא...
ואם נתבונן על העולם נראה, כי את כל הרעיונות שיש בעולם, ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא הקבוצה של השכל ושל החוכמה. וקבוצה שנייה היא הקבוצה של הטיפשות. וכל רעיון וכל דעה שיש בעולם, יש בה חלק של שכל וחלק של טיפשות. וגם בני האדם, חלקם נחשבים לחכמים וחלקם נחשבים לטיפשים. וככל שהדעת של האדם היא יותר קרובה לחוכמה, כך הוא יותר חכם וכולי.
ואם נתבונן עוד נראה, כי כל מי שנמצא באחת מהקבוצות הנ"ל, דהיינו, כל אדם שהוא שייך לקבוצת החכמים או הטיפשים, כל אחד כזה לא מסוגל להכיל בתוכו גם את הצד השני שמנוגד לו. כי המשוגעים הם חכמים בעיני עצמם. ומבחינתם הם החכמים האמיתיים, ואילו אלו שנחשבים לחכמים, הם בכלל משוגעים. ובעיני החכמים המצב הפוך. כי בעיניהם הם החכמים. ואילו אלו שחושבים את ההפך מהם, הם המשוגעים והטועים במחשבתם.
ושום משוגע בעולם לא חושב שהחכם הוא חכם. ושום חכם בעולם לא חושב שהמשוגע הוא חכם. אלא כל אחד חכם בעיני עצמו. וכך גם להפך. כי שום משוגע בעולם, לא חושב שהחכמים בעיניו הם משוגעים. וגם שום חכם בעולם, לא חושב שהחכמים בעיניו הם משוגעים. אלא כל אחד בטוח שהחכמים בעיניו הם חכמים. ושהמשוגעים בעיניו הם משוגעים.
והנה, המציאות מכילה בתוכה את כולם. גם את אלו שנקראים חכמים, וגם את אלו שנקראים משוגעים. והמציאות שהיא השכל השלם, היא החיבור של כל השכלים של כולם, לפי מינונים שונים ועוצמות שונות של המחשבות של כולם.
והנה, כל הדברים שיש בעולם, יש בהם חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו משהו שאין אותו באחרים. והוא היתרון היחסי שלו על כל שאר הדברים ששונים ממנו. וכל דבר בעולם יש בו גם חיסרון כלשהו, משום שבכל דבר שיש בעולם, יש בו לפחות דבר אחד שהוא חסר בו, ושהוא נמצא במה ששונה ממנו. ונמצא אם כן, כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חיסרון וגם יתרון.
והמשמעות של זה היא, שגם הטיפש הכי גדול, יש בו איזה דבר חכם. וגם החכם הכי גדול, יש בו איזה דבר טיפשי.
ומי שהוא חכם אמיתי ושהוא יודע את היתרון ואת החיסרון שיש בכל דבר ודבר, הוא יש לו 2 יכולות מיוחדות. והיכולת האחת של החכם, היא שהוא יכול להראות ולהסביר מדוע הטיפש הכי גדול, הוא החכם הכי גדול. כי הרי בכל דבר ודבר יש בו גם יתרון שאין אותו בשום דבר אחר. והחכם יודע להראות כיצד יש חוכמה בכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא נראה מוזר לחלוטין.
והיכולת הזאת יש אותה רק לחכם האמיתי, משום שרק הוא רואה את השורש של השכל שיש בכל דבר ודבר. ועל ידי זה הוא מבין מהי החוכמה שיש בכל דבר. ולכן החכם האמיתי יש לו את היכולת להבין ולהסביר מהי החוכמה שמסתתרת בכל דבר ודבר שיש בעולם.
אבל, לחכם האמיתי יש גם את היכולת ההפוכה והנגדית. והיא את היכולת להסביר מהי הטעות ומהו החיסרון שיש בכל דבר ודבר שיש בעולם. כי בכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו גם חיסרון. וגם זה שנחשב לחכם גדול ביותר בעולם, גם הוא כל מה שהוא...
050-3331-331