... שלמרות שעל פניו זה נראה כאילו לשאול מה זה משנה? כל הזמן הוא התנהגות טיפשית או סתומה, למעשה מדובר בחוכמה אמיתית. הוא נותן את ההסבר הבא: משוגע הוא אדם שמתייחס ברצינות לדברים שבאמת לא משנים כלום. אם אדם מוטרד ... זה הופך אותו למשוגע. לכן, כשאנחנו שואלים מה זה משנה? על דברים שנראים משמעותיים, אנחנו בעצם מתרחקים מהשיגעון ומתקרבים לחוכמה. מי בעצם המשוגע - האדם ששואל מה זה משנה או זה שמייחס חשיבות? כאן אליעד מציע להטיל ספק: מי ...

... יכולותיו השכליות, הוא ימצא שבסופו של דבר יוכל להשיג את מטרותיו במהירות רבה יותר ובלי להקדיש לכך הרבה זמן. החוכמה היא לפתח את השכל לסיכום, הדרך היעילה ביותר להצליח בחיים תוך צמצום מאמץ היא לפתח את השכל. פיתוח השכל ... מאמץ מיותר הוא כל מה שאינו באמת עוזר או נדרש להשגת היעד. כדי להצליח כמה שיותר ולהתאמץ כמה שפחות, החוכמה היא לזהות במדויק את החלקים שבהם אי אפשר לוותר על מאמץ, ולהימנע משאר המאמצים שלא באמת תורמים להשגת המטרה. ...

... זה נראה בלתי אפשרי. אליעד מציע כי כל אדם יכול להרגיש שהוא מסוגל להשיג כמעט כל דבר אם יפעל בחוכמה, במודעות ובנחישות. כל אדם יכול להגיע לרמות גבוהות של יכולות, תוך הבנת גבולותיו האישיים והתמקדות בהגשמת חלומותיו. הסוד להגשמה ... ולפתח אותן שלב אחר שלב. בסופו של דבר, ישנה תחושה שכל אחד יכול להגיע כמעט לכל דבר אם יפעל בחוכמה ובנחישות, תוך הבנה מה באמת הוא מנסה להשיג. לסיכום, הגשמה עצמית ומימוש עצמי פירושם לקחת את היכולות הקיימות בך ...

... וארוך - טווח במערכת הבריאות ובקשישים, ולא משתמשת במסכות כאילו זה הפתרון היחיד והנכון לבעיה. האם הציבור בישראל פועל בחוכמה בנושא המסכות? אליעד מותח ביקורת חריפה על הציבור בישראל וטוען שהציבור מתנהג בטיפשות ובצייתנות עיוורת. הוא מבקר במיוחד את ... המסכה - בריאות או שליטה? האם המדינה באמת דואגת לבריאות הציבור? אבסורד חוקי הקורונה בישראל האם הציבור בישראל פועל בחוכמה?

... העובד משתהה או מתמהמה בזמני העבודה. איך להשתמש בטכניקת הצגת משימות לטווח ארוך בצורה חכמה? כדי להשתמש בטכניקה הזו בחוכמה, חשוב לא להיסחף בהגזמות, ולהציג לעובד את המשימות בצורה מאוזנת. אם תציג בפניו כמות אינסופית של משימות, הוא עשוי ... ולדווח על התקדמות, כדי לשמור על שקיפות ולזהות מתי העובד מתחיל לנצל לרעה את זמנו. איך להשתמש בטכניקה הזו בחוכמה? הטכניקה של הצגת משימות לטווח ארוך מחייבת תכנון והצגה נכונה. אם מגזימים ומשדרים לעובד שהיקף העבודה עצום ואינסופי, הוא ...

... להרגיש בנוח לענות לך בקצרה. במילים אחרות, צריכים להבין את המשמעות של שאלה פתוחה או סגורה ולדעת להשתמש בהן בחוכמה. יכולים גם להיות מצבים, שבהם אסור לך להשתמש בשאלה סגורה, כי זה מגדיל את הסיכוי שהאדם האחר יחשוב שאתה לא רוצה לדבר איתו, אלא רק לצאת ידי חובה וכיוב. בקיצור, צריך לדעת לפעול בחוכמה.

... כלל, משום שאין שום הפרדה בין האדם לבין המציאות. התשובה האמיתית תלויה תמיד ברמת התודעה של האדם ברגע הנוכחי, והחוכמה היא לא להיאחז בתשובה אחת באופן מוחלט, אלא לחקור תמיד מהי האמת כרגע. כיצד לחוות את ההבנה שאין בחירה ... אפילו את השאלה האם יש לי בחירה?. במצב זה - אין משמעות לדיון, כי הכל נכלל בתוך הכל. לדבריו, החוכמה היא לא להיאחז לא באמונה שיש בחירה ולא באמונה שאין - אלא לבדוק תמיד מה האמת ברגע הנוכחי, ולא ...

... חושב שההיגיון של המציאות אינו מספיק טוב = חושב שהוא חכם יותר מהמציאות = טיפש = חוסר ידיעה. כל החוכמה של האדם היא חלק מהמציאות. האדם לעולם אינו יכול להיות חכם יותר מהמציאות, משום שכל חוכמתו היא חלק ממנה. ...

... בעולם? אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו אחר הוא חכם מאוד, הוא בעצם מצהיר ... חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאדם המדבר חושב שהוא עצמו חכם. כלומר, האם הצהרה כזו על חוכמה בהכרח אומרת משהו על האדם המביע אותה? אליעד מסביר שיש הבדל מהותי בין דירוג חוכמה לבין דירוג תכונות מדידות. למשל, כשאדם אומר אתה גבוה ממני או אתה יותר עשיר ממני, יש לכך בסיס אובייקטיבי: מדידות כמו גובה או כמות כסף. אולם, כשמדובר בחוכמה, אין קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם ... החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות לו ידע ברור ומהותי על חוכמה. אליעד משווה את זה למשל לאדם שאינו יודע שפה זרה ומדבר על מישהו שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב יותר על פי מספרים מדודים, אך כשמדובר בחוכמה, כל אדם יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג. אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם יותר. האם אפשר לדעת מי הכי חכם? בהמשך, אליעד מסביר כי לא ניתן לדעת בוודאות מי יותר חכם, אם אין הגדרה ברורה של חוכמה. הוא משווה את זה למישהו שמאמין שהוא בדרך אל האמת או אל החוכמה, אך בעצם לא יודע אם הוא מתקרב ליעד או מתרחק ממנו, מכיוון שאין לו מדדים אובייקטיביים לכך. כך גם ... הוא עשוי לטעות ולהיות בטעות מאמין שהוא הגיע אל האמת, למרות שבעצם הוא עדיין חי בשקר. האם ניתן להעריך חוכמה בלי להיות החכם ביותר? אליעד מסכם את דבריו בכך שכאשר אדם אומר שמישהו אחר הוא יותר חכם ממנו, הוא בעצם מניח שיש לו יכולת להבין מה זו חוכמה. הוא גם מציין שהיכולת להעריך מי חכם, כמו להעריך תכונה מדודה אחרת, דורשת קיומם של מדדים ברורים, ובחוכמה אין דבר כזה. כאשר אנחנו מדברים על דירוג חוכמה, אנחנו בעצם שואלים את עצמנו אם יש לנו את היכולת להגדיר ולמדוד את החוכמה על בסיס מדדים אובייקטיביים, והאם אנחנו עצמנו יכולים להיחשב כחכמים מספיק כדי לקבוע את זה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע התבוננות מעמיקה ומפורטת על המושגים חוכמה, דירוג והשוואה בין אנשים. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כשאדם טוען שאדם אחר הוא חכם מאוד, הוא בהכרח ... כמוך או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאומר חושב שהוא עצמו חכם מספיק כדי לדרג חוכמה. כדי להמחיש את הנושא, אליעד מביא דוגמה של אדם שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר אליעד, אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם ... קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי ... חכם? הוא מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, בעצם הוא מניח שיש לו את הכלים לקבוע מה זה חוכמה, ומכך עולה השאלה אם הוא חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם. זאת אומרת, אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו שמדבר בשפה זרה. הוא יכול ... זרה אחרת, ומי שאינו דובר את השפה כלל לא יכול להבחין בכך. המסקנה היא שאדם יכול לטעות בהערכתו את החוכמה או הידע של אדם אחר כל עוד הוא עצמו אינו בקיא בנושא. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? כאן אליעד נכנס לעומק הבעיה שבהשוואות ודירוג של אנשים על פי סולם ערכים כמו חוכמה. הוא מסביר שכאשר יש סולם מדיד וברור, כמו מי שיש לו יותר כסף או מי גבוה יותר, אז אפשר לקבוע בקלות מי נמצא מעל מי. אבל במקרה של חוכמה, שהיא מושג מופשט, הבעיה מסובכת יותר. הוא נותן דוגמה עם דירוג שחקני כדורגל. אפילו אם אתה לא שחקן טוב, ... הוא שחקן טוב יותר ממני, כי כדורגל הוא דבר מדיד במובנים מסוימים, כמו כמות שערים או הצלחות במשחקים. אבל חוכמה איננה דבר מדיד בצורה מוחלטת כזו, ולכן השוואה בין אנשים על פי חוכמה היא בהכרח בעייתית ומטעה. אליעד מסכם שבעצם, כשאדם אומר על מישהו אחר שהוא יותר חכם, הוא חייב להניח שיש ...

... היא זו שגורמת לאדם לשאול עליה שאלות. כך שאת כל השאלות שהאדם שואל, גם המציאות מודעת לשאלות האלו. כל החוכמה של האדם, גם המציאות מודעת אליה. ובכל זאת המציאות היא כפי מה שהיא. מדוע? המציאות רוצה שהאדם ירגיש טוב ...