... יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול ... תיקון מכונית, הוא יהיה חסר כל ידע וניסיון. לדעתו, אינטליגנציה או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות ... ומדידה לבין ידע שנרכש באופן אינטואיטיבי או מעשי, כזה שלא תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל ...

... רוצה להרגיש רע, רוצה להיות מאושר, לשאול למה, מאיץ החלקיקים, החלקיק האלוהי, מדענים, חקירה עצמית, מודעות עצמית, אלגוריתם לאושר, הנאה וסבל, לא רוצה לסבול מהי השאלה הבסיסית שעליך לשאול כדי להיות מאושר? כדי להבין איך ... של השכל שלו. כך ניתן להבין טוב יותר את המנגנון הפנימי שמייצר אושר וסבל. למה המדענים מחפשים את החלקיק האלוהי ואיך זה קשור לאושר? אליעד משתמש בדוגמה נוספת - החיפוש של המדענים אחר החלקיק האלוהי (היגס) באמצעות מאיץ החלקיקים. הוא טוען שהמדענים מבצעים ניסויים רבים כדי למצוא תשובות לשאלות, מאחר שהם אינם יכולים לענות על השאלות האלו רק באמצעות השכל. הם עושים ניסויים כי הם לא ...

... של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו איך אני יודע שאני חי? או האם העולם נברא על ידי ... להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך למעשה ספק ... החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות. הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את ההימור של פסקל כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים על ... בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות חד משמעיות, ... בוטחים בהן. אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם יכולים להיות בטוחים ... ספק בצורה אפקטיבית? במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים קרובות אנו ... בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים. אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש לנו ראיות או ... אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה. הסתברות מדעית הימור פסקל האם אבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות ליציאת מצרים? האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית הפסקת ספק בחיים ... אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם הגיוני שאלוהים ברא את העולם? האם להאמין למדע? מתי להאמין למדע? ההימור של פסקל, תאוריות מדעיות, הוכחות מדעיות, חוקי הפיזיקה, מהירות האור, פחמן 14, על מי מוטל נטל ההוכחה? איך להטיל ספק? עץ או פלי, 50 אחוז סיכוי, אמונה או ידיעה, ... להיות מדוייק בחיי היום יום? האם אני מתקרב לאושר? אמונה דתית, אמונה מדעית, האם האבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות לאבולוציה? מה הבעיה במחקרים

... העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות ... את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון ... אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו ... כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה ... שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, ... בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. ... היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר ... את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי ... מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין ... בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ... ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות ... של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, ... עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג ...

... ליקומים אחרים ולהשתמש במשאבים הנמצאים בהם. המדענים עצמם בודקים רעיונות מסוג זה מתוך סקרנות טהורה, כי לעולם לא יודעים לאן עשויים להוביל מחקרים מסוג זה. מי ... רגיעה, משום שהכל כבר קורה במקום אחר. מה טוענים המדענים על הזמן והמקום? הטענה המדעית הרווחת אומרת שלזמן ולמקום יש גבול, ושהיקום נוצר במפץ הגדול לפני כ - 14 מיליארד שנה, אז גם נוצרו המקום והזמן ... מכירים אותם. תיאוריה זו נתמכת על ידי מרבית המדענים , אולם יש מי שסבורים שהזמן והמקום הם אינסופיים. לפי גישה זו, ייתכן שהיקום שלנו הוא רק אחד מתוך אינסוף ... הסבר שכל רעיון חדש, כולל יקומים מקבילים, נבדק במדע מתוך סקרנות, כי לך תדע לאן זה עשוי להוביל. אולי מתוך המחקר נגלה דרכים חדשות להחיות מתים, לעקוף את מגבלות ... רודף אחרי הטוב כי הוא כבר קיים גם ככה. האם המדע תומך בתפיסה של זמן ומקום אינסופיים? עולה כאן התייחסות לעמדה המקובלת של מדענים רבים האומרת שלמקום ולזמן יש גבול, בגלל תיאוריית המפץ הגדול: היקום התחיל לפני כ - 14 מיליארד שנה, ואז נוצרו ... עוד ועוד במקום או בזמן. אחד ההסברים הוא שהמדענים מתייחסים לגבולות היקום שלנו, אך ייתכן שמעבר לאותם גבולות מתקיים מרחב נוסף של מקום וזמן בלתי מוגבלים. האם ... מתקיימות ממילא. כיצד הרעיון קשור גם לחקירות מדעיות נוספות? אומרים שפיזיקאים שחוקרים תופעות קוונטיות נתקלים ברעיון שהחלקיק מצוי בכל המצבים האפשריים עד שהצופה ... לא תמיד הדבר ברור עד הסוף, אך הוא מניע סקרנות מדעית ופילוסופית רחבה. האם זה סותר את תפיסת החלל והזמן המקובלת? כן ולא. מצד אחד, גישת אינסוף יקומים מנוגדת לתפיסה ... ולהתמודד. כיצד כל זה קשור להבנה רוחנית או מדעית רחבה יותר? לפי הטענות שעלו, מי שמעמיק בזה מגלה שגם המושגים אני או תודעה משתנים, כי אם בכל יקום מתקיים אני ... שאלות שנוגעות גם לבחירה חופשית, גם למדע, גם לרוחניות וגם לתפיסת החיים ברמה האישית ביותר. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול ... יש מי שטוען שהעיסוק בריבוי עולמות חשוב כי המדע בודק כל רעיון אפשרי. אף פעם אי אפשר לדעת למה מחקר תאורטי, כמו על יקומים מקבילים, יוביל. אולי ייווצרו תגליות ... בעלי שלושה ראשים או כל תרחיש דמיוני אפשרי. איך המדע והמפץ הגדול מתקשרים לנושא? על פי מדענים רבים, הזמן והמקום של היקום שלנו החלו בנקודת המפץ הגדול. הם טוענים שהחומר, הזמן והמקום התחילו לפני כ - 14 ... כלום שגם הוא מקום וזמן מסוג אחר. חלק מהטענות המדעיות , דוגמת פרדוקסים בקוונטום (למשל החתול של שרדינגר), מעוררות את הרעיון שכל מצב אפשרי אכן מתממש איפשהו. כאשר ...

... של המציאות, פירושו שהאדם יצליח להבין לדוגמה את החוק הבסיסי שלפיו פועלים כל החוקים שיש בעולם. ובאנלוגיה מדעית, לראות את התמונה המלאה, פירושו להבין מה היה לפני כל מה שהיה, דהיינו, מה היה לפני המפץ הגדול. וכיצד בעצם התרחש המפץ הגדול. ומהי הסיבה ... החוקיות שהייתה בשעת ההתרחשות הראשונה לפני המפץ הגדול, ואיך היא באה לידי ביטוי בחוקיות שיש לנו כיום. ויש מדענים שמסבירים תיאוריות שונות מה היה לפני המפץ הגדול. והסבר מלא אין לאף אחד מהם. כי אף אחד לא באמת יודע בוודאות מהו החוק שלפיו התרחש המפץ ... את התמונה המלאה. משום שתמיד ניתן לשאול, מה היה לפני החוק הזה הראשון שאחראי להתרחשות המפץ הגדול. כי יש מדענים לדוגמה שנותנים כל מיני הסברים על מה היה לפני המפץ הגדול. ובכך נדמה להם שהם פתרו את שאלת השאלות. אך באמת הם לא פתרו שום שאלה, אלא בסך הכל הם הזיזו את השאלה למקום אחר. זא שלמדע כיום אין דרך ואין כלים לבדוק מה היה לפני המפץ הגדול. וברגע שאיזה מדען מביא איזו תיאוריה ואיזה הסבר על מה היה לפני המפץ הגדול, אז מאחר שאין דרך ללכת עוד אחורה ולראות מה קרה שם באותו הרגע, לכן נדמה לאותו המדען שהנה הוא מצא תשובה לשאלה של איך נוצר היקום. אבל באמת הוא בסך הכל הביא איזו תיאוריה שהיא מוגבלת ביכולת לבדוק אותה. כי אילו הייתה למדע את הדרך לחזור לרגע המפץ הגדול, ולחזור ללפני המפץ הגדול ולראות מה קרה שם, הרי שהיה ניתן לבדוק מה באמת התרחש לפני המפץ הגדול. ולא רק שהיו מבינים האם התיאוריה המדעית נכונה או לא, אלא גם ממילא הייתה נוצרת עכשיו שאלה חדשה עוד יותר גדולה, והיא השאלה, איך נוצר אותו עולם ואותה המציאות שהייתה לפני המפץ הגדול. כי השאלה של איך נוצר העולם, היא רק ביטוי של שאלה אחרת גדולה יותר. וכאשר המדען מביא איזה הסבר, ובכך נראה לו שהוא מצא את התשובה, הרי שבאמת הוא לא מצא שום תשובה. אלא בסך הכל הוא העביר את השאלה למקום אחר וייצר שאלה אחרת. כי אילו המדע היה יכול לאמת לדוגמה את תיאוריית המפץ הגדול, הרי שבכך היה תירוץ רק לשאלה של איך נוצר היקום שלנו. אבל זה היה מביא שאלה חדשה, של איך נוצר הדבר שממנו נוצר היקום שלנו. ומאחר שאין למדע את הדרך לאמת בוודאות הסבר כלשהו, ל - מה היה בדיוק לפני המפץ הגדול, לכן המדענים נעצרים בתיאורית המפץ הגדול. ונדמה להם שאם הם רק יצליחו לאמת את עניין המפץ הגדול, הרי שהם מצאו את התשובה לשאלה של איך נוצר העולם. אבל ... ומהי החוקיות שלפיה הוא פועל, וכיצד היא באה לידי ביטוי בכל הדברים שיש בעולם, ולהסביר גם את כל התופעות המדעיות שיש בעולם, וממילא גם להיות מסוגל לקבל תשובות לכל השאלות הקוסמולוגיות על עתיד היקום והעולם, גם אם היה למדע את התשובות לכל השאלות האלו, הרי שעדיין הוא לא באמת היה רואה את התמונה המלאה. כי גם אם יהיה הסבר מדעי לכל הנל, עדיין יהיה ניתן לשאול, איך נוצרה המציאות שהייתה לפני המפץ הגדול. ומדוע החוק הזה קיים כפי מה שהוא. ובעצם בסך הכל העבירו את השאלה, צעד אחד אחורה. אבל לא הגיעו לראיית התמונה המלאה. וגם אם המדע ימצא תשובה לשאלה של איך נוצרה המציאות שיצרה את העולם שלנו, עדיין תהיה שאלה חדשה, של מה יצר את המציאות שיצרה את המציאות שיצרה את המציאות שלנו. וכן הלאה עד אין סוף. דהיינו, לעולם המדע לא יוכל להבין באמת מה היה בנקודה הראשונה. כי כל נקודה ונקודה שאליה יגיע המדע, תמיד תהיה נקודה אחרת שקודמת לה. ואכ ניתן לומר, כי מבחינה לוגית, אין למדע את היכולת לתת הסבר לכל שאלות היקום והקיום. כי כל הסבר שהוא ייתן, תמיד זה ייצור שאלה חדשה גדולה עוד יותר. ואין לדבר סוף. אבל בכל זאת ולמרות הכל, המדע רוצה כן להבין את החוק הראשון של כל החוקים שלפיו מתרחשים כל האירועים. אך למרות שהמדע רוצה להבין את כל זה, מבחינה לוגית פשוטה הוא לעולם לא יוכל באמת לתת תשובה לשאלה של איך הכל התחיל. כי הוא מקסימום יוכל לתת הסבר כלשהו ...

... חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ההגדרה שלהם? השאלה ... חשובה נוספת, והיא שאין לנו וודאות שחוקי הפיזיקה והמתמטיקה שלנו נכונים בכל רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים בכל מקום ביקום. יכול להיות ... את קיומם. לסיכום, האם קיימים חייזרים בוודאות? השאלה על קיומם של חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. מאחר והיקום ככל הנראה אינסופי ויש אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו שאנו מכירים בכדור הארץ. ... גם האפשרות של חייזרים. האם חוקי הפיזיקה בכדור הארץ חלים בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים הפיזיקליים הידועים לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם מבינים שהיקום ... זה מחויב? לא בהכרח, אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר שאנחנו מוגבלים לתפיסת המציאות שלנו, ... שיש את האופציה הזאת ויש אינסוף מקום וזמן הגיוני שיש למה שלא יהיה. עכשיו אם היית חייזר בצורת מדען עוד פעם אם היית חייזר בצורת מדען גם אם היום היית איש מדע שחושב שהוא חכם והיו אומרים לך לא נכון המקום והזמן הם מוגבלים הם לא אינסופיים ויש חוקי פיזיקה מסוימים ואז הוא אומר לך אפשר להוכיח שיש צורות ...

... התנהגותית, תורת המשחקים, אוהבים בחינם, רוצים בחינם, סבל מתמשך וחלש, סבל קצר וחזק, התנהגות צרכנים, פסיכולוגיה, קבלת החלטות, הפילוסופיה של המדע, מחקרי שוק, דן אריאלי, לשכנע אנשים למה אנשים מעדיפים מוצרים בחינם למרות שיש מוצרים טובים יותר בתשלום? אליעד כהן מסביר תופעה ... שאין כאן פגיעה מכוונת נגדו. הטכניקה הזו יכולה לעזור גם בתחומים אחרים בחיים, כמו בתחום הרפואי או בתחום העבודה, שבהם צריך לקבל החלטות לא פשוטות שיכולות לפגוע ברגשות הזולת. למה מדענים לא שואלים למה ומפספסים את ההבנה האמיתית של התופעות? אליעד כהן מסביר שבעיה נפוצה במחקרים מדעיים ובכלכלה התנהגותית היא שהחוקרים מתמקדים בתופעות ולא שואלים למה התופעות האלה מתרחשות. כשחוקרים רק תופעה בלי לשאול למה, הם ... והפסיכולוגיה של הצרכנים, ומראה שהבנת ההקשר הרגשי והחברתי מאחורי קבלת ההחלטות היא המפתח להבנה אמיתית של ההתנהגות האנושית. למה אנשים אוהבים מוצרים בחינם? סבל מתמשך או סבל קצר? למה מדענים לא שואלים למה? איך להחליט מבלי לפגוע באחרים? מה משפיע על החלטות צרכניות? איך לקבל החלטות כלכליות? ...

... אם מדובר באזרחים עם ידע טכנולוגי, דוקטורים, מדענים , או כל תרומה אחרת - אז על שר החינוך לבדוק איזו ... שנה יוצאים מבתי הספר הללו יותר דוקטורים או מדענים, או אנשים שתורמים באופן חיובי לכלכלה ולחברה, ... ההורה או המדינה היא להכשיר דור מוצלח אקדמית, מדעית או כלכלית, חייבים לבדוק סטטיסטית לאורך שנים ... ברורות, כגון הצלחה בבחינות בגרות, הכשרה מדעית, פיתוח אישיות ייחודית, יצירתיות או כל יעד ברור ...

... חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1 איך בודקים הנחות יסוד של טקסט מסוים? אליעד כהן מסביר שכאשר קוראים טקסט ... לטענה שלפיה חזל ידעו מראש שיש מיליארדי כוכבים בשמיים, בעוד כל האחרים בתקופתם חשבו שיש רק אלפי כוכבים בודדים. על פי הטענה, רק לאחר המצאת הטלסקופ הבינו המדענים את מה שחזל ידעו מזמן. אליעד כהן מצביע על כמה בעיות בטענה הזו: לא ניתן להוכיח שאף אחד אחר באותה תקופה לא חשב שיש מיליארדי ... אדם. אם בני אדם כתבו זאת, זה לא מוכיח שהמקור הוא אלוהי. בנוסף, אם מדובר במספר בערך ולא מדויק, גם אז לא מדובר בהכרח בהוכחה לאלוהיות של התורה. האם גילוי מדעי מאוחר מוכיח שהתורה ניתנה מאלוהים? אליעד מסביר כי גם אם באמת חזל או התורה חזו משהו שהמדענים גילו מאוחר יותר, זה עדיין לא בהכרח מוכיח שאלוהים נתן את התורה. יכול להיות שהייתה לחזל טכנולוגיה או ידע קדום שאבד עם הזמן, אולי חישובים מתמטיים או אמצעי אחר שלא מוכר לנו כיום. העובדה שאנו לא יודעים איך הם ידעו זאת לא אומרת אוטומטית שהמקור הוא אלוהי. למשל, גם מדענים כיום יודעים דברים בזכות טכנולוגיה מתקדמת, לא כי אלוהים דיבר איתם. למה קשה להוכיח שלא היה ידע קדום יותר מהתורה? אליעד מבהיר ... חשב באותה תקופה. לכן, הטענה שחזל ידעו ראשונים איננה מוכחת, מכיוון שאי אפשר להוכיח שלפניהם אף אחד לא ידע זאת. מדוע לא ניתן להסתמך באופן מוחלט על מסקנות המדע הנוכחיות? אליעד מדגיש שגם אם כיום המדענים הגיעו למסקנה מסוימת לגבי מספר הכוכבים או כל תגלית אחרת, אין שום ודאות מוחלטת שמסקנה זו לא תשתנה בעתיד. בדיוק כפי שבעבר טעו המדענים כשאמרו שיש רק כמה אלפי כוכבים, ייתכן שגם המדענים של היום טועים במספר המיליארדים שהם טוענים שקיימים. לכן, הסתמכות על מדע מודרני בתור הוכחה לאלוהיות התורה היא רעועה, כי היא מניחה שהמדע הנוכחי הוא מוחלט ובלתי משתנה. כיצד נכון לתרגל זיהוי הנחות יסוד בחיי היומיום? לבסוף, אליעד כהן מציע דרך פרקטית לתרגול זיהוי ... יסוד בכל טענה שמוצגת לו, ולנתח אותה בצורה ביקורתית ויעילה. האם יש הוכחות לאמיתות התורה? כיצד לזהות הנחות יסוד בטענות? האם חזל ידעו אסטרונומיה? האם גילוי מדעי מוכיח את נכונות התורה? מי באמת כתב את התורה? האם התורה והמדע מתיישבים יחד? ...