🖨התאבדות - מהי מהות הרצון של האדם להתאבד? ואיך להתאבד באמת?!כי לפעמים חושב האדם להתאבד. ובעיני האדם, להתאבד, פירושו לעזוב את גופו כאן בעולם הזה, ולעבור למצב אחר ללא גוף וכולי. כי החומר שממנו עשוי הגוף, החומר הזה קיים לנצח, והוא רק משנה את צורתו כל הזמן, וכך גם התודעה. ואם התודעה היא חלק מהגוף, אז היא ממשיכה להיות קיימת, מאחר שגם הגוף ממשיך להיות קיים, ואם היא נפרדת מהגוף, גם אז היא ממשיכה להיות קיימת בכל מקרה (ואם התודעה מחוברת אל הגוף, לאיזה חלק בדיוק היא מחוברת? והאם כאשר גופו וגם מוחו של האדם גדל, האם הוא מחליף את התודעה שלו?).
והשאלה הנשאלת היא, מה מבטא הרצון של האדם להתאבד? כי כל דבר בעולם, יש לו פנימי וחיצוני. והלבוש החיצוני, הוא הרצון של האדם להתאבד. והשאלה היא, מהו הרצון הפנימי של האדם, שבא לידי ביטוי, ברצון החיצוני של האדם, להתאבד?
והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. וכאשר האדם חי כאן בעולם הזה, נדמה לו שהעולם הזה הוא רע ושהוא מקום הסבל. כי מצד האמת, האדם חי בגן עדן של ממש. אלא שהשקרים של האדם, מסתירים ממנו את הבנת השלמות של המציאות, ואת חוויית הגן עדן של המציאות.
והאדם רוצה להרגיש טוב. ומה שהאדם באמת רוצה, זה שהתודעה שלו תחווה את השלמות. כי הגוף של האדם, הוא לא יותר מאשר צורה, שהתודעה של האדם מזדהה איתה. וכל דבר שהאדם מזדהה איתו, הוא הופך להיות ה"אני" של האדם. והאדם בצדק מבין, ששום צורה כאן בעולם הזה, לא תביא לו שקט נפשי.
כי לא משנה איך שהגלגל מסתובב לו, תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. ואו שחסר לו שיהיה טוב יותר, או שחסר לו שלא יהיה טוב פחות וכולי. והאדם שעדיין לא רואה את השלמות, מבין, שאכן אין שום עולם הזה כלל, כי כאן הוא הגיהנום (עבור מי שלא חווה אותו כגן עדן. כי או שתמיד רע לך או שתמיד טוב לך באמת מבפנים). ואז נדמה לאדם שאם הוא יחליף את הצורה החיצונית של העולם הזה, אז אולי יהיה לו טוב יותר.
ועל האדם להתבונן קצת ולהבין, כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם מודע לעצם קיומו, תמיד הוא יסבול. כי להיות מודע לקיומך, פירושו להיות מודע, גם למה שהוא לא אתה. כי בלי שיהיה "לא אני", לא שייך שיהיה "אני". והאדם חווה את ה"אני", רק בגלל שהוא חווה, גם את מה ששונה ונפרד ממנו.
ועצם חוויית ה"אני", מכילה בתוכה חוויה של חיסרון. שהאדם מתבונן סביבו, וחווה שה"אני" שלו חסר את הישויות שהן נפרדות ממנו. ולכן האדם תמיד סובל בכל צורת קיום של התודעה, משום שעצם קיום התודעה, הוא עצמו שורש הסבל ותחושת החיסרון התמידית.
והבשורה הטובה היא, שהבעיה ידועה ושיש לה פיתרון. כי רבים וטובים מנסים להציע פתרונות, בלי שהם מבינים בכלל את הבעיה. ולכן כל הפתרונות שלהם, הם פתרונות שקר וכזב, שהם רק מייאשים את האדם, שהוא בתת המודע שלו, מרגיש שכל אלו הם רק פתרונות של שקר. ולכן יש כאן בשורה טובה, והחלק הראשון שלה, הוא ההסבר של מהות הבעיה, שהיא עצם הקיום של התודעה עצמה, שהוא זה שיוצר את הסבל.
והחלק השני של הבשורה הטובה, הוא שיש דרך להעלים את התודעה לגמרי. ויש רק דרך אחת ויחידה לעשות זאת. והיא, על ידי הסתכלות של האדם, פנימה אל תוכו. כי למזלו הגדול של האדם, הוא כבר ממש כרגע, גם רק לא קיים בשום צורה שהיא. כי כל הקיום כולו, הוא מתהווה מהעדר הקיום המוחלט, ששם אין שום צורה כלל. ולכן קיומו של האין האמיתי, הוא המצוי הראשון, שממלא את כל הצורות שיש בעולם.
כי ה"אני" של האדם, הוא לא יותר מאשר צורה של ישות אחרת. ויש ישות ראשונה שבה אין שום צורה כלל, ושבה האדם לא קיים כישות נפרדת כלל, שזאת המהות של המציאות. ומהמהות הזאת, מתהוות הצורות השונות, שאחת מהן היא ה"אני" של האדם. ובעולם של הצורות, כל אחת מהצורות, חסרה את כל שאר הצורות. או נכון יותר לומר, שכל אחת מהצורות, חסרה את מהותה, שהיא בעצם השלמות של כל הצורות.
ומה שהאדם באמת רוצה, זה לחזור ולהתחבר, למה שהוא היה, לפני שהוא היה. כי הטועים שנדמה להם, שהם זה גופם, אז הם מדברים על התודעה ועל הנשמה שלהם, כעל ישות חיצונית שנפרדת מהם. ונדמה להם שאחרי המוות של הגוף, האדם חוזר להיות מה שהוא באמת, דהיינו, תודעה. ואלו, חייהם אינם חיים, כי הם מתים חיים. משום שה"אני" שלהם, מזדהה עם גוף שהוא מת.
ומי שמתבונן, הוא מבין שהוא זאת התודעה עצמה שמודעת לקיומה, ושהיא אותה תודעה, עם או בלי גוף. כי הגוף הוא רק אירוע של התודעה, אך לא מעבר לכך. והגוף של התודעה, משתנה כל הזמן. ותמיד התודעה מזדהה עם משהו כלשהו בכלל, ועם תחושת ה"אני" של האדם בפרט...
מהות וצורה, אין הבדל בין מהות לצורה, להבדיל בין מהות לצורה, מהי מהות? מהי צורה? תכונות של מהות, תכונות של צורה, אחדות ההפכים, לצאת מהשכל, לחבר את המהות והצורה, מהות או צורהמהות וצורה, אין הבדל בין מהות לצורה, להבדיל בין מהות לצורה, מהי מהות? מהי צורה? תכונות של מהות, תכונות של צורה, אחדות ההפכים, לצאת מהשכל, לחבר את המהות והצורה, מהות או צורהמהות וצורה, אין הבדל בין מהות לצורה, להבדיל בין מהות לצורה, מהי מהות? מהי צורה? תכונות של מהות, תכונות של צורה, אחדות ההפכים, לצאת מהשכל, לחבר את המהות והצורה, מהות או צורה מהי מהות ומהי צורה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא נושא היחס בין מהות לצורה. לדבריו, חשוב להבין שאין הבדל אמיתי בין מהות לצורה, למרות שלעיתים אנשים נוטים להפריד ביניהן. כדי להבין זאת לעומק, הוא מסביר תחילה את המושגים עצמם: מהות היא הדבר עצמו, הבסיס המוחלט שאינו משתנה, והצורה היא הדרך שבה הדבר הזה מתבטא או מופיע בעולם. לדוגמה, אליעד ... לצורה. כאשר חושבים על כיסא, חושבים בדרך כלל על הצורה הפיזית שלו, אבל למעשה יש בו גם תכונות של מהות. כל מה שנכון לגבי המציאות כולה, נכון באותה מידה גם לגבי הכיסא. למשל, המציאות קיימת כל הזמן, ולכן גם הכיסא קיים כל הזמן בצורה כלשהי. המציאות מכילה הכל, וגם הכיסא, מבחינה מהותית, מכיל הכל, כי הוא חלק מהמציאות הכוללת. גם מבחינת זמן ומרחב, הכיסא קיים באותה צורה מוחלטת שבה קיימת המציאות. ... למרות שנראה כצורה מוגבלת, מבטא בתוכו גם את התכונות של המציאות האינסופית והמוחלטת. איך להבדיל או לא להבדיל בין מהות לצורה? אליעד מסביר שלא להבדיל בין מהות לצורה משמעו להתייחס לצורה כאילו היא עצמה המהות, וכאילו היא קיימת באופן מוחלט. המשמעות של הדבר הזה היא לראות שהצורה היא מוחלטת בדיוק כמו המהות. הצורה לא פחות קיימת מהמהות, וגם הצורה יכולה להיחשב לקיום מוחלט שאינו משתנה. אדם שרוצה להבין זאת לעומק, צריך לנסות לחשוב באופן שונה על ... באמת לא מוחלטת? אולי דווקא הצורה היא המחויבת, והיא קיימת באופן הכרחי? אליעד מציע לחשוב בצורה הפוכה גם על המהות, לשאול אם ייתכן שהמהות עצמה לא מוחלטת. לכאורה, השכל טוען שלא יכול להיות שהמהות איננה מחויבת, כי המהות היא מה שנותר כאשר כל דבר אחר נעלם. אבל אליעד מציע לבדוק זאת ברצינות, ולשאול את עצמך שוב ושוב: מי אמר שהמהות חייבת להיות מוחלטת? האם יש סיכוי שאפילו המהות איננה מחויבת? איך אפשר למצוא תכונות של מהות בתוך צורה? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד למצוא את התכונות של המהות בתוך הצורה. כאשר אדם מתבונן בצורה כלשהי, הוא צריך לנסות לזהות בה את התכונות של המהות. למשל, הוא צריך להסתכל על הצורה ולהתייחס אליה כאילו היא מוחלטת, כאילו היא קיימת תמיד וכאילו היא אינה משתנה ... קיים באופן יחסי או באופן מוחלט? כאשר הוא עושה זאת, הוא מגלה שהתכונות שנראות לו בדרך כלל כקשורות רק למהות המוחלטת (כמו אינסופיות, קיום תמידי ומוחלטות), נמצאות בצורה הזאת באופן מוחלט לא פחות מהמהות עצמה. איך יוצרים אחדות בין ההפכים של מהות וצורה? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהדרך היחידה להגיע לאחדות בין המהות לצורה היא לצאת מהשכל. השכל בדרך כלל אומר שהמהות מוחלטת והצורה יחסית, אבל כדי באמת לחבר בין שני הצדדים האלה, חייבים לבדוק ברצינות את ההנחות הבסיסיות שהשכל מסתמך עליהן. אדם צריך לשאול את עצמו שאלות הפוכות, כדי לערער על תפיסות היסוד שלו. למשל, עליו לשאול: מי אמר שהמהות מוחלטת? אולי המהות בכלל אינה מוחלטת ואינה קיימת תמיד? מצד שני, אולי דווקא הצורה היא המוחלטת, והיא זו שקיימת תמיד באופן הכרחי? באופן הזה, האדם מגיע למצב שהוא לא יכול להבדיל באמת בין מהות לצורה, כי הוא מגלה שהתכונות של המהות נמצאות בכל צורה באופן מוחלט, והתכונות של הצורה יכולות להיות מוחלטות בדיוק כמו המהות. התהליך הזה מחייב לצאת מהשכל, כיוון שההבנה הזאת סותרת לכאורה את ההיגיון הפשוט. מה הם המחויבים הראשונים ומה תפקידם בהבנת מהות וצורה? אליעד מדבר גם על המחויבים הראשונים שהם התפיסות הראשוניות והבסיסיות ביותר של האדם, דברים שאף פעם לא לימדו ... מהשני, אף אחד לא צריך ללמד אותו את זה. המושגים האלה, המחויבים הראשונים, מהווים את הבסיס להבנת היחס בין מהות לצורה. הדרך להבין לעומק את המהות והצורה היא דווקא באמצעות ערעור על המחויבים הראשונים האלה. האדם צריך לקחת את הדברים הבסיסיים שהוא רגיל אליהם ולשאול עליהם שאלות שיגרמו לו לפקפק בהם. רק כך הוא יצליח להשתחרר מתפיסת ההפרדה בין מהות לצורה, ולהבין שהן בעצם אחד. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך למצוא תכונות של מהות בצורות? מהי אחדות ההפכים? ...
מהות וצורה, מהי מהות? מהי צורה? מחויב המציאות, מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכלמהות וצורה, מהי מהות? מהי צורה? מחויב המציאות, מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכלמהות וצורה, מהי מהות? מהי צורה? מחויב המציאות, מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכל מהי המהות ומהי הצורה? כדי להבין את הרעיון שאליעד כהן מציג על מהות וצורה, צריך תחילה להבין מהי המהות ומהי הצורה. מהות היא הדבר הפנימי, הבסיסי, המוחלט שאינו ניתן לחלוקה נוספת. צורה, לעומת זאת, היא הביטוי החיצוני, הניתן לחלוקה, ההגדרה, התבנית או הביטוי של אותה מהות בסיסית. למשל, אם ניקח דוגמה של כיסא מעץ, המהות של הכיסא תהיה העץ עצמו - החומר שממנו הוא עשוי, והצורה היא הכיסא עצמו, כלומר, האופן שבו העץ מסודר ומעוצב. אם נפרק את הכיסא, נקבל חתיכות עץ שהן צורות שונות, אבל המהות תישאר אותו עץ. האם יש מהות אחת או ריבוי מהויות? אליעד מסביר שאפשר להסתכל על העולם בשני אופנים: הראשון הוא שכל הדברים עשויים ממהות אחת בלבד, שממנה כל הצורות נובעות, והשני הוא שיש כמה וכמה מהויות נפרדות, שכל אחת קיימת בפני עצמה. אם מניחים שיש רק מהות אחת, עולה השאלה כיצד מתוך מהות יחידה זו נוצר הריבוי והשוני בצורות. לעומת זאת, אם יש ריבוי מהויות, כל דבר קיים בפני עצמו ללא קשר ... קיים בפני עצמו באופן מוחלט, אז אי אפשר ליצור קשר או אינטראקציה בין הדברים. האם ניתן לחוות צורות ללא מהות? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מתמודד איתה היא האם ניתן לחוות צורה מבלי להכיר או להבין את המהות שממנה היא עשויה. למשל, כשאדם מסתכל על כיסא הוא רואה את הצורה של הכיסא, אך הוא לא בהכרח מודע למהות העמוקה והבסיסית שממנה עשוי הכיסא. אליעד מסביר שגם כאשר אדם כבר הכיר את המהות של משהו, זה לא אומר שבכל פעם שיראה את אותה צורה הוא יצליח בהכרח לזהות מיד את המהות. האם כל צורה מחויבת? אליעד דן בשאלה האם כל צורה היא מחויבת או שמא היא מקרית. אם יש מהות אחת מוחלטת שממלאת הכל, הצורות הן ביטויים הכרחיים של אותה מהות אחת. אם אין מהות מוחלטת אחת, כל צורה יכולה להיחשב כמקרית וללא מחויבות קיומית עמוקה. אליעד מבהיר שדווקא ההכרה בכך שכל צורה מחויבת ... אלא שהכל מתקיים מתוך הכרח עמוק, ובכך גם מתבטלת האפשרות לקיומה של בחירה חופשית במובן הרגיל. מה הקשר בין מהות וצורה לבין חופש הבחירה? הנושא של בחירה חופשית קשור עמוקות לשאלה האם יש מהות אחת או ריבוי מהויות. אם יש מהות אחת בלבד והיא ממלאת את הכל, אז כל האירועים מתרחשים מתוך חוקיות מוחלטת ואין למעשה חופש בחירה אמיתי. מצד ... הפוכים, אך בעצם מובילים לאותה מסקנה - שהחוויה של בחירה חופשית כפי שהאדם מכיר אותה איננה אפשרית באמת. האם המהות ממלאת את הכל? אליעד חוזר שוב ושוב לנושא של המהות ממלאת את הכל, ומדגים זאת דרך דוגמאות מוחשיות כמו בלון ואוויר: כשבלון מלא באוויר, נראה כאילו האוויר ממלא את הבלון, אבל האוויר הוא עצמו לא המהות, כי האוויר עצמו עשוי מחומר בסיסי עוד יותר. כדי להבין את השורש הבסיסי ביותר של המציאות, אליעד ממליץ לבדוק כל דבר עד הסוף ולשאול את השאלות הבסיסיות ביותר - ממה הדבר עשוי, ומהי מהותו העמוקה. כאשר עושים זאת לעומק, מגיעים לתובנה של הכלום המוחלט - שלמציאות אין מהות מעבר לעצמה. האם אפשר שדבר יהיה עשוי מכלום מוחלט? אליעד מבהיר גם את נקודת היסוד הזו: כל דבר, לכאורה, ... ומרגיש שאין הבדל בין הדברים, ובאותו זמן מבין ומרגיש שיש הבדל מוחלט בין הדברים. זאת התשובה העמוקה ביותר לשאלות מהות, צורה, בחירה, ואחדות. מהי מהות ומהי צורה? האם יש בחירה חופשית? מה זה מחויב המציאות? איך אפשר לחוות את האחדות? מהי מהות שממלאת את הכל? האם המציאות עשויה מכלום מוחלט? איך להתמודד עם סתירות במציאות?
סוף ואין סוף, סוגים של אין סוף, מוחלטות, יחסיות, פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקוםסוף ואין סוף, סוגים של אין סוף, מוחלטות, יחסיות, פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקוםסוף ואין סוף, סוגים של אין סוף, מוחלטות, יחסיות, פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקום מהי מהות וצורה, ומה ההבדל ביניהן? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של מהות וצורה, ומתאר אותן דרך דוגמה מוחשית של שיר. בשיר יש לנו שני אלמנטים עיקריים: המילים והמנגינה. המילים הן התוכן, ... שהשיר נושא, והמנגינה היא הדרך שבה המסר מועבר - באמצעות המקצב, הצלילים והמלודיה. השאלה שעולה היא מה מהווה את המהות ומה נחשב לצורה - האם המילים הן המהות והמנגינה הצורה, או להיפך? אליעד מדגיש כי התשובה אינה חד - משמעית, אלא תלויה בנקודת ההתייחסות שלנו. לדוגמה, יש אנשים שעבורם המהות של השיר היא דווקא המסר שבמילים, והם מתמקדים במשמעות, בעוד שיש אנשים אחרים שמבחינתם המנגינה היא העיקר והם יזכרו ... לא במילים ולא במנגינה, ומציע שאולי עבורם נכון להפסיק להתעסק בצורות אלה ולהתמקד במשהו אחר לחלוטין. מה ההבדל בין מהות מוחלטת למהות יחסית? אליעד מסביר שישנם שני סוגים של מהויות: מהות מוחלטת ומהות יחסית. מהות מוחלטת קיימת באופן אבסולוטי, כלומר, היא אינה תלויה בשום דבר אחר. היא קיימת מעצמה ללא שום התניה או תלות חיצונית. לעומת זאת, מהות יחסית היא כזו שמוגדרת ביחס למשהו אחר. למשל, כשאנו אומרים שהמילים בשיר הן המהות, זוהי מהות יחסית, כי אם נשנה את נקודת ההתייחסות שלנו ונגדיר כמטרה את ההנאה הרגשית, אז המנגינה יכולה להפוך למהות, והמילים תהיינה צורה בלבד. הוא מדגיש נקודה נוספת: כשיש מספר צורות ואין סוף אפשרויות, אי אפשר להכריע איזו מהן מהותית ללא נקודת ייחוס שלישית. לדוגמה, כשאדם שואל האם עליו להתרכז במילים או במנגינה, אליעד אומר כי עליו קודם להגדיר את המטרה שלו - כלומר, מה הוא רוצה להשיג. אם המטרה היא להבין את המסר, המילים יהפכו למהות, ואם המטרה היא ליהנות מצליל יפה, המנגינה תהפוך למהות. מהו הדבר היחיד שהוא מהות מוחלטת? אליעד טוען שקיימת רק מהות אחת מוחלטת, שהיא לא תלויה בשום דבר אחר. הוא מסביר שכל מה שאנחנו תופסים כמהות הוא תמיד יחסי ביחס לנקודת מבט אחרת, חוץ מדבר אחד שהוא קיים בלי יחס לשום דבר אחר. המהות הזו לא יכולה להיות מוגדרת באופן מילולי ברור, מכיוון שכל הגדרה תהיה כבר ביחס למשהו אחר. המהות המוחלטת היא הדבר היחיד שהוא קיים בפני עצמו, ללא שום תלות במשהו חיצוני. זהו בעצם האין סוף המוחלט שממנו ... אינסופי כי תמיד יש עוד רגע ועוד רגע, אבל ביחס למציאות עצמה - גם הזמן הוא צורה בלבד, ולא מהות מוחלטת. האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים באמצעות האינסוף? אליעד כהן מסביר שהשאלה לגבי הוכחת קיומו או אי - ... נוכיח שדבר מסוים הוא אינסופי, עדיין זו יכולה להיות רק הוכחה לאינסוף יחסי ולא מוחלט. איך מתבטא ההבדל בין מהות וצורה בחיים? לסיכום, אליעד מציע הסתכלות מעשית על מהות וצורה באמצעות שאלות מהחיים: במה כדאי להתמקד יותר - במילים או במנגינה של השיר? ההכרעה צריכה להיות תמיד לפי מהות המטרה שהאדם הציב לעצמו. הוא צריך לבדוק איזו מהצורות מקרבת אותו יותר אל אותה מטרה מוחלטת, ולפי זה לקבוע במה להתמקד. מהות מוחלטת מה ההבדל בין מהות לצורה? מהו אינסוף מוחלט? מה ההבדל בין אינסוף יחסי למוחלט? הוכחה לקיומו של אלוהים? מה חשוב יותר, מילים או מנגינה? האם האינסוף הוא מוחלט או יחסי? מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך זה קשור לסוגים של אין סוף? בהרצאה זו, אליעד עוסק בהבדל בין מהות וצורה, ודן במונחים של מוחלטות ויחסיות, תוך כדי התמקדות בפרדוקסים שנוגעים לאין סוף ולמהות. אחת השאלות המרכזיות שהוצגה היא האם המילים בשיר או המנגינה הן החשובות יותר, ושם אליעד מציג את ההבנה שלו לגבי מהות וצורה. בהתחלה, הוא מציע את השאלה אם מהות השיר היא במילים או במנגינה, תוך כדי דיון האם המילים או המנגינה מהוות את מהות השיר. השאלה הזאת מוצגת בהקשר של היכן אנחנו שמים את הדגש בשיר, והאם המילים נתפסות כעיקר או המנגינה. אליעד מראה שיש אנשים שמתמקדים במילים או במנגינה, תלוי בהבנה האישית שלהם. אליעד מוסיף כי המהות והצורה הן תיאורים יחסיים. הוא מסביר שמהות היא לא מושג מוחלט, היא תמיד מתייחסת למשהו אחר. במילים אחרות, המהות היא יחסית לצורתה. אם נסתכל על המילים של שיר ומנגינתו, ניתן להגיד שמילים מסוימות בולטות יותר או משפיעות יותר, תלוי בהקשר או בנקודת האיחוס שבחרנו. הוא ממשיך ומסביר את הרעיון של מהות מוחלטת - ישנה מהות אחת מוחלטת שהיא לא נתונה לשום השוואה, וכל דבר אחר הוא צורה. כך, הוא טוען, אפשר לראות את כל ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...