רצינות, חוסר רצינות, להיות רציני, להתייחס ברצינות, כמה אתה רוצה, אתה מקבל את מה שאתה נותן, רוצה לא רוצה, ללכת עד הסוף
מהי הסיבה האמיתית לתחושת הריקנות?
אליעד מסביר כי כאשר אדם שואל "איך אני מתמלא?" הוא צריך להבין שהשאלה האמיתית שלו צריכה להיות "למה אני מרגיש ריק?". במקום לחפש מיד פתרונות או דרכים להתמלא, עליו להבין לעומק מדוע הוא בכלל חש תחושת ריקנות. אם האדם יבחן פנימה ויבין את מקור הריקנות, הוא יוכל להתמודד בצורה יסודית ואמיתית יותר עם הבעיה, במקום לנסות למלא אותה באופן זמני וחיצוני. אליעד מדגיש שלפני שמנסים "להתמלא", יש להסתכל לתוך עצמך, לשאול את עצמך מדוע נוצרה בך התחושה הזו, ומה חסר לך באמת.
מדוע ידע והבנה לא נשארים לאורך זמן?
אליעד עוסק בשאלה מדוע אדם יכול לשמוע הסברים, לקבל ידע ואפילו להסכים איתם, ובכל זאת אחרי זמן קצר הכל נשכח והוא שוב חוזר על אותן שאלות. הוא טוען שזה קורה משום שהאדם לא באמת העריך את הערך של מה שנאמר לו, ולא שימר את ההבנה שקיבל. אליעד נותן דוגמה של אדם שקיבל כסף, אבל מיד איבד אותו. מדוע זה קורה? כי הוא לא העריך אותו, לא שמר עליו כראוי, ולכן הכסף נעלם. באותה מידה, אם אתה לא שומר על הידע וההבנה שקיבלת, אם אתה לא מעריך אותם מספיק ולא משמר אותם באופן פעיל, הם ייעלמו מהר מאוד.
איך להצליח לשמר ידע והבנות לאורך זמן?
אליעד מסביר שעל מנת לשמר ידע לאורך זמן, חייבים להתייחס אליו ברצינות מוחלטת, כמו לשמור על משהו יקר ערך. הוא נותן דוגמה מהעבודה - אדם שומר על דברים בהתאם לרמת הערך שהוא מעניק להם. אם משהו יקר מאוד, הוא שומר עליו היטב, ואם משהו נתפס כפחות יקר או פחות חשוב, האדם יזלזל בו ובסופו של דבר יאבד אותו. כך גם ידע - רק אם תעריך אותו ותבין את החשיבות שלו עבורך, תוכל לשמר אותו לאורך זמן.
מה ההבדל בין להתייחס למשהו "ברצינות" לבין "קצת יותר ברצינות"?
אליעד מבחין בצורה ברורה בין להתייחס למשהו "ברצינות" לבין "קצת יותר ברצינות". לדבריו, להתייחס "קצת יותר ברצינות" זו עדיין גישה שמבטאת זלזול וחוסר הבנה אמיתית של החשיבות. זה כמו להחליט להשתפר במשהו בצורה חלקית בלבד, ללא מחויבות אמיתית וללא רצון אמיתי בשינוי עמוק. לעומת זאת, להתייחס ברצינות מוחלטת זה מצב שבו אתה מחויב לחלוטין לדבר, מוכן לשלם כל מחיר, אפילו לסבול לאורך זמן רב, ובלבד שתשיג את מה שאתה רוצה להשיג.
האם כל אחד צריך להתייחס ברצינות לכל דבר?
אליעד מסביר שלא כולם חייבים להתייחס ברצינות לכל נושא. לדבריו, לגיטימי לגמרי לבחור לא להתייחס ברצינות לנושא מסוים, בתנאי שאתה מודע לכך שאתה עושה זאת, ושאתה לא מתלונן אחר כך על התוצאות. כלומר, אם בחרת להתייחס לנושא מסוים בקלילות או בזלזול, אל תתפלא ואל תתלונן כאשר התוצאות יהיו בהתאם. הוא מדגיש שהדבר החשוב הוא שתהיה עקבי בהחלטה שלך: או שאתה רציני לגמרי, או שאתה מודע לכך שאינך רציני ולא מתלונן לאחר מכן.
מה המשמעות של להיות רציני באמת, על פי הדוגמה של רבי נחמן?
אליעד מביא דוגמה מרבי נחמן מברסלב, שתיאר מהי "רצינות אמיתית" כאשר הוא מדבר על "תפילה במסירות נפש". רבי נחמן מתאר מצב דמיוני בו אדם תלוי על שערה דקה, מעל הים, בחושך, כאשר למטה מחכים כרישים לטרוף אותו...
אליעד מסביר כי כאשר אדם שואל "איך אני מתמלא?" הוא צריך להבין שהשאלה האמיתית שלו צריכה להיות "למה אני מרגיש ריק?". במקום לחפש מיד פתרונות או דרכים להתמלא, עליו להבין לעומק מדוע הוא בכלל חש תחושת ריקנות. אם האדם יבחן פנימה ויבין את מקור הריקנות, הוא יוכל להתמודד בצורה יסודית ואמיתית יותר עם הבעיה, במקום לנסות למלא אותה באופן זמני וחיצוני. אליעד מדגיש שלפני שמנסים "להתמלא", יש להסתכל לתוך עצמך, לשאול את עצמך מדוע נוצרה בך התחושה הזו, ומה חסר לך באמת.
מדוע ידע והבנה לא נשארים לאורך זמן?
אליעד עוסק בשאלה מדוע אדם יכול לשמוע הסברים, לקבל ידע ואפילו להסכים איתם, ובכל זאת אחרי זמן קצר הכל נשכח והוא שוב חוזר על אותן שאלות. הוא טוען שזה קורה משום שהאדם לא באמת העריך את הערך של מה שנאמר לו, ולא שימר את ההבנה שקיבל. אליעד נותן דוגמה של אדם שקיבל כסף, אבל מיד איבד אותו. מדוע זה קורה? כי הוא לא העריך אותו, לא שמר עליו כראוי, ולכן הכסף נעלם. באותה מידה, אם אתה לא שומר על הידע וההבנה שקיבלת, אם אתה לא מעריך אותם מספיק ולא משמר אותם באופן פעיל, הם ייעלמו מהר מאוד.
איך להצליח לשמר ידע והבנות לאורך זמן?
אליעד מסביר שעל מנת לשמר ידע לאורך זמן, חייבים להתייחס אליו ברצינות מוחלטת, כמו לשמור על משהו יקר ערך. הוא נותן דוגמה מהעבודה - אדם שומר על דברים בהתאם לרמת הערך שהוא מעניק להם. אם משהו יקר מאוד, הוא שומר עליו היטב, ואם משהו נתפס כפחות יקר או פחות חשוב, האדם יזלזל בו ובסופו של דבר יאבד אותו. כך גם ידע - רק אם תעריך אותו ותבין את החשיבות שלו עבורך, תוכל לשמר אותו לאורך זמן.
מה ההבדל בין להתייחס למשהו "ברצינות" לבין "קצת יותר ברצינות"?
אליעד מבחין בצורה ברורה בין להתייחס למשהו "ברצינות" לבין "קצת יותר ברצינות". לדבריו, להתייחס "קצת יותר ברצינות" זו עדיין גישה שמבטאת זלזול וחוסר הבנה אמיתית של החשיבות. זה כמו להחליט להשתפר במשהו בצורה חלקית בלבד, ללא מחויבות אמיתית וללא רצון אמיתי בשינוי עמוק. לעומת זאת, להתייחס ברצינות מוחלטת זה מצב שבו אתה מחויב לחלוטין לדבר, מוכן לשלם כל מחיר, אפילו לסבול לאורך זמן רב, ובלבד שתשיג את מה שאתה רוצה להשיג.
האם כל אחד צריך להתייחס ברצינות לכל דבר?
אליעד מסביר שלא כולם חייבים להתייחס ברצינות לכל נושא. לדבריו, לגיטימי לגמרי לבחור לא להתייחס ברצינות לנושא מסוים, בתנאי שאתה מודע לכך שאתה עושה זאת, ושאתה לא מתלונן אחר כך על התוצאות. כלומר, אם בחרת להתייחס לנושא מסוים בקלילות או בזלזול, אל תתפלא ואל תתלונן כאשר התוצאות יהיו בהתאם. הוא מדגיש שהדבר החשוב הוא שתהיה עקבי בהחלטה שלך: או שאתה רציני לגמרי, או שאתה מודע לכך שאינך רציני ולא מתלונן לאחר מכן.
מה המשמעות של להיות רציני באמת, על פי הדוגמה של רבי נחמן?
אליעד מביא דוגמה מרבי נחמן מברסלב, שתיאר מהי "רצינות אמיתית" כאשר הוא מדבר על "תפילה במסירות נפש". רבי נחמן מתאר מצב דמיוני בו אדם תלוי על שערה דקה, מעל הים, בחושך, כאשר למטה מחכים כרישים לטרוף אותו...
- איך לשמור ידע לאורך זמן?
- למה אני מרגיש ריק?
- איך להיות רציני באמת?
- מדוע אנשים מאבדים ידע מהר?
- האם חובה להתייחס ברצינות לכל דבר?
- איך לדעת אם אני באמת רוצה משהו?
050-3331-331