האם שכל הופך את החיים לטובים יותר או גרועים יותר?

אליעד כהן מציג בשיחה את השאלה המורכבת: האם עדיף לאדם שיהיה לו יותר שכל או פחות שכל? בתחילה, נדמה שהתשובה ברורה ופשוטה - הרי יותר שכל מאפשר לראות יותר אפשרויות, לחשוב מהר יותר ולפתור בעיות רבות יותר. לדוגמה, אם שני אנשים משחקים שחמט, מי שיש לו שכל מפותח יותר יוכל לראות מהלכים רבים קדימה ולכן הוא יוכל לנצח. או במקרה של שני אנשים שמתחרים אחד נגד השני בדו - קרב, מי שרואה את העתיד הרחוק יותר בזכות שכלו, יהיה בעמדה טובה יותר לנצח.

אך אליעד מסביר כי אף שהשכל נראה כמועיל, הוא בו - זמנית גם מגבלה קשה. הוא מדגים זאת דרך האנלוגיה של מכונית שנוסעת ב - 200 קמ"ש לעומת מכונית שנוסעת ב - 2 קמ"ש. מכונית מהירה יכולה להגיע למקומות רבים יותר ובזמן קצר יותר, אך אם אינך יכול לשלוט במהירות הגבוהה של המכונית, אתה עלול להתרסק. לעומת זאת, מכונית איטית אמנם לא תתרסק, אך היא גם לא תגיע רחוק.

כלומר, ככל שיש לך יותר שכל, כך אתה רואה יותר בעיות, יותר דאגות ויותר סיבות לסבל. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב בגלל שהוא מרוויח מעט כסף, אך למעשה, הסיבה לעצב היא השכל שלו, שמעריך את הכסף כדבר טוב וחוסר בכסף כדבר רע. ללא שכל, האדם לא היה סובל כלל כי לא היה מבין כלל שיש בעיה.

האם שכל הוא באמת יתרון?

אליעד מביא דוגמאות נוספות: אדם ללא שכל ניתן לרמות בקלות, אך הוא לא ירגיש מרומה כי אין לו את היכולת להבין שנעשה לו עוול. מנגד, אדם בעל שכל יבחין מיד ברמאות ויסבול ממנה. זו דוגמה לכך ששכל, על אף יתרונותיו הברורים, גם יוצר מגבלות קשות שלא ניתן להימלט מהן בקלות.

אליעד משתמש בדוגמה נוספת, קשה וכואבת יותר, של בחורה שנאנסה או של אדם שמרגיש שהוא "לא נראה טוב". הוא מסביר שהסבל שלה נובע מהשכל שלה שמבין שמשהו לא טוב קרה לה או שהמראה שלה אינו אידיאלי. אילו לא היה לה שכל, היא לא הייתה מסוגלת להבין את משמעות הדבר ולכן לא הייתה סובלת כלל.

האם אפשר לשלוט בשכל ולהשתמש בו כרצונך?

הפתרון שאליעד מציע הוא להגיע למצב שבו אתה חכם יותר מהשכל שלך. המשמעות של להיות "חכם יותר מהשכל שלך" היא להצליח לשלוט בשכל במקום שהשכל ישלוט בך. כשהשכל מציג בעיה או מגבלה, תוכל לבחור אם להקשיב לו או להתעלם ממנו.

אליעד מתאר את המצב האידיאלי ככזה שבו השכל לא כופה את עצמו אלא נמצא בשליטתך. כשאתה רוצה להקשיב לשכל, אתה מקשיב, וכשאתה רוצה להטיל ספק בשכל, אתה עושה זאת. כך השכל הופך לכלי שניתן להשתמש בו בצורה אפקטיבית מבלי להפוך לעבד שלו.

מה ניתן ללמוד מסיפור "מעשה מחכם ותם" של רבי נחמן?

אליעד מזכיר את סיפורו של רבי נחמן, "מעשה מחכם ותם", שבו מתואר אדם תמים מאוד. האדם התם מבקש מאשתו שתכין לו בשר, אך כאשר היא מגישה לו לחם, הוא אוכל בשמחה ואומר: "איזה בשר טעים!". הוא מבקש ממנה יין, אך כשמקבל מים הוא נהנה ואומר: "איזה יין טוב!". הוא מצליח ליהנות מכל דבר, כיוון שאין לו שכל שיאמר לו שזה לא מה שהוא ביקש.

הנקודה שאליעד מדגיש דרך הסיפור היא שכאשר לאדם יש שכל, הוא לא יכול ליהנות מדברים מסוימים משום שהשכל מגדיר עבורו מה "טוב" ומה "רע". האדם התם, שאין לו שכל מפותח, יכול להיות מרוצה מכל מצב. מנגד, האדם החכם כלוא במגבלות השכל ולכן אינו יכול להיות מאושר באותה מידה.

מהו הפתרון הסופי שאליעד מציע ביחס לשכל?

אליעד כהן מסכם כי הפתרון האמיתי והסופי הוא לא להיות לגמרי חסר שכל וגם לא להיצמד לשכל באופן מוחלט, אלא להיות במצב שבו ניתן "לשחק" עם השכל לפי הצורך. להיות מסוגל לומר בכל עת: "אני לא יודע שום דבר", ועם זאת, להיות מסוגל להשתמש בשכל בעת הצורך ולראות מציאות מורכבת ורחבה.

לדברי אליעד, האדם שיצליח להגיע למצב כזה יהיה האדם המאושר באמת, כי הוא לא יהיה מוגבל על ידי השכל וגם לא מוגבל על ידי חוסר השכל. זוהי נקודת האיזון, שבה אתה יכול להחליט בכל רגע נתון כמה שכל להפעיל, וכך לשלוט בחוויית החיים שלך באופן מלא.