איך לנתח תהליך? סוגים של הנחות יסוד, הנחת יסוד הכרחית, הנחת יסוד מיותרת, הנחת יסוד אפשרית, מחויב מצד המהות, איך חוקרים משהו? איך לברר את האמת? ניתוח תהליכים מה הן הנחות יסוד וכיצד הן משפיעות על ניתוח תהליכים? כאשר אנו רוצים להבין ולנתח תהליך או רעיון מסוים, חשוב מאוד לבחון את הנחות היסוד שעומדות מאחוריו. הנחת יסוד היא כל דבר שאדם מניח כנכון, על מנת שיוכל לחשוב או להגיע למסקנה מסוימת. אליעד כהן מסביר שיש שלושה סוגים של הנחות יסוד עיקריות, שכל אחד מהם משפיע באופן שונה על הדרך שבה אנו מנתחים תהליכים ומגיעים למסקנות. מה זו הנחת יסוד הכרחית? הנחת יסוד הכרחית היא הנחה שאי אפשר להגיע למסקנה או להבין את התהליך בלעדיה. למשל, אם אדם מחליט לקנות עציץ, הוא מניח הנחת יסוד שהעציץ יהפוך את המקום ליפה יותר. ההנחה הזו, במקרה זה, היא הכרחית, כי בלעדיה אין סיבה לקניית העציץ. אליעד מדגים את העיקרון הזה בעזרת דוגמה קולינרית: ... שהם הכרחיים, שבלעדיהם זו לא תהיה אותה מנה. כלומר, בלי הרכיבים הללו המנה אינה שלמה או מדויקת. מה זו הנחת יסוד מיותרת? לעומת הנחות יסוד הכרחיות, קיימות גם הנחות יסוד מיותרות - אלה הנחות שאנחנו מניחים בטעות שהן חשובות למסקנה, אך הן למעשה לא משפיעות עליה. למשל, אם נחזור לדוגמת המנה, יכול להיות ... אם נשמיט אותו ונגלה שהתוצאה נשארה זהה לגמרי, נסיק שהרכיב הזה היה מיותר מלכתחילה. אליעד מסביר שהדרך לבדוק אם הנחת יסוד היא מיותרת היא על ידי השמטתה ובחינה האם המסקנה או התהליך עדיין עומדים בעינם. אם התהליך עדיין תקין והתוצאה אינה משתנה, הרי שההנחה הזו היא מיותרת לחלוטין. מה היא הנחת יסוד אפשרית? הסוג השלישי הוא הנחת יסוד אפשרית. מדובר בהנחה שניתן להשתמש בה, אך היא אינה הכרחית, כלומר, אפשר להחליף אותה או להשתמש בהנחה אחרת שתוביל לאותה המסקנה. לדוגמה, ... החשיבות של זיהוי מהות ההנחה - במקרה זה, המליחות היא המהות החשובה ולא דווקא סוג המלח. איך לבדוק אם הנחות יסוד הן נכונות? אליעד מדגיש את החשיבות של בחינה יסודית של ההנחות. עלינו לוודא שההנחות שאנו מניחים אכן נחוצות ומדויקות. התהליך מתבצע על ידי פירוק והסרה של הנחות אחת - אחת, ובדיקה אם התהליך עדיין עומד או שהתוצאה משתנה. לדוגמה, אם ניקח תהליך שבו הנחנו ארבע הנחות יסוד, נבדוק כל אחת בנפרד: נוריד הנחה אחת, ואם המסקנה עדיין נכונה, סימן שההנחה הזו הייתה מיותרת. לעומת זאת, אם המסקנה השתנתה לחלוטין, הרי שההנחה הזו היא הכרחית. האם הנחות יסוד יכולות להיות תלויות זו בזו? נקודה נוספת שמעלה אליעד היא התלות האפשרית בין הנחות יסוד. לפעמים, הנחת יסוד אחת מחייבת את קיומה של הנחת יסוד אחרת. למשל, אם הנחנו שצריך להיות יפה, זה יכול לחייב אותנו גם להניח שיש משמעות למראה יפה. אם ההנחה הראשונה מתבטלת, גם ההנחה השנייה עשויה להתבטל. זו מערכת של קשרים שיש לנתח ולבחון בקפדנות, משום שלפעמים הנחות נראות עצמאיות אך הן תלויות זו בזו. למה חשוב לנתח את ההנחות לעומק? מטרת הניתוח של הנחות יסוד היא להוביל לבירור האמת. רק כאשר נצליח להבין במדויק אילו הנחות הן הכרחיות, אילו מיותרות, ואילו רק אפשריות, נוכל להגיע למסקנות ברורות ומדויקות יותר. זיהוי נכון של סוגי ההנחות יסייע לנו להבין את המציאות טוב יותר, וגם יאפשר לנו להבין היכן טעינו ואיך לשפר את החשיבה שלנו. אליעד מציין כי היכולת לנתח הנחות יסוד בצורה נכונה היא מיומנות חשובה שצריך לפתח, והיא חלק מתהליך גדול יותר של בירור האמת והמציאות. ככל שהאדם ישפר את היכולת שלו לזהות ולנתח את ההנחות שלו, הוא יוכל להגיע לאמת מדויקת יותר. מהי הנחת יסוד הכרחית? איך לזהות הנחות יסוד מיותרות? מה ההבדל בין הנחה אפשרית להכרחית? איך לנתח תהליכים בצורה נכונה? כיצד הנחות יסוד משפיעות על בירור האמת? מה זה מחויב מצד המהות? איך לבדוק אם הנחה היא הכרחית?

איך מנתחים תהליך? דוגמה לניתוח תהליך, ניתוח הנחות יסוד, איך להיות ממוקד מטרה? איזה שאלה לשאול? הנחת יסוד פנימית, הנחת יסוד חיצונית, איך מנתחים בעיה? איך למצוא פתרון? איך למצוא הנחת יסוד? איך מנתחים תהליך בצורה מעמיקה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את חשיבות ניתוח התהליכים המנטליים והמעשיים, עם דגש על איך להיות ממוקדים במטרה. ניתוח תהליך דורש שאלת שאלות נכונות וזיהוי הנחות יסוד, הן פנימיות והן חיצוניות, שעשויות להוביל אותנו לתוצאה הרצויה. מהן הנחות יסוד פנימיות וחיצוניות? אליעד מדגיש את החשיבות של זיהוי הנחות היסוד בשאלות שונות. הנחות יסוד פנימיות הן עקרונות שמנחים את האדם בתהליך הפנימי, כלומר, איך הוא רואה את הדברים מבחינת תחושותיו ומחשבותיו האישיות. הנחות יסוד חיצוניות הן התפיסות וההבנות שלנו לגבי העולם שמסביבנו, וכיצד הן משפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. בתהליך ניתוח בעיה או חיפוש פתרון, חשוב לשאול את השאלות הנכונות שמבוססות על הנחות היסוד האלה, ולוודא אם הן נכונות ומדויקות עבורנו. איך לשאול את השאלות הנכונות? אליעד מסביר שכדי להתמקד בשאלה נכונה, יש ... עד שהשאלה מובילה אותנו לשורש הבעיה. שאלות מסוג זה לא רק שמקדמות אותנו בדרך, אלא גם עוזרות להעמיק בניתוח הנחות היסוד של כל פעולה או החלטה. לדוגמה, כששואלים למה אני הולך לאכול במקום לעשות שיעורים? צריך לשאול שאלה זו מחדש, ולבחון את הנחות היסוד של התשובות המתקבלות. כיצד להתמודד עם שאלות מורכבות? כשהשאלות מורכבות, אליעד מציע לפרק אותן לגורמים קטנים, כך שנוכל לדרג כל חלק על פי החשיבות שלו. לפעמים התשובות נמצאות בהנחות היסוד העמוקות ביותר, שדורשות זמן ומאמץ כדי לחשוף אותן. כל תשובה שנקבל צריכה לפתוח פתח לשאלה חדשה, מה שמוביל אותנו ... מציע, במקרים שדורשים שינוי תפיסתי, להיעזר בשאלות מתודולוגיות שמכוונות לשינוי תפיסת העולם. כשאנחנו שואלים את עצמנו מה יכול להשתנות בהנחות היסוד שלי?, אנו יכולים לראות אם יש מקום לשנות את הדרך בה אנו מבינים את העולם ואת הבעיות שאנחנו פוגשים. ... התהליך האפקטיבי ביותר לניתוח תהליך? אליעד מסביר שהצעד הראשון הוא לזהות את השאלה הגדולה, ומייד לאחר מכן לבדוק את ההנחות היסוד המלוות אותה. ככל שנבדוק את השאלות לעומק, נגלה את ההנחות העמוקות והחשובות יותר. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני הולך לאכול?, יש לברר מהן ההנחות היסודיות שגורמות לו לבחור באוכל על פני עיסוק בשיעורים, ולהבין אם יש מקום לשנות את הבחירה על בסיס הנחות חדשות. כיצד נוכל לפרק בעיות לאנליזות מדויקות? כדי לנתח בעיה בצורה מדויקת, חשוב לפרק את השאלות לנושאים המרכזיים שלהן ולזהות את ההנחות שהן מבוססות עליהן. כאשר נפרק את השאלות בצורה זו, נוכל להבין את הדרך בה עלינו לגשת לבעיה ולפתור אותה בצורה יעילה וממוקדת יותר. איך מנתחים תהליך? מהן הנחות יסוד פנימיות וחיצוניות? איך לשפר את היכולת להנחות פתרון? כיצד להעמיק בשאלות נכונות? איך להתמקד במטרה? איך מנתחים תהליך? איך נוכל להיות ממוקדים במטרה? במהלך ההרצאה, אליעד ... מסביר איך אפשר להתמקד במטרה ולשאול את השאלות הנכונות בכדי להבין את התהליך בצורה מעמיקה וממוקדת. הדיון כלל את הנחות היסוד של תהליכים, כיצד נוכל לזהות ולהתמודד איתן, ואיך נוכל לדעת אם אנו בכיוון הנכון כשאנחנו פותרים בעיה. מהן הנחות יסוד פנימיות וחיצוניות ואיך הן משפיעות על ניתוח תהליך? אליעד הציג את רעיון ההנחות היסוד כחשוב ביותר בניתוח תהליך. הנחות יסוד פנימיות הן העקרונות שמנחים אותנו בעבודתנו, בעוד שההנחות היסוד החיצוניות הן התפיסות שלנו לגבי העולם שסובב אותנו. כדי להבין את ההתנהלות שלנו בתהליך, עלינו לשאול שאלות שמבוססות על הנחות יסוד, ולוודא אם הן אכן נכונות ומדויקות עבורנו. איך נוכל לדעת אם אנחנו בכיוון הנכון במהלך תהליך חיפוש פתרון? הנושא ... מדויקת? אליעד הסביר את החשיבות של פרוק השאלות בצורה מסודרת. עלינו לפרק כל שאלה לנושא המרכזי שלה ולזהות את הנחות היסוד שעליהם היא מבוססת. לאחר מכן, נוכל להבין טוב יותר את הדרך שבה עלינו לגשת לבעיה ולפתור אותה. למשל, דוגמת השיעורים והאוכל, כאשר השאלה למה אני הולך לאכול במקום לעשות שיעורים? נבדקה על ידי חקירת הנחות היסוד של הפעולה. מהי הדרך האפקטיבית לשאול שאלות ולהגיע לתשובות מדויקות? אליעד הדגיש את חשיבות השאלה למה?, שהיא מסייעת לנו ... שאלה כנה, ונותנים לה את התשובות המתאימות, אנו מתקדמים לכיוון הנכון. הוא גם הסביר את ההבדל בין שאלות שנוגעות להנחות יסוד פנימיות ואלה הנוגעות להנחות יסוד חיצוניות. כל תשובה שמתקבלת יכולה לפתוח פתח לשאלה חדשה שתסייע לנו להעמיק בתהליך. מהו תהליך העבודה עם הנחות יסוד בשאלות מורכבות? אליעד הציע לפרק שאלות מורכבות לנחות יסוד ולדרג אותן לפי סדר חשיבותן. ככל שמעמיקים יותר בניתוח הנחות יסוד פנימיות, כך התשובות הופכות להיות ממוקדות ומדויקות יותר. לעיתים, התשובות נמצאות בהנחות היסוד העמוקות ביותר, שדורשות זמן ומאמץ לחשוף אותן. איך מתמודדים עם בעיות שדורשות שינוי גישה או שינוי במחשבה? אליעד סיפר ... שינוי תפיסתי, כמו שינוי גישה לדברים באופן יסודי. הוא הציע לשאול שאלות מתודולוגיות שמכוונות לשינוי תפיסת העולם, תוך חקירת ההנחות היסוד שעליהם אנחנו מבססים את פעולותינו, ומה ההשפעה של השינוי בתפיסת העולם על תהליך קבלת ההחלטות שלנו. איך מנתחים תהליך? מהן הנחות יסוד פנימיות וחיצוניות? איך להעמיק בשאלות נכונות? איך לשפר את היכולת להנחות פתרון? כיצד להפריד בין בעיות מהותיות לתהליך עבודה?

טיפים לחקירה עצמית, טיפים למודעות עצמית, איך לזהות תשובות שגויות? איך לזהות הנחות יסוד שגויות? איך לזהות תשובות גנריות? איך לזהות תשובות כלליות? איך לזהות תשובות לא נכונות? איך לגלות הנחת יסוד חסרה? איך לזהות תשובות שגויות בתהליך של חקירה עצמית? אחד הנושאים החשובים שאליעד כהן מציג הוא כיצד לחקור לעומק ... לתשובה מלאה ונכונה באמת, התשובה חייבת להיות ייחודית ומדויקת מספיק כך שלא תוכל להתאים לשום שאלה אחרת. איך לזהות הנחות יסוד חסרות בתשובה? נקודה נוספת שאליעד מציג היא כיצד לזהות הנחות יסוד חסרות בתוך התשובה שלנו. הוא משתמש בדוגמה של מתמטיקה כדי להמחיש את הרעיון: אם התשובה לשאלה כמה זה אחד ... נכונה גם לשאלות אחרות כמו שתיים כפול אחד או ארבע פחות שתיים. לכן, גם אם התשובה נכונה עובדתית, ישנה הנחת יסוד שצריך לברר - כיצד הגענו דווקא לתשובה הזו ומה התהליך המדויק שהוביל אותנו אליה. כך גם בחקירה אישית - אם אדם אומר שהוא רוצה משהו כי זה עושה לי טוב, עליו לחקור את הנחת היסוד הזו עוד יותר לעומק: למה דווקא הדבר הזה עושה לי טוב ולא דבר אחר? רק כך ניתן לגלות מהי הנחת היסוד האמיתית שעומדת בבסיס הרצון או התחושה. מדוע חייבים להיות ספציפיים בחקירה עצמית? הסיבה לצורך להיות ספציפיים בתשובות שלנו היא ... חוקרים. בשיטה זו אפשר לוודא שהתשובות שהגענו אליהן הן מלאות, נכונות ומדויקות. איך לזהות תשובות גנריות? חקירה עצמית זיהוי הנחות יסוד שגויות איך להגיע לתשובה מלאה? מהן תשובות כלליות? מודעות עצמית איך למצוא הנחת יסוד חסרה? מהן תשובות מלאות? איך לזהות תשובות לא מלאות? איך לחקור הנחות יסוד? למה אני רוצה אותה? למה אני אוהב אותה? רק תשובה אחת נכונה, יותר מתשובה אחת נכונה, הסיבה לא מחייבת ...

כמה הנחות יסוד יש? כמה הנחות יסוד לחפש? למצוא הנחות יסוד, יותר מהנחת יסוד אחת, ניתוח הנחות יסוד, ניתוח תהליך, פירוק לגורמים, זיהוי הנחות יסוד, בדיקת הנחות יסוד, לפחות שתי הנחות יסוד מדוע תמיד קיימת יותר מהנחת יסוד אחת? כאשר בודקים או מנתחים נושא מסוים ומחפשים את הנחות היסוד שלו, אליעד כהן מסביר נקודה מרכזית: לעולם לא ניתן להסתפק בהנחת יסוד אחת בלבד. לפי אליעד, תמיד ובכל מקרה קיימות לפחות שתי הנחות יסוד, ולעיתים אף יותר. אם אדם סבור שהוא מצא רק הנחת יסוד אחת, ודאי שהוא טועה או שהוא מפספס הנחות נוספות. יכול להיות גם שההנחה האחת שנמצאה בכלל שגויה. אולם מה שבטוח, הוא שלא ניתן להסתפק בהנחה אחת בלבד. הסיבה לכך פשוטה: הנחת יסוד היא רעיון התומך ברעיון אחר או שממנו נגזרת מסקנה כלשהי. כדי שהרעיון יתמוך ברעיון אחר, הם חייבים להיות שני ... מידע חדש. מסיבה זו, חייבים לחפש את שתי ההנחות לפחות, שהן שונות באמת זו מזו. איך מזהים לפחות שתי הנחות יסוד בפועל? אליעד מביא דוגמה מוחשית של שולחן: אם אדם אומר אני רואה שולחן, נדמה שזו הנחת יסוד אחת בלבד. אבל בפועל, כאשר מנתחים זאת לעומק, רואים שיש לפחות שתי הנחות יסוד נפרדות: הנחת יסוד ראשונה: אני רואה משהו. הנחת יסוד שנייה: המשהו שאני רואה הוא שולחן. כך, באופן בלתי נמנע, תמיד קיימות לפחות שתי הנחות שונות, מפני שאם הרעיונות ... תמיד שיש שני רעיונות, שאחד מהם נשען או מבוסס על השני. למה תמיד חייבים להיות לפחות שני חלקים בכל הנחת יסוד? הסיבה העמוקה יותר שאליעד מסביר היא לוגית ופשוטה: כל דבר מורכב חייב להיות מורכב לפחות משני חלקים. עצם המושג מורכבות מחייב קיומם של לפחות שני מרכיבים. אם היה רק מרכיב אחד, אי אפשר היה לקרוא לו מורכב. מכיוון שהנחות יסוד הן מטבען רעיונות מורכבים - כל אחת מהן חייבת לכלול לפחות שני מרכיבים. אם ההנחה שלך הייתה פשוטה ולא מורכבת, לא היית צריך למצוא לה שום הנחת יסוד. האם אפשר להגיע ליותר משתי הנחות יסוד? אליעד מוסיף ואומר שבהחלט ייתכן מצב של יותר משתי הנחות יסוד. במציאות, כמעט תמיד קיים מצב של מורכבות גדולה יותר, כאשר דבר מסוים יכול להישען על שלוש, ארבע ואף יותר הנחות יסוד. המורכבות יכולה לגדול עוד ועוד, ולהגיע אפילו לאינסוף הנחות יסוד, מכיוון שכל הנחת יסוד יכולה בעצמה להישען על הנחות יסוד נוספות. אך גם במקרים שבהם יש הנחות יסוד רבות, אליעד מסביר שעדיין, כל הנחת יסוד בפני עצמה חייבת להיות מפורקת לפחות לשני חלקים בסיסיים. כלומר, גם אם משהו בנוי מעשרות או מאות הנחות יסוד, כל אחת מהן תהיה בנויה לפחות משני חלקים מינימליים. זוהי נקודה מהותית, המדגישה את העומק והרבדים המרובים הקיימים בכל תהליך של פירוק הנחות יסוד. מהי הנחת היסוד הבסיסית ביותר לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש שיש מצבים בהם מגיעים להנחות יסוד בסיסיות במיוחד, שאינן מתפרקות עוד, או שהן מהוות בסיס להרבה מאוד הנחות אחרות. הוא נותן דוגמה לכך שהשאיפה להרגיש טוב היא הנחת יסוד בסיסית ביותר, שאולי עומדת בבסיסן של הנחות יסוד רבות אחרות. יחד עם זאת, גם הנחה בסיסית זו אינה תמיד מספיקה לבדה, משום שכדי לנקוט בפעולה ספציפית (למשל לבחור לעשות פעולה מסוימת כדי להרגיש טוב), יש צורך להוסיף הנחות יסוד נוספות שיסבירו למה דווקא פעולה מסוימת זו היא הנכונה או הרצויה. בסופו של דבר, אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות הפירוק לגורמים, ההעמקה וההבנה כי לעולם לא מספיק לומר שמצאנו הנחת יסוד אחת בלבד. הבנת המורכבות, ההפרדה, הזיהוי והבדיקה של הנחות היסוד השונות הם התהליך הנכון והיסודי לניתוח אמיתי ומדויק של המציאות. כמה הנחות יסוד יש? איך למצוא הנחות יסוד? זיהוי הנחות יסוד פירוק רעיונות לגורמים מדוע צריך יותר מהנחת יסוד אחת? מהי הנחת יסוד בסיסית? האם יש אינסוף הנחות יסוד?

ניתוח תהליך, לנתח הנחת יסוד, אימון למאמנים אישיים, ללמוד אימון אישי, אלגוריתם לפתור בעיות, ללמוד לוגיקה, ניתוח לוגי, חשיבה לוגית, לפתח את המוח, איך לייעץ עצות? איך לפתור בעיות? מהי הדרך לנתח הנחות יסוד ולפתור בעיות בצורה לוגית? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את החשיבות של ניתוח הנחות יסוד ומביא דוגמה ממקום עבודה שבו אדם מנסה להיות אותנטי ולקבל הכרה על ידי כך שהוא לא משחק את המשחק החברתי בעבודתו. הוא מתחיל בהבנה של הנחות יסוד כמו האם להיות אמיתי או לשחק את המשחק, ובוחן את הדרך בה הנחות אלו משפיעות על הפתרונות האפשריים למצב. איך ננתח בעיה בהנחות יסוד? אליעד מציין שבכדי לפתור בעיה, יש לזהות את הנחות היסוד של כל צד במצב. במקרה של הדוגמה שהוזכרה, השאלה המרכזית היא אם כדאי לשחק את המשחק בעבודה כדי לשמור ... אמיתי ולסבול את התוצאות של כך. הוא מסביר איך השאלה למה לא נעים לך? עשויה להוביל אותנו להבין את ההנחות היסוד שמאחורי ההתנהגות ולפתור את הבעיה. כיצד ניתן לבחון את הנחות היסוד בצורה לוגית? כחלק מהניסיון לפתור את הבעיה, אליעד מסביר את הדרך בה יש לבצע ניתוח לוגי של הנחות יסוד. אם אדם חושב שנשאר לו רע בגלל שהוא משחק את המשחק, השאלה הנכונה היא: האם באמת יש סיבה להיות רע מזה? ניתוח זה דורש שאנחנו לא רק נשאל את השאלה מה נכון? אלא גם את השאלה האם הנחה זו בהכרח מובילה למסקנה זו? כך שחשוב לבחון אם התוצאה שהגענו אליה באמת מחויבת מהנחות היסוד שהצבנו. מהם האילוצים וההנחות שמגבילים את האדם מלהתמודד עם בעיות בצורה ישירה? ההרצאה עוסקת גם באילוצים שבהם אנו פועלים. על מנת לשחרר את עצמנו ממסגרת ההנחות שאנחנו פועלים לפיהן, אליעד מציע לשאול שאלות שיכולות להטיל ספק בהן. אם אדם בטוח שזאת האמת המוחלטת שהוא משחק ... שהבעיה לא נפתרה, אליעד מציע לחזור לנקודת ההתחלה ולבצע את הניתוח מחדש. במקרים כאלו, יש צורך לפרק את כל הנחות היסוד ולהגדיר מחדש את השאלות או לאתגר את הדרך בה נפתרה הבעיה עד כה. כל שינוי בהבנת השאלה יכול להוביל לשינוי בגישה לפתרון. מהי הדרך לנתח הנחות יסוד? איך לפתור בעיות בצורה לוגית? מהם אילוצים בהנחות יסוד? כיצד ננתח בעיה בעזרת שאלות נכונות? איך להתמודד עם בעיות כשיש ספק בתשובות?

ניתוח הנחות יסוד של שאלה, גם ורק בהנחות יסוד של שאלה, האם ניתן להשיג מטרה רק בדרך כלשהי? שאלת גם או רק, האם גם או רק? סוגים של שאלות, שאלת האם ואיך, שאלה מסוג האם, שאלה מסוג איך, ניתוח שאלה, הנחת יסוד של גם או רק מהן הנחות היסוד המסתתרות בשאלות מסוג גם או רק? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק באופן מפורט בניתוח הנחות יסוד של שאלות מסוג גם או רק, בעזרת דוגמאות מחיי היום - יום וניתוח לוגי מעמיק. הוא מבהיר תחילה שהניתוח מיועד להבין לעומק מה מסתתר מאחורי כל שאלה שמתחילה במילים האם ניתן, כאשר שאלה כזו כבר טומנת בחובה כמה הנחות יסוד שלא תמיד ברורות לשואל עצמו. מה משמעות שאלות מסוג האם ניתן? כאשר אדם שואל האם ניתן להשיג סיפוק מיני ... רק באמצעות אקט מיני? הוא קודם כל מניח שיש דבר כזה שנקרא סיפוק מיני, ושאפשר בכלל להגיע אליו. ללא ההנחה הזו, לא הייתה עולה השאלה מלכתחילה. לכן, הדבר הראשון שאליעד עושה הוא לבדוק אילו הנחות יסוד מקדימות השאלה מכילה. הוא מסביר שהשואל כבר מניח: שקיים דבר שנקרא סיפוק מיני. שניתן באופן כללי להגיע לסיפוק הזה. רק אחרי ההנחות האלו ניתן לשאול הלאה. כיצד נבחין בין גם לבין רק בשאלות שלנו? אליעד מסביר בפירוט שאם אדם שואל האם ... אם מישהו שואל שאלה כזו, יש שתי אפשרויות מרכזיות: הוא מניח שייתכן להיכנס לבית רק מהדלת, ומבקש לוודא אם ההנחה הזו נכונה. או שהוא מניח שייתכן שאפשר להיכנס גם בדרכים נוספות מעבר לדלת. אליעד מדגיש שהשואל לא בהכרח מניח ... גורם. כלומר, תלות אינה בהכרח מעידה על רק. וזו נקודה חשובה שאליעד מבהיר לאורך הדיון. מה המסקנה החשובה לגבי הנחות יסוד בשאלות מסוג זה? המסקנה המרכזית שאליעד מציג בשיחה זו היא שכל שאלה שמתחילה בהאם ניתן או כוללת מילים כמו רק או גם, מכילה בתוכה הנחות יסוד סמויות שיש לחשוף אותן. חשיפת ההנחות הללו מאפשרת להבין לעומק יותר את השאלה עצמה ואת כוונת השואל. לדבריו, כשאנו מתמודדים עם שאלות מסוג זה, חשוב לבדוק היטב מה בדיוק השואל מניח, מה הוא לא מניח, ואילו אפשרויות הוא משאיר פתוחות בעצם ניסוח השאלה. ניתוח הנחות יסוד בשאלות הבדל בין גם לרק מה פירוש תלוי במשהו? איך לזהות הנחות יסוד? האם יש רק דרך אחת להשיג מטרה?

הנחת המבוקש, הנחות יסוד, מהי הנחת המבוקש שיש בספר להיות אלוהים, איך לא להיאחז בהנחות יסוד מהי הנחת המבוקש שאליעד כהן מדבר עליה בספר להיות אלוהים? אליעד כהן מסביר את המושג הנחת המבוקש ומדגיש כי מדובר בפעולה שבה האדם מניח מראש הנחה מסוימת, ואז מחפש לה הוכחות שיצדיקו אותה. בספר להיות אלוהים, אליעד מודה במפורש שיש הרבה הנחות מבוקש. למשל, הספר מניח מראש שיש דבר כזה להיות אלוהים, ולאחר מכן מנסה להביא הוכחות וראיות להנחה הזו. כלומר, במקום להוכיח קודם כל שיש צורך או חובה להיות אלוהים, ההנחה כבר קיימת, ומכאן נובעות ההוכחות. אליעד מסביר שאין לו כוונה להסתיר את העובדה שזוהי הנחת מבוקש, להפך, הוא אומר בצורה ישירה שזוהי אכן אחת מהנחות המבוקש המרכזיות בספר. אליעד מאתגר את האדם להתמודד עם ההנחה הזו, כשהוא אומר לו: תוכיח שההנחה אינה נכונה. האדם מתבקש לא לקבל את ההנחה באופן אוטומטי, אלא לבחון אותה בעזרת חשיבה עצמאית. הרעיון הוא שהאדם יבחן לעומק מדוע הוא מניח מלכתחילה שהוא צריך ... הוא אמור דווקא להיות כאן, בתוך המציאות האנושית, ולא בהכרח לחזור ולהיות אלוהים. מדוע כל מחשבה וכל שאלה מכילות הנחת יסוד נסתרת? אליעד ממשיך ומסביר שהנחת המבוקש קיימת בכל מחשבה או משפט שהאדם אומר. לדוגמה, כאשר אדם מצביע על קיר ואומר: הנה קיר, קיימת הנחת יסוד שאכן קיים קיר, ושהוא אכן רואה אותו נכון. אך אליעד מאתגר את זה ושואל: האם זה שאתה רואה את ... קיר ואתה לא באמת רואה אותו. האדם תמיד מניח שיש התאמה בין מה שהוא רואה לבין המציאות. זאת בדיוק הנחת המבוקש - האדם מניח מראש שמחשבתו או תפיסתו נכונה, ואז מביא ראיות ואומר: אבל אני רואה אותו! למה כל מחשבה מוגדרת היא הנחת יסוד ולא מחויבת? אליעד מסביר את העיקרון שהמציאות האמיתית אינה מוגדרת, ולכן כל מה שמוגדר הוא בהכרח לא המציאות הראשונה האמיתית. המציאות הראשונית, זו שבאמת קיימת באופן מוחלט, אינה מוגדרת כלל. כל מה שמוגדר הוא כבר סוג של הנחת יסוד, ולכן לא יכול להיות אמיתי באופן מוחלט. כל מושג, רעיון או מחשבה הוא דבר מוגדר - ולכן הוא לא המחויב הראשון, הוא לא נקודת האמת המוחלטת. כך, אפילו שאלת שאלה היא הנחת יסוד, כי בעצם השאלה יש הנחה שיש שאלה שניתן לשאול, כלומר, השאלה כבר מניחה מראש את התשובה או את קיומה שלה. לדוגמה, כאשר אדם שואל: האם העולם קיים?, עצם השאלה מניחה שקיים עולם שאפשר לשאול לגביו. בכך האדם כבר ביצע הנחת יסוד נסתרת, שאולי היא לא נכונה או לא מדויקת. מה המשמעות של להבין את הספר מנקודת מבטו של המחבר הראשון? ... להבין את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים הראשון, שממנו הכל התחיל, ולא מנקודת המבט של האדם הקטן שחי בתוך הנחות יסוד סמויות ומוגדרות. רק כאשר האדם מגיע לנקודת מבט זו הוא מסוגל לראות את המציאות ללא שום הנחת יסוד או הנחת מבוקש - להבין מהו המחויב הראשון ללא שום הנחה מוקדמת. מדוע היצמדות להנחות יסוד היא כמו השתכרות מאשליה? אליעד משתמש בדימוי חזק כדי להסביר למה הנחת יסוד היא בעייתית. הוא מדמה את הנחת המבוקש לשיכרון. כמו שאדם מנסה לשכוח את הסבל באמצעות שתיית אלכוהול אך לא פותר באמת את בעיותיו, כך גם אדם שנאחז בהנחות יסוד ובהנחת המבוקש משלה את עצמו ונותר לכוד בתוך אשליה. למעשה, במקום לבדוק באמת את המציאות, האדם בוחר לחיות באשליה נעימה יותר. זוהי הסיבה שאליעד מעודד לא לקבל שום הנחת יסוד כמובן מאליו, אלא לבדוק ולחקור לעומק כל דבר ולראות אותו מנקודת מבט חיצונית לחלוטין - מנקודת המבט של אלוהים עצמו. מהו הרעיון המרכזי בספר להיות אלוהים של אליעד כהן בנושא הנחת המבוקש? הרעיון המרכזי הוא שהאדם צריך לפתח מודעות מלאה להנחות היסוד שלו. עליו להכיר בעובדה שכל דבר שמוגדר אצלו מראש - הוא רק הנחה לא מוכחת. רק דרך חקירת ההנחות הללו, ואפילו את ההנחה שהוא חייב לחזור להיות אלוהים, האדם יכול להגיע לחופש מוחלט, בו הוא לא תלוי בהנחות היסוד, אלא מתבונן בעולם בצורה נקייה וצלולה. מהי הנחת המבוקש? איך לא להיאחז בהנחות יסוד? מה זה המחויב הראשון? איך לבדוק את נכונות התפיסה? האם אנחנו מניחים הנחות מראש? איך לצאת מהנחות יסוד? מהי האמת המוחלטת?

... איך להסביר משהו למישהו שלא מבין? כאשר מנסים להסביר משהו למישהו והוא אינו מבין את ההסבר, הסיבה לכך נעוצה בהנחות היסוד שהאדם המסביר מניח ולא בהכרח מבהיר למאזין. אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה והיעילה ביותר להסביר משהו למישהו אחר היא לבדוק תחילה את ההנחות הבסיסיות שהובילו אותך לאותה מסקנה או רעיון שאתה מנסה להעביר. עליך לשאול את עצמך: מה הן ההנחות היסודיות שלי שהביאו אותי להסיק את מה שאני אומר? לדוגמה, אם אדם בא לשכנע מישהו בדבר מסוים, הוא אומר משפט מסוים מתוך הנחות יסוד שיש לו. הוא חושב כמה מחשבות, ומתוכן הוא מגיע למסקנה מסוימת. אם האדם השני היה חושב בדיוק את אותן הנחות יסוד, באופן טבעי גם הוא היה מגיע לאותה המסקנה. לכן, כאשר מישהו לא מסכים או לא מבין, זה מעיד על כך שיש פער בהסכמה לגבי אחת או יותר מהנחות היסוד של האדם המסביר. איך לבדוק את הסכמת המאזין להנחות היסוד שלך? השלב הבא הוא לבדוק עם האדם השני כל אחת מהנחות היסוד שלך. יש לעבור בצורה שיטתית הנחת יסוד אחר הנחת יסוד, ולשאול האם הוא מסכים לכל אחת ואחת מהן. במידה ומתברר שהוא אינו מסכים לאחת ההנחות, יש לעצור בנקודה הזו ולהתמקד בשכנוע בנוגע לאותה הנחה ספציפית. כדי לשכנע בהנחת יסוד מסוימת, יש לבצע שוב את התהליך - לברר מהם ההנחות היסודיות יותר, הבסיסיות יותר, שהביאו אותך להאמין באותה הנחה ראשונית. כך נעים אחורה, עד שמגיעים למצב בו נמצאות הנחות בסיסיות ... בפניו, אך עדיין הוא אינו משתכנע במסקנה שאתה מנסה להסביר לו. במצב כזה צריך לבדוק אפשרויות נוספות: אולי קיימות הנחות יסוד נוספות שלא הזכרת או שלא שמת לב לקיומן. ייתכן כי תהליך ההסקה הלוגית עצמו הוא נקודת המחלוקת, כלומר, האדם ... ההסבר שלך? לסיכום, אליעד כהן מסביר שבכדי להסביר לאחרים ולהיות מסוגל לשכנע אותם, יש להבין לעומק את עצמך ואת הנחות היסוד שגורמות לך לחשוב כפי שאתה חושב. יש להקפיד לוודא שכל הנחות היסוד ברורות ומוסכמות על המאזין, ולוודא שתהליך ההסקה והמסקנות אכן הגיוניים וברורים לשני הצדדים. רק כאשר המאזין מסכים עם כל ... להבין ולהשתכנע במה שאתה מנסה להסביר לו. איך לשכנע אנשים? איך לגרום לאחרים להסכים איתך? כיצד להסביר רעיונות? מהן הנחות יסוד? איך ללמד ילדים? מה ההבדל בין להקשיב ולשמוע? עכשיו העניין הוא כזה למה לפעמים בן אדם רוצה להסביר משהו ... אומר שאם בן אדם היה לו נגיד את, את באה לשכנע מישהו במשהו עכשיו את אומרת משפט עכשיו יש הנחות יסוד שהביאו אותך למשפט הזה ויש איזה מחשבות שחשבת שבגלל שחשבת אותם המסקנה המתבקשת היא x שאותו את חושבת. עכשיו ההיגיון אומר שאם בן אדם אחר היה חושב בדיוק את אותן הנחות יסוד שלך הוא היה מגיע לאותה מסקנה. עד כאן זה הגיוני? ש: כן. אליעד: עכשיו בשביל שאת תסבירי לו, עכשיו ... מה שאת צריכה לעשות כשאת רואה שמישהו לא מבין משהו שאת מנסה להסביר לו זה לשאול את עצמך מה הנחות היסוד שאני מניחה שדרכן הגעתי לדבר הזה ובוא נבדוק האם הוא מסכים ובוא נעבור הנחת יסוד והנחת יסוד ואז עוברים הנחת יסוד והנחת יסוד ואז אם רואים פתאום שיש הנחת יסוד שהוא לא מסכים אומרים בוא ננסה לשכנע אותו. איך נשכנע אותו בוא נבדוק מה ההנחות יסוד שגורמות לי לחשוב שהנחת היסוד הזאת נכונה ובוא נבדוק אם הוא מסכים איתן עד שבסוף נגיע לדוגמה לעובדות או לדברים שהם נכונים מצד החושים או מצד משהו ואז נשכנע את הבן אדם. עכשיו מה קורה אם נגיד הוא מסכים איתך על ההנחות יסוד ועדיין לא מסכים למסקנה המתבקשת מהנחות היסוד אז צריך לבדוק רגע אז איזה עוד הנחת יסוד יש פה אולי תהליך ההסקה הלוגית עליה הוא לא מסכים כי זאת גם הנחת יסוד. או לדוגמה אולי יש עוד הנחות יסוד שלא אמרת אותן ושאולי צריך למצוא עוד הנחת יסוד שיש ואם את נגיד רואה, ואני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי לפני שנייה אם נגיד את רואה שיש הנחת יסוד שהוא לא מסכים קודם כל צריך לעבור רגע לזה אתה מסכים ולזה אתה מסכים נגיד שכן ונגיד שיש אחד שהוא לא מסכים אוקי למה אני חושבת שהנחת היסוד הזאת נכונה כאילו מה הנחות היסוד של הנחת היסוד וככה ללכת אחורה ולהסביר ולכן. ש: דרך אגב אפשר לדבר על זה? אליעד: כן. ש: אפשר אפילו דרך זה ... מדברים. ש: יכול להיות. אליעד: גם יכול להיות, טוב הבנו ולכן בפרקטיקה כשרוצים להסביר למישהו משהו צריך לבדוק את הנחות היסוד שלך עצמך ולוודא שהשני מסכים איתך לכל הנחות היסוד שלך ואם הוא מסכים איתך על הכל ועדיין הוא לא מסיק את המסקנה שלך מחויב במציאות שיש עוד הנחות יסוד שאתה חושב, או שהוא לא באמת מסכים איתך או שיש עוד איזה הנחות יסוד שאתה חושב שהובילו אותך למסקנה ושעוד לא חשפת אותן. ש: יכול להיות. אליעד: ולכן להסביר למישהו משהו אתה צריך ...

לכל שאלה תשובה, איך למצוא תשובות לשאלות, הנחות יסוד, אחדות ההפכים, מהות השאלה, מהות התשובה, איך נוצרת שאלה, איך נוצרת תשובה, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת למה כל שאלה מבוססת על הנחת יסוד? כל שאלה שאדם שואל, בכל תחום ובכל מצב, תמיד מבוססת על הנחת יסוד מסוימת. אליעד מסביר ששאלה לא יכולה להתקיים בלי שיש לה הנחת יסוד בסיסית של אם / אז. לדוגמה, כשאדם שואל: אם זה ככה, אז למה זה ככה?, הוא מניח שמשהו הוא כפי שהוא תופס אותו. הנחת יסוד זו, גם אם היא לא נאמרת במפורש, תמיד קיימת בבסיס השאלה. כאשר אדם נתקל בשאלה או בספק, עליו לבדוק היטב על איזו הנחת יסוד היא נשענת. לאחר מכן, עליו לבחון האם ניתן למחוק או להפוך את ההנחה הזו. אך כאן מתעוררת בעיה נוספת, שכן כאשר מוחקים או הופכים את הנחת היסוד, מיד עולה ההנחה ההפוכה וגם היא מובילה לשאלה חדשה. מה המשמעות של להפוך הנחות יסוד בשאלות? אליעד מדגיש כי כאשר שאלה מבוססת על הנחת יסוד, ניתן לקחת את ההנחה ולומר את ההפך שלה. לדוגמה, אם השאלה היא האם יש בחירה חופשית?, ההנחה היא שייתכן ויש בחירה חופשית. אם הופכים את ההנחה ואומרים אין בחירה חופשית, עולה שאלה אחרת שגם היא דורשת מענה. לכן כל הנחה וכל היפוך שלה הם רק נקודות מבט יחסיות, ואינם מספקים תשובה מוחלטת ואמיתית. איך אפשר להגיע לתשובה מוחלטת לשאלות? ... הפרספקטיבות, האדם יכול לומר שיש בזה חיסרון הגיוני, ואז נוצר מצב של ספק או שאלה. ברגע שקיימת שאלה, קיימת הנחה שמסתתרת מאחוריה, ועליה יש תמיד אפשרות לשאול שאלה נוספת. מה זו תשובה יחסית ומה זו תשובה מוחלטת? אליעד מבהיר ... לתשובה המוחלטת הזו, חייבים לחרוג מעבר לשכל ולמושגים. מדוע התשובה המוחלטת מחייבת לצאת מהשכל? השכל תמיד פועל על בסיס הנחות יסוד יחסיות של ככה או אחרת. כל תשובה שהשכל נותן מוגבלת לנקודת מבט מסוימת. לכן, מי שרוצה להגיע לתשובה מוחלטת ... הוא יכול באמת לפתור את השאלות באופן מוחלט. איך למצוא תשובה מוחלטת? איך נוצרת שאלה? מהי אחדות ההפכים? מהי הנחת יסוד של שאלה? איך אפשר להפוך הנחות יסוד? מה ההבדל בין תשובה יחסית למוחלטת?

... אם אדם יגיע למצב הזה, הוא כבר לא יוכל לשאול שאלות, כי השאלה עצמה מבוססת על כך שיש איזו הנחת יסוד שמפרידה בין דבר לדבר אחר. במצב של אי - ידיעה מוחלטת, גם ההבדל בין השאלה לתשובה אינו ברור. זהו ... יש לאין. בסוף לא רואים שיש הבדל בין יש לאין ובמצב זה ממילא אין יותר שאלות. אם נחקור מה הנחת היסוד בסוף לא ניתן לראות הבדל בין יש לאין. בסוף לא מגיעים לשום מסקנה. אם אין מסקנה זה סימן לכך ... שאלה. שאלה: יש חוויית קיום מודעת? זו שאלה של אדם שעדין תקוע בהבדל בין יש לאין. זו שאלה שנובעת מההנחה שיש הבדל בין יש לאין אבל יתכן שהנחה זו אינה נכונה. לכן שלמרות שאין שאלה, השאלה מובנת. שאלה: איך אתה יודע שהגעת לסוף? שאין צורך להמשיך לחפש? ... אין ידיעה שיש הבדל. בסוף זה לא אין הבדל, אלא לא יודע שיש הבדל. כיון שכל השאלות מבוססות על הנחות יסוד, אבל כיון שלא בטוח שהנחת היסוד היא נכונה וכנל כל הנחות היסוד עליהן היא נשענת. בסופו של דבר מגיעים לשאלה שאין לגביה הנחת יסוד. אם מגיעים לשאלה שנדמה שאין לגביה הנחת יסוד סימן הוא שהגעת לסוף ההבנה. אבל אם אין הנחת יסוד ועדין יש לך שאלה, סימן שיש הנחת יסוד שאתה כל כך מאמין בה עד למצב שאינך מבחין שזו הנחת יסוד. יש מצב שאדם אינו יודע מה הנחת היסוד, אבל מצב זה נגרם מכך שאדם כה בטוח בהנחת היסוד כך שאינו מבחין בה. לעומת זאת כשאין באמת שום הנחת יסוד גם אין שום שאלות. שאלה: גמישות מחשבתית עלולה להגיע עד למצב של איבוד שפיות? האמת היא שקל להבין שיש ...