8:40משמעות החיים, תכלית החיים, סיבת החיים, למה המציאות קיימת? אין מלך בלא עם, בריאת העולם, האם יש משמעות לחיים? יש משמעות לחיים, אין משמעות לחיים, אושר בחיים, רוצה להיות מאושר
מהי משמעות החיים ואיך ניתן להתמודד עם השאלה הזו?
השיחה עוסקת בשאלה המרכזית של משמעות החיים, אם יש להן תכלית או אם החיים חסרי משמעות, ומציעה נקודות מבט שונות על נושא זה. אליעד כהן עוסק בשאלה אם יש או אין משמעות לחיים, ומנתח את התפיסות השונות של בני אדם בעניין.
האם יש משמעות או שאין משמעות לחיים?
בתחילת השיחה, אליעד מתמודד עם התפיסה שנראה כי אנשים לא יכולים להימנע מלחפש משמעות לכל דבר. הוא מציין כי לעיתים, כשאדם נתקל במציאות שאין בה משמעות, הוא ממציא לעצמו תכלית או סיבה כדי לא להתמודד עם הריקנות הזו. לדוגמה, יש אנשים שמסבירים את קיומם בכך שהם "נמצאים כאן כדי להציל את העולם" או שיש להם "שליחות אלוהית", וכך הם מספקים לעצמם סיבות שמעניקות להם תחושת ערך.
האם אליעד עצמו מאמין שאין משמעות לחיים?
שאלה זו עולה בעקבות העובדה שאליעד מלמד אנשים איך למצוא תשובות לשאלות כאלה, ואם אין משמעות - למה הוא עוסק בכך? אליעד מציין כי לא אמר מעולם שאין משמעות לחיים, אלא שהאנשים פשוט פוחדים להתמודד עם האפשרות הזו, ולכן הם ממציאים תירוצים שונים ומפנים את עצמם למקום של בריחה מהמציאות.
האם אדם חייב משמעות כדי לפעול?
אליעד מציין כי לרוב, אנשים מתחילים לחפש משמעות כאשר הם סובלים או מרגישים רע. אם הכל היה טוב להם, הם לא היו מוטרדים מהשאלה האם יש או אין סיבה לחיים. רק כאשר הם חווים סבל, הם שואלים את עצמם "למה אני סובל?" ומתחילים לחפש סיבות ותכליות כדי להתמודד עם הכאב הזה.
האם ניתן לבחור כיצד לראות את המציאות - עם או בלי משמעות?
אליעד טוען כי כל אדם יכול לבחור כיצד לראות את המציאות. הוא יכול להרגיש שכל דבר חסר משמעות או שמה שהוא עושה הוא בעל משמעות. הדרך להבין את משמעות החיים היא לשאול את עצמך מהי בעצם משמעות, ובסופו של דבר להבין כי הכל גם משמעותי וגם חסר משמעות, ואז ניתן לבחור כיצד להסתכל על כל דבר.
איך שוכחים את האמת כדי לחיות חיים משמעותיים?
ההבנה העמוקה היא כי האדם, למעשה, הוא "אלוהים" שמצמצם את עצמו כדי לחוות את העולם בצורה מציאותית. כדי שהחוויה תהיה אותנטית, עליו לשכוח את זה שהוא בוחר לשכוח. כל זה קורה במקביל לכך שהאדם גם יכול להיזכר בכך שהוא בעצם בוחר איך לחוות את המשמעות של חייו.
כיצד ניתן לשלוט בתפיסת המציאות?
כדי לשלוט בתפיסת המשמעות של החיים, על האדם להבין את המושג "משמעות" באופן עמוק. בסופו של דבר, הוא מגלה כי הכל גם משמעותי וגם חסר משמעות, ובכך הוא יכול לבחור איך להסתכל על המציאות - לראות בה הכל משמעותי או לחלופין, להתייחס אליה כאל אוסף של אירועים חסרי הקשר.
שאלת הדמיון והשכחה - איך גורמים לזה לקרות?
המשתתפים בשיחה שואלים כיצד ניתן לגרום לעצמנו לשכוח את האמת או לדמיין את הדברים בצורה שונה. אליעד עונה כי זה קורה באופן טבעי, אולם השאלה המהותית היא איך ניתן לגרום לכך לקרות בצורה רצונית.
סיכום עיקרי
השיחה עוסקת בשאלה המרכזית של משמעות החיים, אם יש להן תכלית או אם החיים חסרי משמעות, ומציעה נקודות מבט שונות על נושא זה. אליעד כהן עוסק בשאלה אם יש או אין משמעות לחיים, ומנתח את התפיסות השונות של בני אדם בעניין.
האם יש משמעות או שאין משמעות לחיים?
בתחילת השיחה, אליעד מתמודד עם התפיסה שנראה כי אנשים לא יכולים להימנע מלחפש משמעות לכל דבר. הוא מציין כי לעיתים, כשאדם נתקל במציאות שאין בה משמעות, הוא ממציא לעצמו תכלית או סיבה כדי לא להתמודד עם הריקנות הזו. לדוגמה, יש אנשים שמסבירים את קיומם בכך שהם "נמצאים כאן כדי להציל את העולם" או שיש להם "שליחות אלוהית", וכך הם מספקים לעצמם סיבות שמעניקות להם תחושת ערך.
האם אליעד עצמו מאמין שאין משמעות לחיים?
שאלה זו עולה בעקבות העובדה שאליעד מלמד אנשים איך למצוא תשובות לשאלות כאלה, ואם אין משמעות - למה הוא עוסק בכך? אליעד מציין כי לא אמר מעולם שאין משמעות לחיים, אלא שהאנשים פשוט פוחדים להתמודד עם האפשרות הזו, ולכן הם ממציאים תירוצים שונים ומפנים את עצמם למקום של בריחה מהמציאות.
האם אדם חייב משמעות כדי לפעול?
אליעד מציין כי לרוב, אנשים מתחילים לחפש משמעות כאשר הם סובלים או מרגישים רע. אם הכל היה טוב להם, הם לא היו מוטרדים מהשאלה האם יש או אין סיבה לחיים. רק כאשר הם חווים סבל, הם שואלים את עצמם "למה אני סובל?" ומתחילים לחפש סיבות ותכליות כדי להתמודד עם הכאב הזה.
האם ניתן לבחור כיצד לראות את המציאות - עם או בלי משמעות?
אליעד טוען כי כל אדם יכול לבחור כיצד לראות את המציאות. הוא יכול להרגיש שכל דבר חסר משמעות או שמה שהוא עושה הוא בעל משמעות. הדרך להבין את משמעות החיים היא לשאול את עצמך מהי בעצם משמעות, ובסופו של דבר להבין כי הכל גם משמעותי וגם חסר משמעות, ואז ניתן לבחור כיצד להסתכל על כל דבר.
איך שוכחים את האמת כדי לחיות חיים משמעותיים?
ההבנה העמוקה היא כי האדם, למעשה, הוא "אלוהים" שמצמצם את עצמו כדי לחוות את העולם בצורה מציאותית. כדי שהחוויה תהיה אותנטית, עליו לשכוח את זה שהוא בוחר לשכוח. כל זה קורה במקביל לכך שהאדם גם יכול להיזכר בכך שהוא בעצם בוחר איך לחוות את המשמעות של חייו.
כיצד ניתן לשלוט בתפיסת המציאות?
כדי לשלוט בתפיסת המשמעות של החיים, על האדם להבין את המושג "משמעות" באופן עמוק. בסופו של דבר, הוא מגלה כי הכל גם משמעותי וגם חסר משמעות, ובכך הוא יכול לבחור איך להסתכל על המציאות - לראות בה הכל משמעותי או לחלופין, להתייחס אליה כאל אוסף של אירועים חסרי הקשר.
שאלת הדמיון והשכחה - איך גורמים לזה לקרות?
המשתתפים בשיחה שואלים כיצד ניתן לגרום לעצמנו לשכוח את האמת או לדמיין את הדברים בצורה שונה. אליעד עונה כי זה קורה באופן טבעי, אולם השאלה המהותית היא איך ניתן לגרום לכך לקרות בצורה רצונית.
סיכום עיקרי
- האנשים מחפשים משמעות כדי להימנע מהתחושה שאין סיבה לקיומם.
- אליעד לא טוען שאין משמעות, אלא שהאנשים פוחדים לבדוק את העניין לעומק וממציאים סיבות כדי להימנע מלהתמודד עם זה.
- האדם יכול לשלוט בתפיסתו ולבחור איך להרגיש לגבי המשמעות של החיים.
- האדם הוא "אלוהים" שמצמצם את עצמו כדי לחוות את העולם בצורה מציאותית, ובכך הוא בוחר איך לחוות את משמעות החיים.
- היכולת לשלוט בתפיסת המציאות היא דרך להבין את משמעות החיים ולהבין שהכל גם משמעותי וגם חסר משמעות, ואז לבחור איך להסתכל על המציאות.
- איך להתמודד עם שאלת המשמעות?
- מה לעשות כשחווים חוסר משמעות?
- איך לשלוט בתפיסת המציאות?
- איך להפוך דברים למשמעותיים?
- האם יש תכלית לכל דבר?
השיחה עסקה בשאלת המשמעות של החיים, בתפיסה שהאדם מעניק להם, ובאופן שבו אנשים מתמודדים עם הרעיון שהם "סתם" ושאין משמעות לחייהם.
הנחת היסוד - האם יש משמעות או אין משמעות?
בשלב הראשון, נדונה השאלה האם יש משמעות לחיים או שהם חסרי משמעות לחלוטין. אליעד מתמודד עם התפיסה שאנשים מחפשים תכלית לכל דבר, ולמעשה, כשהם נתקלים באפשרות שאין משמעות, הם ממציאים לעצמם סיבות ותירוצים כדי למלא את הריקנות הזו.
האם האדם בורח מהאמת?
נטען שאנשים לא רוצים להרגיש שהם "סתם", ולכן הם ממציאים לעצמם הצדקות לקיומם, כמו "אני באתי להציל את העולם", "אני כאן בשליחות אלוהית", או "יש לי ייעוד מסוים". למעשה, אנשים בורחים מהמחשבה שאין משמעות אמיתית ומעדיפים ליצור לעצמם הסברים שיתנו להם תחושת ערך.
האם אליעד עצמו חושב שאין משמעות?
נטען שאליעד עצמו מלמד אנשים למצוא תשובות, ואם אין משמעות - מדוע הוא עושה זאת? הוא עונה שלא אמר מעולם שאין משמעות, אלא שהאדם מנסה לברוח מהאפשרות הזו בכך שהוא ממציא סיבות שונות. הוא לא טען באופן חד משמעי שהאדם "סתם חי", אלא רק שהוא מפחד לבדוק את העניין הזה לעומק.
האם האדם חייב משמעות כדי לפעול?
אליעד מציין שלרוב, אנשים מתחילים לחפש משמעות כשהם מרגישים רע. אם הכל היה טוב להם, לא היה אכפת להם אם יש סיבה או אין סיבה. אבל כאשר הם חווים סבל, הם שואלים "למה אני סובל?", ואז מתחילים לייצר לעצמם הצדקות ותכליות.
האם ניתן לבחור האם לראות את הדברים כמשמעותיים או חסרי משמעות?
נאמר שהאדם יכול לשלוט בתפיסה שלו - הוא יכול לגרום לעצמו להרגיש שהכל חסר משמעות, או להיפך, שהכל משמעותי במאה אחוז. לשם כך, עליו להבין מהי המשמעות מלכתחילה.
איך שוכחים את האמת כדי לחיות חיים משמעותיים?
נאמר כי למעשה האדם הוא "אלוהים" שמצמצם את עצמו כדי לחוות את העולם בצורה מציאותית. כדי שהחוויה תהיה אמיתית, עליו לשכוח שהוא בוחר לשכוח. במקביל, הוא גם יכול להיזכר בכך שהוא עצמו קובע מה משמעותי ומה לא.
כיצד אפשר לשלוט באופן שבו תופסים את המציאות?
כדי לשלוט בתפיסת המשמעות, יש לחקור מהי משמעות בכלל. לבסוף, מגיעים להבנה שהכל גם משמעותי וגם חסר משמעות, ואז ניתן לבחור כיצד להסתכל על המציאות - אם לראות בה משמעות או להתייחס אליה כאל אוסף של אירועים חסרי הקשר.
שאלת הדמיון והשכחה - איך גורמים לזה לקרות?
המשתתפים שאלו כיצד ניתן לגרום לעצמנו לשכוח את האמת או לדמיין דברים בצורה שונה. התשובה הייתה שזה קורה מעצמו, אך השאלה המהותית היא איך אפשר לגרום לזה לקרות באופן רצוני.
סיכום עיקרי:
- אנשים מחפשים משמעות כדי לברוח מהאפשרות שאין שום סיבה לקיומם.
- אליעד לא טוען שאין משמעות אלא שאנשים מפחדים לבדוק את העניין לעומק.
- אפשר לשלוט בתפיסה של משמעות מול חוסר משמעות, על ידי הבנה עמוקה של המושג.
- האדם עצמו "מצמצם" את עצמו כדי לחוות את החיים בצורה אמיתית.
- ניתן לפתח יכולת לשלוט בתפיסה - לראות דברים כמשמעותיים או חסרי משמעות, לפי בחירה.
הנחת היסוד - האם יש משמעות או אין משמעות?
בשלב הראשון, נדונה השאלה האם יש משמעות לחיים או שהם חסרי משמעות לחלוטין. אליעד מתמודד עם התפיסה שאנשים מחפשים תכלית לכל דבר, ולמעשה, כשהם נתקלים באפשרות שאין משמעות, הם ממציאים לעצמם סיבות ותירוצים כדי למלא את הריקנות הזו.
האם האדם בורח מהאמת?
נטען שאנשים לא רוצים להרגיש שהם "סתם", ולכן הם ממציאים לעצמם הצדקות לקיומם, כמו "אני באתי להציל את העולם", "אני כאן בשליחות אלוהית", או "יש לי ייעוד מסוים". למעשה, אנשים בורחים מהמחשבה שאין משמעות אמיתית ומעדיפים ליצור לעצמם הסברים שיתנו להם תחושת ערך.
האם אליעד עצמו חושב שאין משמעות?
נטען שאליעד עצמו מלמד אנשים למצוא תשובות, ואם אין משמעות - מדוע הוא עושה זאת? הוא עונה שלא אמר מעולם שאין משמעות, אלא שהאדם מנסה לברוח מהאפשרות הזו בכך שהוא ממציא סיבות שונות. הוא לא טען באופן חד משמעי שהאדם "סתם חי", אלא רק שהוא מפחד לבדוק את העניין הזה לעומק.
האם האדם חייב משמעות כדי לפעול?
אליעד מציין שלרוב, אנשים מתחילים לחפש משמעות כשהם מרגישים רע. אם הכל היה טוב להם, לא היה אכפת להם אם יש סיבה או אין סיבה. אבל כאשר הם חווים סבל, הם שואלים "למה אני סובל?", ואז מתחילים לייצר לעצמם הצדקות ותכליות.
האם ניתן לבחור האם לראות את הדברים כמשמעותיים או חסרי משמעות?
נאמר שהאדם יכול לשלוט בתפיסה שלו - הוא יכול לגרום לעצמו להרגיש שהכל חסר משמעות, או להיפך, שהכל משמעותי במאה אחוז. לשם כך, עליו להבין מהי המשמעות מלכתחילה.
איך שוכחים את האמת כדי לחיות חיים משמעותיים?
נאמר כי למעשה האדם הוא "אלוהים" שמצמצם את עצמו כדי לחוות את העולם בצורה מציאותית. כדי שהחוויה תהיה אמיתית, עליו לשכוח שהוא בוחר לשכוח. במקביל, הוא גם יכול להיזכר בכך שהוא עצמו קובע מה משמעותי ומה לא.
כיצד אפשר לשלוט באופן שבו תופסים את המציאות?
כדי לשלוט בתפיסת המשמעות, יש לחקור מהי משמעות בכלל. לבסוף, מגיעים להבנה שהכל גם משמעותי וגם חסר משמעות, ואז ניתן לבחור כיצד להסתכל על המציאות - אם לראות בה משמעות או להתייחס אליה כאל אוסף של אירועים חסרי הקשר.
שאלת הדמיון והשכחה - איך גורמים לזה לקרות?
המשתתפים שאלו כיצד ניתן לגרום לעצמנו לשכוח את האמת או לדמיין דברים בצורה שונה. התשובה הייתה שזה קורה מעצמו, אך השאלה המהותית היא איך אפשר לגרום לזה לקרות באופן רצוני.
סיכום עיקרי:
- אנשים מחפשים משמעות כדי לברוח מהאפשרות שאין שום סיבה לקיומם.
- אליעד לא טוען שאין משמעות אלא שאנשים מפחדים לבדוק את העניין לעומק.
- אפשר לשלוט בתפיסה של משמעות מול חוסר משמעות, על ידי הבנה עמוקה של המושג.
- האדם עצמו "מצמצם" את עצמו כדי לחוות את החיים בצורה אמיתית.
- ניתן לפתח יכולת לשלוט בתפיסה - לראות דברים כמשמעותיים או חסרי משמעות, לפי בחירה.
- איך להתמודד עם שאלת המשמעות
- מה לעשות כשחווים חוסר משמעות
- איך לשלוט בתפיסת המציאות
- איך להפוך דברים למשמעותיים
- האם יש תכלית לכל דבר?
אז מה את שואלת?
ש: אם אתה אומר שאין תכלית לדברים אז למה אתה מלמד.
אליעד: אתה משקר.
ש: זה מה שהיא שאלה.
אליעד: מה אכפת לך מה היא שאלה שהיא תשאל, אני לא אמרתי שאין תכלית לדברים.
ש: שאמרת שאנשים לא רוצים להרגיש שאין כלום הם צריכים לתת לזה איזושהי סיבה לקיום שלהם, מה אני כאן סתם.
אליעד: הם גם היו מעדיפים אפילו לחשוב שהם כלום.
ש: בוא אני אציל את העולם בא נלך ואהבת לרעך כמוך, בוא אני אתחיל לעזור לאנשים.
אליעד: אולי אלוהים רוצה בכלל שאני אתקרב אליו, אולי אני בכלל עוזר לאלוהים לגלות את התמחותו בעולם "אני לא סתם פה, אני אלוהים שלח אותי לשליחות ולא סתם שהחלטתי לעזור לשכן שלי אני עוזר לאלוהים בכלל, אני עוזר לאלוהים לגלות שהוא מלך כי אלוהים בלעדיי איך היה מסתדר אז אני עכשיו אלוהים שלח אותי במשימת ספישל, אני שולח אותך תקשיב לך תגיד לכולם שאני המלך כי בלעדייך איך אני מה נעשה בלעדייך".
ש: כן גם בזה יש שכל.
אליעד: נכון ברור מה אתה סתם פה אין מצב, אוקי נו אז מה השאלה?
ש: שלא פשוט מקודם אתה השתמשת, לפחות בהרגשה שלי הייתה מן יש איזה מן סוג של פיצוי כזה על התחושה שבעצם אולי אנחנו כלום ואנחנו מכניסים לעצמנו כל מיני רעיונות כאלו על מנת להרגיש איזושהי.
אליעד: נכון אז מה השאלה?
ש: אז שאלתי יותר לגבי הרצון שלך, זאת אומרת מה בעצם מניע אותך לעזור לאנשים.
אליעד: עכשיו אני אענה לך, האם אני אמרתי שאנחנו כלום לא אמרתי את זה, אני לא אמרתי שאני כלום אמרתי שבן אדם לא רוצה להרגיש שהוא כלום ולכן הוא עושה "1 2 3" אבל מה האמת האם הוא באמת כלום מי אמר שהוא כלום. זה שאמרתי שהוא לא רוצה לחשוב את זה אני לא אמרתי והאמת היא שהוא כלום לא אמרתי את זה.
ש: אתה טוען שהוא לא רוצה בעצם להתמודד עם המחשבה וזה סוג של בריחה?
אליעד: תראי אני לא אמרתי "האמת היא שהוא סתם חי והוא לא רוצה לחשוב את זה ולכן הוא משקר" לא אמרתי את זה, אמרתי "הוא לא רוצה לחשוב שהוא סתם חי ולכן הוא משקר וממציא לעצמו סיבות" אבל האם אמרתי שהוא סתם חי לא אמרתי שהוא סתם חי.
ש: אבל אמרת שזה שקר, לא שהסיבות שהוא ממציא הן שקר.
אליעד: נכון אולי יש סיבות אחרות אבל זה עדיין לא אומר, אני לא אמרתי שהאמת היא שהוא סתם חי לא אמרתי את זה, אני פעם אחת אמרתי "האמת היא שאין משמעות, האמת היא שאין סיבה, האמת היא שאתה סתם סובל" אף פעם לא אמרתי את זה, אף פעם "ever never" כי זאת לא האמת, כי לא יכול להיות שלקחתי צורה מוגדרת אמרתי זאת האמת זה לא נכון.
ש: אבל הוא בעצם לא מסתכל במחשבה הזאת.
אליעד: אנשים בורחים מהמחשבה, אנשים לא רוצים לבדוק מה קורה באזור של המחשבה הזאת כל פעם שהם מתקרבים למחשבה הזאת ישר בורחים "לא אני כלום, לא אני משהו" אוקי בורחים לזה אבל לא בודקים מה באמת קורה שם באגף הזה "מה קורה אני באמת סתם, אני לא סתם, אני חצי סתם שלושת רבעי סתם, אני גם סתם" אז הם לא רוצים לבדוק את זה, אז הם בורחים לדברים אבל אני לא אמרתי שזה רק סתם או רק כלום לא אמרתי את זה.
ש: אז בעצם אתה יודע על אנשים אם אנשים מנסים, אתה יודע שזאת מחשבה שקיימת אצל אנשים אם אנשים הולכים ועושים כל מיני דברים כאלה אז המחשבה הזאת היא מחשבה היא ספק שקיים בעצם מהיותך כלום, זאת אומרת בעצם מהיותך חסר משמעות.
אליעד: בן אדם חי הוא לא מחפש להיות משהו בהתחלה ברגע שמתחיל להרגיש רע, גם מה שהוא אומר זה לא מדויק ברגע שהוא מתחיל להרגיש רע הוא אומר "מה אני סתם סובל" אוקי עכשיו תתחיל להביא סיבות, אם הכל היה לו טוב הוא אומר "וואלה מה אכפת לי למה אני חי בלי סיבה" ברגע שהוא גם סובל הוא אומר "מה אני בלי סיבה חי אני חייב למצוא את הסיבה".
ש: אז אולי הוא מפחד לאבד את הטוב גם בלי הסבל הוא היה מפחד לאבד את הטוב, גם אם היה כל הזמן משהו.
אליעד: את צודקת לכן אמרתי שזה לא מדויק. מה את מנסה להבין, עכשיו בא נעשה הפוך בואי עכשיו אני אתן לך היפוך על היפוך האמת היא שזה רק סתם, סתם לגמרי אז מה השאלה?
ש: שמה מניע אותך?
אליעד: יפה, השאלה הזאת היא לא חכמה אם אני חושב שזה סתם ואני באמת מלא בחוויה שזה סתם אז התשובה לשאלה הזאת היא גם תהיה סתם, גם השאלה סתמית וגם התשובה סתמית. זאת אומרת אם אני אזדהה עם המחשבה שאומרת שהכל כלום והכל זה והכל זה נגיד, נגיד שאני מזדהה רק איתה אז מה השאלה למה אתה עושה, תשובה "כלום נכון דפוק אני חולה במחלה זה, את רואה זה גורם לי לעשות למרות שזה סתם ראית" וחייב שאת גם תחשבי גם את זה. כי אם את לא מסוגלת לחשוב שכל מה שאת עושה זה סתם, אז את לא יכולה להזדהות עם הסתם. אי אפשר להסתכל על העולם, אני נגיד לפעמים אומר נגיד סתם דוגמא נגיד שעוברת לי מחשבה בראש.
ש: לא נותן תשובות הוא בורח.
אליעד: נכון אני בורח, נגיד שעוברת לי מחשבה בראש "אתה מדבר עם רובוט" אני אומר לעצמי מה אני מדבר עם רובוט מדבר עם הקיר, אני אומר לעצמי נכון אני מדבר עם רובוט, אבל גם אני רובוט אז אמרנו "מדבר עם רובוט" אז אין שאלה, כאילו אם אתה לא הולך עד הסוף אם אתה אומר "הוא רובוט אני בן אדם מה אני מדבר איתו" אבל אם אתה עושה השוואה הוא רובוט אז גם אתה רובוט אז מה השאלה רובוט מדבר כאילו אין שאלה, אם הוא בן אדם בן אדם אין שאלה ואם הוא רובוט רובוט אין שאלה. אם הכל סתם אין שאלה, אם להכל יש משמעות אין שאלה הבעיה היא כשאתה אומר "לא, זה סתם וזה משמעותי אז למה אני מתאמץ למען משהו סתמי" אבל אם הכל סתם אז מה השאלה סתם. ומה האמת?
ש: שהכל גם רע ואין הבדל.
אליעד: יפה, קלטה. מה אתה הבנת?
ש: אני הבנתי שהכל זה סתם.
אליעד: זה מה שהבנת?
ש: הוא רק מתחיל הוא מתחיל.
אליעד: אתה צריך להגיע לחוויה שאתה גם תוכל להתייחס אל החיים כאילו זה סתם.
ש: בוא אני אגיד לך מה הבנתי אני שכל...
אליעד: אתה צריך להגיע למצב שמבחינתך אתה הולך ברחוב אתה מבחינתך יכול סתם להתחיל עם בחורה ואם היא מקללת אותך ומבזה אותך אתה מרגיש כאילו זה סתם צלילים שעוברים לידך הכל סתם, סתם דיברתי איתה וסתם היא קיללה אותי וזה בכלל לא אישי בכלל לא רציתי ממנה שום דבר אני סתם פניתי אליה היא סתם לא רצתה, זהו כאילו כמו שני עלים שנפלו אחד ליד השני זה הכל לא דרמתי, לא "אני רציתי והיא רצתה" ופירושים ומשמעויות.
ש: אבל אני כן רוצה שאני איתה בבית שזה לא יהיה סתם.
אליעד: אז גם לכן גם וגם.
ש: מי ממתג שזה סתם?
אליעד: אתה.
ש: אבל אני יודע את זה.
אליעד: נכון.
ש: אם אני אעשה את זה אני יודע את זה.
אליעד: נכון.
ש: ואז בבית איתה.
אליעד: תבחר מה רוצה.
ש: עכשיו אני מחליט שזה משמעותי.
אליעד: נכון, לא אבל אתה שוב משכיח מעצמך אתה יכול לשקר על עצמך ולגרום לעצמך לשכוח שאתה בחרת את זה.
ש: אבל אם שכחתי אז אני כבר לא יכול לעשות את זה יותר.
אליעד: אתה יכול אם אתה נכנס פנימה יש משהו במנגנון שאתה גם משכיח מעצמך וגם יש תהליך שאתה גורם לעצמך להיזכר.
ש: כמו כלים שלובים יש את הבסיס ויש את כל ה...
אליעד: אני בעצם נתתי לך תשובה לשאלה אחרת, אתה אלוהים ואתה מצמצם את עצמך אבל כדי שהצמצום יהיה אותנטי אז אתה גורם לעצמך לשכוח שאתה מצמצם את עצמך כי אז אתה לא תחווה את הצמצום ובו זמנית אתה גם יכול לצאת מהצמצום החוצה וליצור תהליכים מסוימים.
ש: אתה אומר זה אפילו מומלץ כאילו לעבוד על המיומנות להפוך משהו למשמעותי ולא משמעותי.
אליעד: אבל מאה אחוז, אתה צריך להגיע למצב שאתה יכול להגיע לזה שכל דבר הוא משמעותי במאה אחוז ושום דבר לא משמעותי בכלל.
ש: איך עושים את זה?
אליעד: שואלים מה זאת המילה משמעות ואז בסוף מגלים שהכל גם משמעותי והכל לא משמעותי ואז אתה בוחר איך להסתכל.
ש: איך אתה בוחר איך להסתכל?
אליעד: בסוף גם בצורה משמעותית וגם בצורה לא משמעותית, הוא בסוף שואל "ואיך אני אחליט" נכון, בסוף כולם מגיעים לאותו שלב.
ש1: איך אתה גורם לעצמך לדמיין כאילו לשכוח.
ש2: זה קורה.
אליעד: הנה היא אמרה זה קורה.
ש: איך זה קורה?
אליעד: איך זה קורה אבל איך זה קורה, הוא רוצה לדעת מה לעשות הוא לא רוצה לדעת איך זה קורה.
ש: אם אתה אומר שאין תכלית לדברים אז למה אתה מלמד.
אליעד: אתה משקר.
ש: זה מה שהיא שאלה.
אליעד: מה אכפת לך מה היא שאלה שהיא תשאל, אני לא אמרתי שאין תכלית לדברים.
ש: שאמרת שאנשים לא רוצים להרגיש שאין כלום הם צריכים לתת לזה איזושהי סיבה לקיום שלהם, מה אני כאן סתם.
אליעד: הם גם היו מעדיפים אפילו לחשוב שהם כלום.
ש: בוא אני אציל את העולם בא נלך ואהבת לרעך כמוך, בוא אני אתחיל לעזור לאנשים.
אליעד: אולי אלוהים רוצה בכלל שאני אתקרב אליו, אולי אני בכלל עוזר לאלוהים לגלות את התמחותו בעולם "אני לא סתם פה, אני אלוהים שלח אותי לשליחות ולא סתם שהחלטתי לעזור לשכן שלי אני עוזר לאלוהים בכלל, אני עוזר לאלוהים לגלות שהוא מלך כי אלוהים בלעדיי איך היה מסתדר אז אני עכשיו אלוהים שלח אותי במשימת ספישל, אני שולח אותך תקשיב לך תגיד לכולם שאני המלך כי בלעדייך איך אני מה נעשה בלעדייך".
ש: כן גם בזה יש שכל.
אליעד: נכון ברור מה אתה סתם פה אין מצב, אוקי נו אז מה השאלה?
ש: שלא פשוט מקודם אתה השתמשת, לפחות בהרגשה שלי הייתה מן יש איזה מן סוג של פיצוי כזה על התחושה שבעצם אולי אנחנו כלום ואנחנו מכניסים לעצמנו כל מיני רעיונות כאלו על מנת להרגיש איזושהי.
אליעד: נכון אז מה השאלה?
ש: אז שאלתי יותר לגבי הרצון שלך, זאת אומרת מה בעצם מניע אותך לעזור לאנשים.
אליעד: עכשיו אני אענה לך, האם אני אמרתי שאנחנו כלום לא אמרתי את זה, אני לא אמרתי שאני כלום אמרתי שבן אדם לא רוצה להרגיש שהוא כלום ולכן הוא עושה "1 2 3" אבל מה האמת האם הוא באמת כלום מי אמר שהוא כלום. זה שאמרתי שהוא לא רוצה לחשוב את זה אני לא אמרתי והאמת היא שהוא כלום לא אמרתי את זה.
ש: אתה טוען שהוא לא רוצה בעצם להתמודד עם המחשבה וזה סוג של בריחה?
אליעד: תראי אני לא אמרתי "האמת היא שהוא סתם חי והוא לא רוצה לחשוב את זה ולכן הוא משקר" לא אמרתי את זה, אמרתי "הוא לא רוצה לחשוב שהוא סתם חי ולכן הוא משקר וממציא לעצמו סיבות" אבל האם אמרתי שהוא סתם חי לא אמרתי שהוא סתם חי.
ש: אבל אמרת שזה שקר, לא שהסיבות שהוא ממציא הן שקר.
אליעד: נכון אולי יש סיבות אחרות אבל זה עדיין לא אומר, אני לא אמרתי שהאמת היא שהוא סתם חי לא אמרתי את זה, אני פעם אחת אמרתי "האמת היא שאין משמעות, האמת היא שאין סיבה, האמת היא שאתה סתם סובל" אף פעם לא אמרתי את זה, אף פעם "ever never" כי זאת לא האמת, כי לא יכול להיות שלקחתי צורה מוגדרת אמרתי זאת האמת זה לא נכון.
ש: אבל הוא בעצם לא מסתכל במחשבה הזאת.
אליעד: אנשים בורחים מהמחשבה, אנשים לא רוצים לבדוק מה קורה באזור של המחשבה הזאת כל פעם שהם מתקרבים למחשבה הזאת ישר בורחים "לא אני כלום, לא אני משהו" אוקי בורחים לזה אבל לא בודקים מה באמת קורה שם באגף הזה "מה קורה אני באמת סתם, אני לא סתם, אני חצי סתם שלושת רבעי סתם, אני גם סתם" אז הם לא רוצים לבדוק את זה, אז הם בורחים לדברים אבל אני לא אמרתי שזה רק סתם או רק כלום לא אמרתי את זה.
ש: אז בעצם אתה יודע על אנשים אם אנשים מנסים, אתה יודע שזאת מחשבה שקיימת אצל אנשים אם אנשים הולכים ועושים כל מיני דברים כאלה אז המחשבה הזאת היא מחשבה היא ספק שקיים בעצם מהיותך כלום, זאת אומרת בעצם מהיותך חסר משמעות.
אליעד: בן אדם חי הוא לא מחפש להיות משהו בהתחלה ברגע שמתחיל להרגיש רע, גם מה שהוא אומר זה לא מדויק ברגע שהוא מתחיל להרגיש רע הוא אומר "מה אני סתם סובל" אוקי עכשיו תתחיל להביא סיבות, אם הכל היה לו טוב הוא אומר "וואלה מה אכפת לי למה אני חי בלי סיבה" ברגע שהוא גם סובל הוא אומר "מה אני בלי סיבה חי אני חייב למצוא את הסיבה".
ש: אז אולי הוא מפחד לאבד את הטוב גם בלי הסבל הוא היה מפחד לאבד את הטוב, גם אם היה כל הזמן משהו.
אליעד: את צודקת לכן אמרתי שזה לא מדויק. מה את מנסה להבין, עכשיו בא נעשה הפוך בואי עכשיו אני אתן לך היפוך על היפוך האמת היא שזה רק סתם, סתם לגמרי אז מה השאלה?
ש: שמה מניע אותך?
אליעד: יפה, השאלה הזאת היא לא חכמה אם אני חושב שזה סתם ואני באמת מלא בחוויה שזה סתם אז התשובה לשאלה הזאת היא גם תהיה סתם, גם השאלה סתמית וגם התשובה סתמית. זאת אומרת אם אני אזדהה עם המחשבה שאומרת שהכל כלום והכל זה והכל זה נגיד, נגיד שאני מזדהה רק איתה אז מה השאלה למה אתה עושה, תשובה "כלום נכון דפוק אני חולה במחלה זה, את רואה זה גורם לי לעשות למרות שזה סתם ראית" וחייב שאת גם תחשבי גם את זה. כי אם את לא מסוגלת לחשוב שכל מה שאת עושה זה סתם, אז את לא יכולה להזדהות עם הסתם. אי אפשר להסתכל על העולם, אני נגיד לפעמים אומר נגיד סתם דוגמא נגיד שעוברת לי מחשבה בראש.
ש: לא נותן תשובות הוא בורח.
אליעד: נכון אני בורח, נגיד שעוברת לי מחשבה בראש "אתה מדבר עם רובוט" אני אומר לעצמי מה אני מדבר עם רובוט מדבר עם הקיר, אני אומר לעצמי נכון אני מדבר עם רובוט, אבל גם אני רובוט אז אמרנו "מדבר עם רובוט" אז אין שאלה, כאילו אם אתה לא הולך עד הסוף אם אתה אומר "הוא רובוט אני בן אדם מה אני מדבר איתו" אבל אם אתה עושה השוואה הוא רובוט אז גם אתה רובוט אז מה השאלה רובוט מדבר כאילו אין שאלה, אם הוא בן אדם בן אדם אין שאלה ואם הוא רובוט רובוט אין שאלה. אם הכל סתם אין שאלה, אם להכל יש משמעות אין שאלה הבעיה היא כשאתה אומר "לא, זה סתם וזה משמעותי אז למה אני מתאמץ למען משהו סתמי" אבל אם הכל סתם אז מה השאלה סתם. ומה האמת?
ש: שהכל גם רע ואין הבדל.
אליעד: יפה, קלטה. מה אתה הבנת?
ש: אני הבנתי שהכל זה סתם.
אליעד: זה מה שהבנת?
ש: הוא רק מתחיל הוא מתחיל.
אליעד: אתה צריך להגיע לחוויה שאתה גם תוכל להתייחס אל החיים כאילו זה סתם.
ש: בוא אני אגיד לך מה הבנתי אני שכל...
אליעד: אתה צריך להגיע למצב שמבחינתך אתה הולך ברחוב אתה מבחינתך יכול סתם להתחיל עם בחורה ואם היא מקללת אותך ומבזה אותך אתה מרגיש כאילו זה סתם צלילים שעוברים לידך הכל סתם, סתם דיברתי איתה וסתם היא קיללה אותי וזה בכלל לא אישי בכלל לא רציתי ממנה שום דבר אני סתם פניתי אליה היא סתם לא רצתה, זהו כאילו כמו שני עלים שנפלו אחד ליד השני זה הכל לא דרמתי, לא "אני רציתי והיא רצתה" ופירושים ומשמעויות.
ש: אבל אני כן רוצה שאני איתה בבית שזה לא יהיה סתם.
אליעד: אז גם לכן גם וגם.
ש: מי ממתג שזה סתם?
אליעד: אתה.
ש: אבל אני יודע את זה.
אליעד: נכון.
ש: אם אני אעשה את זה אני יודע את זה.
אליעד: נכון.
ש: ואז בבית איתה.
אליעד: תבחר מה רוצה.
ש: עכשיו אני מחליט שזה משמעותי.
אליעד: נכון, לא אבל אתה שוב משכיח מעצמך אתה יכול לשקר על עצמך ולגרום לעצמך לשכוח שאתה בחרת את זה.
ש: אבל אם שכחתי אז אני כבר לא יכול לעשות את זה יותר.
אליעד: אתה יכול אם אתה נכנס פנימה יש משהו במנגנון שאתה גם משכיח מעצמך וגם יש תהליך שאתה גורם לעצמך להיזכר.
ש: כמו כלים שלובים יש את הבסיס ויש את כל ה...
אליעד: אני בעצם נתתי לך תשובה לשאלה אחרת, אתה אלוהים ואתה מצמצם את עצמך אבל כדי שהצמצום יהיה אותנטי אז אתה גורם לעצמך לשכוח שאתה מצמצם את עצמך כי אז אתה לא תחווה את הצמצום ובו זמנית אתה גם יכול לצאת מהצמצום החוצה וליצור תהליכים מסוימים.
ש: אתה אומר זה אפילו מומלץ כאילו לעבוד על המיומנות להפוך משהו למשמעותי ולא משמעותי.
אליעד: אבל מאה אחוז, אתה צריך להגיע למצב שאתה יכול להגיע לזה שכל דבר הוא משמעותי במאה אחוז ושום דבר לא משמעותי בכלל.
ש: איך עושים את זה?
אליעד: שואלים מה זאת המילה משמעות ואז בסוף מגלים שהכל גם משמעותי והכל לא משמעותי ואז אתה בוחר איך להסתכל.
ש: איך אתה בוחר איך להסתכל?
אליעד: בסוף גם בצורה משמעותית וגם בצורה לא משמעותית, הוא בסוף שואל "ואיך אני אחליט" נכון, בסוף כולם מגיעים לאותו שלב.
ש1: איך אתה גורם לעצמך לדמיין כאילו לשכוח.
ש2: זה קורה.
אליעד: הנה היא אמרה זה קורה.
ש: איך זה קורה?
אליעד: איך זה קורה אבל איך זה קורה, הוא רוצה לדעת מה לעשות הוא לא רוצה לדעת איך זה קורה.
050-3331-331